אלה הדברים - רפואת הדיבורים | שפת אמת לפרשת דברים - תרל"א | הרב יהושע שפירא

אחד [מוזיקה] קרא כל [מוזיקה] ה >> טוב ספר תבא קשה להקדיש את השיעור לרפואת שמעון בן שולמית אנחנו בשפת אמת הראשון בתרד במדרש מרפה לשון עץ חיים. הפסוק הראשון של שמו נקרא כל הספר. אלה הדברים, דברים מלשון דיבורים. הדבר בעברית הוא גם חפץ והוא גם דיבור. בתורה העיקר זה לשון דיבור. אז אלה הדברים זה אלה הדיבורים שמשה מפרט לכל אורך ה ספר והמדרש מדבר על כך שמותר לכתוב ספר תורה יוונית למדנו את זה מהפסוק יפת אלוקים ליפת וישכון בעולי שם שיהיו דבריו דיבוריו של שם נאמרים בלשונות של יפת לכן הצירו שיכתבו בלשון יוונית ואחרי זה מוסיף המדרש אמר הקדוש ברוך הוא ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפא את הלשון מניען שכן כתיב מרפא לשון עץ חיים כלומר עץ חיים מרפא איזה לשון ואין עץ עץ חיים אל התורה שנאמר עץ חיים היא לא מחזיקים בהשונה של תורה מתיר את הלשון תדע לך לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מעלה מגן עדן עילנות של תורה משובחים ומה הוא שבחן שמרפים את הלשון שנאמר אבל הנחל יעלה על סותו מזה מזה מניין של רפואה של של לשון שנאמר ויה פריו למא מאכל ועלו לתרופה. עכשיו העיקר לענייננו החידוד שמה זה מרפא לשון עץ חיים זה שמשה רבינו שהוא נועם את כל ספר דברים זה כבר לא כמר השם אלא זה דבר השם על לשונו של משה. הוא מתחיל בתחילת ספר שמות מזה שהוא כבוד פה וכדוד לשון. אז הלשון של משה היא לשון שצריכה מרפה בגלל כבדותה. וכאן כתוב אלה הדברים. שמה כתוב לא איש דברים וכאן כתוב אלה הדברים. מה גרם לזה שמישהו לא איש דברים שהוא כבוד לשון יכול לנאום כאלה נאומים זה התורה שלמד משה משה רבנו הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב לא איש דברים אנוכי כיוון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים מנין ממה שקראינו בעניין אלה הדברים אשר דיבר משה אז עד כאן זה המדרש אז מי שזכה לתורה אלה הדברים אז כן אם אם כן התורה ריפאה את הלשון עכשיו מה מה פירוש שהתורה מרפצת את הלשון אז אפשר להגיד בבנה פשוטה היה איזה גמגום היה איזה זה למד תורה [מחיאות כפיים] אבל נפטרה הוקוס פוקוס מויפת נס אבל אז זה מודבק על המציאות בלי שהייכות פנימית אליה. אבל כאן הרשפת המת מסביר מה הסיבה הפנימית של לימוד התורה של משה רבינו הוא זה ש גורם לרפואה של הלשון. כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים. כי באורייתא ברא קודשברך הוא עלמה וחיות הכל מהתורה ולכך מתיר את הלשון שלשונות האומות הם רחוקות מהקדושה ומתגשמים מכל מקום על ידי שנתלבשו בתורה באותו לשון מתרפא הלשון ומתקרבות גם כן לקדושה ולכן מותרים הסופרים להיות נכתבים בכל לשון זה שהתורה, המדרש מתחיל מזה שספרים נכתבים בכל לשון ואנחנו הבאנו באמת את רבן גמליאל שאפשר לכתוב יוונית רק אבל חכמים שקודם אומרים שאפשר לכתוב את התורה בכל לשון עכשיו לכאורה זה שני דברים שונים היכולת ההתר לכתוב דברי תורה בכל לשון ומה שקרה עם משה רבנו שנתרפא לשונו אז אומר זאת אומרת לא זה עניין אחד יש צורך לרפא את הלשונות והלשון שהמדרש מדבר עליו שהוא מתרפא זה כל השפות האנושיות כל השפה האנושית היא שפה שצריכה ריפוי למה כי אם אתה בשפה לא מבטא את עומק העניין אלא רק את החוץ. אז אתה מדבר בשפה לא טובה. אתה לא קולע. אומרים שלסקימוסים יש א לא זוכר אולי 30 מילים נרדפות לשלג. למה? כיוון שהם חיים רק בתוך זה. ויש הרבה מאוד מצבים ובחינות וצורות שלג. אז אם אתה חי בתוך זה אז כל פעם שיש מצב אחר ואתה רוצה לבטא את זה אז אתה קורא בלשון לשלג הזה לא כמו שלג הזה. מי שחי בשמחה אז יש לו 10 לשנות. שמחה וגילה וצלה ושסון ו מי שהוא חי בחיצוניות אז הוא אומר את אותה מילה ונגמר אבל אדם שהוא רגיש לתוך הפנימי אז הלשון שלו נעשת יותר עשירה ויותר קולעת ומבחינה בין דברים שיש ביניהם דמיון חיצוני אבל פער פנימי שמחו השמיים ותגארץ אז השמחה היא שמינית הארץ היא שייכת לגילה יגיע ישמח ישראל יעקב זה הבחינה התחתונה ישראל זה בחינה עליונה אז יש בחינה כזאת בחינה כזאת זה לא אותה שמחה שמחה בעליונים שמחה בתחתונים זה לא אותו דבר אז מי שחי דבר בעומקיו בדיקנותו אז הלשון שלו הולכת ומשתחלת לכן גם לקרוא ספרות או שירה שהיא איכותית זה מרפא את הנפש כי פתאום אתה מרגיש שמי שצליח לבטא דבר שהיה עלום ומאורפל ונסתר ופתאום מישהו מגלה הוא מוציא לחרות את הפנימיות. עכשיו כל לשונות העולם גם עם מאוד עשירות אתם יודעים שאורות הקודש המבנה של העמוד זה מבנה שהרב לקח ממשורר עוד תגורי קראו לו חתן פרס נובל לספרות והספרים שלו נקראתי פעם חלק מהספרים שלו ההורים של אשתי גרו הוא ברעננה בדירה סחורה של אנשים משכילים והיה להם את כל כתבי תגורי ולוקחתי את הכל אז הוא באמת היה סופר מטורף אני קראתי כמובן בעברית לא בהודית היה צריך לרפות את הלשון כדי שאני אוכל לקרוא אבל אה באמת סופר מטורף אה חוסף אה רבדים דים פנימיים אנושיים בצורה מרשימה מאוד לא פלא שהוא זכה לפרס נובל והמבנה הדף הוא א עיצב של השירים שלו זה כותרת שני עווים כאלה והכל רק באמצע שלות הקודש >> של תגורי והרב ביקש הוא ראה את תגורי והרב ביקש שתורות הקודש יעשו בתבנית הזאת של תגורי כזה >> כן זה רק הרב זה יותר רחב שמה זה ספר שירה זה יותר קטן ספרים הרבה יותר קטנים בדף כתוב הרבה פחות אבל רות הכל זה אז אה הלשון גם שהגויים הם הכי מוכשרים בלשונותיהם והם חותרים להביע עניינים פנימיים משמעותיים מאוד אבל תמיד הם חולים במה שאת המקור האלוקי שהוא עיקר התוכן הפנימי של כל דבר את זה לכן קוראים להם אומות העולם שבסוף כל הכישרונות שלהם מגיעים עד העולם ולא מעבר לזה אפילו הכישרון האלוקי שלהם הוא נדבק לעץ ואבן לשמש וירח שזה הכישרון הכי עליון כישרון האמונה שלהם הוא כישרון שנעצר בעולם. ולכן הלשונות של הגויים צריכים רפואה. אז הוא אומר, כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים, כי באורייתא ברא קודש ברוך הוא עלמה. זה התוכן הפנימי. אם אתה מדבר משהו ואתה לא רואה את התורה שבו, את קעמך מקור חיים שבו, אז באמת אתה לא ביטת נכון את התוכן. ולכן מתיר את הלשון שלשונות האומות הוקות בקדושה ומתגשמים עד שאפילו האלוקות של האלוהות שלהם היא עץ ואבן ובכל זאת מכל מקום על ידי שנתלבשו בתורה באותו לשון כלומר שמתרגמים את התורה ללשון אחרת אז זה מתרפא הלשון לכן זה מרפא לשון היה צריך חיים. כלומר, יש לך שפה ניו זילנדית, אז זה שהתורה תורגמה קורה דרומית עכשיו לומדים גמרא, נכון? אז אם אתה מתרגם את התורה לקוריאנית, אז זה בעצמו מרפא את קוריאה ממחלת, את השפה הקוריאנית ממחלתה, כי זה מכניס לתוך התרבות, הדעת והשפה הקוריאנית את הנקודה האלוקית. ובזה זה מרפא על ידי שנתלבשו בתורה באותו לשון מתרפא הלשון ומתקרבות גם כן לקדושה ולכן מותרים הספרים להיות נכתבים בכל לשון כי זה צורך ריפוי העולם אז התורה ניתנה גם כדי שתתרחב לכל הלשונות שאותויות התורה מתירים הלשון מהמעסר שנדבק הלשון בסתר אחה כלומר בגבולות העולם הזה בלי לי המקור האלוקי שזה הסדרה אחה וזה יאבת אלוקים ליפת שיהיה מלבוש גם כן לתורה הרי מה זה יופי יופי זה הנראות החיצונית זה לא התוכן יפת אלוקים ליפת וישכון בעולי שם כלומר ש התוכן הפנימי של שם מתלבש ביופי החיצוני של יפת ואז היופי החיצוני שלבדו בלי שם הוא חולה בגשמיות וב שיעבוד לאכי העולם הזה בלבד כש מתרגמים את התורה אז היווניות מתרפת >> מה מתרפא זה מה זה מרפץ >> שהשפה שהיא ביטוי המבט הפנימי המבט הכולל על המציאות אתה לא יכול להביט על המציאות ללא מילים או לפחות לא להביט בבהירות. אם אתה רואה מציאות ואין לך מילים למלל אותם ואחרי זה אתה קורא סופר, משורר, נועם שנתן לזה מילים, אתה מרגיש שנחלצת ממעשה. אז השפה זה הבהירות של ההתבוננות על המציאות. ואם יש שפה שאין בתורה, אז היא מתבוננת בהירות. בבהירות רק על העולם הזה של המציאות. והיא מאבדת את השורש האלוקי שלה. כשאתה מכניס לתוך השפה הזאת את התורה, אז ממילא השפה הזאת פתאום רואה עוד רובד אלוקי של המציאות. זה מה שמרפא אותה. וזה יפת אלוקים ליפת. שיופי או מלבוש שיהיה מלבוש גם כן לתורה. ועל ידי פנימיות התורה, כלומר אין הכוונה כאן ל לחלק הפנימי של התורה לעומת החיצוני דווקא, אלא הכוונה יחסית ליפוני שזה רק היופי, אז כשאתה מוסיף רוב פנימי, שזה התורה, האמונה האלוקית, מתקרבות החיצוניות גם כן. אז זה תחילת המדרש שהשפות מתרפאות על ידי התורה >> תיקון עולם >> נכון נכון ומה שאמר משה רבנו עליו השלום לא יש דברים אז הוא אומר מה זה לא יש דברים איך אתה אומר לא יש דברים כשאמרת לא יש דברים מה עשית דיברת להגיד לא איש דברים זה אקסמורון זה זה תחת זה סת אתה לא יכול להגיד דבר כזה לא דיבר עם השם יתברך גם אז אז הוא אומר מה זה לא יש דברים לכאורה אמרנו עכשיו שהדברים זה להביא את דבר השם אז זה לא רק סימורון שלא יש דברים הכוונה אני לא יכול לדבר בכלל לא זה הכוונה אבל אני לא יכול לדבר דיבורים אלוקיים כי הרי כל מה שאתה רוצה זה שנביא דבר אלוקים אומר אני לא יכול לדבר דברים אלוקיים אומר לא אבל זה לא יכול להיות גם כן למה הוא מדבר עם השם מי דיבר עם השם יותר מאשר משה רבנו שאחד מההבדלים שבין משה רבנו לשאר נביאים שזה אחד מיג עיקרים של הרמבם זה שהוא מדבר כדבר איש של ראהו וכל שאר הנביאים צריכים ליפול וכמו משוגעים וכל האיברים שלהם אה משתוללים כי הנבואה זה למעלה מכוחותיהם ומשה רבינו עומד צלול אר מדבר פונה לשם מיוזמתו לא היה מדבר עם השם כמוהו איש האלוקים אז מה זה לא איש דברים אז הוא לא לא יש דברים זה לא שהוא לא יודע לדבר את הדברים האלוקיים אלא אומר לפרעה אני לא יכול לדבר יש מצב הפוך שתרד הפנימי האלוקי אני מדבר אבל איך מתרגמים אותו ל-70 לשון זה אני לא יודע והאמת היא שתלמידי משה רבנו רבים מאוד במהלך כל הדורות ידעו לדבר דבר השם לא ידעו לתרגם אותו לשום לשון היו גם כאלה כמו משה רבנו שאחר כך תרגמו את זה ובאמת היה מחלוקות עד כמה צריך לתרגם עד כמה צריך לדבר בשפה הפילוסופית היוונית להתווכח עם היוונים, להתווכח עם ה פרשנים המוסלתמים של היוונים. הרמב"ם ממשה עד משה לוקחים כמשה, כולו דבר השם על לשונו והוא מדבר על זה בכל השפות כולם. הוא רופא, הוא פילוסוף, הוא מבין את כל תרבות יוון, הוא מבין את כל התחבויות כולם הוא והוא עונה להם בשפתם. זה המורה נבוכים אבל היו הרבה שהסתייגו מהמורי נבוכים למה כי אדמורה צמח צדק היה לו כמה בנים הבן שהמשיך אותו בלובביץ' היה הבן הכי צעיר האדמור המוערש ו צמח צדק למד עם אדמור המוערשמור נבוכי אבל עם הילדים עם האחים הגדולים שלו לא אמר למה מה הוא אומר? לא יש קיבה שיכולה לעקל נכשים ועקרבים ולכן לא. כלומר הוא יש לו את הכוח שגם מגיעים שפות ומחשבות ותמונות עולם שהם ארסיות הוא יכול להקל אותם ולהעיר בהם אור של תורה. אתם לא כולם יש להם את הכישון הזה. אז אכלתי אותו >> נכון נכון ובאמת אפילו רבי מאיר לא כולם יכולים לעמוד על סוף דעתו בוודאי אחר אז שנפל מזה על כל פנים אז הוא אומר משה רבנו היה במצב הפוך שאת כל החלק הפנימי של התורה הוא דיבר רק אלוקות זה מעניין כי זה יהודי שגדל בבית פרעה בשפה הכי חיצונית מאיפה פתאום הוא רק מדבר אלוקות אבל כאילו הוא אומר לא יש דברים אנוכי וזה גם התוכן של הטענה והפשט זה שאני לא יכול לדבר עם פרעה איתך אני יכול לדבר אבל לא איתו כי כשהתגלה ונחסף החלק של איש האלוקים שבו אז פתאום אמר אני גדלתי שם אני יודע אין לי שום כישרון עכשיו מצאנו מצוין אגיד לכם בסוגריים שלמהלך האידאות בישראל זה המאמר רב ציודה כותב שהוא השני בחשיבותו של הרב של הרב זצל מי שערך אותו בעצם זה הרב ציודה בגיל 21 מהמקור עד מה שנערך יש פערים גדולים מאוד ובגיל 21 בשבועיים הוא כותב הוא ערך את כל זה וזה מענה ל איש אחד חכם גדול בשם איש אורביץ בתחש תיבות שי אורביץ והוא פנה להרבה מ אגי אותו דור שיכתבו לו תשובות ומאחת התשובות שהיא יותר מסודרת מבינים אולי מה היו השאלות והרב לא נותן לו את התשובה בגלל שהוא היה קופר ונותן את התשובה לרב מאיר ברילן שעל שמו אוניברסיטת ברילן הבן של הנציב שהיה לו גם בטעון אז הוא נותן את התשובה לא ושאי אורביץ כותב לו למה לא אומר לו צפקו מה למה לא נמצא באגרות התשובות האלה אז על כל פנים אז השאלה הראשונה ששאל שי אורביץ זה שאלה שהסיק אותי הרבה הרבה מאוד גם בנוגע לטורת הרב זה אנחנו רואים כאלה אחוזי התבוללות האם יש עתיד ליהדות ומה הוא זה השאלה הראשונה כלומר אין לנו את הנוסח של השאלות יש את הספר של כל התשובות אני ראיתי חוץ מהרב תן רק את סוכולם כל זה זה סופר איזה יכולת כתיבה מדהימה אף פעם לא קראתי סוקולובד שניצרכתי לזה אז יש ספר שלם עם תשובות ו כשמשחזרים את השאלה זה הייתה השאלה הראשונה והרב מתעלם מהשאלה הזאת זה חידד לי מאוד שאני פניתי לכמה תלמידי חכמים רבותיי שאלתי אותם למה הרב שעסק כל כך הרבה בענייני דורו לא עסק בשאלת ההתבוללות זהר כדר שעד פעמיים שלוש מצאנו שהוא נגע בזה בקצה מכחול זהו ו >> מה >> למה היה רוח >> ההתבוללות אתה רוצה לשמוע אתה בטוח שאתה רוצה >> יותר מ-50% ככל הנראה האמת היא שאף אחד לא יודע >> וזה מטפס >> האמת היא שאף אחד לא יודע שאלתי את ראש הפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת ברילן בזמנו זה היה אחוזים מטורפים לא היום, >> לא היום. אז זה ממשיך. >> אולי אני מגזים, אולי אז אני קצתי חשבון מהיר וזה אחר כך זה עשרות אחוזים ודאי ודאי. אז הוא אומר לו עכשיו אתה רואה שזה מטפס, זה עולה. אז אומר לאן זה הולך? שאלה מצוינת. אז המלחותן שלי מורי ורבי רבמי הוא שאלתי אותו שאלתי אותו הוא שמע פעם לי לא לא אז הוא אמר לי שיש מכתב התכתבות בין רב חיים אויזר לרב זצל כשהרב זצל רצה לעלות לארץ אז רב חיים אויזר שהיה רש כבה גרבן של כל מני הגולה הוא אומר הוא כותב לו שהוא צריך להישאר בחוץ לארץ כי תראה איזה שערה הולכת פה ואף אחד לא יודע לדבר בשפה של חוץ ממך. מי הוא איש קודש יודע גם לדבר בשפה שלהם? אם אתה לא תהיה פה אז מי מי יציל את הנוער הזה? והרב כותב לו שהעם היהודי יקום בארץ ישראל. זה התהליך. אבל אפילו כששאלו אותו נראה לי שהרב אמר לא נכון לדבר על זה. למה? זה כאילו ניתוח שהקדוש ברוך הוא מנתח את סיום הגלות. מי שלא ראוי, לא מתאים, לא בגזירה אלוקית, מסביבות כאלה אחרות, לא שייך לבניין הארץ, אז הוא ישאר בגלות מתבולל. יש ברב אין היה על שבת על פרשת על סוגיית התחש שהרב אומר דברים אלה על התבוללות זה כמעט המקום היחידי שהרב מדבר על התבוללות אבל לא ככה הוא אמר הרב זצל בעצם אמר הקדוש ברוך הוא משאיר בגלות והתקומה תהיה בארץ ישראל אבל כל פעם לחצור לטענת רב חיים אויזר רב חיים אויזר אומר אנחנו צריכים אותך אתה אתה יכול לדבר בשפתם לרפא את הלשון אז אומר רק להיפוך לדבר לפרעו אני חוזר לבפנים רק להיפוך לדבר לפרעה ולהכניס מאמר השם בלשון המובן לפרעה זה לא היה קודם יציאת מצרים נתינת התורה אי אפשר לדבר אלוקות כמו שכתוב בזוהר הקדוש שהדיבור היה בגלות חז"ל תשים מה זה פסח פסח שאם אי אפשר היה לדבר ועכשיו אפשר לדבר כי צאת מצרים וכל זמן שהיינו משועבדים ממצרים היינו משועבדים עם הלשון ולא יכולנו להסביר אלוקות ו גויות ואתה כתיב אוין משה באר פירשו חז"ל מובא ברשי מה זה הולין משה באר את התורה הזאת ב70 לשון אז יוצא שהלו יש דברים שדיבר על זה שאני לא יכול לדבר על פרעה דברי אלוקות אני מבין רק אלוק קור אני לא יכול לדבר על זה במצרית נהפך לאיש דברים זהזה א גאוני פשוט להכניס את זה במדרש המדרש זה כאילו אני יכול לדבר לא יכול לדבר אומר לא שמה זה היה הפוך הוא לא יכל לדבר דברי אלוקים חיים עם המצרים ועכשיו הוא מתרגם ל70 לשעון כלומר הוא מאיר את כל העולם כולו עם התורה שהכניס אורות תורה בכל הלשונות וזה כל העניין משני תורה מה זה משנה תורה? שארבע ספרים ראשונים זה אלוקות שלא מדברת בשואת בני אדם וממילא לא מתורגמת ללשונות. אבל עכשיו זה ספר תורה שמשה אומר. זה משנה תורה זה כמו אייפת אלוקים ליפת להבדיל בין קודש לחול. זה שיש תורה בלבוש של משה רבינו. אז כאן כל הספר הזה זה התלבשות לדבר מלשון בני אדם דברי אלוקים חיים וזה כל ניין משנה התורה שחזר התורה כמו שנתקבלה בישראל ולא כמו שניתנה מהקדוש ברוך הוא כי דברי התורה אין שיעור לקדושתם ולכן הם למעלה ממה שאומר הבעל שם טוב תורת השם תמימה שלא נגע בה אדם מעולם כמו פרה אדומה תמימה שלא נגע ביפלו בה שתי שערות אומר תורת השם תמ אף אחד עוד לא קיפל בה שום דבר כל מה שאנחנו עוסקים זה רק בנובלות תורה רק בהערה והזיב היוצא מהתורה אבל התורה עצמה היא למעלה מכל גדר היא דברי אלוקים חיים נשמותם של הקדוש ברוך הוא בזה אנחנו לא יכולים לגעת בכלל כי דברי תורה אין שיר לקדושתם וכפי מה שקיבלו בני ישראל החזיר עמהם והמשיך התורה בעצמותה תעמוד אז עכשיו כשהם קיבלו אז עכשיו התורה נמסכת בהם בחיי העולם נתה בתוכנו לפני שאתה קורא בתורה אשר חרבנו עם כל עמים נתן לנו את תורתו זה אלוקות אחרי שאני קורא בתורה את התורה האלוקית אז היא מרפה את הלשון וחיי עולם נתהבת חיים אז אני יכול לקבל את התורה לתוך הלשון שלי זה תורה שמכתב וזה תורה שבעל פה זה השורש האלוקי וזה כבר כלשון בני אדם וזה שתורה שבעל פה מתגנת מלשון בני אדם בישראל זה השורש שהואיל משה באר את התורה הזאת שהפשט הוא שהוא באר לעם ישראל שאין יבינו אבל מתוך זה אומרים חז"ל אז כ זה התלבש מלשון מן האדם אז זה מרפא את כל הלשונות וזה ה שורש של הפיכת כל הלשונות לקרוא בשם השם כל הגויים לקרוא בשם השם ‏Ja.