אם למקרא או אם למסורת | שיעור לפרשת בהר בחוקתי | הרב דודי דודקביץ'

[מוזיקה] כה חנה שבועות וגם מתוך אמירה מאוד ברורה תכלי שנה וקלותיה שבועות ובחינת ראש השנה ראש השנה לענייני תורה וכדומה בדיוק כמו לפני ראש השנה שפרשת קללות וברכות חות של א ספר דברים לא קוראים צמוד לא קוראים צמוד לראש השנה ליש שבת הפסקה כך גם הפעם יש שבת הפסקה ברוב הפעמים לפני שבועות אבל מכל מקום קוראים את פרשת הברכה וקלה היא מסתיימת בפסוק שיש בו משהו מאוד מנחם לא מאסתים ולא געלתים לחלותם לפיתי איתם ואז גם זאת מיותם בארץ אויביהם. תחשבו כמה הברכה הזו התקיימה. היינו בארצות אויבנו בתבזורת שאין שני לה. נתקיים בנו נבואת השם מזרי ישראל קבצנו. אין אומה ולשון כזו שפוזרו בכל קצבי טבל. איבדו את הקיבוץ הלאומי שלהם. איבדו את השפה שלהם מלדינו, לאידיש, לתימנית ערבית, לאנגלית, לצרפתית ושם הם נתקבצו כאחד וכל זה רמוז הפסוק לא מאסתים ולא געלתים לחלותם להפר ביתי איתם כי אני השם אלוהים. אף על פי כן, במילים לחלותם יש איזה גם צליל מאוד קשה. אני לא אכלה אותם. אבל מה כן? המשמעות לחלות לא אבל מה כן? כי לשון הפסוק אני מזכיר בישעיהו ועוד בא עשיריה ושווה והייתה לבער עלה קילה וחלון זרע קודש מצבת בהגיד את זה רגע בשפה ישראלית יש פה אבי טיולים כמו הבי צמחייה ארץ ישראלית עשית בטח על זה הייתה צריך להגיש איזה עבודה בישיבה מה אני מכונה בגליל העליון החברה הארץ ישראלית של הצומח האלה והאלון הייתם בא נזכיר לכבודו של רשבי בשביל הפסגה חובה נכון אם לא דאורייתא דרבונון יש משם גם שביל שיורד מרון נפלא ביותר כל העצים מסביב אלון מצוי נכון אלון תבוא אלון מצויסו שיכנע אותכם כפ שתדעו להבחין בין המצוי לבין הטבור ולא זכרנו כלום אבל אנחנו יודעים שיש אלון זה אנחנו יודעים נכון אלא אני מקווה שגם יודעים זה נקרא צמחיה ארץ ישראל טיפוסית של הגליל העליון והיא היתרון האדיר שלה בשונה למשל מהנגר אפילו בשונה מהגולן שיש בו את זה אבל מעט היא ירוקת עד לא משנה באיזה עונה הגענו למרו נכון הגליל העליון תמיד היא ארוכת עד אם כן נמצא לדים כשנביא ישעיה הוא רוצה לצייר שנצח ישראל לא ישקר נצחיותה של האומה אומר כך יהיה עוד בעשיריה תרגום מה זה ועוד בעשיריה ישאה רק עשירית ושווה גם העשירית הזו ושבה הייתה לבאר גם בה יהיה ביאור בלשון הגמרא ביזוזי והדר ביזוזי יהיה בזיזה התמעטות ואחרי זה עוד פעם התמעטות כמו בשלכת העלים יעופו אבל חוט השדרה יישאר כמו איזה עצים כל וחלות אבל זה תראו קשה אני למדתי אותו בשמינית עם פרשנות אני רואה קרת פניכם מידע שהפסוק הזה קשה לכם חוץ ממי שיין בו אחרת הוא פסוק קשה פשוט המורה שלנו שיגע אותנו עם כל הפרשנויות האפשרויות על הפסוק הזה אז הוא חרות לי עלוח הלב כל התיאור הקשה שיש בו וגם ההבטחה האלוקית שיש בו שני הדברים כאחד ושני הדברים נכונים היה לנו ביזוזה אחרי ביזוזי שמדות אחרי שמדות חברת העולם הראשונה כמה יהודים נהרגו יודעים כמיליון יהודים. אתה יודע 200 א000 אולי אני טועה. אני חושב שקרוב למיליון בין 800,000 לבין מיליון. מחמת העולם הראשונה לא צריך להגיד כמה. כשנגמרו צרותינו מחמת העולם הראשונה אמרנו זהו. פתאום באה צרה נוראה ש לא פיללנו ומאז לא השלמנו את המספר אבל דבר אחד כן התגלה. אנחנו כמו אליו ועל. היציבות ואפילו הרעננות, אפילו יכולת ההתחדשות לא האמנו ולא פיללנו לכבוד עם ירושלים שאלו הכמויות שהיו בירושלים אני מזכיר לכם שבמי הרמבן בירושלים היה שני צבעים שני צבעים זהו ספר התורה שלהם שלחו לשכם ישמור להם אותו לפיקדון החזירו להם אותו אז אתם יודעים ש לפני 100 שנה לפני הקמת המדינה כמות היהודים שהייתה בארץ לא שם לפני קצת יותר אתם לא תאמינו את הכמות שהייתה בארץ פחות מ-20,000 יהודים כל הארץ עד ימי עד הקמת המושבות בשנת ארמך פחות או יותר לא הייתה מושבה יהודית אחת רק יהודית בארץ ישראל אחת לא כשאמרו הישוב יהודי בחברון הכוונה הייתה הישוב היהודי בתוך חברון שמוכבת את ערבים זה הייתה הכוונה רק בהקמת המושבות החלו יישובים שכולם יודעים זה מהפכה לנו בכלל אין ימינה אחרת אנחנו לא יודעים לפעמים להודות על הנס שקרה כאלה וכעלות אבל עדיין זה לחלותם נכון לא גאלתים לכלותם לחלות לא אבל צרות קשות דף אחד גם אני צריך תתי את התודה לזוהר יהיה פירוש מיוחד על זה לא סתם רבי שמעון כידוע אוהב להמתיק דינים אז יהיה פה פרשנות נפלאה אמר רבי חיא בסדר רואים אמר רבי חיא אנה שמען המילה חדתא אני שמעתי פירוש חדש נאמר רבי אלעזר כלומר אם רבי אלעזר אמר את זה כנראה זה בשם רבי שמעון ואמר רבי אלעזר לא מאזתים ולא גלתים לחלותם לא היקיתים ולא הרגתים לחלותם מ אלי מה הכוונה לא מאסתים תגיד שלא הרגנו לא הרגת את כולם אלא לא מאזתים ולא גאלתים מן דסני לאחר מאיסו לקבלי מי ששנו עליו שמעוס עליו וגעלו בגיול הכמרוחק ממנו אבל לא מאסתים ולא גלתים מכל מקום, לא משנה מה, לא רק לא הרגתי אותם, גם לא התרחקתי מהם מחמת שהם מאוסים בעיניי בגין דחביבותא דנפשי בניו כא שיש חביבות נפשה מצויה אצלי ובגינה כולו חביבין גבי כולם חביבים אצלי דהוד כתיב לכלותם לכלתם כתיב הקלתי את זה פה כדי שיהיה קל להבין שונה מקרא תמיד כל הכתובים בתורה כתובים בכתיב חסר. כידוע הזוהר קורא את זה באופן כזה כמו שכתוב בחלק מספרי החסידות שהתורה ניתנה בדווקא בלי ניקוד ובדווקא בלי פיסוק כדי שיוכלו במהלך הדורות לקרוא את זה במשמעות אחרות. אם שמי שאומר את זה פעם ראשונה זה מפתיע אותו. תורה ניתנה כתובה עם ניקוד לפחות בשמיעה אני מזכיר לכם מחלוקות מפורשות בגמרא אם יש אם למקרא הם למסורת ש לדבר במסכת סוכה כמה נאמר על זה זה שאלה מהותית איך התורה רצתה להימסר לנו ואמקנה בן היתר כנראה שהתורה רצתה להימסר בשני מסורות היא כדרך כתיבתה וגם כמסורת שקוראים אותה עכשיו אם יש פער בין הכתיבה למסורות זאת אומרת שאת הכתיבה ניתן לפרש ועוד פרשנויות לעתים על ידי העברת פסוק פיסוק הכל תלוי בפסיק איפה הוא נמצא אני אתן אולי דוגמה קטנקטנה שהיא תמתיק כדי אני מניח שאחרי זה יהיה לכם קשה להגיד את הפסוק הזה יותר בצורה תו רגילה אנחנו אומרים בתהילים בשבת כולנו לפני פסוקי דזמרה תשב נוש הדקה ותאמר שוב בני אדם. כלומר, כשאתה מדכה את הבריות, מעניש אותם, מה המטרה? מה אתה אומר להם על ידי זה? שובו, תחזרו בתשובה. אתה לא מעני סתם, זה לא נקמנות זה לראות את הלב לתשובה. שזה באים ייסורים. ריבוך ממי שבו שהש יהודי מלא א תוקף, נקרא לזה ככה, הוא היה זורק מראה. אמר צריך לקרות את הפסוק הזה אחרת. בלי הזעת פסיק תשבנו הדקה ותאומר שוב בני אדם אתה חושב שאם תדכה אותנו נוצח לחזור בתשובה אתהשב לא זה דקה ואחרי זה אתה רוצה ואתה אומר אתה עוד אומר לשוב אי אפשר לשוב ככה הפוך לגמרי מה הפשט נכון עכשיו הוא לא בא לחלוק על הפשט רוצה לומר ריבנו של עולם כשאתה השארת לנו את הפסוק הזה בלי ניקוד ובלי פיסוק או בלי התעמה רצית לאפשר לנו להשתמש בזה גם אחרת ישזה הרבה דרשות בגמרא די מפורשות על זה הדרך כמו למשל חז"ל אומרים כשהוא שמע משה רבנו לכת כשיכת עמך אמר לו תגיד להם בפני ג מידות הרחמים אמר משה רבנו השם השם מלכו וחנון איך בא עם רב חסד באמת אמר רק לשווים אומר הקדוש ברוך הוא לא לא רק לשם אלא גם שאינם שווים לכולם אמר אמרו השלום רק לשם מה לך חכה חכה אתה תזדק לזה עוד חכת העגל שבן אומר ריבונו של עולם עולם אבל רק לשווים אני אומר לא לא לא אתה אמרת ריבונו של עולם כמה שאינם שווים כלומר ב דבריו של הבורא יתברך ובדברי הנביאים יש נסיעה של כמה פנים רבי שמעון כנראה העביר לרבי אלעזר שצריך לקרוא את הפסוק הזה לא מלשון כיליון א מלשון כלה איך הוא מפרש את זה לחלתן כתיב חסר ו בגינה לא מאסתים ולא גלתים שימו לב זה מפרש הפוך ממה שהצגתי בהתחלה בהתחלה כתוב לא מסתים ולא גלתים לכלותם לכלותם לא אבל להקות אותם כן עכשיו רבי שמעון אומר אחרת לא מאסתים ולא גאלתים מה זה הל פה מה לפי שהם בעיני היא כמו כלה אם אלה לא מתחילה השאלה בטח לא לכל אותם לא מאזתים ולא גלתים בכלל אפילו כשהנשתי אותם לא היו מאוסים עליי כי הם כמו כלה בעיניי בגין דהי רחימה דנפשי בגלל שהיא מה זה רחימה דנפשי אהובת נפשי רחימות דילי גבה אהבה שלי עליהם לבר ברנש כלומר משל לבן אדם דרך מיתת שאב אישה ועבדה בשוקה דבורסקי היא גרה בשוק של בורסקאים שהריח שום נורא אם מניח שלא הרכתם מוזמנינו כמות שיש במד היום עיבוד אורות זה ממש לא נעים לכן נפסק במשנה שצריך להרחג את זה רק לרוחות מסוימות שלא נושב על העיר רק לצדדים מסוימים של העיר שמשם אין רוח שתציף את כל העיר ותשתק אותו את העיר היא לא ייתמן לא עי בעלמים בחיים הוא לא נכנס שמה מלך לשוק הזה של ברוסקאים זהח לא נעים כיוון דיתמן כיוון שהיא שם דמי באנוי כשוקה דרוכלי דכל ראין דעלמין תבין השתקחו תמן ברגע שהיא שם זה נראה לו שזה השוק עם הריח הכי טוב משל למה הדבר דומה לאמא שזכתה לבן והיא מחטלת אותו כולם בורחים והיא מתענגת מי שלא רואה את החוויה הזו לא יכול להבין מה זה אהבת אב לבניו אוהם לבנה וף אחה גם כך גם פה ואף גם זאת ביותם מארץ אויביהם דיו שוקה דבורסקי שזה העולם ארץ אויביהם זה מקום מגונה עליי מרוחק ממני רח שהוא מאוס עליי לא מאסתים לאג גלתים נכנסתי לשם להביא אותם משם וזה לקבצנו נכנסתי אליהם כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם הייתי איתם שם והמאי לכל אותם בגין כלתם כל שהם כמו כלה שלי דן הרכים נלה דרכי מתה דנפשי היא אהובה אבואת נפשי דשריה תמן שהיא מצויה שם ודמי עליי ככל רכין טבד דעלמה בגינה היא קלה דג בגלל שכלתי נמצאת בתוכם אמר רבי יוסי אילו לא אתינאחה אלא למי שמילה דעי אתם מזדהים רבי יוסי אז למה לא אמרתם כמו רבי יוסי לפני שהוא אמר את זה כי אנחנו לא רגילים להביע רגשות אבל התנאים הקדושים הביאו את הרגשות שלהם מדברי תורה הם צעדו עם זה מה רבי יוסי שמעתי פה דבר שבשבילו היה שווה לב. מקווה שך כל אחד מכם איזה דבר תורה כזה שהוא שמע אותו אמר הכל השם של הדבר הזה. הייתי מוכן על הרעיון הזה לשלם אלפי שקלים. זה מדיד נניח של ימינו פ של רעיון כזה אלפי שקל אני מוכן לשלם. זה כל כך יקר מה ש בצדק. זה מילה מהפכת זה להפוך קליה לכלה. יש סיפור דו בעולם ה תורני שרבי עקיבא היגר היה מה זה על הנודה ביהודה הנכד של הנודה ביהודה הנודה ביהודה כתב תשובה הלכתית שהוא מאוד לא אהב שאומרים לשם ייחוד בסגנון שלנו של החסידים והספרדים אמר מה אתה מבין מה זה לשם יחוד קודשברו שכינתי מה אתם דברים שאתה לא מבין מי שמכיר איך באשכנז אומרים לפני שפתומר הנני מוכן ומזומן נכון הנני מוכן ומזו נכון חלק גדול הזה בבית ספר יש פה איזה מישהו מהקיבוץ שדל בקיבוץ לפני חברים לברך שהגיע מקיבוצים שכך נהגו אצל יהודי גרמניה כי כל אחד לשני חבר שם ענייני מוכן מזומן אבל זה לא כמו לשם ייחוד אינני מוכן מוזמן לא כתוב שם שם איחוד לא שכינתי לא לא לא מילים לא מובנות יש בטח כמהש אשכנז שכמצים בבית מקפידים על זה לא שם יח מה יכול להיות שיש פעה גם שלית הנודב יהודה מאוד היה נגד זה אמר אדם לא יכול להגיד דברים שהוא לא מבין אותם ואז הוא הוסיף משפט בסוף התשובה ועל זה אני אומר על זה אני אומר צדיקים ילכו בם וחסידים יקשלו בם לימים נכד שלו נהיה חסיד והוא לקח את התשובה והוא בא לרבי שם וסיפר רבי אני הפכתי את התשובה אני כתבתי כמו שכתוב הפסוק צדיקים מקש ילכו בם פושבם אומר ל רבי שלו מה עשית אבא שלך הפך פושים לחסידים אתה הפכת חסידים לפושיים של מה שינית אז הזוהר הפך קליה לקלה רבי יוסי מתלהב מזה בצדק זה חידוש עצום היחס הידיעה שאדם רצוי שאהובים אין ידיעה יותר משמעותית לאדם מאשר הידיעה שהוא אהוב בכל מחיר הידיעה הזו דורות לא הייתה לא הייתה לעתים ליחיד ולא הייתה לכלל היא לא קיימת בהרבה מקומות בכלל היחידו שאתם גדלתם לתוכו שכל זמן מסרים אחד לשני כמה הוא ערך כמה הוא טוב כמה אוהבים אותו כמה מחבבים אותו אותו כמו דור החיבוקים אתם מכירים היטב לא היה פעם ככה לגמרי לא היה לא תראו את הדור הבתי כך נפגש יש ביניהם בודדים ככה האם זה תמיד טהור שזה כבר לבוש עם עוד לבושים קצת מצועצעים יכול להיות אבל זה חידוש בעולם הדיבור הזה רשבי חידש בעולם או רבי אלעזר בנו את הידיעה הזו שאתם אהובים ישראל נכון זה כתוב בנביא אהבתי אתכם אמר השם אבל הידה שהאהבה הזו גוברת על החשש קליה אפילו כלומר למה אני לא מכלה כתם כמו כלה ממילא גם זה לא קשור לא מחלה גם אם אני מעניש זה אף פעם לא יגיע אפילו לחשש קליה פתח ואמר בן לכבד אב ועבד עבדוניו מה שרוצה להגיד פה כנראה שעל ידי הדיבור והתורה הנפלא של רבי אלעזר בשם כנכי רבי שמעון זה כיבוד אבהם אדיר שעשה רבי אלעזר לרבי שמעון אם אתם יכולים לסתכלו בעמוד השני שורה חמישית מלמעלה ודאי בן יכבן אב כגון רבי אלעזר דהיו הוקיר לי לאבוי באי עלמה במה הוא הכיר אותו מה הוא יכר אותו וקיבד אותו והוא עלמהשתסחד רבי שמעון בן טרנלמין באותו שעה שהוא אמר את זה עלה השבח לכל העולמות באימה והוא עלמה יתיר מחיוי זה סיום ספר ויקרא הדברים הללו של הזוהר עם זה יוצאים מספר ויקרא הזוהר מלא בעוד דברים כאלו מלא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם בכל מיני ביטויים כאלו אם אתם יכולים תראו בבקשה עוד תורה של רבי אליעזר היא כבר לדברים פרשת תאזינו יש גם שמש ברכה וקללה רבי אלי אליעזר פתח ואף גם זאת ביותם מאוד צעיר אבל הפסוק אצלנו נמצא בזינו זה קיינו ישראל על כל המינה קום פגב דהרגיזו כמה מר לא משנה כמה רגיזו לפניו קודשברוך הוא לא באי לשוכל הוא לא רוצה הקדוש ברוך הוא לעזוב אותם דבכל אתר דגלו בניהם ממיה קדושבריך הוא ימון בגללותה איפה אתם זוכרים שיש איזה מרכוז של פיוט שמדבר בזה מה יפה מאוד מה באושנות אני והוא או שינה למען האמת לחלק גדול מדו צריך להגיד אני והוא או שינה זה הרבה יותר מובן גם מילולית נכון והוא אין לנו מילה כזאת יש דעות כאלו עכשיו אומרים זה בחולם ובשוק אבל דעות רבות אני והוא הושיע לה כלומר ריבונו שם כל מקום שנמצא גם אתה נמצא מספרים שכשבאו השלטונות לעצור את רבי ישראל מרוז'ין שלטונות של הצער ישב בכלא שנה ושמונה חודשים עד ששיחדו והרימו והוציאו, הבריחו אותו מהכלא. אז שבא הוא אז הוא אמר בישראל מירוז'ין ריבונו של עולם אני לא עליי לא שואל שאלה לא עליי אני שואל שאלה גם כר בג צלוות לא יררה אני לא יראה צריך לות זה אחר את אמר גם כ צל מוות אה לא לא הוא אמר פסוק אחר שנייה אמר פסוק שים רדפוני חינם ומדברך פחד ליבי אני יודע שהם רדפו חי סתם אבל מה שאני פוחד זה מה אתה רוצה להגיד לי בזה רבי מושיט אמר שעל זה נאמר גם כך בגצם לא ירע צריך לקח הוא אומר גם כ בג צת לא י אני לא יראה אבל מה כן רא לי רא כי אתה עמדי שאני מושפל יום כבודך ריבונו שלהם מושפל רע לי שאתה איתי כי ברגע שישראל יוצאים מהגלות הם כאילו כביכול אני מסכים כי כמו שושנות שם נקוב והוצאית איתכם אומרים את זה לפי מהר ולא שים לב מה כתוב שם כלומר הפסוק אומר והוצאתי תראו זה ממש אותו דבר כמו הזוהר אנחנו לקחת פסוק כותו לא בניקוד שלו כתוב בפסוק שבניקוד המסור בידינו והוצאתי אתכם אמר זה כמו דרשה של רבי פולני או גליציאני אל תקרי והוצאתי אליו והאיתי. אל תקריא אתכם אלא והוצאית איתכם. שני מילים ששינה שינו חז"ל. אז יש פה איזה הדדיות קודשברוך הוא לא בא אלוק לא רוצה לעזוב אותם דבכל אתר דגלו ביניה ממיה קודשברוך מןון בגללותה דוד דכתיב גזות ביותר צוהם לא מאסתים אני איתם רבי רבי אבא אמר אגב זאת ביותם תחסיב בואור כמה חביבותה דקודשברך לגלבון דישראל כמה חביבים ישראל מפני הקדוש ברוך הוא דף על גב דגרמין למגלי בנימיה הם גורמים לגלות בין האומות שכינתא לא התעדת מנאון לאלמין לא עוזב פעם לעולם תלט מדין מלכודו בגלות המשתקח ח אני חייב לומר שהזוהר הזה מסביר הסבר נפלא לתופעה דורית שקורת בתקופה האחרונה כמות היהודים שבמקום הכי נמוך בגלות הפרטית שלהם גילו את הבורא יתברך היא לא נתפסת כל החתופים שהוא במקום הכי גלותי שקיים. הוגלו מעל הדמתם עם בתיהם למקום הכי שפל ונמוך שיכול להיות. וזה מרתק. כמה הם גילו דווקא שם? את הבורא יתברך. כי לא מאזתים ולא גאלתים לכלותם. אני איתם שם אנוכי בצרה. ושם ממשיכר שם השם יתברך איתו. כי במקום הזה זה מקום נורא. חוץ מאלוקים ואתה לא נמצא שום דבר אחר. תחשבו כמה בעלי תשובה יש מתוכם. כמות לא נתפסת. ברוך השם כמות אדירה. תים אדם כשהוא נמצא במצב רגיל אפילו השיר הזה לפחות לעית שתמיד אתה איתי. נכון? רבנו שרים אותו ושאר אותו שר אותו לא ב לא ב הוא כאילו הוא לא שיר של אני שקר לי בכלל גם כלך בג צל מוות נכון הוא לא גם כללך זה אתה מרגיש שם תניגון על גייצל מוות נכון לא לא נכון זה רב קליבך היה מוכשר שאין שני לו להתאים ניגון למילים באמת חד בדורות לא חד בדר אבל השיר הזה כאילו כשאתה תמיד אתה איתי הוא משדר תמיד אתה איתי את זה אני אומר כשטוב לי כי זה ניגון של שמחה ניגון שרב קברך מותאם לאירוע גם כשאני הולך בגייצ גם כי אלך כשאני הולך בגצל מוות גם זאת איתי השיר הזה מתאר את זה שאני יודע את זה עכשיו עכשיו כשטוב לי שתמיד אתה איתי זה שני תדרים זה גם כלים משני כיוונים כששומעים שירפות לאי צריך לנתח מה מתחולל בתוכו לתובנה מה הוא מחלחל אלינו גם כי אלך מחלחל גם כשאתה בצרה תזכור שאני איתך השיר הזה אומר לך כשאתה בשמחה תזכור שאולי לא האמנת אז אבל עכשיו אתה בטח כבר יודע שתמיד השם איתי זה שני זוויות כן זה ודאי זווית שהיא קיומית ופה מתגלה שדווקא במקומות האלו בנמוכים שם אנחנו מגלים שהשם יתברך איתנו אני קוש את המשפט תראו כמה זה בולט זה לא תם מדינו לחודי בגללות המשתכן אלא אף גם זאת מאוד משתכחין אתה עוד חדיב ואף גם זאת ביותם בותיביהם למלכה עכשיו שוב משל מלכה דהרגיזל ברי גזר לעונשה להתרחק המני גזר לרחק אותו ולמיזה להר הרחיקה עכשיו תראו כמה זה מתאים להגיד שזה לא מאוס וס הריח שלהם כי מי שמרחיקים מאוס באמת לא רוצים שהוא יהיה פה מי שמרחיקים לא קי מאוס אלא כי אין ברירה כדי לזעזע אותו שחזור בתשובה ושובי בתשובה כמו ששארים בפיוט על א אה על יעלו מה לא קום יחידתי ושובשופה שכונה אז זה לא כן זה לא שאני מריח יח להפך אין לי ברירה אני צריך להעניש אותך אבל להפך אתה כולך ערב הוא מרך נווה עליי אז גזר לאונשלרחר מיני ללכת לארץ רחוקה שמה מותרוני איתה האמא שמעה ואמרה אילו בריא זי להרחיקה שדי מלכה מכל המלך זרעק אותו אנה לא יש בו כל אני לא אעזוב אותו או תרנק אחד אני טוב לך לדמלקה או ששנו חזור אחד לך למלך אני והבן או תבנק אחד תיבחה נלך למקום רחוק לזמנין פקיד מלכה מתנות זמן מאוחר יותר המלך ציווה על המלכה לא יש ככה חיפס אותה ציווה לי הכוונה חיפש אפי נמצאת למה דהבתז להם רע אמר אילו מטרונית תמן כיוון שהמלכה שם תמה תרבון יטובון ובזמנה דפקיד קדשמת מתוניתא פקיד לבקדמת בגינה פקיד לבנוי והפרשה הזו עם כל הקללה שיש בה מצוי בעומק הקשר שמתי הוא הכי נבח במקומות הנמוכים שם נבחן שזה קשר אהבה שנה תליה בדבר אחדותה העופת נפשי גם אם הללו אנחנו מגלים את זה פעם אחר פעם רצון שתגבר אהבה ושימתקו הדינים שלכל ישראל אח טוב וחסד כל בשורות טובות ‏Ja.