בין גניבה לגזילה - בין ראש השנה ליום כיפור | שיעור לימים נוראים | אגדתא - מ | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אנחנו רוצים להבדיל בין מהות ראש השנה לעומת יום הכיפורים. מה ביניהם? כדי להבדיל ביניהם אני רוצה לפתוח בהלכות גניבה וגזלה בקצרה. כידוע לכולנו הפסוק אומר שאם במחתרת ימצא הגנבנו דמים בא המחתרת הגמרא בסנהדרין אנחנו אומרים שגנב משלם כפל זה הלכה הפשוטה פסוק אומר לנו חיים שניים ישלם לעומת זאת גזלן שגוזל הוא ישלם אך ורק את הגזלה אשר גזל זה מה שאומר הכתוב והיה כי אכתב שם לו והשיב את הגזלה אשר גזל אז הגנב משלם כפל והגזלן משלם את הגזלה אשר גזל. באה הגמרא במסכת בבא קמ צנו בט ואומרת שבאו תלמידיו לפני תלמידים לפני רבי יוחנן בן זכאי ואמרו לו מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן כי בסבורת לכאורה מי שיותר חמור פה זה הגזלן יותר מאשר גנב כי גנב בצורה בא בצורה מכובדת באמצע הלילה לא מאיר אנשים משתדל בכל אופן לא להעיר אף אחד לא לפגוע באף אחד בשה מסודרת עבודה נקייה רק בבוקר אנשים קמים פתאום רואים שמה שם הבית יש בלאגן אבל עד אז הכל נעשה בצורה מאוד אסתטית לעומת גזלן שבא ביצומו של יום, ברחובה של עיר, בלי להתבלבל בכלל, כותב ולוקח. אז מפני מה החמירה התורה באדם הדין כמו גנב והקלה באדם חצוב כמו גזלן. אמר להם רבי יוחנן בן זכאי, זה ישווה כבוד עבד ככבוד קונו, זה לא ישווה כבוד עבדמות קונו. כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ועודן של מטה כאילו אינה שומעת. שנאמר אוי המעמיקים מהשם נסתיר יצר ומחשק מעשיהם. אומר אומר אומר רבי יוחנן בן זכאי פשוט מאוד אותו גנב עושה דבר נוראי הוא לא מתחשבן מקודשברוך הוא לא אכפת לו מקודשבריך הוא אכפת לו רק מבני אדם הוא מפחד מבני אדם הוא בא במחתרת כי הוא מפחד בני אדם מקודשבריך הוא לא מפחד הראיה שהוא גונב אבל הגזלן לעומת זאת לא אכפת לו מאף אחד ולפחות הוא משווה כבוד אבד כבוד קונות הוא לא עושה חילוק בין בני אדם לבין קודש בריך הוא ואז הוא מביא פסוקים כדי להוכיח את את החוצפה הגדולה של הגנב שמחלק לקחשיב יותר את בני אדם מאשר את קודש בריך הוא הגמרא אומרת בהמשך שמשלום רשל בשם רבי מאירדל שהוא אדם עושה בין בני אדם לבין קודש בריך הוא משה משום רבן גמליאל למה הדבר דומה לשני בני אדם היו בעיר עשו משתה אחד זימן את בני העיר לא זימן את בני המלך אחד לא זימן לא את בני העיר לא את בני המלך איזה מהן עונשו יותר מרובה רוה אומר זה שזימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך הגמרא מחיפשה איזשהו משל להסביר את דברי רבי יוחנן בן זכאי שהוא מבדיל בין קדשבריך הוא לבין בני אדם לא מצאה הגמרא שום משל אחר רק מי שעושה משתה ולא מזמין לא את זה ולא את זה אז לא נורא אבל עושה הפליה בין בני אדם למלך זה נורא ב אין אין משל אחר על דבר נוראי שאדם עושה גנמה וגזלה רבי ישראל זה לא זה לא חגיגה זה לא מסיבה זה אנשים גנובים שעושים דברים הכי נוראים שיכולים להיות כדי להמשיל את המשל הדבר הזה מה אנחנו אומרים משתה יש איזה משתה עושים איזה משתה בדרך כלל בגמרא זה חתונה ובחתונה הזאתי אנחנו רוצים להבדיל תגידו לי מה מה הקשר רבי יסאי בין המשתה הייתי אומר יש אחד חודצוף מכה גם את בני המלך וגם את בני ה את בני העיר אה כל הכבוד אחד מכה רק את בני המלך ולא מכה את בני זה נראה לי משל הרבה יותר טוב משהו באלימוד בפשע הייתי מחפש את זה משל ונמשל אבל דווקא הדוגמה הזאתי לא ברורה לחלוטין עד כדי כך שהרמבם במורא נבוכים מביא טעם אחר לגמרי לחילוק שבין גנב לבין גזלן. אומר הרמב"ם, באוילום מצויים יותר גנבים מאשר גזלנים. למה? כי גנבים קשה מאוד למצוא אותם. הם באים בלילה ברחבה. גזלנים. פחות גזלנים יש בעולם במוצע. יש פחות גזלנים, יש הרבה יותר גנבים וגם קל יותר למצוא אותם וכולי. אומר אומר הרמבם כדי למגר את תופעת הגנבים הנרחבת באה התורה ואמרה הגנב ישלם כפל. נעמיס עליו יותר קנס. גזלנים ממילא אין הרבה אין כל כך מה למגר את הטובה גם בשביל את הגזלה אשר גזל מעניין שהרמב"ם מחפש כל מיני הסברים כאלה ואחרים לא מביא את הסבר הגמרא הסברת הגמרא של רבי יוחנן הסבר נפלא ביותר אדם שמבדיל בין קודשבריך לבין בני אדם מחשיב את בני אדם יותר מקודשברוך הוא מפחד רק מהם חו מחצוף למה הרמבם היה צריך להביא הסבר אחר לגמרי לעניין הזה כדי להסביר את עומק העניין נוצרך בדברי הארי זל הארי זל אומר שיש ארבעה בחינות שכנסת ישראל נמצאת מול קודש בריך הוא יש המצב לכאורה האידיאלי ביותר שנקרא פנים בפנים בגדר פה אל פה אדם ברבו במראה ולא בחידות במצב הכי נוכח שיכול להיות זה מה שכתוב פנים בפנים דיבר השם עם ישראל זה מדרגה מאוד גבוהה יש מדרגה הכי נוראה שנקראת אחור באחור יש לו עלינו בני זוג שהם רבים ביניהם לא מסוגלים להסתכל בפרצוף של אחד של השני עומדים אחד עם השני עם הגב ומדברים בצורה הזאתי כל אחד מוסר מסר ומהתקשורת ביניהם באוויר זה אחור באחור לא מסוגל להסתכל לו בפנים כמו שאומרים זה כדר של הסתרת פנים וכולי יש עוד שני בחינות שנקראת פנים באחור אחור בפנים טוב מצוין אבל לכאורה מה דברי האריזל יוצא לנו שפנים בפנים זה המצב הכי אידיאלי שיכול להיות מצוין עוד הקדמה אחת אני רוצה לתת זה שאנחנו רואים היום למיסה שיש לנו הבדל בין ראש ה שנה לבין יום הכיפורים אף פי פי שזה כל אחד מהם זה לא קדין לכאורה מה העניין של ראש שנה שעושים יומיים הסיפור בגמרא מסכת ראש שנה שהגיעו עדים יכלו להגיע וכבר קידשו את החודש ואמרו ננסה אז עוד יום אחד היום רבותיי כל הבלבול הזה לא יכול להיות כי הכל מחזות מחזוריות קבוהה 19 שנה אנחנו יודעים בדיוק מתי המולד שום דבר לא יכול להתבלבל השאירו חז"ל בארץ ישראל יום טוב שני של גלויות שני ימים של ראש השונה למה אנחנו צריכים לסבול כ כמו חוץ לארץ אנחנו פה בארץ ישראל יום אחד נגמר העניין אמרו לא שני יום שני של גלויות מן הדין היה שבחוץ לארץ יהיה יום כיפור פעמיים כמו כל חג שיש בו פעמיים מה גרה יום כיפור אתה יושב בחוץ לארץ תצום יומיים מגיע לך לצום יומיים כן חינמי אבל לא באו חז"ל ואמרו ב לא משנה בארץ ובחוץ על הארץ יום הכיפורים יום אחד בלבד למה כי אמרו ירדה חולשה לעולם וכולי אבל תגלגל מן השמיים ברצון האלוקי שלעולם ראש השנה הוא יומיים ויום כיפור לעולם הוא יום אחד. למה החילוק בין ראש השנה לבין יום הכיפורים? כדי להבין את החילוק ביניהם צריכים להסתכל קצת ולהתבונן מהו ראש השנה הבא עלינו לטובה. ראש השנה הוא יום מאוד מבלבל כי מצד אחד אנחנו יודעים שזה יום דין, יום הרי גורל. כל בי עולם עוברים לפניו כבני מרון. כל מה שיגזר בשנה הבאה עלינו לטובה הכל יגזר בראש השנה. איזו לחיים ואיזה הפוך ובריות בוא יפקדו כולם כולם נפגדים מי מי יעמוד לפניך בדין יום כל כך נסגב בשנה שאדם עומד בו בדין ומצד שני ההתנהגות שלנו התנהגות כאילו חגיגה אחת גדולה כתוב בפסוק בנביא בראש השנה אכלו משמנים שתו ממתקים שלחו מנות איש לראהו כי נכון היום להשם אלוקינו יום של שמחה אדם שנמצא בדין, אדם עומד לדין על על דוח של תחבורה, לא על פלילי, חס ושלם או לא יודע, דברים אחרים, תחבורה. הוא באותו יום לא אוכל ולפני השופט חושב מה יגיד, איך הוא יגיד? תראה את עצמו. אדם עומד על דין, על דברים הכי קריטיים בשנה הבאה אוכלים ושותים ושמחים צריכים לעשות בחינה של יום טוב. ויש כאן חקירס. האם יש פה גדר גרם ששמחת בחגיך? הפוסקים חולקים בעניין זה יום דין. יתרה מכך יום דין מן הראוי שנתוודה באותו יום אדם בא לדין הדבר הראשון צריך לעשות אתה שואלים אותו גילטי או לא השם או לא השם זה השאלה הראשונה ששואלים נשם לא מזכירים שום עבירה בראש השנה עד כדי כך לא רק שלא מתוודים אפילו אגרוז לא אוכלים בראש השונה כי אגוז רומז בגימטריה לחטא לא יודע אם בלי גם אם בסוף יוצא לך איךשהו מד אני אומר גמטריות לא תחיבות להיות מדויקות אומרים שאומרים שעונג שבת יוצא בגימטריה צ'ונט אם לא יוצא לך תוסיף עוד קצת צ'ונט בסוף זה מסתדר באופן כזה או אחר בקיצור אז אז אומרים תשמע אל תזכיר אפילו חן שום דבר מה שום דבר אנחנו עומדים ביום דין לא ראוי מילה ראוי להזכיר לעומת זאת רבי יסי יום הכיפורים הוא בחינה אחרת לגמרי חמש פעמים אנחנו מתוודים ביום הכיפורים יש את הבידוי הרגיל יש וידוי שרבי רבי ניסים גאון כן לא נגמר הבידוי הזה כל אפשי שעשית שלו לשם שמיים מוזכר בתוך הוידוי הזה כל דבר מדקדקים איתך עד קוצו של י' כדי שאדם לא ימלט בשום וידוי ועוד מתבודדים ועוד פעם מתבוים לפני לפני מצודה מפסקת אחרי המפסקת לפני זה אולי ביום כיפור אז גם בניילה כל הזמן מתים והווידועים שותחים את הכל על השולחן בצורה הכי ברורה שיכולה להיות מה הבחינה של ראש השנה לעומת יום הכיפורים ראש השנה פסוק אומר במסכת ראש השנה בדף בדף ח הגמרא שמה מדברת הגמרא גם ביומה אמר רב יהודה סתירה יש בחינה אחת שכתוב אשרי נישוי פשע סוי חטאה צד שני כתוב מכסה פשו לא יצליח הוא מודה ועוזב יהומחם שואלת הגמרא תכלית כן לכסות את העבירות שלנו להתעלם מהם או לשים אותם על השולחן אשרי מכסה פה שעב לא יצליח אשרי מי שמודה ועוזה ברוחם כן להחבי את העבירות או לא להחביט עבירות הגמרא אומרת לא קשיה לגמרא שני תירו מוציאים הבן אדם למקום, הבן אדם לחברות, החטא מפורסם, החט שלא מפורסם. אולי אפשר להסביר פה שני בחינות, מתי מכוסה, מתי נגלה. לכל אחד מאיתנו יש את הפנימיות שבה לפעמים יש מתרכזים עבירות כאלה ואחרות, דברים שאדם חושב שזה לא עבירה או עבירות שהוא גונב בהם את דעת הבריאות. רק צריך לבדוק שלא יראו אבל למה ישו עושה אותם לא רק שהוא חושב שזה לא אוהיר הוא פעם חושב אפילו שזה מצווה הגמרא אומרת ביום השם בסוגיות אמר רב הונה כמה שרב שנבה הטרה לו יש המכירות שבילו הוטרה לא רק שובותראה עם הידיים ודאי חובה לעשות כל מיני בלבולים פנימיים שאנחנו מבלבלים את עצמנו כי נוח לנו ואנחנו רק צריכים שאנשים לא ידעו מזה או שאנחנו בעצמנו לא רוצים לדעת ואנחנו יודעים שאנחנו עושים את זה אנחנו גם מתעלמים מזה יש איזה שקר פנימי שאדם חי בתוכו באופן שהוא מעלים את העבירות מעצמו והוא מכסה אותם בכל מיני כיסויים של עתר, של חוסר ברע, שהוא ענוס, שהוא לא יכול אחרת, כל מיני תירוצי תירוצים וזה גדר העבירות המכוסות. אומר הקוצקר, אדם שגונב זה חמור מאוד, אבל הדבר החמור ביותר שיכול להיות זה מי שגונב דעת עצמו. גנבת דעת היא חמורה, יונאת דברים. אומר, אבל רוב האנשים, הגנב הכי גדול, ככה אומר הקוצקר, זה אדם שגונב כל עצמם לדעת עצמו. לא נוחה, אני אעשה את זה אחרת. פעם הבאה זה לא כזה חמור, זה דרבונון, זה רק בשינוי, אלף דברים. ככה הוא ככה הוא הוגר לעצמו הרגלים הרגלים נוראים של עבירות של מידות שליליות שהוא מכסה עליהם חס עליהם זאת אומרת הוא זה שנותן להם לגיטימציה בתוך מערכת החיים שלו יש עבירות שאדם מתמודד איתם אומר תשמע זה נפלתי חטאתי פה אני לא מוכן להמשיך הלאה אני יוצר אני חייב לעשות טיקו אני חייב לעשות תשובה בלתי אפשרי להמשיך הלאה זה העבירות הגלויות שאדם יש לו את האומץ ואת היכולת להתמודד איתם בלי להתבלבל בכלל אתה אדם שעושה תשובה הוא חייב לבוא חשבון עם עצמו עם שני הבחינות גם עם העבירות הנסתרות שרק מעוניין שאנשים לא ידעו או שהוא בעצמו לא יהיה מודע להם אבל הוא צריך להוציא אותם עד הסוף כדי כדי לעשות תשובה מלאה וגם כמובן על הבירות הגלויות שזה פשוט למה כי בעל תשובה אמיתי אומר הרמבם זה מי ש יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחט זה לעולם עד שאדם לא מוכן להתמודד עם כל חלקי אישיותו, האפלים והגלויים, הנסתר והנגלה, והוא חי רק בחצי מהלך בחיים שלו, הוא אף פעם לא נקרא בעל תשובה גמורה. והרמב"ם כותב, איזהו בעל תשובה גמורה? המשמעות של הרמב"ם תשובה גמורה זה שאדם מוכן פעם אחת להיכנס ללפניים ולפנים שלו, לתוך מאו וקרבו וכל קרב פנימה ולהוציא משמה את כל הדברים שהוא מכפה עליהם כל השנה כולה. אחרי כן יהיה הרבה יותר קל גם להתמודד עם העבירות הנגלות הידועות לכל אחד מאיתנו. ראש השנה הוא יום שכולו כיסוי בכסל יום חגנו. אומרת הגמרא איזה יום שהח הלבנה מתכסה בו זה ראש השנה. ראש השנה נועד לטפל באותם עבירות פנימיות שאנחנו לא חוספים אותם. גם לא לעצמנו לפעמים אנחנו דוחקים אותם. אומרת לך התורה, אל תגנוב את עצמך. כל העבירות הגנובות בדעתך ואתה מוכן לחיות איתם תוציא אותם החוצה. יום הכיפורים הוא הרבה יותר קל. זה יום צום שבט וכולי ואנחנו מזה מסמים את העסק. באופן האלוקי הגנב שאכפת לו רק מבני אדם ולא מקודשברוך הוא. רק שיראה טוב. היא שמע טוב. אומר אומר הנביא לא יראק ולא יבין אלוקי יעקב. זה בחינה של ראש השנה. לכן בראש השנה בסוף הרצון האלוקי תמיד זה תגלגל ליומיים. אותם ימים בדיוק יום האריכתא חוזרים על התקיעות, חוזרים על הסימנים, חוזרים על התפילות כי ראש השנה בא לטפל בכסל יום חגן באותם חלקים מכוסים שנמצאים בתוכנו. שמה האדם צריך להיות לטפל בצורה הכי טובה שבדבר הזה. ולכן ראש השנה הוא בחינה של גנב שמשלם שניים. שניים ישלם כפל ימים שבהם באים להחדיר לאדם אתה גנב כל השנה כולה תחזיר את הגנבות שלך תוציא אותם החוצה תוציא את מה שחיסית עשית את הגניבה בכיסוי הכבאת את מה שגנבת כל מה שאתה מחביא בכנים הפנימיים שלך ואתה לא רוצה להוציא זה הזמן להוציא שניים ישלם יום הכיפורים זה יום של בחינת הגזלות והשיב את הגזלה אשר גזל הוא כבר יוד יודע הוא מתמודד הוא לא מתבלבל הוא לא מפחד מאף אחד אבל הוא רוצה לעשות תשובה הוא מחזיר את הגזלה ובזה נגמר העניין גנב זה ראש השונה גזילה זה יום הכיפורים כאן על העבירות המכוסות כאן על העבירות הנגלות על דרך הדרוש אני רוצה לומר שזה מה שהגמרא רוצה להגיד למה הגמרא מביאה משל ממשה אמרנו אין הגמרא שום משל אחר להבין חוץ ממשתה על דרך הדרוש המשתה הזה מדובר על ראש השונה. ראש השנה זה יום של משתה. וביום של המשתה הזה יש אנשים שדואגים גם להמשיך הלאה. לא להביא את בני, לא להביא את הקדוש ברוך הוא, רק את הסובבים אותו, כי הוא כל החיים שלו חי רק מבחינה חיצונית לראות ולהראות. קודשברך הוא לא נחשב. אומרת הגמרא, איזה הוא יותר חמור? זה שלא מביא לא את זה ולא את זה, לא מביא אף אחד המשתה. זה הבחינה של יום הכיפורים. אין משתה. זה הבחינה של הגזל או ראש השונה שזה החמור ביותר שמביא את בני רוא אבל את הקדוש ברוך הוא לא מביא הוא ממשיך עם אותו תהליך של התלמוד מקודש בריך הוא בתוך מהלך חייו עובד את הקדוש ברוך הוא אבל באמת להתמודד עם ה עם מה שהקדוש ברוך הוא משפטיך תהום רבה אם זה לא מוכן הגמרא הביאה לחיבור של רבי יוחנן בן זכאי את המשתה על דרך הדרוש ראש השונה עכשיו תשמעו דבר נפלא שאלו תלמידם את רבי יוחנן בן זכאי מפני מה החמיר התורה בגנב יותר מגזלן אמר להם את מה שאמר להם זה משווה או זה לא משווה למה דווקא את רבי יוחנן בן זכאי הגמרא מסכת ברכות מספרת שגדולי עולם לפני שנפטרו נכנסו התלמידים לבקרם נכנסו לרבי אלעזר אומרת הגמרא היה מאוד פשוט למה אמרו לו רבי ברכנו למדנו אורכות חיים אמר ל רבי יסאי מינו בנכם מן ההגיון תהיו יותר מדי פילוסופים ושבים ברכי תלמידי חכמים ותרבו מצוין לקחו את הכתאים של רבן גמליאל שמו את זה בשלטים במויס במסדרונות וכתבו מדברי רבנו זוצק אח שהוא נפטר אבל הדבר לא עבר בכלל פשוט אצל רבי יוחנן בן זכאי הגמרא שמה אומרת שחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו למקום כיוון שראה אותם התחיל בוכה אמרו לו התלמידים עמוד מוד הימיני פטיש החזק נר ישראל מפני מה אתה בוכה אמר להם רבי יסא דרשה שלמה הוא נתן להם אני מחר הולך לבית דין של מעלה ובית דין של מעלה זה לא משחק ילדים זה לא כמו פה פה אתה יכול להגיד לקדוש ברוך פה לשופט אתה יכול קצת לטעטע אותו לקח לקח לך אתה שחזור בממון אבל אצל הקדוש ברוך הוא הכל אמת יורדת עד התאום וכעסו כעס עולם והם מצחה נשור עולם תעני מדתות עולם ואני לא יכול לפרס אותו בדברים לא שחמון אחרי כל הדרשה כותבת לאבות הזאתי הוא אומר להם ולא עוד אללה ששני דרכים לפניי גן עדן וגיהנום ואיני יודע באיזה דרך מוליכים אותי ולא אבכה אומר רבי יסאי אני עומד לפני בית דין של מעלה 50% אני הולך לגן עדן 50% בדיוק אני הולך לגיהנו ואיני יודע אני יכול להיות שאני צדיק גמור 100% צדיק ואני אלך לגן עדן 100% רוש השם ירחם רבי יוחנן בן זכאי והולכים אותי לגיהם אני בטוח שתמידים עמדו שמה ראו את כל המופע המראיב הזה שלו הולך לבית של מהבוא לא יודע איפה לוקחים אותו זה ועד כדי כך שהוא לא יודע אפילו בד איפה מוליכים אותו קרצו אחד לשני אולי יש שם ירחם מגיל המצב הוא רגע אחד לפני בכל אופן יש השפעות קונגניטיביות אחד של יודעת אמרו לו אוקיי רבנו בסדר שמ אמרנו את כל הדרושה רבנו ברכנו אמ ברוכת תן לנו איזה לאורו נלך אמר להם יהי רצון שיהיה מורה שמיים עליכם כמורה הבשר ודא אל תהיו גנבים אני מבקש ממכם לא להיות גנבים תשבו את הקדוש ברוך הוא לבני אדם שלא יהיה מורה שיהיה מורה שם לכם כמורה בני אדם מי לוקח בחשבון את הבני אדם ולא את הקדוש ברוך הוא גנב אל תהיו גנבים לאכון אל תגנבו בנק פועלים או דיסקונט. אל תגנבו את דעת עצמכם אל תעשו הצגות. אם לפני כן הם חשבו שחס ושלום רבי יוחנן בן זכאי לא לא עכשיו זה כבר היה להם מה כב בפטיש אמרו לו רבנו עד כאן באמת אנחנו אנחנו התלמידים שלך דרך שאנחנו נראים כולנו צדיקים גמורים מתנועניים בתפילות כמו לולבים של אשכנזים לא קשורים ואנחנו אנחנו אנחנו אנחנו מקפידים לאכול כל כל בקבוק עם חמש שירים משהו פלפלו אם הייתי באיזה סיום עכשיו ראית בקבוק מים פשגל נקי מחשש טבל מעשרות שביעית שביעית אפילו אין אין אין במים גבלת אז אמרו לו אנחנו עשותים רק בקבוקים כאלה שאין בהם טבע ומעשרות במי בסוף אתה אומר לנו אם הורה שתהיו דתיים באמת ואל תעשו הצגות תראו טוב בחוץ ותהיו אמיתיים אומר להם רבי ישראל תקשיבו טוב אם אתם חושבים שאני קצת משהו לא אני לגמרי 100% אומר יוחנן אמר להם הוא לוואי תדעו כשאדם עובר עבירה דבר אחד הוא אומר שלא יראני אדם אדם עובר עבירה הוא גנב והקדוש ברוך הוא לא אכפת לו את מי הוא לוקח בחשבון רק את בני אדם עכשיו אני שאלתי פה שאלה אחרי שהוא אומר להם שאנחנו גנובים הוא הגיע לכאלה מושכלות רבי יוחנן בן זכאי והוא זה שיכל להסביר לתלמידים ולכן הם באו אליו ושאלו אותו מה בין גנב לגדן כי הוא יודע 100% את החינוק שיש ביניהם. יש לי רק שאלה אחת בפשט של הגמרא. הגמרא אומרת, כשחלה רבי יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו במקרו שכויך. כיוון שראה אותם התחיל לבכות. תגידו לי למה הוא לא בכה קודם? הרי אם הוא לא יודע באיזה דרך מוליכים אותו, שבכה. אדם עוד רגע מרגיש שח שלום הוא נפרד מהעולם והוא עומד לפני בית דין של מעלה, כבר הוא לא יכול לתקן אפילו. אשבקה. הגמרא מדקת ואומרת כיוון שראה אותם התחיל בוכה נראה לי שעד לאותו רגע הוא לא בכה אתם יודעים למה כי עד לאותו רגע הוא היה בטוח בעצמו שהוא היה לו פה חיים הכי שלמים שיכולים להיות רבי יוחנן בן זכרה הגמרא בגיטין הציל את כל תורה שבעל פה אמר לה כיזר תן לי בחכמיה התקין תקנות גזר גזרות חלק מהתקנות זה היה שראש השנה יהיה יומיים דרך אגב כני יבה הוא עשה את הכל כל והוא לא יודע באיזה דרך מוליכים אותו עד לאותו רגע שהתלמידים נכנסו הוא לא בכה אבל התלמידים נכנסו התחילו להשאיר לו יומים כל דור והיומים שלו שמה היומים היה עמוד הימיני פטיש החזק יש נוסחאות ליומים אבל הם מפמפמים אומר לו פה פהפהפה פה אני אומר דרשות חוצפות לאבות ואם שם בבית דין של מעלה יראו שחלק מהחשבון שלי היה אני רבי יוחנן גן כל מה שעשיתי כדי לראות ולהראות כדי להראות שאני אבי האומה ושמה אין שום דבר שנסתר מעיני קודש בריך הוא עד התאום ואולי אני גם גנבתי את דעת עצמי שחטבתי שאני עושה דברים גדולים אבל בפנים זה היה עם כל מיני אינטרסים כאלה ואחרים אומר רבי יוחנן פתאום כל מסכת חייו נכנסה לספק אולי הוא גנב דעת עצמו אולי הוא היה בטוח שהכי טוב על האינטרסים הפנימיים היו אחרים ואם זה תגלה במעבדה הכי מדוייקת בעולם שנקרא בית דין של מעלה כמשפטיך תאום רבה התברר גלמין תמפריע שהכל היה עם אינטרסים כאלה ואחרים כיוון שראה אותם התחיל לבכות אמר להם אני מאחל לכם שהייסורים שיש לי עכשיו שאולי משהו בפנים דחף אותי שלא באמת עם כל מיני אינטרסים כאלה ואחרים כדי שיגידו כדי שאני אראה כדי שאני ארוויח לא יודע מה שלכם לא יהיה את זה הפנים והחוץ יהיו אמיתיים לגמרי כל עשיתם לשם שמיים בלי שום שיגידו עליכם לא חיפשתם שום דבר כבוד ולא ולא שום רווח אחר הכל היה צרוף כצרוף כסף כיוון שראה אותם התחיל לבכות רבי יוחנן בן זכאי יכל להגיד להם מה ההבדל בין גנב לבין גזלן אומר אני יודע מי זה שעובד לשם שמיים והוא אם הוא עושה לא אכפת לו משום דבר אז אולי הוא יותר אמיתי אבל השחקנים האלה שבפנים משאירים כל מיני שרצים בבורות שלהם הפנימיים ובסוף הם נראים מאוד טוב בחוץ על זה אני בוכה כי זה הבית דין של מעלה באמת אם זה כך אז נסביר רק משפט אחד במדרש מדרש אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה אמר יוסף קטנם של אחים לא יכלו אחיו למדו כי נבלו מפניו מה נענח אנחנו ביום דין מה קרה לאכי יוסף יוסף אמר להם שתי מינים אני יוסף שאל אותם האוד אבי חי ולא יכול מפניו שואל הבית הלוי למה הם מתעלפים אירוע רב נפגעים היה שמה ארן למה כי 12 11 אחים מתעלפים 11 אמבולנסים של של מצחיד חתיכת סיפור הוא צריכים להגיד לו אתה יוסף 22 שנה מחפשים אותך פיל פלוואים מצאנו אותך עושים עליו פזצת במקום לקפוץ עליו כולם נופלים אחורה בלאגן שלם ממה הם נבלו אומר הבית הלוי אומר להם יוסף אני יוסף האוד אבי חי זה לא הייתה שאלה של אינפורמציה אבא חי הרי לפני שנייה אמר לו יהודה ואיך אלה אבי והנהר איננו איתי ונפשו קשורה בנפשו ברור שאבא חי אז מה זה עוד אמיר חי אומר להם יוסף יש לי רק שאלה אחת לשאול אתכם אתם כל היום מנגנים מפה על המתרים הדקים שלי ואומרים לי אנחנו כולנו בני אב אחד אנחנו משפחה מאוד מלוקדת יש לנו אב זקן בארץ ישראל חולה גיאטריה כל מיני מחלות של ואנחנו מאוד מרחמים עליו שחזגת הרחמנות על האבא ואיך אלה לבי והנער איננו איתי ונפשו גשורה בנפשו אומר להם יוסף תגידו לי וכשמכרתם אותי והכתמתונת בדם ועליתם עליתם לאבא והנהר לא היה איתכם ואתם יודעים שנפשו קשורה בנפשו בלי בעיות עליתם ואמרתם לו הקטונת בן בנחם לא איפה שם היה האבא המסכן שלכם אומר להם יוסף אתם מנגנים ניגון כפול כשנוח לכם אבא אבא למבא כשנוח לכם אתם מתאחזרים אל אבא בלי להתבלבל את מי אתם גונבים את דעת עצמכם אומר הבית הלוי זה אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום מתוכך שיבוא יום דין לא יגידו לאדם מה הדברים החיצוניים שהוא עשה ולא עשה זה ברור לכולם אבל במשחק הכפול אחד לא יכול לשבת ללמוד אתה לא יכול לשבת ללמוד מה לעשות בישיבה הוא לא יכול פתאום רואים שהוא לומד באיזה פקולטה באוניברסיטה שבע שנים כדי להוציא איזה תואר רגע אחד יש לך כוח או אין לך כוח לא ברור אין לך כסף להצדקה אין לך כסף אונס רחמנ פטרה אבל פתאום כשיש לו מוצא מקורות מימון מצוינים אומר מעשיך יוכיחוך תייסרך רעתך זה הדין הכי קשה שאדם צריך לעמוד מול המשחק הכפול ששיחק את עצמו הימים הנוראים באים לתקן את שני המהלכים הפנימיים והחיצוניים ראש השנה בכסל יום חגנו ביום הכיפורים לפני השם תטעו לעמוד לפני קודש בריך הוא ואם נעשה את המהלך הזה בשלמות אז ידיע יהיד עליו יודע את האלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם שנזכה 嗯