בין מחויבות לרוממות | עבודת אלוקים - שיעור 6 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] כלומר, אחרי שדיברנו על הכפל ביטוי כלפי מעלה בנושא דעת אלוקים, שדווקא ההגשמה עם כל היותה הפוכה מהדות היא בצירוף ההפשטה מבטאת בצורה נכונה ביותר את ה אה דעת אלוקים שלנו. אז כן המושג הכללי שלפי קריאת השם המורגל הוא עוצר בקרבו את כל המובן של הדת. על המושג הדת דיברנו קצת שבעצם הוא המושג של החוק של ה נשמעת הוא מושג עבודת אלוקים הוא כמוהם כמו המושגים בדעת אלוקים סולם מוצב הארצה וראשו מגיע שמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו כמו יש ב עניין עבודת אלוקים גם כן הגשמה ו סוג של ביטויים נמוכים א נוגשים יחד עניינים רמים ומהעלים ודווקא שניהם הם מביאים את עבודת אלוקים. נדמה לי שבדור שלנו יש כאן חידוש מעניין והפוך מהדור של הרב וזה שעבודת אלוקים היא לא רק המושגים העליונים שלה אלא גם התחתונים שלה. הרבה פעמים כשאני נשאל בעיקר ב קרוב אליך שמה אז אני חוזר לעניין הזה ששואלים מה הטעם של כל מיני מצוות ו לפעמים שואלים אותי זה הכל שאלות שמגיעות מהציבור מלבד אולי בכל אני לא יודע כמה 1500 שאלות שיש כבר יותר בכל השנים האלה אולי 10ה אה משהו כזה היו לא מהציבור הגיע חנוכה ואף אחד לא שאל שאלה והעורך רצה על חנוכה אז התייעצנו איזה שאלה כדי שחנוכה תהיה על הדף אבל זה הכל שאלות מהציבור והרבה שאלות שאני נשאל על ה טעם של המצוות. אחד המצוות שהכי מחפשים לטעם זה הלכות צניעות. עכשיו לא הרבה פעמים אנחנו לא חוזרים על זה כי היה לא מזמן ו מגיעות לא מעט שאלות על העניין הזה ותמיד אני עוסק בדבר אחד שהמצוות הם הרבה הרבה למעלה מטעם אנחנו עושים אותם כן אנחנו עבדי השם ורצוננו לעשות רצונו ולא לא רצוננו להבין את רצונו ומתוך כך לעשות ובתנאי שקיבלנו את זה בדעתנו אלא לעשות רצונו מתוך כך להבין את זה זה הפוך זה הסוד של נעשה ונשמע שהנעשה קודם לנשמה ונדמה לי שאנחנו נמצאים בדור ובסבי עבודה שהחידוש שלה זה החלק החוקי של הדת המחייבת במובנה ה תקיף והמשמעתי ולרוב רצון שעבודת אלוקים תהפוך להיות מתוכנו מתוך שייכות מתוך חיבור אז דווקא את החלק התחתון קצת זנחנו מה שהרב מדבר לדורו זה שאת החלק העליון זה אנחנו והיה דורות שרק משמעת המילים רק הם הכללה גסה ולא מדוייקת אבל כן נכונה כלומר היא לא באה לדבר על זה שאין בכלל אלא על ה זרם הכללי שהוא היה על ידי נשמת ואת שני ה צדדים זה לא זה לא הכיל. בואו ניקח דוגמה רק בשביל העניין הזה. אמא מגדלת את הילד שלה. היא מגדלת אותו מתוך אהבה או מתוך שאין לה ברירה. התשובה היא גם וגם. כלומר היא קמה בלילה בפעם העשירית כי יש לו דלקת אוזניים והוא לא נותן לה לישון ולא נותן לה לנוח ומחר יש לה גישה מאוד חשובה וקריטית להמשך דרכה ואם היא תבואה יפה זה השפעה אבל הילד לא מתחשב בזה והיא מתוחה והיא אולי אפילו כועסת ועצבנית בכל זאת היא קמה בלילה. למה? כי היא מחוייבת. יש חוק שאמא חייבת. חוק לא בכנסת, חוק בטבע. שאמא חייבת לקום לילד שלה כשהוא צריך אותה. במגבלות ויש דרכים שונות. אבל ולכן היא קמה גם כשהיא מאוד לא רוצה, אבל הרבה מאוד פעמים היא מאוד רוצה, היא שמחה. והאמת היא שתמיד שני המישורים של השמחה ושל המחויבות הולכים ביחד. ועומק הקשר ביניהם לבנה הוא דווקא בגלל שניהם. אמא שיש לה משרטות שכשהיא לא נוח לה אז היא נותנת להם וכשהיא רוצה אז היא לוקחת בעצמה את הילד הרבה פעמים הקשר עם הילד יהיה קומה למטה בגלל שזה לא נוגע דם הנפש זה כאילו חופשי אין פה ברית עומק לא תמיד בהכרח ככה, אבל אני הכרתי קצת עשירים שהיה להם הרבה משרטות ו והקשר בין האמא לילדים הוא אחר כי זה רק שנוח לה. אם לא נוח לה אז אז יש א סט של משרטות שיכולות להחליף אותה. אז זה רק אהבה בלי מחויבות. זה כמו כל הזוגיות היום שהעולם המערבי מנסה למצוא הדרך לנטרל את המחויבות האדית ולבנות את הכל רק על הרצון. והוא מוצא את עצמו עם שוקט שבורה. למה הוא ברח מזה שזוגיות במשך אלפי שנים הייתה בנויה על המחויבות והרצון היה בה הרבה יותר נמוך יחסית הדור שלנו הרבה מדי נמוך ואי אפשר היה כבר להכיל את זה אז משהו השתנה מצד שני היום העולם הולך ליפול נופל מהגשר הצר לזה ש אין שום מחויבות הכל תלוי ברצון או יותר מדויק כלומר רמת המחוייבות נמוכה וזה מפורר את כל בניין הבית כי מה שקושר קשר אמיץ בין בני זוג זה לא רק שהם אוהבים כפי הדמיון הראשון. אלא שגם כשקשה להם מאוד והם מרגישים שהם לא רוצים להמשיך, הם מרגישים מחויבות. יש בתורה גירושים. אנחנו לא אומרים אין דבר כזה אבל הבית הטבעי ובודאי יהודי בנוי על זה שיש מאמצים כבירים לשמור על הבית גם כשזה מגיע דכדוכה של נפש כי יש פה ברית ורבנים משקיעים אין ספור שעות בלהעמיד בתים שיש בהם להם קשיים כדי לשמור על המחויבות שכאן היא כמו הדת בלי הטעם הפנימי. וכשאדם מגיע לשעות האלה והוא מתמסר ולא רק בנחת, במתיקות, באהבה, אז שמה נוצר קשר שהוא עם ממד עומק. שלא מתקבל רק מבחירה. לכן החידוש של הדור שלנו זה שגם החלק של המחויבות, הדת החיצונית, המשמעת, היראה היא בתוך הפסיפס השלם של מהיא עבודת השם. זה נכון גם במחיבות לכל הלכה, בין אם תועמים את טוב טעמה ואת התוכו רצוף אהבה שיש בכל סעיף, בין אם לא טעמים. ולהפך יש בחסידות הרבה א לימוד על המעלה העליונה שיש כשאדם עושה את רצון השם את מצוות השם כשאין לו שום טעם בזה והנפש לא מרגישה ולא ממותקת להפך היא מרגישה אעול כבד בוודאי בוודאי הרביא אחרון בחבד אבל מלא בחסידות שהיא כאילו הביאה את כל טוב הטעם אבל כן אתה צריך גם טוב טעם ב קבלת עול טוב טעם במשמעת טוב טעם בעבודת עבד וכשאדם מוצא את עצמו שהוא עובד השם והוא הוא ב מדרגה שאין הוא לא מרגיש כלום ולא בא לו והפוך הנפש לא זועקת עזוב אני לא יכול אני לא רוצה והוא בכל זאת עושה כי הוא מושמע כי הוא קרת ברית עם השם יתברך ועם תורתו כי זה זוגיות שלא ניתנת להיפרד הדוד והראיה גם לא כשמשהו בנפש לא מתחבר אז דווקא שם אדם צריך לשמוח שמחה עצומה. ואם פעם יוצא לכם לעשות מצווה כשהנפש זעקה שהיא לא רוצה אז זה סיבה למסיבה לקנות קצת איזה כיבוד ולבוא לארוחה הבאה בישיבה והחברה שיושבים איתך בשולחן אתה נותן להם כיבוץ קצת אומר לחיים אומר היה לי מצווה מה זה לא בא לי ובכל זאת עשיתי איזה שמחה גבעת אני בברית עם השם יתברך אני לא רק ב כשזה מרוצה חן בעיניי קרטתי ברית זה מעלה עצומה ואי אפשר בלדי אלא שאנחנו צריכים להבחין שהרב כותב את דבריו על הרקע ההפוך מאז שהרב כתב את זה לפני 120 שנה זה יצא בתרסו לפני 120 שנה ה מצב היה שהמש הייתה הפשט ש שלט בכל בוודאי אצל הליטאים אבל גם אצל החסידים יש משמעת ובכמה בחינות אפילו משמעת ברזל יותר חריפה מאשר אצל העולם הליטאי אם כי המון המון מתיקות אה זורמת שמה גם בעולם הליטי כולם רוצים תיקות אי אפשר בלי אבל רוממות ומרחבים והפשטה עליונה ומציאה טוב טעם בעבודת השם שזה האור של עבודת השם זה היה דבר רחוק אז היום זה עובר לסוחר כבר הרבה יותר מצוי בכל זאת יש לנו את גם מה ללמוד שם עוד הרבה הרבה אבל באיזון ביניהם הוא קצת הופר בחלק מהמרחבים הנפשיים והחברתיים שלנו לצד השני אבל כאן אנחנו לא נפגוש את זה זה רק איזה הערה לפני כן >> כשהרב אומר לימוד מצוות שורה את הכול המצוות לא זה גם מה שה >> נכון ודאי >> ודאי ודאי ודאי כן תמי מצות זה דוגמה מצוימת דוגמה מצוימת שמצד אחד אה אנחנו דור שזקוק לטעמי מצות זכיתי לכמה טעמי מצות מיוחדים בישיבה הרבה שנים חיכיתי להעביר שוב על שטנס ניסיתי כמה פעמים לטעום את הטוב טעם של שטנס את התוכוב הצוף ההבה של שטנס ולא הרע בידי עד שפעם אחת השם העיר עיניי שהוא על שתנז לא יודע מה התלמידים יצאו אבל אני יצאתי כולי באור שהקדוש ברוך הוא העיר עיניי בשטנס וה פעם אחת אחרי שנים שחיכיתי לבוא בואן ידו הימנית ובואן רגלו הימנית ותחנו אוזנו הימנית מה זה הדבר הזה יש שנים כל פעם הייתי מכר אתזה אומר מה זה נו חוזנו בוא נדו בוא עד שגם זכיתי שהשם עיניי היה לי שמחה עצומה אבל יש שמחה עוד יותר עליונה וזה כשם שהגשמה היא מפקיעה מהפשתה את הטעות לחשוב שהפשטה היא כן תפיסה ב והגשמה מחדדת מאוד שלית מחשבה תפיס גם לא מחשבה מופשטת אפילו לא מחשבה שוללת כי הוא למעלה מהשאלה אנחנו שוללים גם את התפיסה של שלילה. אם כי שלילה ותפיסה זה פרדוקס, זה למעלה משאלת שלילה וחיוב. אז כך גם ה צייתנות, המשמעת, כל המילים הקשות האלה בדורינו הם ה מפקיעות את ההבנה שמצווה היא מוגבלת להבנה האנושית. היא עליונה לאין ארוך, לכל הבנה ואפילו לכל הפשטה ואפילו לכל שלילה היא למעלה מהכל ולכן דווקא הצייתנות יש בה מעלה עליונה ונסגבה ביותר. באמת מי שמאוד מאוד החזיק בשני הקצרות האלה זה הרבי מנוובביץ' שמצד אחד מאוד מאוד מתק דבר במתיקות שאין כדוגמתה ובשמוב בחיות ובחופש ומצד שני מאוד מאוד חידד את קבלת העול זהו אנחנו יותר נותנים לשפה של הרב הוא בצדק וגם ברב יש את שני הצדדים והחידוד החבד היא לא תמיד מתאים בכל נשמה פה ארץ ישראלית אבל בהיגיון אז באמת זה אחיזה ב שניהם יחד מה שהרב קורא קורא קודם שניהם הם יחד הופכים להיות נר אלוקים בארץ. טוב, אז עכשיו אנחנו חוזרים. הרב מדבר על מצב שבו ה דת הייתה משמעת אה מחודדת מאוד. עונש, עוד הרבה יותר מאשר שכר ועונש. וזה העבודת עבדת הזאת היא הייתה ה א שפה המרכזית. עכשיו בא דור שבהרבה מאוד תחומים הוא כבר לא יכול לסבול רק הכרח. הוא רוצה חופש, הוא רוצה אהבה, הוא רוצה קישור פנימי וזה הוא צודק, זה גדלותו. כל מערכות היחסים משתנות בדור שלנו. יחסי ממשל אזרחים, עובד מאביד, מורה תלמיד, הורים ילדים, מפקד חייל. הכל משתנה, כל המערכות משתנות ויחד עם שמירת הגבולות שלא יהיה יותר מדי תלות באהבה, כי אז הכל מתפרק. השייכות הפנימית הולכת ומתרבה ומביאה תוצאות פנטסטיות. מובאה להתקדמות, להתפתחות. כל הגוש הליברלי במערב הדמוקרטי הפתוח עם חיסרונותיו אנחנו יודעים הוא ניצח בענק את הגוש הסובייטי ה אה בעל המשמעת הנוקשה נכון שעכשיו סין עושה איזשהו מהפך אבל החוקרים מאוד מאוד מתלבטים. האם זה רק התקדם או שזה גם יקרוס? האם א ניצני הדמוקרטיה שנמצאים בתוך כל זה הם ימוססו חלקים מהקומוניזם או אה אפילו התקדמו בגללו תוך כדי המשמט. סין זה ניסוי ענק בבני אדם שעדיין רחוקים מלדעת איך הוא יגמר. היו הרבה מומחים שחשבו שבתאריך שאנחנו נמצאים היום סין כבר תעקוף את ארצות הברית ב-400 מישורים ובינתיים זה לא קרה ו ישמאבק בכמה תחומים רציניים מאוד וסין בעלת יכולות גבוהות אבל בינתיים החופש הליברלי ניצח בענק את בגללוס, ב מבט האוניברסלי וזה דבר שהוא השתנה מאז המהפכה הצרפתית באומות העולם בישראל מאז החסידות בקומה אחת שהייתה הסמוכה למהפכה הצרפתית מאז ה אה חזרה לארץ ישראל מאז תורת הרב וכל העולם החול השתנה והרב אומר כן לא יכול להיות שעולם החול השתנה ושאתה תראה איך מרחבים נותנים המון עומק איך רצון נותן ן זוגיות הרבה יותר טובה ועד איזשהו גבול ברור שזה כך אנחנו לא יכולים לחזור למערכות של פעם מי שקורא מכסי הורים ילדים שלפני 200 שנה הוא השתגע הוא יוצא מדעתו לא אומר שאין שום שיריים וזכר לזה אבל היום אם מה שקרה לפני 200 שנה זה ההורים הולכים לכלא משהו השתנה לחלוטין בתשתית של הטבע האנושי ובחשיבה ובנכונות הפנימית אל הטוב ועל זה אומר הרב הוא מביא רוב ההכשר העילוי וההתפתחות כלומר באמת יש לעבודת אלוקים שני צדדים עכשיו איך קובעים את המינו נ זה תלוי בהתרוממות הכללית ולפי רוב ההכשר העילוי וההתפתחות של כשרון השכל והצדק האנושי בכל נכון שזה הרבה פעמים נהפך לרעה אבל כשאתה יוצר הוא עכשיו הייתה החלטה בהחלקו הדעות בימין האם זה החלטה נוראית או החלטה טובה או החלטה סבירה רע יש מחלוקת אני לא יודע מספיק להגיד נטייה שלי זה החלטה סבירה אבל לא למדתי את זה לעומק ולא שמעתי מספיק את המומחים לכאן ולכאן אבל באינטציה הפשוטה שלי זה החלטה סבירה יש בה הרבה מעלות קצת מחירים סביר בעצם א ההוא החליט שחמס צריך להתפרק מלשקור ולפרז את הרצועה בכלל מני נשק ואת מצווה ביבי דרמר טראמפ אה זה מקבע גם את המחירים ששילמנו אבל אה איך אמרו שכשהחמסניקים וקו לסינגפורים אז יהיה מסדול למדינה הפלסטינית יש בזה מימד שלא הודעה בארצו אבל אה א בתוך התמרון הבינלאומי, אם הדבר לא תלמיד בחתימה שלי, אני רק צריך לשפוט את ה יש פה גם הרבה מאוד רווחים וצריך בפרטים. על כל פנים ה הרצון לבנות הוא הרצון לשנות כל הזמן את מערכות היחסים ובייחוד המפחה הצרפתית שביטלה את ה פערים המובנים בין בני אדם את הקסטות המערביות א של הצילה הצולה ופרולטריון ופתאום נתנה שוויון וזכויות לכולם. זה מעלה עצומה. זה התקדמות והתפתחות. ולפי רוב ההכשר העילוי וההתפתחות של כשרון השכל והצדק האנושי בכל המדע שהוא גם פועל לשנות את העמדה המוסרית. כך הולך המובן הכללי הזה הולך ומתעל כלומר ה המינון בסולם בין מוצב ארצה לראשו שגיע שמימה הולך ועולה כי הטבע נוטה יותר למדרגות העליונות אם כי עדיין הסולם מוצב ארצה ורואים את זה בעולם העולם גם אחרי כל המחשבות על שלום ועל שיח ו ועל פתיחות ועל אוניברסליות ועל נציגויות הדדיות אפילו בין אויבים חריפים אבל בסוף יש גם מלחמות ויש גם יו במלחמות ויש מרוץ נשק ומי שישלה את עצמו שכבר בא שלום לעולם נאלץ לגלות בדרך כואבת מאוד שצריך עדיין גם את המשמעת מול האויבים. ואם נזדמן עכשיו הרב מצייר את מה שהתרחש בדור שלו. כלומר כשיש דת ומוסר שמתרוממים אז ממילא בתוך הסולם המינון נמצא יותר גבוה בסולם מוצא וארצה וראשו מה שהגיע השמימה איך אתה ניגש לעבודת אלוקים כמה אתה מסביר נועם אול מצוות שרבנו הרב ציודה תלמיד היה אומר כתוב בחז"ל עוד מצוות ולכאורה זה סותר אומר לא לא בדור שלנו אתה אתה צריך לתת את כל טוב הטעם של נועם או מצות. אם אתם רואים הזמנה לבר מצוו שכתוב שבנינו היקר נרוא יעיר יכנס לנו המון מצוות זה מקורו רב ציודה. תלמידי הרב ציודה הם הפיצו את זה לעולם כי זה היה שגרה דלישנה של הרב צודה ואם זדמן עכשיו בעקבות זה אז עכשיו לדור שלנו ואם נזדמן איזה דור או דורות שכל מושגיהם הכלליים המוסר האנושי מוסר של חול הטבעי נתעלו ויתפתחו ואנחנו בהחלט רואים במהפכה הצרפתית התפתחות ובאמנת ג'נבה התפתחות חשובה. האם אנחנו בעד המנת ג'נבה? כן, ודאי. אנחנו יותר מזה. אנחנו רואים בהמנת ג'נבה איזה התפתחות שבאה מזה שמוסר הנביאים שלא ישאגול חרב ולא ילמדו מלחמה הולך ומשפיע בעולם עד שהוא יצא בצורה מוגבלת. אבל טובה הרבה יותר מאשר קודם בצורת המנת ג'נבה ואנחנו לא בעד אמנת ג'נבה אלא שאנחנו נגד הפירוש האנטישמי של האום למנה ג'נבה כשהצד השני הוא כל כך פרעי מה קורה אם טרוריסט נכנס לבית ספר ויורה עליך מתוכו לפי המנת ג'נבה לפי החוק הבינלאומי אז אתה יורה בו ו מי שהשם בכל הנפגעים האזרחים זה הוא צריך להיות מידתי צריך לעשות את ההשתדלות שלו צריך למעט בנגד נזק אגבי שהיום כל כך הרבה מדברים עליו אבל ההוא האנטישמי החמיר חומרות עצומות רק על ישראל מה שלא עשה לכל גוי ומשפטים ולדהו רק לישראל והפצריה עוד החמירה חומרות יתרות שאנטישמים לא יתרגזו שאנחנו עושים בדיוק מה שהם אומרים אז אנחנו צריכים עוד יותר חורות זה לא כשאתה אומר מול אויב שכל כולו משתמש במסגדים במרפעות בבתי ספר בילדים לא זה כבר משהו אחר לגמרי זה ניצול ציני של ההתפתחות של העולם ואתה צריך גם לדעת איפה אסור להתפתחות המוסרית להיות כלי ביד האויבים להשמיד אותך אבל האם הבנת ג'נבה אנחנו שמחים בה ודאי שמחה עצומה זה התקיימות חלקית חיצונית שיצאה החוצה של חזון ישעיהו העולם הרבה יותר טוב עם המנת שלב מה שבלי ואם אתה רואה שכל המערכות השתנו לטובה וההתחשות בזולת והשקיפות וה מלחמה נגד שחיטות אנחנו בעד מלחמה נגד שחיתות אנחנו שונאים שחיתות וטבענו אנחנו שונאים שמי שיש לו כוח הוא מנצל את זה כל מיני דרכים לרעה לאינטרסים אישיים וכשהעולם מתפתח ויותר ויותר נזהער בעניינים האלה זה מעלה גדולה אבל כשהוא לוקח את כל זה כדי לה עליד להלילות דם על ישראל או לתפור תיקים ל צד מסוים להבדיל בין זה לזה ולאבד את הפרופורציות זה לא מתקבל על הדעת אבל עצם ההתעלות אני אני כל הזמן מסייג הרב לא היה צריך בזמנו כי זה רק הביא כמעט אך ורק אור בחנפיו אם כי יש מקומות שהרב מסתה גם במחליפות אבל היום אנחנו צריכים עוד הרבה יותר להסתייגות כי ה ליברליות כבר פרצה הרבה וכבר המחירים שמשלמים עליה גדלים אז אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זקי שכל צלולי דעת ולא להיות מושפעים מכל מיני רעשים שמושמעים באוזנינו כדי בדיוק לדעת בעבודת השם ובעבודת המוסר הבינלאומית והתוך לאומית איך להיות ישרים ולדעת לתת לה רצון לסיר כל שחיתות וכל שנאה מצד אחד את כל המעלה שלו ומצד שני לא לאפשר להשתמש בזה לרע. זה המקום שלנו היום. אבל כשהרב היה לפני 120 שנה כתב את זה, אז בעצם ההתפתחות של עולם שנעשה יותר מוסרי, יותר טובע מוסר, הלכה ועלתה. גם היום זה הולך ועולה. גם היום זה הולך והולך כל הזמן. אלא שהשיגים אה בערך הם בולטים מאוד בימינו. אז אם הזדמן איזה דור או דורות שכל מושגיהם הכללים ניטלו והתפתחו ועל אותה חלקה של המושגים האלוקיים לא שלחו המפתחים והעובדים יד. כלומר, כל עולם החול והעבודה שבו הולך ומתפתח. אתם יודעים, יש דור, דור ה דור הז גילאים שונים ויש לו כללים שונים לגמרי של איך נוח לו לעבוד, מה רמת הרגישות שהמאבי צריך לגלות. לקשיים של העובד. היום מעבידים עוסקים הרבה בלשדר לעובד שאנחנו רוצים שיהיה לך את היכולת לטפל בבית בענייניו, בוודאי בצרותיו. מה שפעם זה לא היה עניין של מבית. אתה אצלי עובד קבל תלוש תעשה את עבודה. מה קורה לך בבית? לא מעניין והיום לומדו שלטובת העבודה זה הרבה יותר נכון אבל זה גם נשמות כאלה אז הכל הולך ונתפתח בעבודת השם אם הכל נשאר כמו פעם אז זה לא עובד עכשיו את האמת הזאת כולם ידעו זה לא רק הרב זצל אמר את זה אז מה החידוש אמרנו הרבה פעמים בשם החזוני שבדום שלנו אין שמאל דוחה רק ימין מקרבת חסידות ודאי שיש המון אהבת תורה אהבת השם בטיקס בעבודה וחלק מהדברים מתיקות יותר בולטת מתורת הרב אפילו ותלמידי הרב אז מה המיוחד פה קודם כל באמת זה צריך המון הערה חדשה של גדולי ישראל כולם כדי לשנות את ה מערכת וזה שנאמר משהו זה לא אומר שהמערכת מצליחה להשתנות אפילו על הגד הגדולים האם הגדולים מצליחים לכוון את הצימו לפי רצונם בהרבה מאוד דברים לא האם הרב אריאל וגדולי עולם שלפניו רוצים שהקצב שאנחנו לומדים באיון בישיבה זה יהיה הקצב הנכון הרב שח לא רצה את זה גדול הרשיבס לא רצו את זה אבל אה הציבור הוא הוא זקוק לזה בצדק או שלא בצדק ו הגדולים הבחינו כמעט מכל עבר שיש יותר מדי נוגשות יחד עם זה תנועה לא פשוטה קודם כל צריך את כולם וב' המרחבים שהרב מדבר עליהם בכל העולם בחינוך עם מסוג אחר לגמרי אני אזכיר את מה שהבאנו כמה פעמים בשם הרב תלו שכשסיפרתי לו את דברי החזון איש שבדור שלנו אין יותר שמאל דוחה רק ימין מקרבת אמר שזה נפלא אבל יכול להיות שמה שהם קוראים ימין מקרבת אצלנו נחשב ל שמאל דוחה ותורת הרב היא בעניין הזה מאירה אורות גדולים וגם סובלת מקשיים ייחודיים. זה הנושא שבגללו לא ישוב היום אחרי צהריים כן נוסע לישיבה על ה על החינוך הדתי הקשיים שלו. וכמובן אני הולך לדבר הרבה על מה שיש לנו למדעולם החרדי עד כדי שכולם חושבים בי שאני רוצה להיות חרדי ואני שמח מאוד על החשדות האלה. רק שהם לא נכונים. תודה רבה.