Preparing video...
0:00 / 0:00
"אמונה פשוטה" - הדרך להתגבר על פחדים ודמיונות - הרב חגי לונדין
12,227 views
י"ב תמוז תשע"ז מתוך כנס בכל לבבך תשע"ז שיעור של הרב חגי לונדין על אמונה פשוטה לחצו כאן לתרומה לישיבה www.yrg.org.il/?CategoryID=220
Categories:Torah/Yamim Tovim
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
טוב אחרי צהריים טובים
לכולם אני חושב
ש הגעתי לפסגת חיי להיות להקת החימום של
אבייתר בניא אני
מרגיש
התרגשות אז שוב אחרי צהריים טובים
וברוכים הנמצאים אני מבין שרוב האנשים פה
כבר נמצאים בשך כמה שעות בכנס כנס הנפלא
הזה בכל לבבך בו אנחנו מנסים פעם
בשנה להתמלא בתורה וברעיונות
למשך השנה כולה לעבודת השם הנושא שאני
בחרתי להתמקד בו בכנס
הזה זה
נושא שאני חושב ש שמטריד כל אדם בכל
מצב וזה ההתמודדות עם פחדים פחדים
ודמיונות
התמודדות מתוך מבט תורני
ואמוניה
גמרא אוקיי השלט לא עובד תעביר בבקשה
אחד תעביר
אחד קליק
זה לאלא עבר נכון אני רואה
טוב איש קונטרול עבר או ברוך השם מצטער
אין פשוט אין מכאן שליטה על הזה אז אנחנו
פה תספרו לי אם אתם רואים את מה שאני מדבר
ישנה גמרא מאוד תמוה ומופלאה במסכת שבת דף
ס עמוד א' ששם הגמרא דנה בכל מיני פעולות
שאסור לעשות בשבת ואח מהם היא כמובן
ההוצאה מרשות לרשות לא מטלטלים דברים
מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת אבל הגמרא
אומרת שישנם דברים שהם יוצאים מן הכלל
דברים
שאדם לובש אותם בגדים
תכשיטים נעליים למרות שכאשר אין עירוב
אסור להוציא דברים אסור לטלטל חפצים מרשות
לרשות דברים כמו שהזכרתי קודם מכיוון שהם
מגוף האדם עליהם לא אנחנו לא עוברים איסור
טלטול ואפשר להוציא אותם מרשות היחיד
לרשות הרבים חוץ מה וכאן הגמרא מונה כמה
יוצאים מן הכלל חפצים שלמרות שלכאורה אמור
שאפשר יהיה לצאת איתם בשבת מרשות היחיד
לרשות הרבים בכל זאת חזל אסרו אותם אחד
מהם זה סנדל
המסומר סנדל מסומר זה היה סוג של מנעל
שהיה בזמנם של חזל
הוא נקרא מסומר כי כנראה היו מסמרים
בסוליה שלו כן מה שקוראים היום אולי נעלי
פקקים משהו
שננעץ באדמה ומה שמיוחד בסנדל הזה ותכף
נראה את הרלונטיות לסוגיה שהסנדק הזה
שכאמור היה מסמר לקרקע הוא גם היה בעל
עקבות הפוכים זאת אומרת בזמנם מניח כמו
בזמנינו
הסוליה היייתה היותר צרה וחרום של הנעל
היה יותר רחב הסנדל הזה מסיבות אלה ואחרות
זה היה הפוך הסוליה הייתה צרה ודווקא
החרטום סליחה הסוליה הייתה רחבה וחרום של
הנעל היה צר כלומר כאשר אדם היה הולך עם
סנדל מסומר והיו מסתכלים על הקרקע היו
רואים עקבות הפוכים אדם היה הולך קדימה
ועקבות נראו כאילו הולך אחורה סנדל מהסוג
הזה אומרים חכמים אסור לצאת בשבת למרות
כמו שאמרנו שאפשר לטלטל נעליים שהם על גוף
האדם למה וכאן הגמרא פותחת בסיפור מעשה
מוזר שממנו ישנה הבנה אדירה לנפש האדם
ולהתמודדות כאמור עם הנושא הזה של פחדים
ודמיונות אומרת הגמרא סנדל המסומר מה היא
טעמה אמר
שמואל שת הגזירה היה
מדובר בזמן אחת הגזירות שהיו על היהודים
פה זה תלוי שאני מביר את השיעור הזה באזור
חנוכה אני מספר זה היה יוונים באזור לג
בעומר זה היה רומאים נראה לי עכשיו אנחנו
יותר לכיוון עוד איך שהוא הקיץ לג בעומר
אז נלך על הרומאים היה באחת מגזרות
הרומאים היהודים היו כבאים במערה
היהודים היו ברחו קבוצת יהודים והסתתרו
באחת מה ממהרות ואמרו למה לדבר גם לזה אה
לא שומעים אותי
מה עכשיו שומעים אוקיי נעשה גם וגם אוקיי
והיו נחבאים במערה ואמרו הנכנס יכנס
והיוצא אל יצא קבעו כלל מכיוון שיש חשש
שהרומאים יגלו אותנו אנחנו מסתתרים במערה
מי שנכנס בבקשה אבל אף אחד לא יוצא מחשש
שאם יצאו יגלו אותם ואז מספרת הגמרא נאפח
סנדלולים אחד מהיהודים שנכנסו לתוך המערה
היה נעול בסנדל המסומר עם עקבות הפוכים כ
כי סבורים הם אחד מהמהם יצא וראו אוייבים
ועכשיו באים עליהם הייתה איזה קבוצת
יהודים שהגיע למערה נכנסו כולם במהומה
לתוך המערה ואז באיזשהו שלב מישהו הסתכל
על הכניסה של המערה ר וראה שם בכל העקבות
הנכנסים גם עקבות של יציאה של אותו אחד
שהיה נעול בסנדל המסומר הם החליטו שכנראה
מישהו יצא ואז האוייבים הרומאים גילו אותו
ועכשיו הם באים למערה דחקו זה בזה אומרים
חזל והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם
אויבים נוצרה מאומה ומאורע טרגי ורמס אחד
את
השני אחד ולכן גזרו חכמים לדורות שלא
לנעול מנעל כמו סנדל המסומר
בשבת אומרת הגמרא יש גם גרסה אחרת לסיפור
רבי איליי בן אלעזר אומר במערה היו יושבים
ושמעו קול מעל גבי המערה לא היה מישהו עם
סנדל מסומר הם רק שמעו איזשהו קול מחוץ
למערה כי סבורים היו שבאים עליהם אויבים
דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה
שהרגו בהם אוייבים רמי בר יחזקאל אומר
גרסה אחרת בבית הכנסת היו יושבים זה לא
היה במערה זה היה בבית כנסת ושם שמעו כל
מאחורי בית הכנסת כי סבורים היו שבאו
עליהם אוייבים דחקו זה בזה והרגו זה את זה
יותר ממה שהרגו בהם אויבים באותה שעה גזרו
חכמים על יצא אדם בסנדל המסומר בגלל
המאורע הזה נגזר לדורות לא ללכת בסנדל
המסומר בשבת שואלת הגמרא אי אחי בכל נ מ
ליצר אם החשש שמה מישהו ילך עם סנדל מסומר
וזה יגרום את אותה טרגדיה אז זה גם בימי
חול למה בשבת מעשה כיבה אומרת הגמרא בשבת
אבה כיוון שזה היה בשבת גזרו על שבת כל מי
שלומד את הגמרא הזו השאלה הראשונה שעולה
בראש היא מה
נסגר היה איזשהו מקרה זוי של קבוצת יהודים
שכנראה לא היו סגורים על עצמם ואיזה מישהו
נכנס עם סנדל מסומר ולכן זה גרם אצלם
לאיזשהי היסטריה ובאמת מאורע מאוד עצוב מה
הקשר בין זה לבננו בגלל זה עכשיו לדורות
אסור ללכת עם סנדל
המסומר בשביל להבין את הגמרא הזו צמך
להעמיק בה ומתוך כך להבין בכלל את כ הנושא
של גזרות חזל גזרות חזל הם לא גוזרים בגלל
מאורה נקודתי זרות חזל הם משתמשים במאורה
נקודתי שקרה במהלך ההיסטוריה כי הוא מבטא
איזשהיא תפיסת עולם איזשהיא עמדה נפשית
שמקנות בנפש האנושית בכל הדורות והמקרה
הזה רק חשף
איזשהו פן שצריך להיזהר ממנו ועל זה
גוזרים חכמים ב בשביל להבין מה עומד
מאחורי הגזירה המשונה הזו ומתוך כך בכלל
איך אדם מתמודד עם עולם הפחדים שלו אני
רוצה ברשותכם לתת הקדמה קצרה ביחס לנפש
האדם אם אפשר להביא בברקשה את השקופית
הבאה אם אפשר בבקשה יופה ישנו ספר שהוא
ספר היסוד בהבנת נפש האדם ספר בשם שמונה
פרקים לרמבם הרמבם בהקדמה שלו למשנה יש לו
פירוש גדול לכל המשניות יש לו מדי פעם
הקדמות יש הקדמה כללית לכל השס משניות יש
הקדמה לפרק חלק במסכת סנהדרין וישנה גם
הקדמה למסכת אבות שהקדמה הזו נקראת בשם
שמונה פרקים כי היא בנוייה משמונה פרקים
ושם הרמבם נותן את המודל האידיאלי של הנפש
האמונית אם נרצה לתמצת במילה אחת לאן
הרמבם מוביל בכל העבודה הנפשית בספר שמונה
פרקים אני חושב שאפשר יהיה להשתמש במילה
איזון איזון
אישיותי מה שמכונה בלשונו דרך
האמצע עובד השם אומר הרמבם הוא לא מקצ
לשום כיוון הוא מסוגל לקחת כל מידה וכל
סיטואציה שההוא נתקל בחייו ולמצוא בה את
הנקודה המאזנת מאיזון זה לא פשרה אלא
נקודת החיבור בין הקצוות השונים אם תרצו
הנקודה הפנימית הנקודה האלוהית שנמצאת בכל
מקום ובתוך הספר הזה שמונה פרקים הפרק
הראשון אולי הפרק החשוב מכל הרמבם נותן
מיפוי של הנפש האנושית איך בנוייה הנפש
האנושית אומר ה הנפש האנושית בנוייה
מחמישה חלקים או אם נרצה חמישה שלבים החלק
הראשון אפשר בבקשה להקליק החלק הראשון עלה
שם אני לא רואה את זה מפה החלק הראשון
שאומר הרמבם זהו כוח
הזן מה שמכונה בלשוננו כוח
העיכול האדם אומר הרמבם קולט רשמים
מהמציאות עכשיו בבקשה קליק נוסף יש ישנם
חמישה חושים ראייה שמיה
וכולי שהם משדרים לנו נתונים מהמציאות
והם את הנפש שלנו הם מתעכלים בנפש
שלנו היום שפה מודרנית כמו שיש לנו
במחשבים כוח פלת וכוח כלת אז כוח הזן
לצורך העניין זה כוח הכלת של האדם הכלי
הנפשי השער
לנפש אבל אומר הרמבם
הנתונים שמגיעים מחמשת החושים ומתעלים
בנפש שלנו הם לא נשארים רק ברמה הטכנית הם
גם מגיעים לשלב הבא אם אפשר בבקשה את קליק
נוסף כוח
המרגיש מה שמכונה בלשוננו רגש זאת אומרת
אומר הרמבם שאני נתקל עם איזשהו אובייקט
בחיים שלי לצורך העניין האובייקט שעומד לי
קרוב עכשיו זה השלט שאני מחזיק אצלי ביד
דבר ראשון אני תמש בחמשת החושים כדי
להיפגש עם האובייקט הזה אני מסתכל רואה
צורה מסויימת בצבע שחור מריח במקרה הזה זה
לא אין לזה משמעות שומע מקיש על השלט
ושומע איזה צליל ממשש מרגיש משהו חלקלק
במקרה חולני אני גם מתחיל לטעום את
השלט וחמשת החושים הללו מכניס ים לי את
הנתונים לתוך הנפש אבל כאמור זה לא נשאר
רק ברמה הטכנית הנתונים הללו גם מתורגמים
לחווייה רגשית שאנחנו קולטים נתונים
המציאות הם לא נשארים רק קרים וזרים לנו
הם גם מתחילים לחלחל בנפש במקרה ששלט קשה
לחשוב על חווייה רגשית שהאדם מקבל אבל
ניקח לדוגמה דבר אחר א אדם הולך ברחוב
ומרגיש את קרני השמש על פניו יום בהיר שמש
רואה נוף עצים
התחושות התמונות הצלילים המראות הם לא
נותרים רק משהו טכני אצל הרבה אנשים זה
למשל מתורגם לחווייה רגשית של חמימות
בייתיות אהבה
והפוך אדם הולך ביום שגריר
והטיפות נוגעות בו והקור הרוח מצליפה
בפניו אצל הרבה אנשים זה מתורגם לתחושות
של
בדידות ניכור זרות כמובן זה סובייקטיבי
אצלי זה הפוך שמש עושה לי דיכאון ודווקא
גשם עושה לי מצב רוח
אבל החושים משפיעים גם על הרגשות שלנו
בערת סוגריים זה לא הנושא שלנו אבל אומר
הרמבם לכן אומר הרמבם צריך גם לדעת
שהחוויה
הרגשית צריך להתייחס אליה באופן
פרופורציונלי לא להתרגש יותר מדי מרגשות
כי הרבה פעמים הרגשות הם פשוט פועל יוצא
של גירויים
חיצוניים בתרבות החילונית שאנחנו חיים בה
העולם הרגשי הוא נחשב השיא זאת אומרת
המימד הפנימי הנשמתי הוא לא קיים ולכן
החוויה הרגשית היא הרבה פעמים נתפסת כשיא
החווייה הרוחנית וכאשר אדם מתרגש הוא
מרגיש שנוגע באמת
המוחלטת יש בוודאי מקום לרגש אבל גם אותו
אומר הרמבם צריך לשים פרופורציה כי הרבה
פעמים הרגש הזה הוא רגש תכף נראה שאמנם
נותן לי תחושות מאוד עזות אבל כאמור רק
פועל יוצא של איזה גירוי מסוים למשל
מוזיקה לדוגמה אדם ש ש צלילים מוזיקליים
וזה גורם לו עכשיו להתעלות וכולי הנה שומע
יטב יתר בני ו כולו מתרגש
ובצדק ותוך שנייה אחרי שהוא נמצא בהתעלות
הוא שומע צלילים אחרים נגיד סטטיק
ובנל
ומרגיש תחושות
אחרות סוג של יאוש
לדוגמה כל אחד והתחושות שלו ה החווייה
הרגשית הייא פועל יוצא של החווייה
החושנית ומשם דברים ממשיכים הלאה אומר
הרמבם אחרי שהאדם מקבל נתונים בחמשת
אחוזים חווה אותם בחוויה רגשית מגיע שלב
הבא אם אפשר בבקשה את הקליק הבא שזה הכוח
המרכזי ששייך לנושא שלנו כוח המדמה או
בלשוננו דמיון זאת אומרת שאני קולט נתונים
מחמשת החושים אומר הרמבם אני קולט אותם
בצורה
מבודדת העיניים משדרות לי משהו שחור
הידיים משדרות לי תחושה של חלקלקות האוזן
שומע צליל מסוים כל נתון מגיע באופן מבודד
כוח הדמיון זה הכוח שלוקח את הנתונים
מחמשת החושים ובונה מהם
תמונה כוח הדמיון הוא כוח ההמחשה
אנחנו יבים להמחיש
דברים להמחיש דברים לתמונה אנחנו לא
יכולים להשאיר דברים בצורה
מופשטת שאני אומר למשל עכשיו את המילה אבא
לכל אחד מהקהל פה בהכרח צצה איזשהיא תמונה
זה יכול להיות או תמונה של אבא שלנו או
תמונה של איזשהיא דמות שאנחנו מכנים אותה
אבא או אפילו האותיות א ב א
אבל חיייבים לראות
תמונה כמו שבשביל לצוד על הקרקע חייבים
נעליים לצוד עם רגל חשופה על הקרקע זו
בעיה שנתקלים בקוצים ואבנים אנחנו נועלים
נעליים שכך אנחנו לוקחים את הגוף ומאפשרים
לו
להניח את כף הרגל באופן מוצק על הקרקע
לקחת רעיונות
להנעיל אותם בנעלי הדמיון זה הביטוי שחז
משתמשים ביחס לדמיון כמו נעל כמו סנדל זה
תהליך שאנחנו חייבים לעבור אותותו כאמור
אני קולט נתונים מחמשת
החושים חווה איזשהיא חווייה רגשית במקרה
של השלט אמרנו קצת קשה לציין אותה וכוח
הדמיון מקבל את נתונים וחמשת החושים מצייר
לי איזשהיא תמונה בראש במקביל יש בדמיון
עוד חלק חלק שנקרא
זיכרון בזיכרון יש לי מיליוני תמונות
שצברתי במהלך חיי שהם מתחילות לרוץ בזמן
שאני רואה אובייקט מסוים הם רצות רצות
רצות רצות רצות עד שבאיזה שלב התמונה
נעצרת ואומרת לי זה
שלט זה הדרך שבה אנחנו מזהים
דברים אם ניקח למשל תינוק בן כמה
חודשים ובפעם הראשונה בחייו נראה לו את
החפץ את השלט נשאל אותו מה זה תינוק לא
ידע אנחנו אומרים לו זה שלט זה שלט בסדר
למחרת נראה לו אותו שלט אותו צורה אבל
בצבע אחר בצבע אדום נשאל אותו מה זה הילד
לא ידע מה זה כי מבחינתו
התמונה שהוא ספג כשלט זה משהו בצבע אדום
עכשיו זה משהו אחר הוא לא יודע אנחנו
אומרים לו גם זה שלט הילד עבר פה תהליך
הוא כבר לאט לאט מבין ששלט זה לא רק משהו
בצבע שחור זה גם יכול להיות בצבע אחר
עם הזמן נראה לו שלט שבכלל בצורה אחרת לא
בצורה של מקל קצר אלא בצורה של עיגול נשאל
אותו מה זה שוב הילד לא ידע נראה לו לא גם
זה שלט ואז לאט לאט ככל שעוברות השנים
הילד לומד ששלט זה לא חפץ דווקא בצבע שחור
או בצורה מסוימת אלא הוא לומד את
ההגדרה של השלט שלט זה מכשיר ש פיל
מכשירים אלקטרוניים בלי מגע יד אדם או
משהו
בסגנון קוראים לזה בשפה עברית
הפשתה הילד לומד להפשיט כמו שמתפשטים
מבגדים הוא לומד להפשיט את התמונה
החיצונית את הקליפה החיצונית
ולהתמקד
במהות מה זה לא איך זה נרא לא איך זה זה
צבוע לא איך זה
נשמע מה יש
בפנים ילדים קטנים מאוד קשה להם עם זה לכן
ילדים קטנים קשה להם להביט על המהות של
הדברים הם נמצאים בעולם החושים בעולם
הדמיון הם מעודדים כל דבר על פי מה שהם
תופסים אם למשל נביא לילד מתנה דיסקונקי
לתינוק בן שנה הוא לא אין לו מה לעשות עם
זה כי מבחינתו זה חפץ שבשביל להשתמש בו
צריך הפשתה צריך להשתמש במחשב לראות פה
תוכנה וכולי ילד קטן בשביל לשמח אותו הוא
רוצה אוטו אדום
גדול הוא צריך להרגיש ממשות
ביד הוא חי בעולם
החושים יש לפעמים
מבוגרים שלמרות שהם מבוגרים מבחינת הגיל
גם הם מה שמשמח אותם זה אוטו אדום
גדול הם לא יצאו ולם החושים הם אומנם הפכו
להיות ותי מתוחכמים מבחינת השימוש הטכני
שלהם בעולם אבל מבחינה נפשית הם בודקים כל
דבר איך הוא נרא איך הוא מרגיש איך הוא
נטעם התהליך הנפשי שאומר הרמבם שאדם צריך
לעבוד בנפש שלו זה תהליך של הפשתה
תמידית לפשוט מעליו את נעלי הדמיון שמשה
רבנו נו עומד מול השנה אומר לו הקדוש ברוך
הוא של נעליך מעל
רגליך תיל מעליך את החומריות תיל מעליך את
החושניות תיכנס לעולם
הפנימי ילד קטן שרואה כיסא רואה שולחן
לצורך העניין פה לידי מה שמעניין אותו זה
מה הצבע של
השולחן איך השולחן נראה
אדם מבוגר יותר הוא כבר מתעניין לא רק איך
השולחן נראה אלא ממה הוא עשוי השולחן זה
בת נראה יפה מאוד אבל הוא עשוי מחומר לא
איכותי ועכשיו אם אני קונה אותו אומנם זה
נראה יפה אבל הוא התפרק אחרי
יומיים אדם עוד יותר בוגר שואל עוד שאלה
בשביל מה השולחן הזה
נועד מה התפקיד שלו ב בעולם מה הנקודה
האלוהית שנמצאת
בדבר זה התהליך הרוחני שהאדם אמור
לעבור אחרי שהאדם ממחיש דברים מדמיין
דברים מגיע שלב הבא אפשר את הקליק
הבא כוח המתעורר או בלשוננו רצון כלומר
אדם קלט נתונים מהמציאות חווה אותם דמיין
תמונה של האובייקט הזה מול העיניים ועכשיו
הוא קובע את היחס שלו האם הוא רוצה או לא
רוצה
אותו ובסוף מגיע השלב האחרון בבקשה קליק
השלב של
השכל השכל אצל הרמבם זה לא רק שכל כוונה
היא ניתוח אנליטי אלא שכל זה בעצם הקומה
הרוחנית של
האדם המימד הפנימי
וכאן זה
הטרגדיה השלב הזה של השכל מגיע
אחרון אחרי שארבעת השלבים כבר פעלו מאוד
מאוד בנפש
שלנו ועכשיו אדם נמצא
בבעיה הוא ראה
משהו הוא חווה אותו הוא דמיין אותו הוא
רוצה
אותו ועכשיו השכל אומר לו זה לא טוב
מבחינה מוסרית
זה לא טוב לך האדם נמצא בתסכול בהתנקשות
בין העולם החושני שלו לבין העולם הרוחני
פנימי שלו
לדוגמה אני
רואה עכשיו עולה לי
בראש עוגת מוס שלוש כבות זה מה שצץ לי
עכשיו אני רואה אותה אני שומע אותה
יש לה צלילים לעוגת תמוס היא מדברת אליי
יש לה
מנגינה אני ממשש
אותה אני תואם אותה שימו לב שאנחנו רואים
משהו שיש לנו כבר ניסיון איתו הדמיון כבר
מביא לנו את בלטות הטעם אנחנו מרגישים את
הטעם
בפה מריח
אותה זה יוצר חווייה
רגשית חווייה של אושר
בסדר אדם מרגיש את
העוגה הוא מדמיין שהוא אוכל אותה הוא כבר
בתמונה שלו הוא מכניס אותה לפה ומרגיש את
הטעם הוא רוצה אותה כוח המתעורר כן הרצון
האור הוא כולו עכשיו באובססיה לאכול את
העוגה הזו שכבר נמצאת בדמיון שלו ואז מגיע
הסכל ואומר במקרה שלי כדאי לחכות
זה קשה זה קשה מאוד זה יכול להיות בהרבה
מאוד תחומים כל חיינו הם למעשה המאבק הזה
בין המרוץ של
החושים שתופס מקום ראשוני בנפש לבין הקומה
הרוחנית שלאחר מכן מנסה לרסן את
זה אפשר למשל לראות בית יפה בית של חברים
צמות קרקע 400 מטר מרובע שלוש קומות בריכת
חיה אני רואה את זה אני שומע את
זה אני ממשש את זה אני מבקר אצלם ואני
מתחיל לחוש חוויות זה נותן לי אשליה עכשיו
של אושר והנה אני מדמיין אותי ואת המשפחה
שלי גרים בבית הזה כמו הם יש לי תמונה יש
לי שכנים יש לי חברים יש לי משפחה שגם הם
עברו לבית הזה התמונה שם היא נמצאת אצלי
בראש אני כבר שם אני עכשיו רוצה את זה
ואחרי שמתוך המירוץ הזה כבר חתמתי על
המשכנתא מסתבר לי שמבחינה
שכלית המשפחה לא יכולה לעמוד
בדמיון הזה שבניתי
בראש זו
הבעייה אומר הרמבם זה לא הדרך שבה אדם
אמור להיות אדם לא אמור להיות כל חייו
בתסכול מתמשך בין העולם החיצוני לעולם
הפנימי ככל שאדם מתבגר יותר אומר הרמבם
העולם השכלי העולם הרוחני אמור להופיע לא
רק בסוף אלא בשלבים הקודמים בשלב ראשון אם
אפשר קליק העולם
השכלי אמור להופיע גם בכוח המתעורר
כלומר אדם לא אמור להיות במצב שהוא רוצה
לעשות חטאים ובסוף לפני שהוא עושה את זה
הוא עושה טובה לאנושות ומבין בשכלו שלא
כדאי לעשות את זה זה כמובן גם מדרגה אבל
זה מדרגה לא גבוהה אומר הרמבם אדם אמור
להגיע למצב שהוא לא רוצה לעשות דברים שהם
לא נכונים מצד השכל
והתורה אדם אמור להגיע למצב שהוא רוצה
לעשות דברים שהוא מבין שהם טובים ונכונים
זה נראה לנו נ מדרגה עליונה אבל תשימו לב
שכולנו יש לנו איזשהו ניצוץ שליה גם עכשיו
לדוגמה אף אחד בקהל פה אני מקווה לא קם
בבוקר עם רצון אדיר לרצוח מישהו ושנייה
לפני שהוא מוציא את הסכין אז הוא בולם את
עצמו מצד השכל ומבין שיהיה לזה השלכות
וכולי
לא לפני 3000 שנה זה היה המצב המוסרי של
העולם להרוג אדם זה היה כמו לאכול עוגת
מוס זה היה משהו מאוד מקובל היינו צריך
הרבה מאוד בלמים חיצוניים כדי לעצור את
עצמנו אבל אחרי 4 שנה שתורת ישראל פועלת
בעולם היום רוב האנושות המתוקנת מגיעה
למצב
שאדם סולד מהמחשבה שהוא יטול נפש של מישהו
ואם מישהו חלילה זה קרה אז הוא כולו מלא
עכשיו בזעזוע זאת אומרת השכל העולם הרוחני
כבר הופיע במימד הרצון אבל זה לא הסוף
אומר הרמבם השלב הבא קליק
נוסף השכל אמור להיות העולם הרוחני אמור
להיות כל כך חזק שהוא משפיע גם על
הדמיון אדם מגיע למצב שהוא לא מדמיין
דברים שאסור לדמיין
והפוך הוא מדמיין דברים שצריך לדמיין
זה מדרגה שאדם אמור לאט לאט לשאוף אליה זה
שאדם בירורי עבירה ומתגבר על זה כאמור זה
גם מדרגה בוודאי אבל אומרים חזל עירוי
עבירה קשים מעבירה זה לא במובן המעשי ברור
שעורים זה לא כמו מעשה אבל מבחינה רוחנית
אומרים חזל זה שאדם מערר ערורי עבירה זה
אומר שמבחינה דמיונית נפשית הוא שם ובסוף
הוא מרסן את עצמו המצב היותר עליון הוא
שאדם שולט על הדמיונות שלו המילה גם שולט
אולי לא מילה כל כך טובה
אדם יוצר סינכרון בין העולם הרוחני שלו
לבין
הדמיון הראשונים מכנים את זה במילת הקוד
שליטה במחשבות
הזרות אדם אמור לשלוט על המחשבות שלו על
הדמיונות שלו ויש אגב זמן במהלך היום
שאנחנו מרגישים את זה באופן מאוד
מוחשי
בחלום בלילה בזמן החלום לום שההכרה לא
פועלת ומה שפועל זה החוויות הרגשיות
הדמיוניות הרבה פעמים הדמיונות
מוצפים אדם שהעולם השכלי והרוחני שלו הוא
דומיננטי באופן טבעי החלומות שלו יהיו
מסוג
מסוים אדם שהעולם השכלי והרוחני שלו הוא
פחות דומיננטי יכול להיות שיש לו דמיונות
וחלומות מסוג אחר שוב הדרך לעבוד עם זה זה
במהלך היום מה אנחנו חולמים אנחנו חולמים
מראות שראינו במהלך היום ר ככל שאדם גם
דאג שהמראות שהוא יראה במהלך היום יהיו
מראות יותר טובים וטהורים ככה גם החלומות
שלו הדמיונות שלו הם יהיו
בהתאם השלב הבא אומר הרמבם קליק נוסף שכוח
השכל העולם הרוחני הוא כל כך חזק שהוא
מחלחל גם לעולם הרגש אדם לא מרגיש דברים
שלא צריך להרגיש והפוך הוא מרגיש דברים
שצריך
להרגיש דוגמה לדבר להבדיל בין קודש לחול
במזרח יש לפעמים תופעות של אנשים שהולכים
על גחלים או ישנים על
מסמרים לאחר מכן שמסתכלים על הכף רגל שלהם
רואים זה לא שהיה שלפוחיות והם התגברו
כאילו היה צריבה ומ התגברו על הכאב אלא לא
היו אפילו
שלפוחיות זאת אומרת אמרת יש מצב שהשליטה
המנטלית השליטה הרוחנית היא משפיעה גם על
התחושות החוויות מעוצבות בהתאם לעולם
הרוחני של
האדם השלב הסופי אומר הרמבם קליק
אחרון שהעולם השכלי הוא כל כך חזק עד שהוא
משפיע גם על כוח
אזן כלומר אדם לא רואה לא שומע לא ממשש לא
מריח מה זה
החמישי איך אה ולא תואם מצטער אני בלי ה
לא תואם דברים שאסור לו והפוך הוא
רואה ושומע את מה שהוא צריך לראות
ולשמוע שוב זה נראה מדרגה עליונה אבל
תשימו לב גם שלכולנו יש נגיה בה לדוגמה אם
עכשיו אנחנו נמצאים
לצורך העניין בארוחה כולנו אוכלים עכשיו
לא יודע שניצה ותוך כדי אכילה שהבשר כבר
בגרון שלנו נכנס פתאום מישהו ואומר תעצרו
תעצרו הייתה פה טעות הביאו פה בשר לא קשר
בשר
חזיר מה יקרה
לכולנו יהיה רפלקס הקאה זה דבר מדהים הטעם
לא השתנה הבשר נשאר אותו בשר כמו לפני
שנייה
אבל העולם הרוחני שלנו ביחס לאיסור הזה של
בשר חזיר הוא כל כך מרכזי אצלנו
באישיות שזה משפיע על מיצי
הקבה האדם העולם הרוחני שלו משפיע על
העולם
הפיזי זה אומר הרמבם
האידיאל נפש האדם
אחתי אחדות
בנפש כל כוחות מופיעים יחד העולם המפוצל
שהרבה פעמ אנחנו מוצאים את עצמנו חיים בו
שאנחנו מצד אחד רוצים ורואים דברים ננו כל
הזמ וקים ם עצמנו זה כמובן המצב אבל זה
דבר שצריך ללכת ולהתעלות ממנו וככל שאדם
מתבגר ווא עובד מבחינה רוחנית ככ גם לאט
לאט הוא אמור
להות העולם הרוחני מעצב את העולם
הפנימי יש
משפט מופלא שהרב קו כותב על עצמו והספר
שמונה קבצים ספר כתבים שהרב קוק כתב לעצמו
משם לקחו חלק גדול מהפסקות בספרי הרב קוק
שהוא כותב את המשפט הבא שהייתי ילד ככה
אומר הרב קוק הייתי שהייתי מסתובב ליד
כנסיות הוא גדל שם במזרח
אירופה למרות שהם הו מאותרות בזהב
ובכסף היה עולה
באפי ריח של בית
הכיסא שמו לב מה קה
פה אל אדם גדול יש אחד בין העולמות אנחנו
רואים דבר מסוים הוא ראה לנו יפה הוא נראה
לנו מפואר ועכשיו אנחנו מבחינה רוחנית
אומרים יש פה איזשהי בעייתיות ואנחנו
נמצאים ביונס
אצל אדם גדול זה בא יחד מה שמכר מבחינה
רוחנית הוא מכוער מבחינה
פיזית ומה שהוא יפה מבחינה רוחנית הוא יפה
מבחינה
פיזית זו
הסיבה יש מחלוקת בין בית שמאי לבית
הלל כייצד מרקדים לפני הכלה כלה נה חסוד
שואלת הגמרא מה קורה שהכלה לא נעה וחסודה
בית שמאי אומרים קלה כמו שהיא אי אפשר
לשקר בית הלל אומרים לא קלה נאה וחסודה
למה נעה בעיני
החתן החיבור בין איש לאישה הוא בנוי מהצד
הפנימי
והמשיכה גם הגופנית
גם האסתטית היא תוצר של חיבור פנימי ככל
שאהבה ככל שהקשר הוא יותר פנימי זה גם
נראה יותר
יפה עד כאן
ההקדמה
אוקיי אבל עכשיו נתמקד בדבר המרכזי כמובן
כל הקדמה תשמש אותו כוח הדמיון קליק בבקשה
כוח כוח הדמיון כוח הדמיון הוא הכוח
המרכזי שבנפש כאמור מה זה דמיון דמיון
אמרנו זה לקחת נתונים חמשת החושים ולבנות
ם תמונה כוח הדמיון הוא דבר נפלא הוא הופך
את החיים שלנו
לצבעוניים הוא הופך את החיים שלנו
לוחשים אנחנו חייבים לנעול נעליים בשביל
להסתובב בחוץ אנחנו חייבים להמחיש דברים
בשביל לחיות אבל אומר הרמבם יש סכנה
גדולה
כאשר
הדמיון הוא
מוגזם כאשר
הסנדל הוא מסומר לקרקע התפקיד של הסנדל
התפקיד של הדמיון לתת לנו יציבות על הקרקע
אבל כאשר הסנדל הוא ממוסמר לקרקע הוא נעוץ
יותר מדי
בחומריות זה דבר היום ונורא
דוגמה
לדמיון מסומר לקרקע אומר
הרמבם סוס עם
כנפיים שימו לב שאנחנו אומרים את המילה
סוס עם כנפיים ישר מצטער לנו ברור תמונה
של סוסים
כנפיים זה מורכב מנתונים
נכונים כל דמיון שאנחנו מדמיינים בחיינו
הוא בנוי על תמונות שראיינו אותה ראינו
כנפיים ו ראינו סוס אבל כאשר הדמיון הוא
בלי עולם שכלי הוא בלי עולם רוחני הוא
דמיון
פרוע הוא מרכיב את הסוס והכנפיים
יחד קוראים לזה בשפה עברית
שקר שימו לב שקר זה בנוי על דברים
אמיתיים אחרת הוא לא היה מחזיק מעמד לשקר
אין רגליים אם עכשיו יגיד בחוץ יורד עכשיו
גשם זה שקר שמאוד קל להפריך כי אין גשם
בחוץ שקר מתוחכם זה משהו שבנוי על דמיון
אבל דמיון לא
נכון חברה
חומרנית תרבות חושנית היא מלאה
בדמיונות מה שנקרא לחיות
בסרט המדיה ששולטת היום עניינה ליצור כל
הזמן דמיונות בנפש תראה את עצמך פה תראי
את עצמך
כאן קוראים לזה
לחלום חלום זה טוב תקווה זה טוב בתנאי שזה
מופיע בתוך המסגרות שהקדוש ברוך הוא ברא
בעולם הרמבם הוא אומר שאחד המשפטים ה פחות
חכמים שאפשר להגיד זה צריך לפתח לילדים את
הדמיון אומר הרמבם לא צריך לפתח לילדים
שום דמיון יש להם דמיון באינפלציה
להגיד לפתח לילדים דמיון כלומר לפתח להם
את הפנטזיות זה כמו להגיד צריך לפתח
לילדים את חוש המתיקה לא צריך לפתח חוש
מתיקה גם תינוק בן חודש שמים לו טיפת
שוקולד עלשון הוא מתחיל למצות אותה בלי
שום תרגול
ללכת
ולפנטז לראות את עצמי בכל מיני אשליות לא
צריך לפתח שום דבר צריך לפתח את השכל
והמוסר כלומר לחסוף את הילד לתמונות שהוא
לא מכיר
תראה אתה רואה את הדוד שלך הוא
רופא יש דבר כזה שנקרא רופא אתה עוד לא
רופא נכון אבל יש כאן משהו
ששייך לעולם לעולם שלנו
לפעמים כמובן מתוך זה אתה מדמיין תמונה
חדשה שעוד לא שייכת לעולם יצירתיות אבל
היא בנוייה על משהו
מציאותי כאשר הילד חי בעולם של דמיונות
פרועים של
סרטים של
מפלצות הוא מאבד לאט לאט את הקשר
למציאות זה לא רק בדברים הזויים זה גם
בחיי היום יום אדם מד את עצמו במקומות
שהוא לא יכול להיות
שם ויותר גרוע אסור לו להיות שם אבל הוא
חי בעולם של תדמיין תחלום היום יש משפט
אין דבר העומד בפני הרצון אין לזה שום
מקור ביהדות למשפט הזה בוודאי שיש דבר
עומד בפני הרצון אני רוצה להיות ציפור
אתה לא יכול להיות ציפור אבל אבל אתה לא
יכול להיות ציפור אתה יכול לעוף על ידי
טכנולוגיה שלאט לאט מתפתח צל בני
אדם זה מגיע לדברים מאוד אני מתמודד עם זה
כל הזמן עם תלמידים ותלמידות יש תלמיד הוא
החליט שהוא יהיה קצין בסיירת
מתקל הוא החליט הוא ראה את התמונות הוא
חווה את זה הוא מדמיין את זה הוא רוצה את
זה מגיל שלוש הוא הולך ם חולצות סוף מסלול
אוגוסט 88 צוות אבי
נועם רואה סרטוני רעל אבל יש בעיה אחת יש
לו
אסטמה אני אבל אתה לא יכול ניסית לעבור
ועדות הגש את הבעיה אי אפשר אבל אמרו לי
אם אני אחלום זה יהיה אם אני ארצה זה
יהיה במקום להיות בענווה ולהבין בוודאי
שאם תרצה כל המשפטים האלה תרצ אין דבר
מפני הרצון זה משפטים שבים להגיד שאתה
יכול בהרבה יותר דברים ממה שאתה חושב אבל
בתנאי שזה מסונכרן עם העולם כולו ולא
בעולם פראי שאדם בונה לעצמו דמיונות שלא
יכולים
להתממש הדברים האלה נכונים בהכל אבל המקום
שזה בא לידי ביטוי זה
הפחד פחד הוא בדמיון
פחד זה משהו שעוד לא
היה אבל הדמיון שלנו כבר שם אותנו במצב
שגורם לנו
לשיתוק הדוגמה הקלאסית אם אני אבקש ממישהו
כאן לצורך העניין ללכת על השולחן
הזה בלי ליפול לרובנו לא תהיה בעיה אין
לנו בעיה לשמור על שיווי משקל ברוחב של
חצי
מטר אבל אם עכשיו עש אני אקח את השולחן
הזה את הפלטה שלו וישים אותה בין שני
גורדי שחקים של 40 קומות כל אחד ונבקש
עכשיו בבקשה בוא תלך אף אחד מאיתנו לא יעז
לעשות את זה למה הרי כבר ראינו שאנחנו
יכולים לשמור על שיווי משקל בחצי מטר ברגע
שאנחנו עומדים בקומה 40
ורואים את מה שיש למטה הדמיון מתחיל לעבוד
התמונה שלי סקת על הקרקע היא הופכת להיות
כל כך חזקה שהיא
משתלטת על החיים
שלי במקרה של ללכת על גורדי שחקים זה
כמובן דבר טוב הדמיון הזה עוזר לנו לא
לעשות שטויות כי גם השכל אומר שלא כדאי
ללכת בין שני גורדי שחקים הבעיה היא שככל
שהאדם הוא חי יותר בעולם
חומרני דמיוני חושני הוא גם מפתח יותר
פחדים
הוא מלא
בפחדים חברה ותרבות שהיא תרבות
חומרנית באופן טבעי היא מעצימה
פחדים צל ההרים נראה להם
כהרים
דוגמה ילד
קטן צריכה שמביא פה דוגמאות מילדים פשוט
זה עוזר לנו לא להרגיש מאויימים אז מביאים
על ילדים ילד קטן מפחד
מכלבים כבר שאלה למה הוא מפחד מכלבים איך
הוא יודע שהוא צריך לפחד מכלב תשובה בפעם
הראשונה בגיל שלוש הוא הלך עם אבא או אמא
ברחוב והוא ראה בפעם הראשונה את הייצור
הזה עם ארבע רגליים שעושה ו וואו הוא
הרגיש פתאום איך היד של אבא או של אמא
נלחצת חזק ומהר מהר עוברים לצד השני של
המדרכה הילד קלט באופן
אינטואיטיבי היצור הזה צריך לפחד
ממנו איך מרפאים פחד של ילד
מכלבים מפגישים אותו עם
כלב תראה הוא לא עושה שום דבר תלוי איזה
כלב כמ בסדר יש כלבים אולי באמת שעדיף רוד
וילר אולי כדאי לא לעשות את הניסוי הזה
אבל כלבים מסוג אחר תראה תלטף אותו לא קרה
שום דבר
כאשר אדם רואה את
המציאות
לאשורה הפחדים
מסתלקים כי המציאות היא פרי כפיו של
אלוהים ויר אלוהים את כל אשר עשה
והנה טוב מאוד המציאות ביסודה היא טובה
הפחדים כמובן באים להזהיר אותנו מדברים
שהם
מסוכנים אבל המציאות ברמה העקרונית שלה
היא
טובה דוגמה שוב נוספת מילדים קטנים ילד או
ילדה קטנים מפחדים לישון
בחושך איך מרפאים פחד
מחושך למה הם מפחדים לישון בחושך פשוט כי
כאשר יש חושך כל הדמיונות מת כל המפלצות
בעיקרם מוריהם חסרי אחריות קראו להם הארי
פוטר לפני
השינה הילד רואה עכשיו
טרולים הוא רואה אורקים בתוך החדר איך
מרפאים פחד של ילד
מחושך שמים לו מנורת תקע
קטנה אור
קטן דוחה הרבה מן
החושך תראה אין לך מה לפחד אין לך מה לפחד
זה לא מפלצת זה כיסא עם בגדים
עליו אין שדים אין
רוחות יש רק
טוב יש רק הקדוש ברוך הוא
בעולם חברה שהיא חומרנית היא מלאה
פחדים כל הזמן נמצאים בחשש של מה
יהיה התקשורת מתמחה בזה זה
למשל הולכת להגיע
שערה מה זה שערה
בישראל קצת
גשם סופה הולכת לבוא יהיו שטפונות
יהיו
חסימות ירד שלג פעם נסעתי מסדרות לירושלים
זה חורף באוטובוס אמרו שירד שלג קיבלתי
עשרה טלפונים מכל אוהביי ומוקירי אל
תיסע יורד שלג ואז מה חסם בירושלים למה לא
זה נחמד דווקא יש כמה ימים לבלות בירושלים
אין לימודים עוד
יותר יכול להיות בכל מיני צורות ודאי הקהל
פה זוכר לפני אני חושב משהו כמו 15 שנה
היה אסון שנקרא אסון ורסאי
אולם חתונות לא עלינו שנבנה בצורה פושעת
ובאמצע התמוטט באמצע ריקודים נהרגו אני
חשב 20 איש אסון ורסאי זה צולם כי המצלמה
הייתה שם של האירוע וזה שודר בכל
הטלוויזיות בעולם באותו שבוע שהיה אסון
ורסאי הייתה לי חתונה של איזשהו חבר הגעתי
לחתונה היו 10%
מהאורחים 90% מהאורחים לא באו
אז ה 10% שהגענו ניסינו לשמח את החתן
והכלה וזה תוך כזה ש משמחים אני פתאום
רואה איזה חבר מגיע נכנס ככה לאולם
בצעדי חשש עם מתנה אז עוד לא הביאו צ'קים
הביאו מתנות שם מתנה
ובורח צעקתי לו ו וואו אחי אומר לי לא לא
פה למטה הוא אומר נדבר למטה ירדנו למטה
אני אומר לו מה הבעייה אומר לי מה לא ראית
אולמות
מתמוטטים אמרתי לו שניה אני רוצה להביא
משהו אתה הרי גר בקומה שלישית נכון למה
אתה לא מפחד לעלות לקומה שלישית גם זה
יכול להתמוטט אז הוא חשב שנייה אמר לי זה
לא אולם
חתונות מקרה
קלאסי ראיתי את התמונה של עולם התמוטט אני
נכנס לעולם חתונות אני מרגיש שהרצפה זזה
זה זז זה קורה זה קורה אנחנו
מתמוטטים נכון שהיה פה מחדל
אבל מבחינה שכלית רוחנית זה משהו חריג 70
שנה יש אולמות שלא מתמוטטים גם תקרא פה
יכולה פתאום
להתמוטט אדם לא יכול להיות רדוף פחדים
אומרת הגמרא מעשה ברבה אחד מהמורים שהיה
הולך בשוק ופגש אחד מהתלמידים
שלו חזה דהוי מירתת ראה רבא שהתלמיד מפחד
מרטט אמר לו רבה חטאת אתה חוטא שנאמר פחדו
בציון
חטאים יש עניין בחיים ליצור דריכות מתוך
דברים שבאמת הם הם יכולים להיות מסוכנים
על ידי שיקול דעת אבל הפחד
המוגזם זה הרעיון אומרים חזל יהודים ב
ברחו למערה מהרומאים דבר ראשון למה ברחתם
למערה אתם מפחדים שהרומאים יגידו יגיעו
תעמידו מישהו בתצפית לא הנפש הדמיונית היא
נפש
מערתי היא לא רוצה לראות את המציאות לא
רואים לא שומעים יש כל מיני סוגי מערות יש
מערה שבורחים מהרומאים יש גם מערה מתחת
לשמיכה
בבוקר אני חי בעולם הדמיון רוצה להתמודד
ממשיך הלאה
נגיד נכנסתם למערה מה זה הכלל הזה הנכנס
יכנס והיוצא על יצא אין מקרים חריגים לא
אדם דמיוני חושני הכל החיים שלו זה שחור
לבן זה התמונה כל דבר קטן מערר אותו חריגה
מערר אותו ראו עקבות יוצאים בואו נעשה פה
בדיקה אולי יש למישהו סנדל מסומר לא
החליטו יצא מישהו נגיד שיצא מישהו מי אמר
ש ראו אותו הרומאים לא לא ראו אוייבים
נגיד שראו אוייבים מי אמר שהם באים הם
באים הם באים שומעים את זה הם באים העולם
התמוטט הרגשתי מישהו לא מזמן שהיה איזה
פיגוע לפני ס לפני כמה שבועות אומר לי
משפט כזה במבט מיוסר שמע היום אתה יוצא
בבוקר מהבית אתה לא יודע אם אתה חוזר
בלילה אמרתי לו לא יודע מה איתך אני 40
שנה יוצא בבוקר מהבית ואני די בטוח שאני
חוזר
בלילה
היסטריה נגיד שהרומאים באים בואו נצא
בצורה מסודרת דחקו זה בזה והרגו זה בזה
יותר ממה שהרגו בהם
אויבים חוסר השליטה ההיסטריה היא פועל
יוצא של חוסר בעולם רוחני אומרים חזל
גוזרים בסנדל מסומר דווקא בשבת במקום שבו
הרוחניות מתגברת ככל שאדם יגביר את העולם
הרוחני שלו יגביר את האמונה לא רק במשמעות
של הסיסמה אלא בהבנה כמו שאמרנו שהוא לאט
לאט במהלך ארוך של עבודה רוחנית של תחיית
סיפוקים הוא משליט את העולם הרוחני גם
הפחדים מקבלים את הפרופורציה רמי בר
יחזקאל אומר אני מדלג פה על הגרסה השנייה
כי אין לנו זמן לגרסה האחרונה אומר בבית
הכנסת היו
יושבים לפעמים הפחדים מחלחלים לתוך העולם
הדתי השנה בחודש טוות העברתי שיעור
באיזשהו מקום נגשה עלי בסוף השיעור מישהי
אומרת הרב אני רוצה לשאול אותך שאלה אתי
בשמחה במת יש לי בעיה אמרתי מה אומרת
לבעלי יש יום הולדת 30 אמרתי מה פה הבעיה
זה נשמע טוב אומרת אני רוצה לעשות לו
מסיבה גדולה אמרתי לו גם פה זה טוב אומרת
מה הבעייה אומרת הבעייה שהוא נולד בו תו
אמרתי אוקיי אומרת יש לי בעיה הרתה לי
סרטון וואטסאפ שהיא קיבלה ששם יש מישהו עם
זקן גדול וכובע גדול שאומר שבו תוה תהיה
מגפת
דבר אמרתי לה ומה הבעייה היא אומרת כולם
ימותו לא תהיה
מסיבה הבנתי מי יש לי עסק אמרתי לה תקשיבי
טוב אני גוזר שלא תהיה מגפת דבר ובאמת לא
היייתה מי שרוצה או רוצה בסוף השיעור לבוא
אליי לביטול
גזרות אני תמורת תשלום סמלי אני מוכן
לעשות את
זה אין פחדים אין דמיונות יש רק
טוב מה יהיה אני כבר אומר לכם מה יהיה אני
רוצה פה ניבוי בכנס ב ל לבבך מה יהיה הולך
להיות רק יותר טוב מדינת ישראל תהיה יותר
חזקה משנה לשנה מבחינה ביטחונית מבחינה
כלכלית מבחינה רוחנית לא יעזור שום דבר
התרבות במדינת ישראל תהפוך משנה לשנה יותר
דתית יותר מסורתית ויותר לאומית לשם הקדוש
ברוך הוא מוביל את העולם וככל שאדם מתמלא
באמונה הוא משתחרר מהפחדים אנחנו אומרים
את זה ובזה אני מסיים במזמור שאנחנו
אומרים לפני השינה בלילה לפני שנכנסים
ללילה לזמן
האפלה אנחנו אומרים יושב בסתר
עליון מי שיושב
[מוזיקה]
בשטרודל ברוך ה בצל שדי
התלונן מי שולן יש בצילו של שדאי אומר
להשם מכסי
ומצודתי אלוהי אפתח
בו הוא יצילך מפח יקוש מדבר אבות
באברתו ישך לך ישוחח עליך ישוחח עליך יפול
מצידך אלף ורבבה
מימינך אליך
לא
יגש
הסגה הו למה כי ידע
שמי ככל שהאדם יודע את שמותיו של הקדוש
ברוך הוא ככל שאדם מעמיק בעולם הפנימי
בעולם הרוחני הוא ניצל
מהפגיה יכולים להיות פגעים בוודאי הקדוש
ברוך הוא מחליט מהי אבל גם שהפגם מגיעים
הוא ד איתם בצורה
האמונית מה שלא
יהיה אדם עושה כמיטב יכולתו ומחליט החלטות
כמיטב יכולתו מתוך שכל תבונה
ותורה והשם יעשה הטוב
בעיניו וכאשר השם עושה הטוב בעיניו אדם
הוא מעל הפחדים והפחדים הולכים ומסלקים
והעולם הופך להיות יותר ויותר טוב יותר
ויותר מלא דעת
אלוהים שיהיה לכולכם המשך יום טוב