אישו משום חיציו גרם רודף | הרב יעקב אריאל שליט"א | שיעורים כלליים מסכת בבא קמא

דף כב עמוד א' כ אחד הסוגיות המרכזיות של המסכת ואישור שומיצב מחלוקת רבי יוחנן שליש דק ב עמד רב הקן איתמר רבי יח אמר אישו שמחיצר יש ל שמישו שמנו מה זה מה חיצב אדם יורה חץ יש לו קשת וחץ הוא שם את החץ על הקשת דורך את הקשת והחץ עף ומזיק זה איזה איזה זה נזק זה זה ארבע אבות נזק ישיך יורה בחץ איזה איזה אבות נזקים יש בו זה לא שור לא בור לא מב ולא עיור מה זה אומר אש לאש אז זה נקרא ש אז השפשתה ברוח מסויה פה הוא דרך את הקשת זה אדם מזיק שהאדם יורה בחץ זה לא מזיק כך בימינו אדם יורא אקדח מה זה אקדח מה זה שור בור זה אדם נכון שהאקדח יש לו שרשרת פעולות אדם רק משרר את ההדק משרר את ההדק אז ה מי שמכיר מי שבזבה יודע איך זה עובד שאתה משחרר את העדק האיש נוקר נוקר דוקר שם ימין כזה פיקה נקרא מרום המרום יוצר ניצוץ הניצוץ להגיד רוק שריפה יוצר גזים וכדור זה תוך שנייה זה נקרא אש נכון יש שם אש מה זה אש אש השבתה מאליה ברוח עושה את זה פה אדם עשה את זה נכון שיש שרשרת פעולות זה נקרא נקרא רוצח בידיים. אז אז חץ זה אדם בכוחו נכון כוח מורכב כוח הרי אדם לא זורק בגוף אדם מקל וזורק אבן אדם זורק אבן זה כוחו קשת וחיצים זה כמו אבן רק נכון פה יש קצת פעולה יותר מתוחכמת אבל זה נקרא אדם המזיק בא רבי יוחנן אומר שם אש רבות שאשת מאליה וזה בזה רבי שחולק עליו ממליה זה נקרא אדם מזי אז ראשון שוחציו רשת שמנו כמו שור אבל לא כמו שור שמנו ממש פה זה אותו דבר התורה חידשה הלכה שאש זה כמו אחד מארבות נזיקין שממונו שהזיק מה נפקרינה שמון נפק זה אדם מזיק שור של בהמשך שרך לגבי חבלה אדם שחבל בחברו חייב חמישה דברים באמתו שהיא חבלה בחברו לא חייב ארבע דברים במח במתו שחבלה חב רק נזק הנזק שהיא עשתה לו ריפוי צער בושת זה הבמה לא חייבת הבנת חי רק נזק זה דוגמה התחלנו ברצח למשל אדם ש יר חברו חייב משום רוצח כשאש מתפשטת אם זה משום אם זה משום חיצה זה רוצח חייב מיתה אם זה באמתו שזה זה שור שנגח שור שנגח יש שור יש הלכה מיוחדת ששור שנגח אדם והרג אותו זה השור חייב סקילה טוב פה תקח את האש תסכול אותה תזכור אותה תשרוף אותה כבר אש שורפת אין פה דין אי אפשר להגיד שהאש חייבת סקילה אבל אבל אבל העיקרון הוא שזה לא אין הבעלים לא חייבים אבל הם חיים כופר אז ש אם יש כופר באש או לא זה תוספות במקומות כנס כל הראות דוגמאות יש נפקנה גדולה מאוד אם לשום שוחצה אשום נסגר את כל דוגמאות שהגמרא תזכיר אותם בהמשך יעשה כלב כן פשוטה כלב שלקח גחרת והתפשטה והאש התפשטה אם שמחיצה זה צרורות אם זה לא שום מחיצה זה לא צרורות זה הכלב שלך את הכחת ואכלזה בגדיש אז ממונות ממנו אין כלב בממונות לא שייך אין אין המון כלב אז הוא אז הוא משלם רק את מקום הגחלת רגל שן יותר רגל המקום שהוא הניח דגחלת שרף זה רגלו או שזה שינוי אז חייב שום נזק שב חצי נזק זה מה שאפשר אבל צורות אין פה צורות זה רק מכוחו אם יש חיציץ אז זה כוחו שמה מה המחלוקת אשר כישמת לא רבי יוחנן מרחיס מכוחוק מכווק הסברנו חץ זה כוחו אדם דורר את הקשת מותח את הקשת ומשחרר אותה זה הכוח שלו נכון זה כוח עם כלי אז כ זורק אבן זורק אבן זה כוחות זהדם זה אדם המזי זה אומר זה האש מתפשט מאליה לא זה לא כוחו היה לו כוחו רבי יוחנן קשלקיש ורבי יוח מה קשלקש אמר לך ממנו משהש מה משה שור בור יש בהם משהו מבא ואבאר יש יש בהם תמיד אבר אם זה עם שינו ורגלו זה כל אלה דברים שיש בהם משות במוננו הבהמה שלו הזיק השור שלו הזיק כדור חתולדות שלהם אז זה לא השור עצמו אלא סכינו כל דבר אחר פה האש אין בה ממשות זה להבה אי אפשר גם הוא הדליק גם הוא הדליק אותה זה לא אין לו מעלות איזה בעלות יש איזה איזה רכוש יש כאן האש רכושו מה אין אין משמעות הרכוש הזה אני צע ש זה רבי יוחנן לא עונה על השאלה של אשלקש שיש הבדל מהותי בין חץ לבין אש חץ זה כוחו ממש זה כמו אבן שצורק אש מתליה שאלה חשובה לראות אותה בסוף רבי חז בכל זאת למרות שהוא לא הדליק את האש האש שהתפשטה מאליה זה שהתה בחצה היא לא השגיח התפשטה אז למרות ש הוא לא הדליק אותה אבל זה באחריותו שה התפשטה ברוח מצויה זה נחשב כאילו הוא זרק חץ נכון דר רבי יוחנן תאוני מסביר אבל זאת מחלוקת ש נפק מנות משל הכלב שאלנו מה ידין שכלב זה שורות או חצי נזק זה שאלה מה הוא חייב הגמרא דנו בזה אחר כך הגמרא מויה על גמל ש הדליק סכסך את האש ב הדליק את כל הבירה האם זה חיצב זה רורות או לא חיצב לא יכול לצות אדמנן מדלג כל העניין אנחנו גורות יש קושיה מתרצים באיזה צירוץ מנקד יותר מדליק קדיש היה גדי די סמוך לו גדי כפות לו וסמוך לו אדם הדליק הדליק אש בגדיש ויש שם גדי כפו לא יכול לברוח יוצא ש שהוא הדליק את הגדיש האש התקשתה ושרפה את הגדיש זה החיות שלו מהזיק עבד סמוך לו עבד לא היה קשור עבד יכול לברוח לא ברח אשמתו אז הוא אז הוא על העבד הוא לא חייב הוא לא עכשיו רוצח ואז הוא יוצא אבל כן הוא חייב על הגדי ועל הגדיש שזה לא הזיק פתור מה פטור על השר הפך אז חי חייב חייב להגדיש אבל אם זה הפוך אם זה היה מקרה אחר עבד כפות לו לא יכול לברוח והגיד הסמוך יכול להבח אז הגדיל פטור אבל האבד הוא חייב רצח אותו זה רצח ורוצח עבד חייב מיתה ואז הוא פטור על הגדיש משום כי לי בדרבא מניש אומר מקשה עכשיו זה כאן יהיה נפק מרב שקש רבי יוחנן זה קרא רוצח שלש לא נקרא רוצח זה ממונו שהזיק ממונו ששרף אז למה פטור ממ שום מחיצה משח פטור הוא רוצח רוצח המיטה ויש לו מיטה אז הוא פטור על הגדיש אלא למד אמר אישום ממונו מה פטור אילו כתב תור אבד הרחינמ זה לא זה לא מחייב אם אם שורו הרג דם אז הוא לא חייב מיתה אבל אם השור גם תוך כדי הרגת אדם גם שרף הזיק משהו הוא חב שלם שורו הזיק והשור לא ואדם לא ח אין כאן קרי המלך אמר הרב שדקש מסכין שיצג של עבד כן כמה דבר מ שהוא הציג את של העבד זה שהוא רוצח בידיים ואז הוא חייב מיתה ועכשיו העץ אש גם שרפת הגדיש כדור מני כן צריך חברים הבשלמה על עבד הוא חייב מיתה הוא שרף את האבד בידיים אבל הגדיש האיש התפשטה מה מהעבד הוא הצ הוא הצרף את האבד ואז התפשטה מסת קדיש זה לא לא בא ביחד כבר מיק שבו זמנית באותו מעשה שהוא עשה שגנב בשבת טוח מחר בשבת טוח בשבת בתביכה הזאת הוא עשה שני נושאים טבח הוא גם עבר טבח שורש לחברו שזה חייב עליו הטביחה חי ממון והרג ושחט וש עבר שם ש מלאכה בשבת השחיטה עצמה יש שני דברים חיוב מיטה לגבי שבת וחיוב ממון על השחיטה זה נקרא דרמנה אבל פה זה לא זה לא ביחד הוא שרף את האבד איש פשטה אז למה זה גם רמלא טוב הגמרא ש מתרצת מה שתרצה והמשך נתמקד כ במקרה הזאת אחר כך נבוא לסוף הסוגיה שבת הגמרא בסוף רואה תספית קצת את החרץ לא כמו כי רשקש עליו כשהחמות מה אתה משווה אש לחץ חץ זה כוחו אש זה לא כוחו וכל זאת רבי יוחנן סובר ששום שבחיזה הגמרא בסוף תצטרי להסביר הסבר איך גם איך רבי יוחנן מסביר את הקושיה שלך רשלקי של בינתיים מתמקד בנושא הזה יש בו עוסק את סטים קצת מהנושא שליש שום שוחציו פוסקים בשאלה אחרת כי יש כאן שאלה איך הגמרא הסבירה לרשלקיש את הנושא הזה הרי זה לא בא ביחד זה זה של הרשבה אגב גם רבי יוחנן צביות רבי יוחנן יש שום חיצו אז יוצא שהוא שרף את הגדיש ואחר כך הגדיש שרפה אתה עבד אז זה שרבה את הגדיש קדמה שרבת האבת למה רבי יוחנן אמרנו שפטור שם קרמני הרי השריפה של הגדיש קדמה שריפת העבד השאלה כאן הקושי גם לרבי יוחנן רב משקש רשקי קשה שניהם קשה אותה קושיה שהסדר הוא התהפך לרשתה כי שאני אומר שהוא שכב גור של עבד יוצא שהוא חי מיתה לעבד אבל הגדיש רבח אחר כך זה יחד ורבי יוחנן שומרב את הגדיש נשרף אז הוא חייב הגדיש בשביל מה זה והאבן הוא חייב שום רוצה בסוף אז איך שלא יה לא בא ביחד אז מה איך איך תסביר את המשנה הזאת זה לא משנה זה בריאה איך תסביר את הבריתה הזאת בן דרך בסקש הברייתה אומרת דברים גרורים שכשהאבד כפות הוא חייב מיטה לבל פטור על הגדיש משום כ זהזה הביתה אומרת הגמרא מסבירה זה שני רבי יוחנן רבי זה שם קשה את זה מקשה הרשבה אפו גדיש סמוך פטור לא נחל אפילו הציד בגבל פרשתקיש מה פטור על הגדיש אז הוא מתחייב בנפשו ואחר כך קרא שחברו מן לא מחייב אדם הרג מישהו ואח אחרי שהרג אותו שרף קרא את השירים שלו כשהוא הרג את האדם הוא רצח אותו שאחר כך שהוא אז הוא חי מיתה אחר כך הוא קרא את השרירים הוא חייב חייב נזק אבל זה לא קרה ביחד אחר כך הוא אז הוא לא פטור למה פה הוא פטור ואפשר דוכנן דמר ראשון שחיצב עכשיו זה קושה קשה רבי רונן שקשנות רבי יו זה הפוך הוא שרף את הרגדיש ואחר כך נשרף זה לא ביחד אז רבי חשל אמר אישום חיצה כל שצפ גדיש וכפו אותו סמור לה מטה את האש גדיש רודף האבת כפות והוא שורף את הגדיש כל ברדת שרואה מה רואה פה אדם מציד גדיש וודע שתוך ויש רוח הוא ברוח מצוין תוך 10 דקות האש הגדיש שרף והעבד ישרף עבד כפות מה רצת לעשות כל אדם שואה את הדבר הזה כן חייב מיד להציל שאדם הולך הולך להצ הולך להציל כבר צריך למנוע את זה ממנו כולל להרוג אותו מותר לך להרוג את ה את הרוצח רוצח עבד קנעני למרות שעבד קנני התורה התייחסה עליו כל אדם בישראל הוא לא הוא לא יהודי גמור הוא עבד חייב במצוות רק כמו אישה אבל והוא טבל וממול והתורה אמרה שאם אדם חבל בעבדו באמת תחת השבת נקום מנקם נקום מנקם התורה זה בשול חריפה אל תחשוב שהוא עבד אז הוא בעל חיים גם שכאן שם לראות שנבין את התורה התורה דיברה על זה לפנים שנה בתקופה היא עבדות הייתה מוכרת בעולם כחוקית עד לפני 150 שנה באמריקה עדיין העבדות הייתה חוקית כדוע הייתה מלחמת אחים באמריקה על השאלה הזאת אבל עד המלחמה הזה היא בכ בדור אמריקה העבדות נרשה חוקית מה זה חוקית העבד היה בעל חיים לך לעשות שאתה רוצה יכולת למכור אותו לקנות אותו לעשות יכול לחבול בו לפצוע אותו, להרוג אותו לא נאנשת הרגת את החמור שלו התורה אומרת נכון עבד הוא קש לחמור כל העבודה שלו הוא כלי עבודה עבר לו בן אדם חייב שיעור שבת חבלת בו אתה כנסים אותו צ חירות הרגת אותוך המיטה לכן רוא חליפה אל תחשוב זה קל נקום מנקם תו זה העולם הישב קלט את הרזה שהעבד גם עבד קנני הוא לא שם עבד הוא הר בן אדם זה לקח לעולם 2000 שנה יותר לקלוט את זה גם היום חשב שיש בעולם חוקים נגד בדות אנחנו מסכימים נכון אי אפשר היום להגיד ש שיש עבד התורה לכתחילה לא לא תה בזה לכתחילה הכירה בעובודה יש עבדות בעולם אבל היא כחסה ביחס אחר לגמרי. טוב, זה רק דרך. חשוב לדעת שרוצח עבד זה רוצח אדם רוצח ישראל ויש לו דין רודף. דין רודף פירושו שמי שיכול להציל חייב להציל את העבד הזה כולל במחיר ה הרוצח הזה. ומותר להרוג את הרוצח. אז גם הרג אותו הוא חי מיטה. אז הוא חי מיתה כבר ברגע שהוא יס את הגדיש וזה ש הגדיש הוא פתאום מני לא בגלל שהאבן נשרף אז לפני שאב נשרף הוא חייב מיטה על זה שהוא נקרא רודף ולכן הוא פטור לגדיש זה אומר רשבה אפילו הרבש גדיש רודף נסע לגדיש כרודף שבר כלים ל כל אדם שהוא פטור משום שטפתו אתח מנפשו זקל דקה תיקש לר שלקיש אז זה הפוך שלקיש הרי הוא שרף את העבד נשרף אחר כך הוא כבר נשרף אחרי שבד נשרף אתה לא יכול להגיד שהוא רודף הוא כבר רדף יב מת אז המשך הגדיש זה קרה אחר כך למה הוא פטור על הגדיש למה אפשר צתגו של אבן תחנפשו ואחר שמת האבן נשרף הגדיש וא פטור על הגדיש שמר נשרף גדיש קודם שמת האבת כל שיטה ושיתה רודף עד שמת האבד רוצה גם לרשלקיש שינשום משום ממונו אז יוצא שנשרף העבד היה כפות בתוך הגדיש הוא שרף את העבד הוא שרף אותו שהוא היה בתוך הגדיש גדיש זה גדיש של ד זה זה קש ותבן גםשיבולים זה גדיש וזה דליק מאוד והעבד היה כפות בתוך הגדיש והוא הציט את הגדיש פשו הציט את הקש וזה זה נקרא שהוא הציד את גופו של האבד יוצא שהוא ברגע שהוא הציד את ה את העבד הוא הציד גם את הקדיש בא בו זמנית הגדיש שהדיש נשרף לפני מותבת הייתי אומר הוא הציד העבד היה כפו בתוך הגדיש והוא הציד את העבד עם הגדיש דבר זה קל היה הקש דליק מהר וסובב את האבד העבד עד עד שמת רק זה לוקח זמן האש מיד רק חובלת בו הגדים שלו חובלת בו עד שהוא מת בינתיים הגדיש בקלות יוצא שעד שהאבד מת כבר כל הגדישרף יוצא שמות העבד וגדיש באו ביחד שלקיש זה מתרץ ה הרשבה בתר שלקיש ממש שחש לראות דבר אחד הר שלקיש אישו משום ממונו זה לא חץ משלמ רבי יוחנן זה חץ לכן אם שרף את הקדיש כבר ר חץ התחיל לשם נקרא רודף שתק אי אפשר לומר את זה אלא לכן הוא אמרנו שק בדבר שהצית בגבו של עבד חשוב לדעת את זה עשו אתה זה אז היוצא של הגדיש הוא בעצם אדם גדישרב זה בעצם לא חיצו אלא ממונו חשוב להדגיש זה ממונו שנשרף ולא ולא ולא היה בל עצמו של אליעזר הרשבה >> כן >> בשדה מאוד מאוד גדולה אז יהיה מציאות שהוא כן תחייב על חלק מה לפי הרשבא זה בא העבד עד שנשרף עד שהוא מת לקח זמן בינתיים הגדיש שנשרף יחד איתו זה ממש גדולה >> מהים זה שמש גדולה >> הייתה לוה גדולה בטח הייתה לוה זה גדיש מה זה גדיש גדיש שים גפרור בגדיש תראה מה יקרה גפרור בגדיש שורף את הגדיש מתלקח מהר העבד הוא נכבע שנשרב לוקח זמן ככה ממשבה הרב הוא נפש בודק לראות שאם ירגו זה לא יעזור >> אם יהגבו את המציא אז נמשיך קצת את את האדם עדיין מותר להרוג אותו >> פה כל האדם נשרף עם הגדיש >> ש לפי רבי יוחנן יש להקישה מי שמדליק את הגדיש הוא כבר לא יעזור להרוג אותו אחרי שהוא ידק את הגדיש הוא >> איך צה להרוג אותו >> הוא הרג אותו אני לא יודע לפי רבי יוחנן הוא הציא את הגדיש וזה חץ שעף ושורף את האדם זה חץ שעף >> אחרי שהחץ התחילה הוא מותר להרוג את המדליק >> אחרי לא אתה מוציא את הרו בהתחלה לפני שהוא מציד אחר כך כבר אחרי אחרת אתה לא יכול רק בדין רק ב יש רודף הוא שו לפני שהוא הורג שהוא רודף להציל את הנרדף צריך להרוג את הרודף אבל זה רק כל עוד הוא לא הרג אותו אחרי שהוא הרג אותו אתה לא בית דין אתה אין לך סמכות לפגוע בו רק משטרה ובית דין אתה לא יכול לפגוע בו אתה אתה אתה לא דיין גם דין צמ צריך בדין שצריכים שלושה וצריכים עדים וצריכים פרוצדורה אין לך סמכות לניש אדם רודב זה לאזה לא לא עונש רודב זה הצלה כשאתה רואה מישהו יקח דוגמה אחרת אדם רואה את אדם מקדח שלוף עומד לראות את חברו אתה קופץ ה יש לך יש אקדח גם כן תהרוג את ה את הרודף לפני שהוא יורד אחרי שהוא ירא א אתה לא יכול דבר משטרה שתיקח אותו תמיד הבדל אתה אין לך סמכות על אישה סמכות הצלה הרשב הוא פטור עלגי שצרח אין מה לעשות הרשב מה אומר הרשבא שהולך לשרוף אז הוא נקרא רודף >> אז יוצא שעומד לשרוף זה הכל אז אבל עומד לשרוף חץ החץ עבד העוף והחץ הזה עושה שני דברים שורף גדיש ושורף עבד זה בו זמנית בו זמנית שהוא עומד שהוא הולך להציא את הגדיש הוא עושה שתי פעולות הריגת עבד וסופת גדיש ואותה עבדה שנייה שעוד יצרוף הוא חייב הוא חייב חייב מיתה לכן פטור על העבד על העבד הוא חייב כרוצח הוא אומר הוא לא הרג אותו אז הוא חייב מדין רודף הוא חייב מטעם מדין רודף על שניהם כל חייב מתרודף על העבד שעומד להרוג אותו ומילא הוא פטור על הגדיש שהוא עושה גם את הגדיש בא רבי חם עוזר ושואל כך בב הרשבה דרק לרבי יוחנן שום חיצו ה צתה את האש בגדיש רודף לרשקיש לרשקיש הגמרא מקשה לרשתקש איך הוא נקרא הראשון שמון לא משוחצה אבל זה אין כאן אז לפי זה לפי הסבר אין אין לו לרודף אלא אמר רבי יוחלק רגיל שהוא הציג של עבד משמע שרשלקיש אם הציטדיש הראשון שלא מחיצב אז אין גם אין לו מודף אומר שואל שואל שואל מה שי רודף לחיצה וממונות האדם הזה עכשיו הולך שורף גדיש והגדיש הזה הולך להרוג עבד גם לרשנה כישהוא עו הוא רודף מיד משקח שום שצדיש אבל רשקיש גם לרשק ממונו לא גרם מגרמה תשבו נחש מה הדין לוקח נחש ומשיך את חברו יש מחלוק בגמרא דף כג על האם ארס נחשמו מכי או שזה או זה אגב זה דבר ידוע היום ידוע בלנו יש מחלוקת בין התנאים רבי דרבנן האם אתה מקיש נחש זה נקרא הורג בידיים או רק או רק גורם די שהוא מחזיק את הנחש גורם למותו של האדם מי שהרג את האדם זה הנחש לא הוא או שזה נקרא זה מחזיק מחזיק נחש ביד נקרא ש הוא הרג את האדם מהמחל אז יש שם מחלוקת מארס נחש בין שיו הוא עומד רבותיי שד דעת על זה היום המדע גילה את זה ראית נחש נמצא אז טוב שמחש אנשים הרוג הרוג אותו קם בעלי היהודים בא להם שאלה יום שבת נכס לתוך הבית שלו גרנו ביישוב בבתים על הקרקע בא אלי אחד בא אלי ספר א ספר תמונות של נחשים א הביא שתי תמונות הוא דומה לזה או לזה הוא הרסי או לא ארסי אמרתי מה התחבה אליי מספר קח אבן זרוק עליו בשבת שלך שצד בוכו כל דרג מה תשאל מה אתה שואל יהודי תמים כזה מה עם עסק תמונות נחש הבית מה יש לי כ רבותיי רצץ ראש נחש אל תיגע בו הוא שמע מת הוא מת אל תיגע בו כי הארס בן השם הוא ויש שתיגה אוטומטית הנחש כבר מת אוטומטית שאתה נוגע בשיניים שלו זה כמו זריקה כפיץ יש כפיץ שמה שמיד אתה מגיע מיד מחת חודרת אליך לאצבע או זה ומזריקה לך ארס שמעתם דוגדות בדוקות תיזהרו אל קודם צוות תמחות אחר כך בזנה תפוס אותו זרוק אותו זה אל תיגע בראש שלו כלל ברזל אז היום אנחנו יודעים את זה ממי חז"ל הייתה מחלוקת בשאלה הזאת נתנאים האם שאתה מחזיק את הנחש ומקיש את האדם שאתה זורק זריקה כי אתה עושה את זה או שאתה תוסך הנחש עושה את זה ואז אתה אתה לא נקשב רוצח נקב א משהו אחר >> מה זה מחלוקת במציאות >> מה >> מחלוקת במציאות מחלוקת במציאות >> לא שומע >> מחלוקת במציאות >> נכון מהם לא ידעו לא ידעו היום אנחנו מחלוקת למציאות כן שואל עכשיו חביב מה המחלוקת רבינה אם נקרא רוצח או שרק או שהנחש הוא זה שרק ואז הוא כמו זה כמו שור שנגח אומר מהשאלה שאתה רואה אדם אתה רואה אדם מחזיק נחש מכרו מה אתה רצה לעשות כאדם אתה רואה אדם מחזיק נחש ביד והולך לחברו ומתחיל מקרב את הנחש לגופו מה אתה רוצה לעשות הוא רידף תהרוג אותו את האדם רוידב מה אתה קח לי שיניו הוא עומד או זה עומד זה ויכוח בית המדרש עכשיו אין לך זמן לשאל שאלות עכשיו הזמן שלך להציל את האדם מה משנה נחשינם עומד לא משינה עומד רועיד תהרוג אותו חיים זה שאלה פשוטה מה זה מחלוקת חלקיש על אש ש עניין זה מונו או חיצו גם מונו הוא רידב תרוגו אותו רודף מה עם הקשר השסרשלק רשלק רידב צו ומוכרחש למדש שום ממו אין דין רודף כן יוצא ספיר שת אין לו דין רודף למה יש שיש ממונו מה ההגיון מוחמ רשב שרק לרבי יוחנן ד ברידף לא שתקי צריך לישון ממונו ש הואברחם אויזר מציג לומד בסוגיה מסקנה ההגיון שלנו אומר שרודף אומר מה נעשה מהגמרא לא יוצא ככה אז הוא אומר ממשיך אומר ואם כי מדברי הגמרא יש לו מד אף פוחש חודב גם בגרמה הספר נותנת זה רודף אבל אומר לגבי קדרמן זה לא כן גם לרשלקיש זה רועיד משום שהוא גם ממשיך הלאה היה רמ לפני 20 שנה בישיבה של אמ דגרוידשב שם תלמיד אחד שאחר כך התשיבה הלך אוניברסיה למד והרג את רבי חקרו את אותו רם איך הוא למנז בישיבה דין רוידף כשיצא שהוא השם בכך שהתלמיד ששמע דין רוידף הלך רג את רבי אז הוא מודיע אומר עכשיו אני לומדים כאן גמרא רידף לא קשור שום דבר אחר כולכם יודעים שלא אמרתי שום דבר אחר חוץ לל גמרא שלא יקרה לי תקלה חיך לא חשב אף כ שעשה בעצם אבל אם חלילה בעוד 20 שנה יקרה משהו אז את כולם יודעים אז נמשיך הלאה אגב את דרותח למז שאתה רואה אדם רוצה להרוג את חברו הרוג אותו לא בעלגך שם דברו הבעל את חברה לא תמדם ראהך זה נמצא מהתורה אבל כן צד כן אל תהרוג ואתה יכול למנוע את הרדיפה אחר קח אישדר אתה רואה מישהו מקדח שלוף רוצה להרוג לך גרות ואתה יכול לראות בידיו שהקדח ייפול אז נפח אל תהרוג אותו קודם כל גבר והרמבם אומר שאם האדם יכול להיות לגברה הרג אותו הוא חייב מיתה בי שמיים של אדם על דין רודף הוא לא פשוט רודף בעיקר רק שניסית להציל לא הצלחת ואתה ואתה נלך להרוג אותו מותר לך להרוג אותו אבל לכתחילה תציל את את הזה שמעוים תציל אותו בדרכים אחרות הוא הדיל באונס אם רואה אדם אדם שרודף אחרי הרמור עשה על האונסה חייב להציל אותה אז אם יכול לפגוע בךד מבריו שב אם הוא לא יכול שרוג אותו מותר להרוג את הנס כן הטתי את שיעור דומה בקשר אחר כן שופטים עורכי דין מנושים של אחרים של אונס ישב שם שופט בית משפט אמרת מכיר סליחתך שאני אומר דבר לפי הלכה אתה רואה אדם שחודף אחרי נראה מורסה מותר להרוג אותו מה אתם מה אתם אומר משפט שלכם אני לא יודע אני אומר מה שאני אומר כן שמרתי ללכת לא שאלתי אחר כך מה מה משפט אומר גם לא מניות אותי משפט אומר אני אומר ש התורה אומרת אז אותם אם אפשר להציל צ להציל אם אי אפשר להציל מותר להרוג מי שרודף אחר אישה לאצ כאשר כל שצחו נפש כבר הזה אונס זה רצח תבינו עונס זה רצח טוב נחזור אלינו אז אומר מה אמר אמר בכיזר חזר אומר שזה שני דינים מבחינת רועיד גם רב שלקב זה רידב מה משנה זה אם ישה שמו סוף סוף האדם הזה עושה עומד להרוג אדם מצלצל אותו אבל כרח מנהן ורבי יוחנן ששמחיצב זה כאילו הרג אותו בידיים אז אפשר שב כר מפש כי זה רק ר זה רק ממונה ממונו אין מני לא סביר זה בדיוק מה הסברה אם הוא רוצה אם זה רועיד רודב חי מיתה מותר להציא אותו גם חייו אז גם כן דרם מזה מה מה שרואים מדרב שרג שאדם רודף בידיים אבל רודף אמצעי אחר הוא לאכי זה לא חיצו אומר לו זה נקרא גרמה כזה גרמה אמנם מדין רודף חייבים להציל את הנרדף גם במחיר חייו של הרודף אבל כרמני אין פה כי הוא לא נחשב רוצח בידיים מה הסברה בא רב ישראלי אומר סבר נפלא אבל לפני כן צריך לות סוגיה בסנהדרין סנז אומרת היה בהמ מחטרת שחבית אם יש לו דמים חייב דמים פטורת אומרת אם מחטרת מצנה הוא גב מת אין לו דמים אם זכר השמש דמים לא מה הפשט גנב בא לגנוב הוא בא בלילה במחתרת בא לבית באמצע אדם זר באמצע הבית באמצע הלילה זה ביתו חשד שהוא שודי זה עלול להרוג אותו. הגדים והרג אותו. אין לו דמים. מה? אבל הבית לא נחשב רוצח. אם זה השמש לו אז הפשט מהזר הזה שרה ביום. חזר פירשו לא ר ביום. אם ברוחק השמש שהוא לא בא להרוג אסור לך להרוג אותו. גנב גנב לא חייב מיתה אם יש חשש שרוג אותך אז אתה רשע אותו אתה רשון עבד אם זה גנב הוא המת אם הרגת אותו אין לו דמים כלום לא אמרה שמותר לך להרוג אותו אמרה שאם הרגת אותו אין לך עונש כי כי לא כי עשית את זה מתוך רצון להגנה עצמית אבל ידוע לך שהוא לא בא לגנוב רבות רק לגנוב אתה יכול להבק איתו הגניבה אבל לא יכול לך להרוג אותו גנב לך המיטה הגמרא מסביר את זה יותר בעמקות את הנושא אבל זהזה זה התורה אומרת אז הוא ה מחתר שבת החבית עכשיו הגנה באה ממחתרת ושבה חבית אם יש לו דמים חייב אם אין דמים פטור כלומר אם יש לו דמים אמרנו ככה אין אין לו דמים על הבית שהרג אותו פטור כי הוא הרג הרג אדם שהוא חשב שהוא בא להרוג אותו הוא כלומר בעל הבית שקם והרג את האיש הזה חשש שהוא רועיד שהאיש הזה בא להרוג גם מראש שהוא בא לגנוב אבל יכול להיות ש שאם בא לגנוב יתפתח תקרה יכול להרוג אז האדם בלילה מתוך א בהלה וכדומה חשש ש שה האיש הזה בא להרוג הורג אותו אז אז אין לו דמים אז ה אז אין לו דמים יוצא שהגנב הזה שב רודף ואם רודף ושבת החבית פטור כבר היה בעצם נכנס כניסותו למחתרת כונה לקנוב ועלול להתפתח מזה מצב שבלבת יהרוג אותו ואם בלב יהרוג אותו יהיה פטור זאת אומרת שיש לו דין רודף ורודף נמצא בסכנת מוות לכן אם הוא שבר חבית פטור יש הרי יש לו דמים אם בא לבית היה אסור להרוג אותו כלומר שהוא היה ברור לו שהוא לא בא כלומר דוגמה קיצונית אב שבא לגנוב זה בנו נו אין לך שעה שאב יהרוג את הבן והבן הרג אותו יש לו יוד הרגת את אביך מה הוא אומר חשבתי שאבי בא להרוג אותי נו נו אל תגזים לכן זה דוגמה קיצונית ידוע לך שהוא לא בא להרוג זהחש והשמש אבל אז אם אז הוא לא רודף רודף נקרא גג שיש חשש בא לבית עלו להרוג אותו בגלל שהוא מפחד שהוא בא להרוג ואז יש רודף פטור על החבית אבל אם אבל אם אין לו דמים אז אם אין לו דמים פטור אם בא לבית לא יענש ידן פטור אז אם בא לבית יענש אז זה שהב לא יכול שהרוג אם דמים לא כמו בא לבית יש לו עונש מוות אז זה שהוא הרחג אדם אז אה אז הוא לא קרודף ולכן הוא שמחבית והוא חייב הרי אם אין לו דמים לבעל הבית פטור מגל שהד שהוא חשד בו שהוא רודף ורודף חייב מיטה שהוא רודף על הבית א אז הוא שרחבית פטו הכלל הוא כלל פשוט אם רודף נמצא יש לו דין רודף נמצא בסכנת מוות בשעבר חבית פטור אם הוא לא ר הוא היה הוא לא היה רודף לא מסוות הוא חייב חייב גם פה דרג היה דבר כזה לפני כמה שנים בנגב באזור ספר יהודי שחווה שמו דרומי באמצע הלילה נכנס איזה אחד מהשכשכנים ה בני דודים שלנו נכנס לחווה והוא ראה שנכנס דם זר שאל מי זה מה מה נהד א ירא בו הרג אותו הוא רשם כרוצח הוא רשם כרוצח מהרג את האדם יושב שופ בית המשפט על כנסי המלכות ושמע זה לא יכול למה צריך להרג אותו לא צריך להרג אותו תשב אתה בחווה שלך בספר באמצע נר מה היית עושה השופט יושב על כושרתו חוקים פניו הוא דן לשיקו שיפו דעת הוא שופט יצא רע ש בארץ מה רוצים האדם הזה מה אם השופט עצמו היה בהלחבה באמצע הלילה מרגיש מה היה עושה שותק לוקח מתחור חכו בכנסת חוק דרום בעצם לקחו את הפסוק לתורה ועשו מזה חוק יפה פה בנת נזכרה שבתורה יש חוקים יש יש משפט יש משפט בישראל משפטים בלי ידעו עכשיו כתוב יודעים יש בתורה משפטים תוכדים אותם מ3000 שנה את השופטים הנאורים ה הפרוגרסיביים המתקדמים לחזות ינינו אם כן ה אזה זה פסו בתורה ולומדים שם תין והגמר אומרת ויק ויקע בכל והמת פטור בכל מק שאתה יכול להמיתו מה נרדף רשע להרוג את הרוז בכל מיטה שיכול לה הוא לא צריך לבחור במיטה כי רוצח חייב מיתה בסיף זה בית דין נרדף אין לו זמן לחשוב שאלות בכלי הראשון שיכול להרוג בצורה ראשונה הוא הורג משל אדם כמה שטינן הדין לא טוב יש כאן דוגמה שלא כזה איזה סבך אותנו צריך להרים דברים כל כך איזה המשך שם של שבת גם כן שם גם מדברת במחתרת בשבת גם בשבת אני לא יודע מי זה בא הוא צריך להרוג אותו הוא נפל עליו הגל בא במחתרת והמחתרת נפלה עליו אל תהרוג אותו הוא כבר הוא כבר קבור כבר רוטף מותר צריך להג מותר להרוג אותו רק כ שיש סכנה ממנו כשאין סכנה הוא לא חייב מסובך קצת כנס לפרטים נמשיך הלאה בדף עג מדף מנן רואה את חברו שהוא טובע בנהר חייב גר אותו שים מים לנהר שהוא חייב להצילו שני אמר לאם ראה יש לנו כאן שני מקורות מקור אחד זהמחתרת שהתורה בא בקמת אין לו דמים כלומר מי שהרג את ה את החשוד חשוד ברדיפה אז הוא ויש חשש רציני שהוא בא להרוג אז אז יש דין רודף הוא מותר להרוג אותו ויש דין נוסף ורואה את חברו טוב בנר בסכנה דברך כאן שני פסוקים למה צריכים שני פסוקים תסים את השא שם בא הרב ישראלי ומסביר דברים מביא דברים כל על מכונה מה קיצר בגמרא מובאים שני מקורות מרודף על כן נראה שניזה שני דינים האחד מנרמור עשה בו דבר שיכולתורה תקן הרעבן מושיע לה מה ש מושיע צריך להושיע בכל מחיר כך הגמרא אומרת והשני שלך רודב שזה הפקר יכול להרוכו באותה שעה פטור שימו לב יש כן שני דינים יש מי ש חודף דין הצלת הנרדף נרה מורסה כתוב אין מושיע עלה והחז אומרת כי ש יקום שרואצונשקר דבר הזה התורה משווה או נס ורוצח שניים אותו דבר אבל שם התורה מדברת הצרה אתה רואה אדם בסכנה חייב להציל אותו כולל מחיר במחיר ה הר הריגתו של הרודר אבל נקודת המוצא היא הסרת הנרדף אבל שכשאת אומרת אין לו דמים פסוק של אין לו דמים דמו כמים רודף אין לו דין אין זכות קיום מותר להרוג אותו כאן עכשיו הדין לא רק בדין הצלה ברור שני בשני מקרים זה הצלה אבל התורה חידשה שתי הלכות שיש שני דינים דין בהצלת הנדם זה לומדים דין מן הרעמורסה אין מושיע לה ופה בדמים לא אין לו דמים הוא פטור הרג את האדם שצריך שרודף שרודף אין לו זכות קיום רודף מותר להרוג אותו שהוא רק אחרי שיהיה לך אפשרות אחרת אבל כש אפשרות אחרת הרודף הזה הוא בר מוות לכן יש כאן נכון שני הדברים באים מהצלה אבל יש שני דינים דין בחפצה ודין בגברה דין הצלה שצריכים להציל את הנרדף בכל מחיר כולל מחייו של הרודף במחיר דין אחר שהרודף הוא בר מוות שימו לב זה הבחנה דקה בקמ שנימי משני האם יש קים לי ראמני אם דינת צלה נכון שמותר להרוג את הרודף כי אין אפשרות להציל אחרת הדרך היחידה לציל זה הרגיל אבל הוא לא ח הוא לא בר מוות הוא צריך להציל בתוך ההצלה אין ברירה אפעם להרוג את העודף אבל אם אם במחתרת הגמלו דמים שבזה במחתרת לקח עליו אחריות שהוא רודף והוא בר מוות אז אז תו מתגמרי מה הסברה כר לא שייך בכל דוגמה אדם עובר תחת גשר ראוע כל הל יפול אסור לעבור תחת גשר אסור סכנת נפשות והוא הולך ג שבוע באותה שעה היה שם רכוש חברו הוא שרף את הראש הוא היה תחת גשר ראוע גשר לו ליפול כל רגע מושכת חיים והוא שרף רכוש חברו חייב זה כאילו נראה מיניהם לא כי דורמני זה מדין מה זה קלי קלי דור מני יש לאדם שני דינים דין מוות ודין ממון הנש אותו בעונש החמור עונש הקל עכשיו לא דנים אותו זה מילים אחרות. יש כאן שתי תיקים. תיק פלילי ותיק ממוני. תיק פלילי. עכשיו דן לא דנים עכשיו בממון. הממון הוא בעיה בפני עצמה. עכשיו האדם הזה עומד להנס. זה דין בבית הדין שבית הדין לא יכול. בית הדין שדן בפלילים לא דן בממונות. אני יודע מה כתב לא כנס הפקמינה הזאת. א זה דין בבית הדין בדין רק מי שחיו דין מוות חל דין אתה לא יכול להות שני דינים לא יכול להגיד אתה גם חיי מיתה וגם חי ממון אבל שב דין נמצא בסכנת חיים בגלל סיבה אחרת אין דין אין אין דין מוות הוא עכשיו בסכנה גשטות שהוא עושה עומד מתחת לגשר באותה שעזיק זה לא כאילו דרמ הוא חייב יצא בשלום מתחת הגשר שישלם אז יוצ יוצא מכן כך מכאן בדיוק הנפקמינה זה מסביר חם אויזו שאדם יורה חץ יש לו דין רודף ודין חיצו שהוא שהוא הורג בידיים חלב דין מוות ולכן הוא פתמר מלך אבל הרשנקיש שאומר שחמונו הוא נכון שהוא רודף כי הוא הולך להרוג מישהו אבל הוא לא מדין חיצו זה לא שרוצח בידיים הוא גורם לכך ידי שהוא מדליק אש הוא גורם שיהיה רצח אזדין הצלת הנרדף ודאי צריך להרוג את ה את הרודף הזה אבל דין עונש מוות לא מגיע לדין רודף אין לו דין רודף בידיים שהוא חייב הולך מות והוא חייב הוא מותר להרוג אותו מנצדת הנרדף לא מצד החיוג המון שלו הבחנה מאוד מאוד יפה יש שני דינים פה יש דין סת נרדף ויש דין הרג חיוב המיטה של הרודף כי מדבר מזה שה רק במקום שיש דין חיוב ויטה לרודף המקום יש דין אחר של הצעת הנדף למרות שזה גם תוצאה היא הריגת הרודף כדיציל אבל אין דין זה לא מצד הדין שהוא בר מיתה זה מצד המציאות שיש כאן נרדה מישהו עומד למות ואתה השם בז תמנה את ה את העוות הזאת תציל אותו אבל לא מדין זה חייב מיתה כאילו זהמונו הסבר נפלא כן הסברנו את זה ש כזאת עכשיו כ נגיע לסוף הסוגיה אמרנו בסוף הסוגיה הגמרא דנה בשאלה חזרנו נח את השנו קושיה על מה שאמרנו עכשיו נזכור מה שאמרנו עכשיו שלפי רבי יוחנן שום שחיצה רוצח ששלקיש אין לו רוצח יש לו גרמה וזה בשניהם נכון מצן הצלה יש כאן הרגת הרודף אבל לא מדין לפי רבי יוחנן אישון חיצו הוא רוצח הגמרא בסוף בסוף ס דג דנה בשאלה רוצה לשחקים את המחלוקת שתקיש מפקיד יש הבדל משל דין תמון אש פטור בתמון כשה רבי יוחנן ויש להמים שום שום מונו אז כמו בור פטור מאדם לכלים וכמו שורתם ש מחצי נזק כל בעל חיים כל נזק יש לו את ההגדרות שלו אש יש דדים פטור תמון אבל אם אתה אומר שאש משום חיצו אדם ששורף ביד ידיים זה מזיק זה לא זה זה לא מדין אש זה דין מזיק מזיק הבדל תמון לא תמון אם זה אש מדין ממונות מובח הבדל בין תמוד לא תמון כי זה דין מיוחד בארבע נזקין ארבע אבל כן שור בור והבר ואם אם זה עבר זה אש אז כמו לכל אב יש דין מיוחד לאש דין מיוחד פתו אבל אם אש בכלל לא מאוות נזקין זה זה אדם המז אדם המזק כזה חייב כל דבר הולך לא ידעתי תמון לא ידעתי שם מה זה יודעת אדם חייב מועד עולם בין ערישן בין עונש שוגזיד אונס לרצון אתה לא חשבתי לא ידעתי מה זה מה אתה שורף חוש חבך אז אפשר לשת את רבי יוחנן נתן איזה תירוץ בסוף היא אומרת הסבר אחר מסכנה הגמרא אומרת הגמרא חיים אלא אלא למן דיתה משום מקחיצה משום ממונו מה הפשט בגמרא אומר הגרא באות א' אומר הגראה נכתב בצד הרי הרמבם מפרשים שחזר מפירוש הראשון כל שנפל עליו מפרשים דחיו חיצה ומשום ממונו מה מה קרה שעכשיו מסקנה הגמרא אומרת שגם אומר רבי יוחנן אישום שומונו אז מה המחלוקת אומר זה חיצה מאוד מה הפשט מה הגר אומר קיצור הגמרא מסביר את הגמרא שריף הרמבם אומרים שלפי המסקנה רבי יוחנן משומונו לא מש חיצו אז מה אמר רבי יוחנן לא אמר כלום הוא ורבי יצחק יש אותו דבר אז כל מה שמדנו כל הסוגיה ארוכה הזאת כל היה לא נברא הכל אין אין הב רבי חמיש מונות לא מה אז מה זה רבי יוחנן יש להקש הלכה כרבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן רב שמ לא רבותיי יש כאן נחלת דוד נחל דוד אגב כן בראשוני ישות בלוז' הוא הלך בדקו של הגרה אבל אז אני אומר לך דוד שיט המקובצת בשם הרב רבש בש כתוב הוא הבין ככה אמר ש מחיצה מוד נמי דנו חייב רקד במאונו אבל לדשים שום חיצו את מי שום דינם חיצו גמורים יש את זה משחצב אבל לא חצב גמורים בכל זאת זה לא חיצב כאן רבי יוחנן עונה על השאלה של רשתג בהתחלה מה אתה משווה אש לחיצים חטא זה כוחות, זה גופו, זה זורק אבן. אשפשתה מאליה איך אתה איך אתה נותן לאש דין חיצים? זה לא שייך בכלל. אומר אני לא אמרתי חץ ממש זה מה שלא זה לא כמו זורק אבן בכל זמנו שהזיק אש התפשטה יש לה דין חיצין דין כאילו חיצין אבל לא ממש ז אומר לפי זה לפי רבי יוחנן אש שהתפשטה והרגה זה לא רוצח הוא חייב בעצם מסכנה יוצא שגם רבי חמשתקיש ש בסוגיה של של א שורף גדיש זה גרמה הוא לא מסקנה הוא סובר תראו יש נפינה יש זה לא הבנת כל המקורות למה סוגיה מסבכת תראו תו הרמבם תראו רמ שעברה הזיקה את האדם וחבלה בו הרי מביא חייב לזכה בשבילו פה צרוב שלו כאילו הזיקו בדיוק כי הזכו בדיו שם שישום ממונו פה הוא מביא שישום ממונו הוא הרי הוא כמי שזה רק בחיצו הרמבם עושה כאן שילוב זה בעצם מה שהגרה אמר דת הרמבם שאבר זיקה חייב על חבל חבלה כאן נפקמינה ברשלקיש פיר שלקיש אדם ש אשפה אש ששרפה חבלה באדם זה כמו שור חבל רק שב רק נזק לא משנה צער ריבוי שבט בושת לפי רבי יוחנן זה חיצו הוא חייב שםג בושת לא בגלל שבושת כוונה אבל לכן יש ארבע דברים הוא חייב ארבע דברים ישום שו חיצו כן לעניין חבלה אישום שמחז הרבה דברים אבל לא כל פעם בל תמון לא תמון פטור כי זה לא זה לא חיזון ממש יש סכ מסכת ס אומר מה הדין אישו ב אישו בשבת דוגמה הרי תולה של האש זה אבנו סכינו ומשאו שנחם בראש גגו כזה למדנו זה הפרק אם אדם השאיר כן אבנו סקנה מסו בראש הגג הוא מצויה זה תולדה של אש מה הדין אם סכין כזה נפל ושחט בהמה השחיטה כשרה לפי רשתקשלו מי שחט ממנו שחט לא הוא שחט זה לא אדם זה בהמה ששחתה מה שחתה שחיטה שחיטה האם לרבי יוחנן זה שחיטה כשירה תוסות מה שכן הרן אומר לא הרי לפי המסקנה זה לא חיץ ממהממה זה לא כוחו זה כאילו כוחו זה כמו כוחו ולא כוחו זה לא שאדם שחט אדם ששחט נכון הוא זרק סכין דבר שהוא קצת קרומטיקה זרק סכין בשת בהמה השיטה כשרה זה רק חץ ירה חץ הגמרא מספרת סיפורת חולין גם ירה חץ עם סכין והסכין חתך בהמה כשרה כשרה כי זה כוחו אבל אם הוא אבל אומר הגר זה שהסכין נפלה מכוחו בגלל שיש לה דין אש ושחטה דם זה לא שהוא שחט בידיים שלו זה לא בידיים שלו הוא לא עשה הוא הדין זה היה גגו זה רשות היחים ויש רשות הרבים ונפלה הסכין דרשות הרבים שבת חייב מרן לא הוא לא רוצים ש רבים זה גרמה אסור אסור לעשות את זה אבל זה לא אומר שזה שהוא שהוא הוא הוציא בידיים בשתי חשות רבים שום שהוא חיצב זה לא כפשוטו שהוא חץ רבי יוחנן מסכה חוזר בו הוא לא ככה הוא הסביר לכתחילה זהו משם ממונו אלא שדין חיצו מבקין חבל ארבע דברים ועכשיו לפי זה חזרנו לסוגיה עם ה עם הכלב עם עם הגדי הז הגמרא הסברנו קודפ רשבה הזברנו את ההבדל בן דרשק לרבי יוחנן שרבי יוחנן זה מישהו פטור שקרה ממני ולפי רשנק פטור שאין רק בשטי בגופו אבל אם הזיק הש את הגדיש אז הוא לא חייב בשום דם מ לפי עכשיונה עכשיו יוצא שלפי רבי יוחנן זה אישו זה לא כמו שהוא רוצח יש לו דין כמו רוצח אבל הוא לא רוצח ממש אז חזרנו שרבי יוחנן סופק לרשלקיש בעצם בנקודה הזאת א לא במסקנה לא יהיה דרבי יוחנן רשלקיש במסקנה צריך להיות שגם רבי יוחנן צג שהוא הציב קובו של עבד ולא זה רב ג מה עשה לרמבם שומר אחרת שהוא שרף את הגדיש פי הרמבם מפת את המשנה הזאת לפי רבי יוחנן שהוא שרף את הגדיש בגדיש שרף את האבת והוא פטור משום חיצו הרימרנו עכשיו שרשלקיש רבי מוד לרשקיש לא רוצח בידיים כאן צגי דבר החדש הגמרא בדף ל אומרת זה תראו דף ל עמוד א הגמרא אומרת שם כך תן חזקיה מכה אדם מכה בהמה המכה בהמה לא חילקת בה בין שוג בין מזיד בין מתכוון שלא מתכוון דרך ידע דרך עליה פות ממון חייב בממון מכה מכה בהמה ועוד דין מזיק מזיקן הבדל שוגג מזיד דך על ידי ירידה מזיק חייו אף מכה אדם שכמד בהזקת שכמדרה מני לא תחלוק בו בין שוג בזתכנס מתכוון דרדיה לחומות אלא פטרום מות חזקה מחדש כחידוש שכר מני זה רק שאם אדם הרגם חמיתה אז הוא פתום גד גם אם הוא לא חייב מיתה הוא עשה משוגג בלי כוונה עוד דרך או דרך עלייה כלומר הגרזל היה דרך עלייה ונפל נפל מאחוריו משוגג זה לא כמו שהוא בגרזן מול האדם הוא ראה את האדם לפניו נשל הברזל זה מחרב לא ראה את האדם אז אפילו אין אין לו דין אפילו הוא אפילו גלות לא חייב אבל כי בדר פטור מדועי קודם לאיזה בית דין מביאים את האדם הזה לבית דין שידן בית דין ממונות או בית דין שדן דין נפשות נכון נפרשות יפתור אותו בסוף יגידו פטור אתה לא חייב מיתה אתה לא ח גלות אבל הדיון של האדם הזה של כבר נעשה בבית דין של נפשות בית הדין זה לא עוסק מונות מונות לך בדין אחר כי מני זה לא רק מרצח חייב מיתה כזה זה המעשה שנעשה הוא הוא דבר שיש בו שיש בו עונש מוות והאדם הזה צריך לדון לפני בית דין של 23 יכול להיות שיפטרו אותו אגב כאן ביני זה לא נמצא בגמראות נמצא ברמבם מלכות מלכים גם מכות חוצה בסוף גם אם בית דין פותר אדם שהוא לא רצח אין עדיראה יש עדים בדי התראה אז חושבים שהוא פטור הוא לא חמיתה אז מה הוא זכאי מה אתם חושבים אדם הרג אדם חוץ שני עדים רק לא יתרו בו אז לפי דין תורה הוא לא חייב מיתה אז מה זכאי ילך ברחוב רגיל רצה לך את האדם לו משבר לך עכשיו איזה מפתיות מה זה רצח אדם רבותיי אל תשגו עונש יקבל מסר עולם יקבל התורה לא בירה על זה זה נתנה למלך כל מקום טוב התקלתי עם זה פעם תלמיד שאל אותי למד מסכת מכות באיזה ישיבה כאשר זמנו אם הייתים רק זמרו חמים מיתה אם עשו פטור בא אליי ושאלתי הרם שאלתי את הרם איך זה ייתכן הוא פטור האדם הזה עדים זוממים הרגו אדם את פטור אומר כן זה פרה אדומה אמרת לא פרה אדומה אתה זה ש בכלא מעשר עולם כמ חייו לא כתוב בגמרא נכון כתוב הרמבם לא בגמרא טעות בני אדם ח לפעמים אדם לד גמרא כמו קראי מה כתוב מה שכתוב איפה השכל טוב מה אני רוצה לומר לכן חשוב הדיוק הבית הדין שדנו את האדם הזה דן אותו בדיני נפשות והוא לא יצא פטור יכול אז כל מקרה ידו גופו איזה שמגיע לו אבל הדיון אז זה פותר אותנו ממונו כי עוסקים בדיני נפשות עוסקים בני נפשות לא עוסקים ממונות יוצא וזה רבי יוחנן דר שלקיש דר שלקיש דנו חת אחד כגרמה עם אדם זה ש שרף לו את הדם הזה אז שדנים עכשיו לפי זה זה נכון שבזמן שהוא לפי רבי יוחפ שלקיש יש לו דין רודף אין ורק צלה ולא אין פטור כנראה בני למסקנה גם ח סובר ככה סובר שמץ אין לו דין חי מיתה אבל דין דפ בכל זאת מכיוון שחישוב כ יש דין חיצו עניין פטור ממון יש לו דין שחיצה כ ראינו זה זה הסה קצת דקה ראינו שלפי רבי רבי יוחנן יש שמחיצב זה רק כאילו חיצו לגבי חבל באדם ישב כאילו כאילו חווה בידיים וחייב ארבע דברים עכשיו אני רוצה גם מי זה רוצח הוא הוא לא נושע כרוצח בידיים שחייב מיתה אבל יש לו דין רוצח הצד הממוני שרוצח לקים לדורה מני שזה בדבר יש לו דין בידיים זה עונש מוות אין לו דין ידיים כי הוא לא רצח בידיים אבל דינים המונות חובל זה דינים ממונות הוא הדין ברוצח יש שני ברוצח רוצח שהזיק יש לו שני דינים דין מה מט שבו שזה הוא פטור כרזה אבל ממון שבו הרי באותה שעה שהוא רצח הוא גם הזיק ממון צד הממוני יש לו דין חיצו מי פטור אני מפריד בין העונש מוות שלא מגיע לו בין עונש ממון שזה כן ככה חיצו זה החידוש של רבי יוחנן שמבחין בין חיצו ין עונש מוות וחיצו דינמון