בכל דבר יש נקודת חיות מהשם יתברך | שפת אמת- כי תצא - שנה תרלא | הרב יהושע שפירא

אחד קרא כל ה ספר בעזרת השם שיהיה דברים לעינוי נשמת הרב שנאור זלמן מרדכי בן שינדל ראש ישיבת מגדל העמק נפטר אתמול אה, יש פה הרבה תלמידים שלו בישיבה. אשלושה בנים שלי לומדים אצלו, הנכדים שלי לומדים אצלו. אה, הקיול של תורה במגדל העמק באופן נפלא. צדיק גדול. בעזרת השם כי תצא למלחמה ונתנו השם אלוקיך בידיך ושוטא שוויו אה חסידות ובפנימיות השבי וה אשת שתיפת תואר שנמצאת בשביעי זה משל יסודי מאוד ללא רק ניצחון הנרע אלא למצוא בו איזה נקודה מהירה נקודה יפה תואר שנמצאת במעמקי הרע ושהתפקיד של האדם הוא לא רק לכלות את הרע בעבודת השם אלא להוציא יקר מזולל כי ממנו ניקח לעבוד את השם. אז על העניין הזה אומר סת אמת כי בכל דבר יש נקודה חיות מהשם יתברך. זה מה שאנחנו אומרים יוצר אור ובורא חושך עושה שלום. הפסוק במקום אומר ובורא רע. כלומר שגם החושך והרע זה הוא יש נקודת חיות ממנו. אז אם כן, כשאנחנו נלחמים בחושך, נלחמים ברע, אנחנו מניחים מיסודות האמונה שיש שמה מאמר אלוקים שמחייה את זה. והנקודת חיות שהקדוש ברוך הוא מחיה את הרע ואת האויב זה נקודה אלוקית עליונה מבחינת אשת יפה תורה לכן צריך למצוא את הנקודה הזאת אלא שיש להקשות אם באמת יש שם נקודת חיות אלוקית אז איך זה אויב, איך זה רע? רק מבחינת אלא שנסתר ונעלם. כלומר יש נקודה חיות אבל היא נסתרת ונעלמת. ברוך אתה אדוני אלוהים מלך העולם שהכל נהיה בדברו. >> אמן. >> זה כלל גדול מאוד. בהבנת המציאות שהרבה פעמים שואלים שכביכול הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. אז למה מתפללים דווקא לירושלים? בתל אביב הוא לא נמצא, בניו יורק הוא לא נמצא, במוסקו הוא לא נמצא. התשובה היא שיש דרגות של נמצא. יש נמצא גלוי, יש נמצא מסתתר שאפשר להרומם אותו ויש נמצא מסתתר שהוא עמוק, קלו ואי אפשר לאומם אותו. הטוב והקודש זה נקודת חיות האלוקית שנמצא וגלויה. זה ירושלים. אז מתפללים שם כי שמה אור השכינה מתגלה לא נמצא מתגלה הוא נמצא גם במרתפי אינקוויזיציה אבל הוא מתגלה בירושלים לכן מתפללים דרך ירושלים וכל עולם החולין הוא נמצא הוא לא גלוי אבל אפשר לצרף אותו אל הגילוי ואיפה שאי אפשר לעלות זה לא בידינו אז זה טומא ומטומא אי אפשר לעלות אדם לא יכול להגיד אני יאכל מאכל אסור ואני את הנקודת חיות לא הנקודת חיות שמה היא אטומה ולא מאפשרת להוציא אותה אבל יש יוצאי דופן ושהם מגלים היצי דופן שגם בעומק הטומאה, גם בעומק הרע נמצא אור אלוקי וזה קריטי. כלומר, יש לנו שתי ידיעות קריטיות ביחד. גם שהקדוש ברוך הוא מתגלה רק בקדושה ולא מתגלה בטומאה. לכן כל שבוע אנחנו מתחילים מהמבדיל בין קודש לחול, בנור לחושך, בין ישראל לעמים. וההבדלה הזאת היא הבסיס של כל האמונה בלדיה אין כלום אבל מצד שני ה כנף השנייה של אותו עוף הצד השני של אותו עניין זה שהקדוש ברוך הוא באמת כן נמצא בכל מקום רק שיושם אבל התורה יש אתה יוצא דופן שהיא אומרת לך יש אויב ויש טומאה ואתה יכול להוציא מתוך הטומאה את הנקודת חיות זה ישטיפת שנמצאת בשביה דוד המלך כתוב שגיבורים של דוד היה לו 400 גיבורים בני אשת יפת תואר כלומר כשאנחנו שומעים את חז"ל אומרים שיש אתפת תואר זה דברי התורה כנגד יצר הרע אנחנו מבינים וזה עבודה הבנה הנכונה לנו שהתורה אמרה לך יש לך שרת קרב היצר הרע משתולל צריך לדעת להתן איתו אני מתירה לך איפה שתפתור אבל בתנאים ועשתה ציפורה ובכתה את אבימה ועוד רגע סתם תתייחס ה את אביה בתימה אבל יש תנאים עד הסוף אנחנו לא יכולים בשעת שרת הקרב לנעול לגמרי את היצר הרע. אנחנו נותנים לו איזה כיתו, לשחרר כיתו. אבל דוד המלך לא הבן ככה את דברי התורה כנגד שרה. כשאתה בתוך האומה הישראלית, בתוך ארץ ישראל, בתוך הקודש והמקדש, אז אתה שייך רק אל המקום שהקדוש ברוך הוא מתגלה. אבל כשאתה יוצא למלחמה אז התורה אומרת לך עכשיו זה הזמן שאתה יכול למצוא את הנקודת חיות שנמצאת גם ברע אחרת בשמחם זה לא רק שאתה תצא למגר את הרע כיוון שיצאת לרע ומיגרת אותו ושו שבי אז ממילא זה העת והזמן למצוא גם בתוך עומק הרע איזה ניצמכן מאוד. הרב אריאל הביא משל נפלא פעם על בעיות מוסריות גם של שת מלחמה וגם על שאלות א א פגיעה בבלתי מעורבים מלחמה. לכאורה הלכתית העסק פשוט וברור ויש גם חלקים בעולם התורניהם פשוט וברור יש שם שני מיליון שני מיליון זה ה ברור למשל לנשיא אוניברסיטת חיפה שמלאה ערבים מיד אחרי שמחת תורה פד אמר זכות אשר עשה לך עמלק ועמלק כמו עמלק טוב, אבל אחרי זה הוא מתעורר מה צערה הזאת והיום הוא אומר דברים אחרים אבל גם אנחנו אומרים דברים קצת אחרים האם אנחנו אומרים בעצם היינו צריכים להרוג שני מיליון שמה 1 וחצי לא משנה כמה יש ורק בגלל לחץ צילומות העולם וחששות אנחנו לא עושים את זה לא? אז פעם הרב אריאל התראיין על הדבר הזה אז הוא אמר מה הראיות ההלכתיות שצריך להגיד לו? צריך להגיד זה בלתי אפשרי כי יש אומות העולם תגיד לי זה בלתי אפשרי אל תגיד לי לא מוסרי אומר הרב רל לא זה לא מוסרי הוא הביא משל נפלא אומר אם לפני היציאה לקרב יהיה אחד שיביא קונטרסט לכל החיילים דיני אשת יפה תוח אז אותם האלה שאומרים שצריך לחסל את כולם מה הם יגידו את זה מטורף פעם באו אולי חברותה באיזה כינוס רוצים לדבר איתי עוד עדין כזה אתה מרגיש ש אבל אחד דוחף דבר איתי ואחד כזה ומספרים שהם אינם ויכוח אחד רצה בגלל שהעולם פרוץ היום להחזיר את המנהג, לקחת שתי נשים ישוב הדעת, זאת מותרת, זאת אסורה. אז הם באו לשאול אותי מה אני חושב על זה? אז זה שסבר שזה לא נכון הוא דחף לשאול. ההוא שסבר שזה נכון לא היה בטוח שהוא רוצה לשאול אותי. הוא צודק לגמרי. אני אמרתי לו, זה לא שאלה לרב, זה שאלה לפסיכיאטר. אני לא פסיכיאטר. אמרתי אולי זה צריך אשפוז אולי זה לא צריך אשפוז אני לא יודע הרעיון הזה מה צריך לעשות איתו אני לא בא על מקצב בתחום עכשיו מאיפה הראיה שלי קצת למדתי בפסיכיאטריה זה הראיה כלומר שהעולם השתנה והיום אין שום קשר לעניין הזה של שטפת תואר זה ברור באופן ואם זה לא כתוב בשום מקום זה כתוב על לוח ליבם של חכמי ישראל ובסוף לוח ליבם של חמי ישראל זאת התורה מה שכתוב בספרים אם הוא לא כתוב הלוח לבם של חכמי ישראל סימן שהוא כבר לא האם יש דברים שבמהלך הדורות ישתנו כן למשל בספרים כתוב לא ללמד נשים תורה והלוח רוח ליבם של חכמי ישראל כתוב כן ללמד נשים תורה ויותר ויותר ללמד נשים תורה ומה עושים באמת הרבי מצנז אומר שלא יועילו החפץ חיים שנתן אישור לשר השניירר להקים את בית יעקב ואלף שקמותו מו חז"ל עכשיו יש בזה המון היגיון ובצנז הבנות הם בממלכתי דתי הם לומדים לדות ליבה אבל בלי ישורי תורה אסור ללמד נשים תורה איך בדיוק עושים את זה שם אני לא בפרטים אבל הוא סובר אסור שאני ללמד נשים תורה והוא נשאר דעת יוחיד ועל מי כולם סומכים על מה שכתוב על לוח ליבם של חכמי ישראל ועל לוח ליבם של חכמי ישראל כתוב שיש את רופת תואר לא שיך בכלל בכלל אין מה לדבר ואם אחדנג ככה זה כלא להרבה זמן זה נורא בהיום אז האם יש לנו יכולת היום להוציא יקר מזולל יש שאלה מעניינת יכול להיות שהיום במקום יש ציפת תואר יש לנו את הנסיך הירוק ועוד כת צבו בין החמס ודעים מי זה שאבא שלו עם הנהגי חמס הוא התגייר. אז יש אה נקודות אור במעמקי החושך שאנחנו גם היום יכולים להעלות. אבל ההיגיון הזה שאפשר להעלות את האור האחיות האלוקית שמוסתר בתוך החושך והיא מוסתר באופן כזה שהוא לא יכול לעלות. יש מוסתר באופן כזה שיכול לעלות זה חולין יש פרה והבשר והאור שלה זה זה חולינה אין שם כאילו אלוקות אבל אם אתה עושה מזה סעודה מצווה או רצועות לתפילין או בתים לתפילין אז צרפת ממקום שאין בו אור אלוקי גלוי מקום שיש בו אור אלוקי גולי סעודת מצווה או תפילין אבל אם זה בהמה טמאה אתה לא יכול אתה לא יכול יש שם נקודת חיות אבל היא נעולה וכאן יש מקום שמלמד על הכלל כולו זה פרט שלא יצא רק ללמד על עצמו אלא הכלל כולו הוא יצא ללמד שבאמת גם במקום שאומרים לך אתה לא יכול להוציא משם כלום זה לא אומר שאין שמה רק שאתה לא יכול להוציא חז"ל אומרים למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור אלא שהיום אתה לא יכול לצום דבר >> מה יש עוד דברים דומים כמו פרה אדומה שהיא לא ב כן כי בכל דבר יש נקודה חיות מהשם יתברך כשנסתר בן אדלם וצריך מלחמה מה ועבודה כל יומות החול למצוא זאת הנקודה אז כי תצא למלחמה הוא אומר בעבודת השם בשביל להגיע לנקודה שבתוך עומק הרע אתה צריך להילחם אם לא תילחם אז הוא לוקח אותך לא אתה לוקח אותו הוא שווה אותך אחר כך נעשה שבת כלומר אדם נלחם להכניע את הרע ואחרי שהוא נלחם להכניע הונח מזה פה ובשבת מנוחה הוא יכול למצוא את הנקודה שגם ב עניינים חומריים אז בשבת שבת לא מתירה ייסורים אבל היא כן מקדשת את החומר כלומר ללכת אחרי בשר ביום רגיל זה תאוות לא פשוטות אבל בשבת זה מצווה. וככל שאתה עושה אוכל יותר טעים אז אתה מכבד את השבת יותר. אחר כך נעשה שבת שמתגלה כי השם יתברך מחיי הכל. שזה עניין שבת קודש שבני ישראל מעידים על בריאת שמיים וארץ. ואולי הדגש פה זה על בריאת הץ. כאילו שבראשית ברא אלוקים את השם ויכולו השמיים וארץ. שגם הארץ היה לה קלוט הנפש להשם יתברך ויכולו זהם לישון קלוט הנפש כולנו אומרים את זה איפה אומרים את זה כתוב חמדת ימים אותו קראת איפה קרא אותו חמדת ימים אין בתנך אין בחז"ל מילים כאלה אין בשום מקום מילים חמדת ימים אז רש"י בספרדס אומר מה זה חמדת ימים הוא אומר זה מה שכתוב ויכולו ויכל אלוקים שהתרגום הירושמי שמה אומר רג כלומר זה תאווה והיכל אלוקים זה שהקדוש ברוך הוא התאבה בשבת בקשר עם העולמות אבל זה מתבסס על זה יש על זה אור החיים ארוך וגם הסתמת הראשון על התורה הוא על זה על על בסיס אור החיים יש אור החיים ארוך על העניין הזה וגם ויכל ויכלו השמיים והארץ זה שהשמאי והארץ וכל צבעם בכל צבעם לרבות את מה לא וצבם בכל צבעם לרבות גם את ה אויב את הרע שאי אפשר לעלות וויכולו זה שהיה קלוט הנפש שלכולם אל השם יתברך להפך מתחילים מקלוט הנפש של השמיים ואארץ אחרי זה באחד אלוקים אז אם כן בני ישראל מדים על בריאת שמיים וארץ שגם אתה קיומם של כל שמיים וארץ וכל צבעם רק בעשרה מאמרות אז הכל זכיר את השם גם הרע ובכל צריכים מלחמה על זה ובשבת זה הכל בא בנחת אבל עדיין תדע ומקום מקום כמה שבת באה כפי התיכה ועבודה בחול. כלומר זה לא שאתה אומר טוב אני בחול נרדמתי ואני בא בשבת ואני רק מעלה את הניצוצות של כל החולים. לא. מי שלא מעבד שזה העבודה שתעבוד. תעבוד זה תעבד את האור הקשה שמסתיר. מי שלא תורח בערב שבת אז הוא לא אכל בשבת. כמו שאנמר משתח בערב שבת אוכל בשבת. ומה זה ערב שבת? אומר, ערב זה מלשון תערובת. לפני שבת יש תערובת. מה זה התערובת? שבמקום הפנימי יש חיות אלוקית, אבל זה מתערבב עם ההסתרה. אז ערב שבת הוא התערובת שיש מבחינת שבת גם בכל שזה הנקודה הפנימית האש התפתואר שנמצאת במעמקים של האויב כמו שנאמר בדברו מעריב ערבים מה זה מעריב ערבים חושך אז ערב שבת זה החושך של ימי החול אבל גם המעריב ערבים זה בדברו שגם החושך זה ממנו בדברו מעריב ערבים וצריך אדם לדע כי גם הגבורה עכשיו הולך עוד צד בעצם אם היינו מפסקים אז פה הייתי עושה שורה חדשה לא רק נקודה למרות שכתוב כי אבל הם לא אז התחביר היה בנוי אחרת ועניין חדש כי גם הגבורה נגד יצר הרע רק בכוח השם יתברך כי ונתנו השם אלוקיך בידיך כלומר עד עכשיו דיברנו על מה על זה שבאויב בחושך בערב בלילה יש חיות אלוקית 10עשרה מאמרות אבל עכשיו הוא אומר לא רק זה אתה נלחמת ת וכאן יש חושך. כשאדם נלחם בעץ הרע יש חושך. מה החושך? שהוא חייב לומר זה אחריות, זה בבחירתי. מה זה אלול? כל אלול זה חשבון נפש. אני יכולתי. אם המשהו היה לא בסדר, זה אני. אבל אם אני אומר אני ישמתי, אני בגדתי אז כשאני ניצחתי אני ניצחתי. א לא גם עלשם תי בגזתי יש מקום לשאול אצל חסידים יש מי שאומר שמה פירוש אשמנו בגדנו אז הפשט הוא שכל עם ישראל אבל צחסידים יש תמיד פלפל אז אומרים שם זה הכוונה כביכול כלפי מעלה נאמר אני יכלתי לעשות חטא לבד מאיפה לבד לעשות אני שמתי בצו יצר הרע חריף מאוד, אבל אין אמונה שלמה בלי זה. כי אם זה אמונה שלמה בלי זה, זה אומר שזה בחירה בלי ידיעה. זה לא יכול להיות. ודאי שהקדוש ברוך הוא מנהיג הכל, כולל את הבחירה. רמות חישב בצה החבר של הסבא קדיש של השפת אמת החידושי הרים אצל הקוצקר אז הוא היה אומר הכל בידי שמיים ואפילו יראת שמיים היה כתוב בחז"ל שלא צריך אבל להגיד שהכל מדי שמיים חוץ זה כפירה לא משנה מה תגיד אחר כך אי אפשר להגיד דבר כזה אז מה זה שכתוב הכל בידי שמיים חוץ מה צריכים אז יש לתרץ בבחינה מסוימת להגיד הוקימתא שרק זה נראה כלפי חוץ ככה ובאמת אני רק כלפי חוץ זה מימד שהקדוש ברוך הוא נותן לו קיום שיהיה בחירה לאדם אבל להגיד שבאמת יש משהו מחוץ לידי שמיים אין בלבצה לא יכול להיות כזה אז זה אפילו על החלק ה לא טוב בוודאי על החלק הטוב שכשאדם אומר אני נלחמתי ביצר הרע ואני ניצחתי ואני שוויתי ואני לוקח את הנקודת חיות האלוקית הכל אני אוי ואבוי אז הוא אומר הוא נתנו השם אלוקיך בידיך קשור לדברי הרן שרבנו הרב צודה היה חוזר הרבה שהרן אמר ואמרתה כוחי ועוד צמידי עשה לי את החיל הזה בניחוטא לא בתימה רוב המפרשים אומרים בתימה איך אתה יכול להגיד זכרת שהשם אלוקיך אז אומר הר אם ככה היה צריך להגיד זכת כי השם אלוקיך הוא עושה את החי ומה כתוב הוא נותן לך אז אם כך ואמרת כוחי ועוצם ידי רק שזה כוחי ועוצם ידי שהשם נתן לי אז הוא נתן השם אלוקיך בידיך יש לך בחירה זה בידיך אבל השם אלוק לא ככה נותן את זה. זאת אומר פירוש אב שהיה על ידי כוח התגברות האדם. זה לא שאדם לא עשה פה כלום כי דכתיב בידיך שהוא על שם הכוח. ועם כל זה השם יתברך כל יכול. והוא מסייע לאדם שיהיה בדרך כוחו אף שהוא מהשם יתברך. שזה גם השם יתברך וגם זה ביחד. זה שותפות. כמו שכתוב ולך השם החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ומקשין הרבה מאוד פרשנים מקשים מתרצים באופנים שונים ומופלאים מה זה לך השם את החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו אם אתה משלם כמעשהו זה מידת ה >> דין אז מה זה לך שם חסד הוא מקשין מה החסד אך אדרבה אף שהכל מהשם יתברך מכל מקום נותן לאדם באופן שיהיה מן האדם עצמו כמו באמת הכל ממנו אבל הוא באמת נותן שזה יהיה של האדם למרות שזה ממנו ואיך אפשר לחלקל תרת דסטרה כאלה אם לא היה לנו תרת דסטרה אז היינו מורידים את הקדוש ברוך הוא לגדרי השכל שלנו רחמון לצלן זה באמת הוא באמת כוח נותן לנו כוח שזה יהיה בבחירתנו שזה יהיה אנחנו אז אז זה מה שהוא אומר נתנו השם אלוקיך בידיך ושווית שוויו מתי אז הוא אומר הוא נתנו השם אלוקיך בידיך אז ושבי את השוויו כשאתה יודע שמה שזה בידיך אתה נלחמת אתה נהבוקת אתה עבדת קשה ואתה יודע שהשם אלוקיך הוא נתן לך את הכוח לעשות את החיל הזה אז שווים את השוויון ושוט השווור כשיודעים זה שהוא מהשם יתברך אז אתה מוצא שמתוכך מה שמסתיר את השם שזה העוצמה והכוח יד שלך ואתה אומר לא בעצם זה מהשם אז זה מאפשר לך לראות שמהשם גם מה שבצד השני אצל האויב הוא מסתתר ובמת השם הוא בפנים כלומר הנתנו השם אלוקיך בידיך שאתה רואה שמה שכאילו עשית ברוב חיל וכוח ותושיה זה כל השם עושה לך זה נותן לך לראות שגם זה שיש לאויב כוח זה גם השם עושה אז אתה מוצא את ה בדברו של המערי ורבי את הנקודת חיות אלוקית שגםגם שגם ברא והכלל כי בכל מעשה טוב ומצווה יש עניין המעשה שאני עושה הבכירי של האדם אבל יש תמיד עוד דרגה פנימית והכזרת הדבר לשם יתברך זה שלא זה לא שני כי אב שיטריח האדם ויעשה נפלאות אם לא יחזור מצווה לשם יתברך לא עשה כלום כי לא החזיר את השליחות לבעליו נכון אתה השליח השליח בצוף צריך כוח ועוצמה ותושיה ומסירות אבל זה מכוח המשלח ואם הוא לא מחזיר את זה למשלח אז אין פה שליחות אז הוא צריך להחזיר לבעליו והכזרה לא יכול להיות רק על ידי על ידי זה שיודע שהכל משם יתברך וזהו שכתוב מי שדעתו שפלה שחז"ל אומרים שמי שמביא בזמן הבית מי שמביא מנחה שכר מנחה בידו מי שמביא עולה שכר עולה בידו אבל היום שפל רוח הוא כאילו הביא את כל הקורבנות שנאמר זבחי אלוקים רוח רוח נשברה שרוח נשברה זה כל הזבחים זה כאילו ולה את כל הקורבנות כולם אז זה כתוב מי שדעתו שפלה וזה ושבי שוויו שיחזיר הנקודה איזה נקודה עכשיו הוא מדבר שבתוכו של ההתגברות שלו של בידיך ושווית שוויו שיחזיר הנקודה אליו יתברך על ידי שיודע שהוא רק ממנו יתברך ואז הוא מוצא את האשת יפעת תואר שבתוך הבויד שלו ואז הוא יכול לראות שגם בחוץ