בין אדר לניסן | מו"ר הרב יעקב אריאל | שיעור לנשים

אנחנו במעבר בין אדר לניסן מהרן מפראג משני מקומות אולי יותר שני מקומות שבהם הוא עומד על ה קשר וההבדל והחיבור בין אדם לניסן נתחיל בפורים הפיל פור הגורל תנא כיוון שבל פור בירח שמת בו משה רבן רבן של ישראל שמך שאפור נפל על הדר הוא שמך מדוע זה יכול לה שמת משה זה זה מזל רע לישראל ו הוא לא ידע שז דר מת משה רבנו עליו השלום זה דע גם נולד משה כבו שזה מזל רע זה גם מזל טוב זה מדרש כ הרל הוא מעמיק מאוד במדרשים פירוש כי לכל דבר יש זמן מוגבל כשר הפיל להמן גורלות לדעת איזה זמן שהוא סוף ישראל נפל באדר השמח כי בזה הזמן מת משה שמן של ישראל הוא נחשב צורת כל ישראל משה רבנו זה לא אדם פרטי משה רבנו זה המנהיג הכי גדול ש הוציא אותנו ממצרים ניסים נפלאות נתן נו את התורה ו הצורה לא כנס כאן לעומק בכה פילוסופית מושג צורה זה מושגים ש מרה הרבה מקבות הרמבם אחרים רק בקיצור ההבחנה בכל מצורה לכוחה מאריסטו כל בעולם מכה מחומר וצורה של הסטנדר הזה החומר זה עצים והצורה זה הסטנדר הנייר הזה זה החומר זה נייר והצורה זה ה הריבוע שלו לא מדויק הריבוע זה צורה חיצונית לא משמעותי כל כך מה שמודפס פה זה יותר משמעותי ולא זה אצם האותיות התוכן שלהם אז הנייר הזה על ידי הפסה והחומר והתוכן קיבל צורה אחרת הצורה הזאת זה לא רק הצורה כן המרא החיצוני זה צורה המשמעות העמוקה של הדבר היא העיקר בני אדם תופסים את החומר כדבר עיקרי כ זה אבל באמת אם צ לחשוב מה ה החומר הוא הדבר חשוב הצורה ש ש צבו מ את החומר הי הדבר המהותי חו סכין זה חטאת ברזל גוש ברזל המו הזה מחודד בצורה מיוחדת הוא חותך הוא סכין הצורה זה לא רק המראה החיצוני המהות ש החידוד שהסכין חוטה זה המהות החומר רק בעצם תורם את ה את האפשרויות הכלי שבאמצעותו הסכין חותך אז מה שחותך בסכין זה לא לא הברזל החידוד ק עמוקים לא כס פרטים ס טוען שהצורה בדרך הי צוב של החומר ידי מחשבה די חוכמה ד ות תכלית מסוימת החומר הזה נועד למטרה מסויימת אדם מעצב את החומר למטרה מסוימת הוא חושב מה הוא רוצה הוא מקפיד שהצורה תהיה מתאימה ל מטרה ש רוצה להשיג וזה הופך את החומר למשהו הרבה יותר משמעותי הצורה נותנת משמעות לחומר רוצה לומר עם ישראל בלי תורה ליציאת מצרים סם אוסף של אנשים יציאת מצרים הפכה אותנו מעבדים ובני חורים לעם שיש לו יהוד יוצא ממצרים קבל תורה ומשה רבנו זה שמוציא מצרים וש נותן התורה הוא הפך אותנו מאוסף של ערב רב לעם שיש לו דרך מיוחדת העם שיש לו תוכן מיוחד תרבות מיוחדת אמונה מיוחדת שונה מכל העמים מי שעשר אותנו לעם מיוחד זה משה רבנו עצמו שליח השם אבל כאן בחיי המעשה משה רבינו הוא זה שהפך אותנו מסתם ערב רב לעם עם נושא בשורה עם רעיון דרך הצורה של ישראל ולכן מותו של משה רבנו זה בעצם סוף עם ישראל הוא עשה אותנו לעם כשהוא מת בעצם אין יותר מ שיעשה אות לם לפיכך חשב כאילו יש כאן הדר כל ישראל כאשר ראה כי משה רבינו השלום מת בזה החודש דעתו הייתה כי החודש הזה הוא סוף ותכלית החודשים אזה נקרא השבת החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון ח השנה הלוח היהודי מתחיל השנה בניסן כאן ההתחלה אדר זה הסוף אז אם רואים את זה כקו ישר ניסן זה ההתחלה הדר זה הסוף אז יושה ש מש מת באדר בעצם הוא מציין את הדרך עם ישראל עם ישראל התחיל בניסן ונגמר באדר זה הסוף שלו לכן הוא שמח ד שכל האירוע של הפ בניסן כליאת המן הייתה בניסן כל ה מכירת ישראל מה שעשה הישיבה הנוראה הזאת בין חשאש והמן שם שמן הציע לקנות לקנות את עם ישראל ב שקל כסף ח שז את הטבעת הכל היה בערב פסח ה פפו בפסח על ניסן פסח בעצם מציין את תחילת עם ישראל ומני עשה חשבון ם יש בניסן אבל הא חזל אותו בעדר אבל הוא לא ראה שזה ספי בדיוק ככ הוא ראה את זה כקו ישר לא ראה את זה כמעגל זה בדיוק הי ריה רייה פשטנית וא קו שיש לו נקודה התחלה לסוף מעגל אין לו התח ן ו סוף כשנ שזה סוף ש מתחילה ההתחלה וזה י ראש חודש של שנה או כזה מה זה ראש חודש ראש חודש זה ביום שהירח נעלם יממה לפני המולד לא רואים את הירח חזל עשו חשבון מתמטי של 18 שעות שרך נעלם ואז הוא לד מחדש אז מי שרואה את את ה את החודש לפי הלם הירח אומר הירח נעלם אב שדווקא הסתרה של הירח היא ההתחלה שלו כם מתחיל חדש ם גם השנה השנה השמשית מתחילה בניסן הניח אז היום השבוע 21 למרץ זה יום השוויון כמה אתכם מתחיל הביב אז מי שרואה בנסן מתחיל כאן מתחילה השמש ע שבב וקיץ א אחר כך השמש מתחילה העור מצמצם ו בעצם שמגיעים א לדצמבר החושך גובר על האור א מה קורה אז מי ש בצורה כזאת חושב שזה נגמר אבל הלא מבין שבעצם שם מתחיל האור מתחיל מחדש ם תמיד בות חנוכה המר חג האור עושה את החשבון שלושה חודשים מתשרי האור מתחיל בחנוכה באמצע חורף אפילו צרחת החורף שעכשיו שיא הקדרות ושיא החושך ושיא דווקא שם נתחיל ו אבל לכאורה לא צריך כזה עומק כל אדם שקצת חי בעולם הזה אומרת שלכאורה זה מוזר כי לא צריך כזה עומק מחשבתי צד המן הוא מב מבי מדרש שאדם הראשון שנולד בתשרי כשהגיע חנוכה אז הוא חשו שהעולם יגמר כל אדם ש לא כון אבל א אמר את האמת גם היום החושך גורם לשם דכדוך ור האור מביא אדם שמחה אגב יש איזה אנחנו מרגישים יודעים זה תמיד האור אורה ושמחה האדם מרגיש יותר טוב באור מש בחושך ככה אין מה לעשות גב יש שם סטטיסטיקות שבארצות הצפוניות אחוז האובדנות ות הגבוה אנשים שם הם חיים באור מלאכותי אבל זה לא מספיק אור מלאכותי לא תחליף לאור טיוי הם חיים בחשכה זה גורם השפעה על מצב הרוח של האדם טו שמאלי אנחנו חיים בעולם הטבע כדי ללמוד ממנו גם עולם הטבע ם לעולם הרוח שלנו להיסטוריה יודית כדי עם ישראל השה לירח החו אומרים שתר תפרת ובט שהם עתידים תחדש כמותה עם ישראל נמשל לבנה דווקא בזמן שנדמה שהוא יורד ש צריך שלמר גם מה שקרה לנו עכשי לא גמרנו צרנו באמצע אבל היה ריח של חושך בתחילת היום שחת תורה החושך החור החושך הזה שהיה באותו רגע גרם לכך ששר תלקט עם ישרל תנער ונשים לחמה שר בב כשם יתן מכה ניצחת זה השם ש חמס יחוסל למדנו לקח אי אפשר לעשותו פשרות לא פשרות וצריך חיסול מוחלט אני יודע ש הרבה בעיות שהשם חז מגנו צה טובה איך איך חייבו לחסל שהשם יעזור להם לחסל כן ודעתו היה כ החודש הזה שהוא סוף תחת החודשים ור תחליט בסוב ישראל כך נפל לגורל בחודש הזה ומר כזה החודש שהוא סוף כל ישראל לכן משה רמן שהוא נחשב צורת ישראל לא ידע כזן עדי נולד זה רק סוף בתחלה אום נכון משה עצמו פיזית מת אבל משה מת יושע מכניס דווקא מותו של משה הוא היה קשה קשה בעם ישראל אין אין תחליף ממש אבינו אל מזה שדווקא מות משה זה סוף המדבר וכאן מתחילה כניסת המז ישראל יהושע מתמלא ליי שהכניס ממש מות משה שאנחנו בסכת תורה עושים את זה מיד אחרי סיום התורה המות משה קוראים בהפטרה יהושע גם עצם הסיום והתחלה בראשית התורה לא מסיימים מתחיל מחדש והפעם לימוד יותר מעמיק ו יותר רציני יותר יותר טוב ו בוזה כי הדבר שהוא שלם התחלתו סופו מתחברים באחד ג שש אומרים זה קו למעגל קו יש לו תחילה וסוף a פה b פה מעגל אין לא תחילה וסוף המעגל זה הצורה הכי שלמה היא לא קטועה כל צורה אחרת קטועה זוויות ריבוע מתומן חומש יש זוויות יש פינות במעגל אין פינות אין אין לו התחלה ן סוף הדבר שתתו בסופ מתחברים כ אחד כמו ש בכדור שהוא שלם שמתחבר סופו את חיתו הוא השלמה לגמרי לומר שאין כאן סוף בכל זה מורה השלמות כי אמרנו המעגל נחשב הצורה הגיאומטרית הכי מושלמת כי אין להתכה בן הסוף השלמות הוא אל השם יתברך ש שלמות הוא שייך אל השם כי השם אין לו השם אין לחסוף אז העם ישראל ש ואה כדי להביא את בשורת אמונה לעולם עם זה יצרת יספר הו אז עם ישראל צריך להיות שליח השם בעולם להביא את האמונה והשם אז כמו שהשם אין לו התכה ולסוף כך עם כל ההבדלים אבי אנח בני אדם עם ישראל זה עם שאין לו התחלה וא ו סוף גם כש שסוף הוא מתחיל אבל אם היה מטתו ב שחר מיטתו רק ההדר ולא שלמות כלל אז שוא מתז הוא הוא נגמר אבל פה הדר זה סוף והתחלה וכאן החיבור של אדר ניסן השנה לא נגמרת האדר חודש האחרון אבוא ערב החודש הראשון לכן אדר וניסן הם מיד משים אחד את השני ולכך כשר ראה המן שנפל גורל בחודש הזה אחרון ה שמח כי אמר שאחרון מורה שיש ל מכרית כמו שה יציאת מצרים התחלה בחודש הראשון כ סופם בחודש האחרון ום טעות המן הייתה כי לא ידע כי הסוף הזה הוא השלמה הפך הסוף הוא שלמות מקום דווקא מקום שנראה כסוף שם מתחיל מחדש התחלה מחדש היא הפך עליה בדרגה זה הייתי אומר זה לא סתם מעגל זה ספירלה כל פעם זה לא חוזר לאותה נקודה זה חוזר לנקודה כי תחיל דרגה יותר כשמחובר הסוף להתחלה והדבר שהוא שלם מושב לשם יתברך לפיכך הסוף שלהם ראו ש בחודש אדר שהוא סוף החודשים מחובר ודשן מצד זה יש כאן השוה לשם יתברך כלומר השם ברא את העולם השם ברא את עם ישראל עם ישראל מתרחק וחוזר עכשיו משק פורים היה באמת התרחקות עם ישראל חזל אומרים שגדולה עשרת הטבעת הסיפור פותח את המגילה ש אין ל שום קש למגילה כל החגיגות האלה של 180 יום עם רצפת בהט זהב ותכלת וכל מיני שם שתיה כדת נונס כל התאור במיטות זהב כסף תכלת גמן כל מה שיש שמה זה בא לומר דבוז כל צ ש היו גם יהודים יהודים השתתפו במסיבה הזאת כי לא הנים להם חלק מהציבור מזרחי אזרחי השושן הם צריכים להיות יחד במסיבה אם לא מסיבה יחשדו בהם שהם כאילו מורדים המלך אז הם באו לשם אז אפשר היה להיות שם וא היין קורב לפה ולא לשתות אבל ששתי כדעת אונס עוד רצון ליש ביש יהודי שתו במסיבה הזאת שתו כמו כולם שתיית יין ם גויים זה אחד הדברים המרל מריך זה מאוד מאוד ידוע זה לא רק יש שני דינים ביין יש דין י נסך שהגוי ניסך את היין זה עבודה זרה אבל אנחנו גים גם למשל מוסלמים שאינם מוד עבודה זרה אם מוסלמים נגע ביין היין אסור בשתייה סתם ינם אזוס יש קצת מזל מזל לא מפוקפק כי הם לא שותים יין אז אין חשש שיהודי ישתה איתם א מזל מפוקפק לק הם שותים תלו ישם דרגות שונות יש צדיקים ששומרים לא שותים ויש כאלה ששותים אז א הגזירה היא גזירה מוחלטת לא שותים עם גוי כי שתייה עם גוי שו אתה מתחיל להתחבר אליו לא ר להגיד לכם שה כל הסוד הכי גול ם ישראל בשניים האחרונות זה נסוי התערובת איבדנו א ש אומרים שישה מיליון יהודים ז השואה ז צרים רק בגה כשרי חברות אם יהודי יודע שאני יהודי והוא גוי אין קשר בינינו לא קורה כלום אבל כשיש כשרי חבר חברות אז גם בנים ובנות ציירים אז מתחתנים אחד ע השני וזהו אניש את הרוב ה הכי חמורה ולכן חזל הקפידו על מחל שלהם משתה שלהם כי זה שומר שאדם לא אוכל איתם לא שותה איתם אז הוא יודעים שהוא נבדל מהמהם והחשש להתקרבות אדם יודע הוא יהודי ה הוא גוי אני איו אני לא משתתף אזה יחד אבל כשאדם אוכל ממחל שלהם שת את המשקה שלהם יחד איתם הוא נהיה חלק מהמהם ההתחברות בלתי נמנעת י אפשר לעצור אי אפשר לעצור חזל חכמים כ אז נכון זהת חכמים המרן מסביר ששורש האיסור מהתורה כ התורה אר כותב לו תלכו אה לשמור על הבדל ביני בינם חזל תרגמו את זה בספת המעשה כגון שניית ם יהודי שושן שתו יחד עם כולם ואז ואז הוא עשה את הטבעת הטבעת שהוסרה פתאום נזכרים שהם יהודים דבר שקרה תמיד ג כמו שקרה היום כיש שנת ישראל פתאום זקים ש יהודים אבל זה שהיהודים ירדו כל כך זה אומר שיש משהו בומה שהוא אומר שאנחנו קצת חלקן מהמחזור של עליה יש דברים יש שחיקה טבעית אי אפשר למנות אזה ז אומרת הוא צודק שיש היא לא צודקת ה ה תופעת טבע העולם נברא כך שיש שחיקה וצריך כל פעם חדש כיוון שהעולם בנוי בצורת מעגל אז השחיקה היא עצמה בסוף תורמת לתורות חדש אז יש לכן זהש שלשם יתברך וא קיום הנצחי השם יתברך יש להם קיום נצחי כאשר תבין אילו הדברים הסדה להבין שאמרו חזל אם כל הדים בצלים ימי הפורים לא יהיו בצלים זה הרמבם זה להלכה לא כהלכה כסיום הרמבם מסיין ת כותה בדבר אגדה אז זה לא זה לא פסק הלכה אבל כרבם בוחה גדה להביא אותם יש לו מגמה עשיו בסוף לוחת עבדים יש לרמבם תיאור נפלא ליחס לעבדות כל ההלכות העבדות עבד עבד עבד עבד עברי עבד קנני בסוף הוא מסיים את ההלכות עבדים דברי הלל ושירה על החופש והחירות והשוויון אז זה לא זה לא הלכה פסוקה זה רוח ההלכה תמיד הרמב מסיים את דברי ה פסיקת ההלכה שלו בדברי מחשבה ורעיונות סוף מקוואות י רון נפלא למקוואות בסוף הלכות מלכים תיאור על הימות המשיח תיקון העולם בכלל תמיד בכל מקום גם בסוף אלחות שמיטה יובל יש קטע מפורסם שם משמשים הרבה על שבט לוי ששבת פטו מלחמות לא מדויק אבל בהלכה אין אין זכר לזה רק רק אומר בתור רעיון ששבט לוי נועד להיות מי שהשבט שיעבוד את השם ולכן הוא חייב להתמסר ת השם וצריך להפריש אותו ת השם זה לא פתר אותו מלחמות אבל זה רק נותן בעם ישראל יש חלוקת עבודה יש שבט לוי ס הפרטים רק שהרב מסיים גם חות חות פורים מסיים עם המדרש הזה ולא בכדי מביא אותו חי חתי ודאי החגים לא יתבטלו א הרעיון אומר ש שאפילו חגים התבטלו וים להבטל ללמה הוא אומר ז אמת אין כוונה שהים יבטלו אלא זה כי כל המועדים זה יציאת מצרים יציאת מצרים הוא התחלת ישראל כל דבר יש לו סוף יש ביטול למועדים כלומר מבחינת ה הרעיון יציאת מצרים לא לבות עד הסוף הרי זה ירמיהו אמר לא לא אמרו עוד חי השם צצא מצרים כ ש מכל העמים יציאת מצרים היא רק התחלה אבל מכאן התחיל כל השרשרת של ההיסטוריה היהודית של גלויות וגולות גוות ודות והגולה האחרונה תהיה הרבה יותר גדולה מיצית מצרים אז בעצם יצית מצרים תהיה תחביר לעומת הגאולה האחרונה אכנה מסוימת נחוג את פסח אבל הזה חריצת מצרים המקורי דה קצת לעומת הדברים האחרים לעומת זאת פורים משר בכל דור ודור יש לך שרשים הומנים תמיד אותה הם מחפים הם מתחפשים כל פעם מישהו אחר אבל זה התופעה הזאת לא נגמרת כל דור יש לו את ההמן שלו ואת אחשוורוש שלו ואת הגם מרדכי והסתר שלו ככ בצורה אחרת במה שונה המן מפרעה מה כו במה שונה המן מפרעה שגם פרעה רצה ומר לאנ המן נחשב יותר חמו מפרעה יש מדרש לזה המצו אמר פרעה חשב שאם הוא יטביע את ה זחי במים הוא גמור אבל לא ידע שיש גם א זהלא סוף המים הסוף אז הוא אומר הוא רק חיסל את הזכרים ולא אני להשיר זכר זקנים נעד נשים תף אני אצליח יותר ממנו חמן חשב שיעשה יותר מפרעה כי פרעה גזר סכרים ימן גזר כולם אז הוא חשב שהוא יצליח יותר מפרעה אבל המטרה של פרעו לכור הייתה כמו המן הוא חשב ש המטרה של פרעה הייתה מהדבר הוא רצה אות העבדים עבדים הפך הנו היינו כוח עבודה טוב חבל עלינו ה הוא חזר מה בשיל עובדינו פרעה לא רצה לחס את עם ישראל הוא רצה להחליש אותנו הוא רצה להחליש אותנו רצה שניהה עבדים ל עבדים צריך להיים אותם בכוח וכל מיני שיטות קשות אבל לא רצה ס לא כדאי לו חסד המן אמר לו כדאי חסוי מוחלט גולה העתידית יה שינת ישראל תהיה קימת גם בגאולה העתידית עד ולא עד בכלל עד זה לא עד בכל כן עד הרגע האחרון תהיה ש ישראל והיא תלך אומר דברים קשים התב תחריף ככ שנת ישראל שראינו בשואה או שנת ישראל ש היום לא היייתה כדוגמתה בעבר היו שינה תמיד היייתה שה בשואה שנה כזאת והם הגזיים האלה מתחרים בנאצים בשנאה טוטלית כן שנאה מה שהם עשו הם לא הספיקו הרבה ברוך השם שולף הנרצחים של ה שעה הראשונה של של שמחת תורה מראה לנו מה הם מסוגלים לעשות יש פה שנאה תהומית הגאולה העתידית שפסח שגולת מצרים תחביר לידה אנחנו כבר במקום הזה אנחנו אין ספק אנחנו נמצאים בשלבים חזרת עם ישר לארצו אחרי אחרי אמרים 2000 לא מדויק הרבה יותר הגלות התחילה הראשונה הייתה שגלו ס שבטים שיתה לפני 2700 שנה פעם ראשונה אחרי 2700 שנה שרוב עם ישראל נמצא בארצות 2700 שנה קורה פה משהו אם שתעלם אנו חיים בצבים מתקדמים אבל זה למדנו מרבותינו שלקראת הלילה לקראת הסוף יותר חשוך חשוך יותר חזל ק קת משיכה רב יוסף אמר ית חמי אני אני רוצה שיבוא הזמן הזה אבל אני לא רוצה שיהיה שם קשים חלילה לא זה קשים אגם יו טובים את תערובת חיים תקופה קשה אבל תקופה גדולה גם נצ ממלחמה הזאת בזת השם נצא נצא בנם ת השם נצא ב חזקים יותר גם בתוכנו גם כפ חוץ ננסה הגר זמן נסה זה בהל מה שהרב אמר שחזרו כולם מה מה שהרב אמר שכולם חזרו זה בהנחה שעשרת השבטים נטמאו ביהודה חלק עו אנחנו לא יודעים חלק ו חלק תערבבו אנחנו לא יודעים בדיוק מה איזה ודה כלם יודעים יש כאלה שעובדים על החזרת השבטים היה לי חבר של הרב אליהו אביחיל שהלך בכל ם חיפש את ה עבודים הוא מצא מצא יש בני מנשה ויש ביערות אפריקה ויש ב בזר אמריקה בכל מקבות בעולם יש שרידים של יהודים חלקם חוזרים לא כולם יחזרו בגמרא יש מחלוקת אם יבזו לגמרי ויחזרו רבי עקיבא רבי עקיבא דווקא אמר שהם לא יחזרו לעולם המ אומרת רבי עקיבא אתהה אהב ישראל איך אתה אומר ש הם ובדו לא יחזו אתה כך אוהב ישראל ככה אופטימי אתה אומר דבר כזה אומר אני חושב ככה אלר הרמבם אומר שלמרות שההלכה כרבי קיבא יכול מקום חוץ מכאן יש אין הלכה כמו ותו זה אגדה לא הלכה אם זה הלכה אז הלכה לא קר בקיב מרא לאומד שגם דעת רבי עקיבא זה שכש הם לא יחזרו א מכל שבט אין ס אין ספ כחלק מה הגיורים זה ניצוצות של עשת השבטים כן באמת ה אורך החיים אומר על זה אור החיים מדבר על זה בפרשת כיסה בפרשה קשה כיסה ךבך שטיפת תואר הזה ז יצר הרע קראה ש חייל לק בשבי שבוייה ורוצה אותה לאישה תופה חמורה אומ אומר אור החיים הי נותנת לא במקרה אחול מלחמה יש שם איזה ניצוץ שצריך להחזיר אותו אז זה נכון זה באזה דבר חמור זה בא בצורה חמורה בצורה של ירידה של הדרדרות שיצר הרע אבל בפנים יש בזה משהו זה הרעיון עמוק מאוד שתמיד מתוך ר סוד תמיד אומר מתוך מתוך התסבוכת [מוזיקה] מבין חזל דים למשיח מתחילת הג שלו המשיח זה צצה שלבית דוד בית דוד מאיפה ממואב מואב מתחיל מה זה מואב מילות חזל אומרים שבאותה תורש של מהפכת לוט ולוט ובנותיו מסתרים במערה סתם לא מק זהרה חשוכה בחוש הזה ובמסע הנורא הזה שגילוי הריות הזה התחיל המשיח דברים קשים קשים מאוד יש לחזל ריה עמוקה מאוד אין לנו הסביר רציונלי זה לפעמים מתוך כל התזמורות כן ז ריה מאוד מנחמת מה זאת ראייה שנותנת המון נחמה כן ראיה מאוד אופטימית מאוד אופטימית שגם רע הכי גדול שיכול להיות יש טוב או ריון הגלגל הזה ביידה ש שליה אז זה לא י הפסק כלל אגב יש פירוש הרשב על העניין הזה שכל המועדים התבטלו ופור לא התבטל אומר ריון שש שעשה השלכה מעשית גם לשנה אומר גויים לפעמים משתלטים לעם ישראל ולא מפשירים לקים לקיים את החגים בפסח לא מפשירים לו יוצרים תנאים כאלה שאיין אפשרות להשיג מצב בסוכות ים סוכה לולב כל חג לוחצים אותנו גים לנו לכך שאי אפשר אבל את השמחה בלב אי אפשר להפסיק זה גוים כ להפסק שום שליטה חיצונית לא יכולה להפסיק זכה בלב כ אומר השבה הפורים הזה ה צרי לחשוב על כך איך אפשר לסור פורים זה כן דווקא אות מקום אחר באותו ספר אורך הד זה ספר על מגית אסתר באותו ספר בהמשך אומר ראשית גים עמלק והמן המן כי אמר ראשית שלו הוא יותר מה שקרא ראשית גויים אישראל ק ראשית תבואתו יש כאן שתי ראשיות סותרות זו את זו קשור דר בניסן עם ישראל נקרא ראשית ראשית תבואתו ומלק הראשית כי הוא ראשית ראשית גויים זהזה תרסט או ש עמלק ראשון או שישראל ראשון אז איך אפשר להגיד ראשית תבואתו וראשית גויים כן כנסים למחשבה עמוקה יש ראשית בסדר כרונולוגי ויש ראשית בתכלית רעיון ושם זה בת הפוך סוף מעשה מחשבה תחילה מה שסוף ומעשה מחשבה תחילה הדוגמה הכי שמביאים אותה הרבה פעמים זה ארכיטקטורה אתם הולכים לאדריכל ש תוכנית רוצים להות בית או מפעל משהו מה אתה רוצה שם מפעל את צריך מק מכוונות מ פועלים מה אתה רוצה תה מצא לו מה אתה צריך הוא מסרטת לך תמונה של מפעל שיש בו מה שאתה רוצה עכשיו זה בערך זה כיוון שאתה רוצה וכן עכשיו הוא מתחיל לתכנן את את העבודה איך לבלות את המפל הזה כמה קלונסאות כמה בטון כמה עמודים כמה קורות אז מגיעים ליסודות אז יוצ בתכנון ראינו את המטרה סופי ישכים היום שעושים אפילו את הצורה איך זה איך הבית הזה יראה כמו חי היום צ לדית הבית שלך כך תראה אותו אבל צריך לצא את זה הוא צריך לתכנת את כל העבודה מתחילתה ושם מתחילים היסודות ביסודות אתה אתה רוצה בית גבוה אתה לעומק כמה שאתה רוצה יותר גבוה יותר לעומק א וצה רוצה בית 30 קומות א אתה מתחיל בחפירה של 30 קומות אז מי ש מסתכל הוא רוצה ות בית גבוה אדם לא חופר לעומק אבל בחו לא יכול להגיע לבית יוצא שמה ש בתכנון התכנון בראשון בהתחלה בתכנון המחשבה רואים את התכלית מה המטרה בביצוע זה הפוך אתה תתחיל מהדברים הכי הכי נמוכים הכי הם ראשונים אבל הם אחרונים בתכנון הם אחרונים כ כך בנו אנחנו בני אדם תמיד מסתכלים בצורה כרונולוגית הראשון מהאחרון הקדוש ברוך הוא אורה דברים בצורה אחרת אחד עכשיו מה שציינו ראשון זה אצלו אחרון אחרון ו ראשון ישראל היו מחשבה תחילה וכאן דבר שגם כן המהרל ומדת בחווה שהתורה מספרת את ודות העולם זה ים אתזה מהר מאוד פרק אחד בספר בספר בראשית פרק יב שמתחיל כל בני נוח איך התפזרו בכל העולם כולו שמחם ויפת וכל היוונים פרשת וילם ואחר כך טוסים כפתורים כסלוחים כל אחד כל עם כזה מילה קוראים לזה כחמש דקות קוראים 70 אומות ישראל לא קיים בסוף סוף הפרשה מוסיף שטרח לקח את הלך לארץ ישראל אבל לא הגיע נשה בחרה תלך מתחילה עם אברהם אבינו ומ זחל לגוי גדול אחרי שהוא גמר 70 אומות עכשיו ה אומר עכשיו ג גדול מתי מתי עם ישרא ס לעם הראשון רק במצרים פרעו אמר הנ עם בני ישראל גם א ז הי שיך להיות עבד חר כך לצת לצאת לעבור את המדבר עשו כתוב שהוא אלה המלכים חו באדום לפני מלוך מלך בישראל שהתורה הסתימה עוד לא היה מלך בישראל וכבר היו שמונה מלכים באדום אדום זה עשו עשו היו כבר שמונה מלכים כשאנחנו עדיין כ הסתיימה הנו ערב כניסה לארץ עוד לא היה אבן של מלך מלך הראשון הייה רק 400 שנה אחר כך אז עם ישראל אחרון לכולם אבל בראשית הדש בראשית רשי מביא את זה שהשם ברא את העולם בראשית חשב על עם ישראל אז זה תוכנית עם ישראל ראשון מחשבה אבל כדי שעם ישראל יהיה מלא תפקידו צריך קודם לברור עולם צריך לברור את העולם צריך לברוא קודם את ערה דורות מאדם הראשון עד נוח אחר כך מנוח עד אברהם אבינו וכל האומות ועכשיו עכשיו מתחיל הדרך של עם ישראל הוא מופיע אחרון אבל מחשו הוא ראשון כי הוא התכלית מה עם ישראל מופיע אחרון כי הוא התכלית כ התכלית תכלית כן כן אז אמלק זה עשו עשו יש הראשון אסס הראשון הוא סן עשוי יצא כולו דרת שיער עם תינוק כבר עסר מלא יעקב יצר כתינוק משקל נמוך כנראה פג בלי בלי שיער עדיין מפגר אחרי סליחה אחרי הראשון ראשית התבואה הוא בחודש ניסן ונקרא חודש האביב אבל אמלק נקרא ראשית גויים שאין שר בהם דבר זה ואינם לאכילה לכן קור ראשית מה זה נם לאכילה תכף נראה את ההמשך עשיו רו החילה יעקב חודש שח חודש ניסן שתחילת התבואה עכשיו מתחילה לצמוח המ עצמה לא נכונה עכשיו עכשיו היא מבשילה ח המשל של התבואה הוא משל לף חש נפל גורה סמ חמן כשם ש ראשית בניסן כס ודר כמו שאמרנו וגם התבואה האחרית שלה באדר ש ניסן תבואה חדשה תחה הוא באדר י ניסן תבואה אחרת ז המזון הקר אדם זה הלחם באדר עדר אנחנו אוכלים את ה העלינו את הלחם של השנה הקודמת בניסן מתחיל לה תבה חדשה כש מתחיל לכם חדש יוצא שלכם זכ מסורים עדיין אבל המסורה כן אוכל אחר המסורה היא אחשב דגן שמזין את האדם אז ה יוצא מבחינ מבחינת המזון של האדם הדר זה סוף המזון עכשיו כל המזון שגרנו משנה הקודמת הולך להיגמר עכשיו מתחיל מזון חדש אז בבחינת המזון זה הסוף דר נגמר המזון בניסן תחיל מזון חדש וכל זה טעות המן שישראל ק ראשית שהם ראשית המחשבה כמו מי שזרע תבואה ראשית מחשבתו בשביל התבואה לא בשביל הקש שם זהש רוצ רוצ את הגרינים זה העיקר זה המזון הקש לא מזון הוא מזון לבהמות עכשיו קוצרים קציר לתחמיץ למזון לבהמות התוהה עכשיו רק מתחילה להבשיל אז עכשיו בשלה עכש בתחלה הבשיל זה הזמן טוב יותר לבהמות לאדם עדיין תבועה לא בשלה כמו שמי שזרה תבואה מחשבות תבואה ליחה נדרש מחשבתם ישראל קדמה לכל העולם שנאמר בראשית ברא אלוקים בראשי ישראל שנאמר כל ש ישראל השם רשי תבואתו מה שאדם שהוא זורע מעכשיו אותו לתבואה לא לקש כי הקש אחר שהוציא את התבואה זורק את הקש את התבואה באוצר אחרי שקוצרים הדשים הדישה מפרקת את הגרעיניים מתוך הקש ואחר כך זור המוץ אף ברוח וגרגרים נופלים אז המוץ אף וח הקש נשרף מה נשאר הגרינים כך השם יתברך שברא את העולם בראו בשביל ישראל בשבילם העולם קיים כן שבשבילם קיים גם כן קיימים כל מעולם אמלק הוקש תכתיב ובת עשו לקש ששו ראשית הוא נבד וכאן כ תופת טבע מה קורה בשדה זורים בדרך כלל בחשבון בא גשם ומצמיח מתחיל לצאת עלים ירוקים העלים לה גדולים עולים וגדולים יותר עוד עוד עלים עוד עלים ו ובתוכם גם מתחיל הקנה זה בסוף יקש וצריכים הרבה קש צריכים שהילדים גדולים והקנה גבוה כדי שבסוף השתבללות באדר מתחיל השתבללות תקופה ק נקרא הבת שליש שליש מהגרעין נוצר מתחיל באדר סופו בניסן זה אדר זה סוף הקש וטוב שיש קש הרבה ככל ש התה יות גבוהה הרבה יותר זון כדי שהשיבו שיבולים מלאים אם שנת בצורת וקש נמוך איין מספיק מזון השמונים שדופות אין מספיק מזון אז כמה שיותר קש יש יותר טבוע פחות קש פחות טבו אז מי שלא מבין בזה רואה את הקש גדל חושב שהקשר הקש הוא הראשון הוא הגבוה הוא הגדול ורק בסוף בעדר מתחילה השתבללות ורק מבשילה הגרים קטנים דווקא החיטה עצמה כשהיא גבוהה מעל מטר גרגרים כל גרים זה רק כמה מילימטרים אבל זה העיקר וכל הקש הזה שצמח בכל החורף מטרתו שיהיה גרעין טוב זמן אז זה אומר שמלק נקרא קש שש ראשית הוא ראשון הוא ראשון רק כמי שישמש אמצעי למטרה כ כתיב חיתו הד עובד זה כי הקש הוא גדל תחילה קודם התבואה ענין עבדון תחילה אחר שהוציא התבואה משליך השדון דמלק ח לדון חדשו מזהיר זה אדר זה ניסן הדר זה שיא הקש וניסן זה שיא הגרין כי בדר אין צא הקש הקש נגמר הגידול ש הקש נגמר ועכשיו מתחילה התבלות ולח התבואה נתנה באוצר אז הדר וניסן שוב זה החיבור הדר זה הסוף וניסן זה התחלה אז הסוף הסוף של גידול הקש הוא תחילת גידול המזון העיקרי גם את ה בכירת הבכורה מה כן גם הבכורה נמכרת ליקב נכון יעקב הבכור ברעיון עשו בכור ב מבחינה כן מבחינת ההופעה שלו בעולם הראשון אז ה הוא בכור מבחינת החה כרונולוגית אבל הוא לא בכור מבחינה רעיונית כל הנין שהבכור ומרת זה זה האימוץ שש ישה מחרת הבכורה מהבכורה אחר כך מצטער ני ראשון זהוא הוא רוצה גם להיות המהותי הוא זלזל כבכור מה הה תפקיד הבכור תפקיד הבכור היה עד שחרו שבת לוי הבכור היה המשמשים בקודש כל בית כשעשו לא בית מקדש ש בן בין זה לעבודה זרה ובד ת השם בבית שעשו פולחן לאיזה משהו אז ה היה בכור תפקידו להיות ה העובד הראשי לכן מכת בחרות היייתה כדי להכות את ה את עובדי האלילים את את המקודשים את הכוהנים שלהם זה פגע באמונה חוץ ש השא שהיה אליל והבכור כן שחיטת השה ואכילתו וכת בכורות זה הכל מכל לעצם התפיסה הלילית שלהם אז זה הבכור בדרך התורה ב בסוף הדיפה לא את הבכור הדיפה דווקא את שבט לוי שהוא ה השני השלישי בעצם כ כי הבכורות כמו שהיו כהנים טובים גם הו כהנים לעגל הם הו זמנית כן אז כלג גם עשו היה בכור וא מה אני צריך את את העבודה הזאת אני אשחר איש צד השדה כל העניין הפולחנים לא בשבילי ואחר כך אומר בכל ז אני ראשון מ ש מגיע לגם ברכה רוצה ברכה אני כן הימו הזה בין ראשוניות של מה ראשון ראשון כרונולוגי ראשון בהופעה גם בהופעה בפעם הקודמת דיברנו על ההופעה חיצונית זה הכל כי הקש הוא גדול הוא עושה את הרושם המרשים יותר הגרעין הוא קטן מי שמסר בעיניים מתרשם מהקשה גבוה וגדול מי שרואה בעיניים תכליתיות רואה את הגרעין כעיקר הוא קטן קטן ומאוחר אז זה אדר זה ניסן ניסן זה תקופת האביב מה זה שים ש התבואה באיבה בהבשלת והגרים כבר ראוי לאכילה לכן מכרים את העומר בפסח והדר זה זה הקש עכשיו הפוך על הפוך מה שריינו קודם המן רצה חס את ישראל בעדר כי הוא חשב זה הסוף של ישראלל משה רבנו ולא הבין שזה מעגל חוזר פה מתחיל התחלה אבתם זה הוא הבין שהוא כמלקדמין הוא מת בניסן נכון כי זה אבל בניו מתו בדר עמוקים וכאן מדרש המרל רומז מדרש ידוע משל לשיבולת של חיטים השיבולת של חיטים מתמר מתמרת ועולה כמקל והקנה שלו ארוך ועליו ארוכים ורחבים ושיבולת בראש הקנה וקנה שלה מתגאה ואמר בשבילי זרע השדה כ הוא הראשון הוא הראשון הוא הגדול גם רוב הזמן רוב החורף רק הקנה גדל ום אמרו בשבילי זר שדה מחר אמרה שיבולת ר הגורן יבוא כפיסים יש ויכוח יבוא הגורן נתפייס נדר את יחר מי ק הוא מתפ יודעים שמי זר שדה לא עשה מעט כשבא הגורן הקש נכנס לאש ומוס הרוח והקוצים לאש והחתים נכנסים לקיום וכו מ שנות לה משכן ככ אומרות העולם ארים העולם הזה בש נברא ועתיד לבוא כשיבוא יום הדין נקראים לגיהנם שנמר והיו עמים מסבות סיד כוא מגל כשל קציר בהמשך הפרק הוא נשקו בר פן יניף בר זה הגרעינים הברורים שבורים אותם מתוך תוך כל הפסולת הגרעין שעושים את הלחם נשקו בר הזורע מנשק את הגבר את הקש זורק זורב תמוס ורוח ואת הגרני מנשק תעבדו דרך כי יב כ את פה אשרי כל חוסי בו