ארבעה דרכים להתמודדות עם אדישות - אורות התשובה - הרב יהושע שפירא

אמרנו שיש שתי אפשרויות להבין את המשפט הראשון. אפשרות אחת זה לומר ש כל תשובה הכוונה לחשבון. חשבון נפש. והיא מוכחת לפעול שתי פעולות. זה גם חרדה ויגון על החטא וגם ביטחון ושמחה על הטוב שוודאי יש בו. אז כשאתה עושה חשבון צריך לעשות את החשבון לשני הצדדים. אי אפשר לעשות את החשבון לצד אחד. אמרנו שיש עוד אפשרות שכל תשובה שהיא שלמה אין הכוונה לחשבון אלא הכוונה לתשובה על החטאים צריך לחזור בתשובה באופן ש חרדה ויגון על החטא אבל צריך לחזור גם על המצוות בתשובה על ידי כך ששמים ביטחוננו בהם ושמחים על הטור שבהם וזה קשור למה שקראנו בפרשת שבוע תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב כלומר שחלק מהפרשנים אומרים שעבדת את השם אלוקיך אבל לא בשמחה והתשובה היא הגברת השמחה והביטחון בטוב. ובאמת גם מי ששמח מאוד במצוות שלו, עדיין יש מקום תמיד להגדלת השמחה עוד יותר ויותר. לכן תמיד יש מקום לתשובה. זה היה הפירוש השני. עכשיו יש את החלק השני של ה סעיף שבמידה מרובה הוא בעצם העיקרי. כלומר, עד כאן סידרנו את הרקע, אבל מעכשיו הופי העיקר. ואפילו אם לפעמים החשבון שלו הוא כל כך מורפל אצלו עד שאינו מוצא בתוכו מאומה מן הטוב שוא צריך לשים לב למשפט הזה מ שיש אלטרנטיבה למשפט אחרת אפשר היה לומר את המשפט אחרת מה אפשרות האחרת שלא החשבון מאופל ולאמצפ. כלומר, אפילו אם מצבו כל כך שפל שלא מוצא בתוכו מו מן הטוב, אז הרב את זה בכלל לא מניח אפשרות כזאת. זה שיש בו טוב זה פשיטה. רק החשבון שלו לא נכון. חשבון שלו מאופל. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדורו. אמן. למה יש חשבון מאופל? חשבון הוא דבר מסובך מפני שיש הרבה יכולת התעיה שאדם עושה הרבה חשבונות ובסוף כל החשבון שלו נכון רק בהקשר מסוים ויש הקשר אחר שזה לא נכון אדם מתרגל לעשות חשבונות איך איך נופלים עסקים הרבה מאוד עסקים נופלים בגלל שלא מנהלים את החשבונות שלהם נכון כלומר כל ההכנסות כל ההוצאות הכל נכנס לאיזה טבלאות אבל אם לא מחדדים שאלה אחת כל החשבון לא שווה כלום השאלה אחת היא חשבון של עלות תועלת כלומר כמה אני מוציא וכמה אני מכניס בלי השאלה הזאת אדם עלול במצוות את עצמו מוציא המון עלויות במקומות שמביאים לו מעט תועלת, מוציא מעט עלויות, אבל במקומות שמביאים לו תועלת והוא לא שם לב ואז הוא לא יודע איפה להשקיע, איפה לא להשקיע והוא מפסיד, הוא עושה את כל החשבונות, רק את החשבון שלו טועלת. הוא לא עושה מספיק טוב. האם יש חברות שנופלות מזה? המונים. זה דבר מטאה. זה לא דבר קל. האם יכול להיות שאני אעשה את כל החשבונות? ולא שמתי לב שמראש המבט השחור שרואה את הרע הוא הרבה יותר מחודד וחריף ממבת שרואה את אותו ואז הכל מטשטש הוא מאופל אצל האם יכול להיות חשבון הפוך בעלי המוסר הזהירו הרבה מהחשבון ההפוך שאדם קרוב אצל עצמו ושופט את עצמו לטובה והוא לא עשה חשבון כמה נגיעות וכמה פגמים יש במצוות שלו שלא לדבר על העבירות שלו והיצור הוא הרבה לעשות חשבון נכון ובמידה מסוימת הוא הטה כף ונעשה חשבון שחור מדי והרב זצל עסוק בלתקן את החשבון השחור מדי. הוא אומר, "החשבון שלך מאופל. אם אדם לא מעצה בעצמו טוב, משהו השתבש בחשבון." רבי נחלם מברסלב ב תורה רפ"ב הוא הולך על הכיוון הזה שאדם יש לו חשבון מאורפל ולא מוצא עצמו טוב אז הוא אומר כן אבל יכול להיות שמעט טוב טוב לא תמצא אחרי זה רבי נחמן אומר זה קונץ יש שמה קונץ רבי נחמן היה חושמור עדין מתוחכם ו אלגנטי צריך איזה חוש הקשבה כדי לשמוע את ההומור שלו למשל הטם אומר לכל אלה שצוחקים עליו וכי מה יצא לכם מזה שתצחקו עליי ועל ידי זה שתצחקו עליי תחשבו יותר חכמים ממני להיות יותר חכמים ממני זה איזה קונץ גדול אז מה יצא לכם מזה עכשיו כל אחד יכול לשמוע שהתם פה הוא עילוי הוא תוקע סיקה עדינה בין תמימה לבין מתעממת ובאיזה חוכמה פשוטה הוא מפוצץ להם את הבלון אבל יש פה הומור אז אומר רבי נחמן לפי דעתי בהומור מאוד חד וורך חד רך אומר אי אפשר שאדם לא ימצא בעצמו איזה מעט טוב ואף על פי שבאותו מעטוב יש גם כן מלא פגמים ונגיעות [מוזיקה] עכש אתה אומר איך יכול להיות שבמעט יש מלא יש מעט או הרבה מומר כשאתה בא לדבר על הטוב מיד החשבון המופרופ שלך רואה שאין טוב אלא מעט. כשאתה בא לדבר על החטאים אתה מוצא המון. ואפילו אם אתה צריך למצוא בתוך הבעט משהו, אם תחפש פגמים תמצא המון. פ יש פה הומור. אמר תכלית. יש פה מעט, יש פה הרבה. לא, בסדר. אני הולך איתך נגיד שהטוב הוא מעט ויש בו המון פגמים אבל אי אפשר שלא יהיה נקודה מה זה נקודה נוכחות ללא התפשטות זה נמצא אבל אין לו מרחב ודה אי אפשר שלא ימצא טוב רבי נחמן אומר, זה לא תלוי בכמות. אם אתה מוצא אפילו נקודה חסרת התפשטות מרחבית של טוב, זה יהפוך את הכל. כי הטוב במהותו, באיכותו הפנימית הוא כל כך משובח וכל כך בא ליתרון על הרע שמספיק נקודה אחת של טוב מול מלא מלא פגמים שהיא תהפוך את הכל. הרב זצל הולך בדרך במידה מסוימת אפילו יותר חריפה. הוא אומר, במקום ללכת אל ה חשבון שלך, לנסות למצוא בתוכו, אני עשה רגע זום outט, מבט רפלקטיבי ואני מסתכל על המבט ואתה מביט ורואה הכל רע. תסתכל רגע על המבט שלך. מה הוא אומר? עצם זה שאתה רואה את הכל רע ולא מרמה את עצמך? באמת אתה כן מרבה כי באמת יש טוב אבל בוא נניח שאתה צודק לשיטתך אז אומר הכל אצלי רע ולמרות שבספרים יהיה כתוב אולי שאני צריך גם לראות את הטוב אמר כן אבל בדרגה שלי זה מדובר לאנשים אחרים יותר טובים ממני אבל איש אשר כמוני אצלו הכל רע ממש ממש ולא מוצא שום טוב. אז אומר, טוב, זה ש על פי הספרים אתה צריך למצוא איזה טוב, איזה מעט טוב ואתה אומר זה לא הכוונה אליי. יש פה איזה ישרות ונאמנות בלתי מתפשרת. אז תסתכל על המבט שלך. שבעצמו הוא מלמד על טוב גדול מאוד. זה לתקוף את הבויה מזווית אחרת ולגלות שבאמת יש טוב. פעם הבת שלי הייתה בת חמש בערך יום אחד היא הייתה עצובה עכשיו אני אוהב לרפא מצבים עם חושמור זה הייתה עצובה אז ניגשתי אליה מחוץ לבית ניגשתי אני מדרגות ישבתי לידה ואמרתי לה שאני עצוב היא מסתכלת ככה חוזרת לעצבותה היא אמרתי לה אני רואה שגם את עצובה אז היא שתקת לא עונה לי מורידה את הראש אבל איזה מבע של הסכמה הייתה היה. אז אני אומר לה, תראי את עצובה אני עצוב בואי נהיה עצובים ביחד. למה זה יותר שמח להיות עצובים ביחד? אם את המבט של מחייכת האדם עצוב מחפש להיות יותר שמח על ידי זה שהוא עצוב ביחד. זה משחרר את ה אה אתה עצוב על החטאים שלך אוי גבת איזה צדיק איזה צדיק שאתה מרגיש אין בי מתום פצע וחבורה או מכה טרייה תראה איזה חדות אתה מסתכל על עצמך איזה ישרות [מוזיקה] איזה אומץ איזה זקנות, איזה בושת הפנים. ולידי זה הלועז מה שהחרדה והיגון הם מקיפים אותו מצד הכרת החטא והרע שבתוכו. אלו גם זה עצמו הרי יש בו טוב גדול. ולכן לא שייך שאדם עושה חשבון נפשו והוא רק מצטער על חטא. זה ודאי חשבון הנכון. כי הצער הזה בעצמו הוא בוודאי מעלה גדולה. ואדך במידת הדין שהוא נוקט בה כלפי עצמו מלמד עד כמה הוא טובע תביעות חריפות עד כמה הוא לא מקל ראש בשאלה העומדת לפניו וזה ודאי מעלה גדולה וצריך הוא מיד להיות שמח בוטח ומלא עוז ועוצמה גם על הטוב הזה [מוזיקה] עד שימצא את עצמו תמיד גם בתוך הדיכוי היותר גדול של רגשת תשובה מלא רוח חיים וחמוש ביסוד המפעל והמעשה ושמחת החיים והכנת ברכתם כלומר ברגע שאדם מגלה את הלופ הזה זה את ה פלפול הזה שכשאני עצוב באופן עמוק ומלא חרדה ויגון על כל חטאיי ואין בי מתום זה בעצמו מלמד על ישרות ותביעה מאוד עמוקים שיש בי אז עכשיו הוא צריך לעשות חשבון הנפש חשבון הנפש. מה יצא אם אני באמת יראה רק בצורה חריפה ויחשיב את עצמי כמי שאין בו מתום ואין בו טוב? אז מה העתיד צופן לאחד כזה? מה היו התוצאות? ואין ספק שהתוצאות יהיו רפיון, חולשה והשתלות. זה ודאי לא תוצאות טובות של תשובה. ואם הוא יסיט את המבט מהרע אל הטוב וטוב הוא ודאי ימצא אפילו אם הוא רואה רק רע. לו זה בעצמו טוב גדול שאת אומר מאיפה הגיע אליי השלפר המרושע שכמוני מאיפה הגיע אליי חדות כזאת ישרות כזאת טובענות כזאת הצבת רף גבוה כזה מאיפה זה הגיע האמת זה אני ואם כך אז יש בי כוח עצום יש בו את כל המעלות האלה ואיתם אני יכול לפעול ולתקן האם אני יכול לבטוח בחלק הזה האם לפי ניסיוני עד היום הוא חלק בתוכי שעובד בעוצמה, בחריפות, לא מוותר, לא מתקפל, לא ממצמץ. מה התשובה? ודאי שאחד כזה הביקורתיות שלו היא תקיפה מאוד והביקורתיות שלו מעידע על ישרות וצדקות. אז אם כן ישרות והצדקות שלו הם תקיפות מאוד האם הוא יכול לפתוח בהם אם זה ישרות וצדקות תקיפי מאוד אני יכול לפתוח בהם וישרות וצדקות בתוכי שאני יכול לפתוח בהם ודאי מעוררים בשמחה עצומה ואם אני לא באה למדה כזאת של ביטחון ושמחה אז כנראה שיצר הרע רוצה לנצל את הביקורת כדי להפיל אותי. רוב חשבון הנפש עושה היצר הרע, לא היצר הטוב. את רוב חשבון הנפש עושה יצר הרע, לא יצר הטוב. למה? כי היצר הרע יודע שחשבון נפש זה סגולה בדוקה לנפילות אחר כך. זה סגולה בדוקה לעצבות, לרפיון, לחולשה. וגם אם היא טוענת אני רוצה איזה צדקות זה מחזיק זמן קצר מעמד. אבל כיוון שחולשה מאוד עמוקה נלות אז בסוף מרפים ונופלים נראה לי לא יודע אני אומר על עצמי נראה לי אבל כולם כאילו זה מצב מאוד קיצוני שבן אדם לא מוצא מעצמו בכלל טוב ואז כאילו זה מתהפך עוד פעם היה צרה לוקח את זה לכיוול באמת הישרות שלך והצדקות שלך לא כל כך קיצוניות אתה מוצא אתה פתאום א זה אתה מרשה לעצמך שזה כן יהיה טוב למרות ש איזשהו מקום זה בטח רע ו כאילו הוא לוקח את זה הפוך לצד השני בדיוק הוא לוקח אותך לאכירה רע לא הוא אומר זה שאתה מוצא בעצמך קצת טוב זה מראה שהישרות והצדקות שלך הם כנראה לא עד הסוף כי אם היית מחפש באמת עד הסוף א גם את זה לא היית מוצא כן אז עכשיו שאמרת את זה אחד כמוך שטוען טענה כזאת ש היינו בדרגה של וחדות ודגדו אבל כמו שאתה גבדת גבדת אפילו הרב זצל לא עשה לופים כאלה קב אני שואל את זה בשיעור בחשבון נפש יצר הרב אני מאחורה אז בדיוק זה הזמן לשאול את זה כדי לגלות שאם הוא יבוא לך מאחורה אם אתה ההנאה הזאת אז מי תבוא מאחורה מה אם אני סתם מדגיש בלתניה מתייחס מאוד לדבר הזה פרקים כז כ"ח כ"ט ששם בעל התניה מדבר על סכנת העצבות הוא מדבר על סכנת העצבות בגלל חשבון הנפש והתגלית החדה שרוב חשבון הנפש נעשה דחיפת היצר הרע ולא היצר הטוב לקחתי משם וה בלתניה אומר שאם אתה עדיש הפתרון הוא ביטוש נכון יודעים מה זה ביטוש ביטוש זה לקחת פטיש לשים את עצמך כמו בול עץ לעסוק בנפש הבמית שלך להגיד שהיא עיבול עץ שלא עולה האש לא נדלקת כי העץ כל כך עווה ונוקשה ואז לקחת פטיש 5 קילו ובום בום אתה מנובל ורשע ומשוקץ ומתואף ככל השמות אשר קראו לו חז"ל ואז הוא מתרכך בולה בו אש האם בחבד נוהגים לעשות ביטוש היום. לא, יש מהרבי ש היום זה לא שייך. למה? אנחנו אנשים רכים קצת ביטוי שאנחנו מתרסקים לחלוטין. אז מה עושים אם יש אתימות? אז קודם כל יש עצה של רבי נחמן. עצה של רבי נחמן זה לעשות א חכות לעשות שמחה ואפילו שטויות אפילו שטויות כי האתימות נובעת מאיזה כיפאון וכיבאון שהנפש נכנסת לאיזה טייק אופנימי ולא מצליחה לזוז לא תשחרר אפשר לשחרר עם פטישים, אפשר לשחרר עם שטויות, העיקר תשחרר. יש דבר גדול בעצה הזאת אבל אדם יכול לחשוב שהעצה הזאת זה דרך חיים ואז להיות חסיד של הבובה, לא חסיד של רבי נחמן. מכירים את המיס הזה? היה באיזה מקום אחי היה בזה ישיבת סף חי הגיע שם איזה ברסלבר שהיה בשכונה של ברסלב ועזב אחי שאל אותו למה עזבת אז הוא אמר שרבי נחמן אמר ש המתנגדים לו יצרו בובה קראו לה רבי נחמן בן ברסלב והתנגדו לבובה אומר אבל הבובה באמת צריך להתנגד ככה אמר רבי נחמן ואותו יהודי אמר אני גרתי בן ברסלבים וראיתי שהם חסידים של הבובה ואני רציתי להיות חסיד של רבי נחמן תנה חריפה ו מי שבשיגעון הנהג והוא הקדיש את חייו לחכות. אז א הרבה פעמים הוא עלול להיות החסיד של הבובה ולא החסיד של רבי נחמן. צריך להיזהר. אבל מצד שני אני שמעתי שהניוות חולקות אומר אם אתה תמיד רציני ומאונ לך שום חופש אז זה חונק ו אתה נעשה תקוע מאובן ועטוב. אז קצת להשתחרר קצת א זה גם יצא אבל הרב זצא לא נקת לא בביטוש ולא ב הרב זצה נקת באור הוא הביא כל כך הרבה אור שנראה לי שהדרך הפשוטה לטפל בזמנים שיש לך תימות זה להיות בסבל בסבלנות ללגום מהאור לחכות שהאור ישפיע עליך ללכת למקומות שיש אור ולהמתין עד ש יפתח ו הקוצקר אומר למה כתוב ויו הדברים האלה אשר נוכים מצבך היום על לבב לבך ולא בתוך לבבך. אומר, כי הלב לא בידינו לפתוח אותו, אז אתה לא יכול להכניס דברים לתוכו, אלא תשים את הדברים האלה על הלב, שאם הוא יפתח, זה מה שייפול פנימה. זה ציורי קצת, אבל בתוכן הוא נפלא. אתה עוסק בטוב באור כשהלם יפתח ממילא כל האור ספק בתוכו ועוד דרך אחרונה שאני א רוצה להגיד על העניין הזה זה גם נמצא בספר התניה מילה מאוד חשובה בתניה בעיניי לאנשים כמותינו זה המילה יעתה מישהו יודע מה זה יעתה יא תה מה יא זה לא רצון להביא לא לא זה בארמית יעתה זה ראויה כמו יאות ראויה ובתניה אומר אדם עומד להתפלל והלב הטום הוא לא יכול לפתוח את הלב ניסא הכל הלב לא נפתח אז מה הוא עושה אומר רבנו של היה ראוי כך יעתה לך היה ראוי שאני עכשיו אהיה בוער באש ואם היה תלוי בי והייתי יכול הייתי מבעיר את הלב שלי אליך כי באמת יעתה לך שכל ברוריך יעיללו וישבחו בעומק לב ונפש עד בלי די אלא הלב שלי יט אז על כל פנים אני מבטא את העניין הזה שכך יעתה לך והקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה כאילו הוא התפלל עם לבוא כיוון שהוא עשה את מה שהוא יכול זצל זה מקבל פנים חדשות וזה נוגע למה שדיברנו ביום רביעי שעבר ש אתה מחשב לא רק אתה אומר כך יעתה לך אלא אתה מצייר את היעטה הזה או בלשון הרב זצל את הרצוי אבל הרצון להיות טוב זהו רוח גן עדן אלוקים אתה מחשב את הרצוי מצייר אותו מלטש אותו מנכה אותו מאיר אותו שיהיה אור עצום של מה הייתי רוצה זה לא מה ראוי לך, מה אני רוצה, שזה הרבה יותר קרוב אליי ולכן בעל סגולה פנימית לפתוח אותי יותר מאשר לך אתה. לך אתה יש בו מעלה שאני עובד השם. זה לא לא מעניין מה קורה איתי. אני עושה את המקסימום בשבילו אני יודע מה ראוי ואני נותן את המקסימום אני עושג בו. הרצוי כמו דרכו של הרב זצל חוזר אלינו. ואני מצייר איך הייתי רוצה שזה יהיה ומודא שבאמת ככה הייתי רוצה ואם היו שואלים אותי האם יש עוד מה שהייתי רוצה הייתי מוסיף כהנה וכהנה בלי שום מעצורים איך באמת הייתי רוצה ונותן לזה מרחב כלומר לא רוצה לרגע אחד וחושב שאז יעיף לי את כל מצב הרוח לנצח, אלא נותן זמן. זה לא צריך להיות המון זמן. כי כיוון שאנחנו נותנים לרצון הטוב שלנו נקודות כל כך קטנות, אם אנחנו רק נותנים לו נפך של חצי דקה, דקה בסבלנות, בבהירות, בהערה, זה כמו להכניס פרוז'קטור לחדר חשוך. כי מה החושך שלנו? שמה שאנחנו רוצים שזה האור הוא קטנצ'יק אז החדר נשאר חשוך רק איזה חרך דק מכניס אור אבל אם נותנים אור גדול להיכנס אז זה לא שהמנורה תופסת את כל החדר המנורה היא עדיין קטנה היא מהירה את כל החדר זה שאני רוצה באמת לעבוד אותך באופן שציירתי ואני חוזר ומודא ו פוגש בתוכי את זה שאני באמת כך רוצה. זה אכן האמת למיתתם. כך הייתי רוצה. אז אני מתחיל להעיר את הנפש שלי ובסוף זה התהפך לטובה ו טוב זה היה רק על העתימות נחזור נחזור לענייננו אז אם כן כשאדם פוגש בעצמו טוב הייתה שנה אחת שעסקנו במילה ביטחון באורות התשובה. כאן אתם רואים שהמילה הזאת מופיעה גם בתחילת ה סעיף. מצד השני ביטחון ושמחה והביטחון עוד קודם לשמחה וגם עכשיו וצריך מיד להיות שמח בוטח ומלא עוז ועוצמה. שעוז ועוצמה שייכים לעניין הביטחון יותר מאשר לעניין השמחה. ומה הביטחון שייך פה? לא נעריך עכשיו רק לומר ש פעם הערכנו בשיעור אני לא יודע אם הוא נמצא אני חושב שהוא נמצא אחרי זה הערכנו עוד יותר וזה נדמה לי לא נמצא חבל על דב דין דיברנו על חמש מחלות נפש אחרי זה דיברנו על חמש מחלות נפש וחיצוניות חמש מחלות נפש וחמש מחות תפש בפנימיות היה 15 מדרגות אולי דו זוכר מזה משהו היה א דברים נפלאים אבל רק נגיד עכשיו בקיצור שאחרי זה מצאנו שיש איגרת מפורשת שהרב כותב את זה שמחלת הנפש חמש מחלות נפש לפי הסדר מלמטה למעלה בעבודת השם זה תאווה שנאה גאווה, יאוש, פחד. שחלק מזה קיבלתי עם הרב יצחק ואחרי זה קצת הרחבתי. ו התאווה עיקרה היה בבית ראשון עבודה זרה, גילויות שוחדמים, זה הכל תאוות פראיות. בבית שני הייתה שנאה. הראשונים טיפלו הכי הרבה בגאווה עד החסידות. כשאולי אחרון המטפלים בגאווה היה הרמח"ל במציא לתישרים. אחר כך בחסידות המחלה הכי קשה לא הייתה גאווה אלא יאוש. עצבות. והרב אומר שהמחלה הכי קשה זה פחד שהיא נוגעת לכל הגלות. עכשיו א אה בכיתבו קראנו את זה נכון?חד ופחד לבך איך בהתרה היה בנהר ופחד מבח זה הפחד החיובי אבל היה בקללות שפחת בכל מהפת יומם ולילה הוא פחדת יומם ולילה ולא תעמיד בחייך לך פה בסדר על כל פנים אז הרב סברו שהמחלה הכי קשה זה הפחד ו כשאדם בא לחזור בתשובה הוא פוחד שהוא כבר אבוד ולכן הוא לא יכול לצמח. מה שמעכב את השמחה זה שהוא פוחד, שהוא כבר עבוד ואין סיכוי ואין שום שירות. מה? והיו והיו חייך תלויים לך מנגד פחדת יומם ולילה ולא תאמין בחייך זה דברים כן אז אה אז זה הגלות זה תמצית הגלות למה זה לא יאוש מה למה זה לא יאוש הפחד ש שיש יאוש זה אפס גאווה זה פלוס יאוש זה אפס פחד זה מינוס פחד זה שיהיה רע לא רק שלא יהיה טוב יאוש זה לא יהיה טוב זה רע יאוש זה כאילו רע ולא יהיה טוב חרה יאוש זה שלא יהיה טוב פחד זה שיהיה רע מגיהנום אתה לא מתייאש אתה לא עצוב אתה פוחד שלא תקבל גן עדן כבר יותר אז אתה מתייש ואם תקבל גן עדן אתה שחצן אז זה גאווה ירוש פחד זה המחלות והרב אומר המחלה הכי עמוקה מהכל זה פחד דרך אגב אחרי מאמר הדור המאמר הבא שהרב כתב זה מאמר הפחד הוא בא לארץ, ראה את ההבדל בין אנשי הגלות לאנשי ארץ ישראל, כתב את המאמר על הדור, גם בתוכו הוא הכניס, היום כבר לא מפחדים אין תשובה מיראה, כלומר תשובה מ פחד ומיד אחרי זה הוא כתב את מאמר הפחד. זה דור בלי פחדים זה האומץ של הצברים. חוצפה ישראלית. החוצפה של עקבת משיכה עניינה ניפוץ הפחד. יש בזה גם מעלה גדולה מלבד החסרונות. החוצפה שלקט משיכה זה קליפה קודמת לפרי. ומה הפרי? ששר שר הה הקללה תמציא את כל הקללות ופחדתה יומם ולילה ולא תעמיד בחייך. אז כשאדם מסתכל על חשבון הנפש שלו, הוא עצוב, אבל עוד יותר עמוק, הוא פוחד. והרב אומר, אם ההסתכלות הזאת בעצמה חוספת ישרות וצדקות ורף גבוה שאתה מציב לעצמך, ממילא אתה יכול להיות מלא ביטחון שאתה מגלה בתוכך כוחות עצומים. וכשהאדם הוא מלא ביטחון ושמחה שמתלווה אליו עוז וחדבה אז ממילא הוא יוצא לחיים ועוסק בלתקן עוסק ב להלהתקדם הוא לא עוסק בכיבאון בתקיות כן אם הוא עסק עם אותם כוחות לתקן הוא יהרוס עוד פעם עוד פעם אם הוא אם הוא יעסוק עם אותם כוחות לתקן הוא יהרוס למה הכוחות הרח גבוה זה הביא אותו ללא טוב. אז גם ככה מסתכל על הטוב, רוצה לתקן עם זה. אתה רוצה לטעון שהכוחות האלה בעצמם הם הביאו אותו לחטא? לא יודע אם כל כוח ונפלא. השילוב בין הכוחות האלה שקיים אצלו כרגע הביא אותם לנפילה. הרב אומר מה שהביא אותך לנפילה זה שלא זיהית את הכוחות האלה בבהירות. היה לך ערפול, התייאשת, פחדת, התעצבת ובעצם זה תחלך למפילה. עכשיו מה היא התשובה? תזהה בבהירות את הטוב. תתמלא על ידו או זה עוצמה וכוחות לפעול. כוח המפעל פה, מה זה מפעל? כוחות לפעול ותהיה רני לתקן אבל יש לך עוצמות שאיתם אתה יכול לתקן תפגוש משהו איש ישר כמוך צדיק כמוך חד כמוך לא תפתא שאומרים לו אתה רק טוב והוא יראה נחוכה את מה שעומד לפניו וגם יתקן אם אתה מלא ביטחון כך אתה בא אירני אתה אתה גם מזהה איפה יש חולשות וגם מלא ביטחון שכשאני אזהה אותם אני אתקן אותם כי יש לי עוצמה ותוקף בשמחה לא להיבהל לא לפחד ולתקן אולי הפתרון עכשיו זה להמתין להמתין שח מספיק כוחות אז תבוא לזה תבוא לזה עוד הפעם לא אם אתה אומר שכשיה לך מספיק כוחות ממילא חזרת להאמין שכרגע אין לך מספיק כוחות ונתת לה פחד להשתלט על חייך. אם אתה חושב שהוא מתכוון לעזוב אתה טועה לגמרי. הוא לא מתכוון לעזוב. הוא מתכוון לפרוט ולפרוח ושתפחד עוד ועוד ועוד. אבל זה שאתה עכשיו היית חד לשאול אולי הוא יטאה אותי אולי סימן שבתוכך יש רצון לאמת, ליושר, לחדות, לצדקות. לא יבלבלו אותי. לא הרב קוק, לא אף אחד אחר. אני לא אותי לא יבלבלו. אז תסתכל איזה כוחות של יושר ועוצמות של פיקחון יש בך. תהיה תבטח בהם כי הם נמצאים בתוכו. אנחנו בוטחים ביצר הרע שהוא מחר כבר ידאג להפיל אותנו. אז הוא עושה את שלו. אם אתה משליך עליו יעבך הוא עושה את שלו אם נפטח ביצר הטוב שמחרום ויהיה לנו יצר הטוב והוא יכול להפוך את הכל לטובה הוא יכול לדקדק לראות מה מוטל עליו בבהירות בחדות לא לוותר ולתקן ומאיפה הביטחון הזה מזה שאני ראיתי שאין לי שום טוב משם בעיטחון אז זה אני יכול לעבוד ולתקן ברוך לא אדוני אלוהינו מלך העולם