איך להוכיח בדור שלא יודע לקבל תוכחות - צדקת הצדיק סעיף ס' - הרב יהושע שפירא

אנחנו בס כל מיני צער וייסורים שיש לאדם על ידי אדם אחר בין מדעתו בן שלא מדעתו רק בגרם הדילי נגרם צר לאחר לכן אפילו מוכיחו על ידי זה מצטער הוא הרצועה מרדות לו על עוונו כי גם הבושה בצר שיש לאדם בעוונו כשמוכרים אותו גם זה הוא ליסורים לבנו ולכן יש לאדם להיזהר שיהיה הוא נקי בזה ו כמו שכתוב הפגתי את דמי ישראל את דמי ישראל על בית יהו יש פה רשי דווקא דיברנו על זה לאחרונה לסוגיה הזאת בדיוק נכון בשיעור הקודם איך קיונו בדיוק לזה לא ר קשו ות טוב ובתרגום אתם רואים פה למטה ושער אדם פלחי תעבת דש י בישראל לינון על פלחו לבעלה תון אנון למית גבת וכן אחשב דם זכאי על בית יהו אז אומר רשי דמי בית אחו שהרג יו יזראל שעבדו את הבעל והלכו הוא ובניו הוא הכוונה להיה הוא ובניו אחרי כן ועבדו עבודת כוכבים לכן אני חושב עליהם דמי בית אחו כדם נקי כלומר כיוון ש א אחאב עבו עבד עבודה זרה באמת היה דינו למיתה א יהו שהרג אותו בסוף הלך בעצמו ועבד עבודה זרה כיוון שעבד בעצמו עבודה זרה אז ממילא לא היה לו טענה להיות זה שמכה את בית אחיו לכן נחשב לו כאילו פקד כאילו הוא שפך דם נקי למרות שבית אחיו היה דם חי ולא דם נקי אבל כיוון שהוא היה מקולקל באותו דבר אז ממילא לא היה לו את הזכות ל להרוג את בית אחו לכן נאמר גבי בעשה אין שם ברשי נראה ברשי וגם ביד יהו בן חנני הנביא דיבר השם דבר ה השם עשה לביתו ועל כל הרעה אשר בני השם להכניסו ממעשה דיו להיות כבית ובם ועל אשר כה אותו פירוש רשי ועל אשר יקה אותו הכוונה את בת רובם אועיל וגם הוא הלך בוחטות נמצא שלא היה לו להורגו לכן נענש על הריגתו לכן מצינו בהושע פקדתי את דני ישראל בית יהול וסר מדרכי אחו נשו על הריגתם וה חפץ חיים הביא את העניין הזה להלכה בהלכות לשון הרע כמו שאחד מהתנאים ש בהלכות לשון הרע א שמותר להגיד לשון הרע על מישהו כדי א להביא תועלת של ר מן החטא זה רק כי מי שאומר את הסיפור הוא לא לוקה בעצמו באותו עוון כי אם הוא לוקה באותו עצמו באותו עוון אז אף על פי שבאמת הראשון שעליו הוא מספר הוא לא בסדר אבל לא אין את הזכות להוכיח אותו כיוון שהוא בעצמו גם כן לוקה באותו החטא אף פי שלמשה צריך חיון תמיד מתי זה כך אה כשבא לידיי פעם מעשה כזה ש אחד היה עליו א איזה איזה טענה חפץ חיים מוסיף שאפילו שהוא לא חטה באותה דרגה כמו אחב אלא בדרגה יותר חוטה אבל כיוון שזה היה באותו חטא אז אפילו שהדרגה יותר חוטה זה לא א תפקידו ל אז פעם היה היה מעשה ש היה מישהו מקולקל בענייני אריות שה צריך לטפל בזה ואמרתי שאלתי פסק הלוחה שמי יכול גיד שהוא נקי בעניין הזה אם זה גם מישהו והט מישהו יכול להגיד שזה שאיין לו שום פגם בענייני הריות איך אפשר להגיד דבר כזה שלושה דברים מן אדם לצות בכל יום אז א ה כן ערורי עבירה אחד אם זה ערורי עבירה אדם יכול להגיד שאין ערורי עבירה של הריות בכלל מה אפשר להעיר בגמרא שמה כתוב שש שצא בכל יום ום תפילה רור עה חרכ כתוב שמותם באריות רובם בגדר ותם שם זה אריות ממש כאן זה רק ארורים כן אז רואים שיש אריות ויש ארורים כ ברור שיש דל אבל זה בדיוק מה שהחפץ חיים אומר שאפילו אם זה פחות אבל זה באותו העניין אני שאלתי שאלתי רבותיי מה לעשות טב אז אמרו לי שכן צריך לפעול ולעשות אחד מרבותי נזף בי אמר לי ונגיד שאסור לך לעשות את זה וזה לא בסדר אבל אנחנו לא מחזיקים טובה ליהו ש ניקה את ביתח מן העולם מסירות נפש כבר אין לך לא זיפה טעימה אז ברור שגם צריך לשכול את הפער והאם זה משהו א שהוא שוקל בערך או לא וגם אם כן אם זה צורך צורך רבים זה יכול להיות ש אף על פי כן צריך את זה של ות לא פשוטות גם לא מצאתי חוץ מחפץ חיים שזה נפסק באחד הפוסקים חפץ חיים פסק את זה מהגמרא בגמרא זה לאב מה כפסק ל אוכל לא רוצה גם הדוגמה בגמרא זה מישהו שהיה לו עץ שברשות הרבים ומישהו בא אליו לדין על זה שתו אותו שיש לו עץ ברשות הרבים אז הוא הלך קצץ את העץ שלו לפני שהוא דן אותו ו זה לא באותו עניין בדרג זה היה ממש אותו דבר כן זה משהו אחר טוב צריך י מה לא הוא רק אמר שאין זכות להוכיח למי שלוקה אותו החטא זה מה שהוא אמר ו לא היה לו זכות לעשות דין צדק באחר מפני שהוא בעצמו ד זר אז הוא אומר גם אם זה דין צדק אתה לא יכול לעשות את הדין צדק הזה אם אתה בעצמך לא קר אותו עניין ברוך אתה אדוני אלוהנו מלך העולם שכל חוכ ש שגם אחרי הוא לא י טוב ולכן נאמר התקוששו וקושו קודם התקוששו ואחר כך וקושו שזה בדיוק המיס הזה שאתה לא יכול לשמור אחרים לפני שאתה קשות עצמך ואחר כך קשות אחרים ובלו אחי ינוש דל אחי ננש ל כך אם לא אז הוא ננש ל כך וייסורים הבאים לאחר על ידו שלא מדעתו אין הקדוש ברוך הוא מביא אלא על ידי מי שנקי בדבר כי אין הקדוש ברוך הוא רוצה להביא את הכלה לאיש ישראל אם לא שגם לא יש משפט בזה שיקבל העונש על מה שנענש זה על ידו על דרך שאמרו במכות הקדוש ברוך הוא מזמנם לפונדק כן שזה ברוצח בגג ומצח ומזיד מזמינה לפונדק אחד עולה על הסולם נופל זה שעלה על הסולם ורצח בשוגג ולא גלה עכשיו יגלה וזה שרצח במזיד שנפלו עליו הוא רג נעשה פה הדין אז ממילא גם לזה שרוצח ו שוגג יש פה איזה סגירת מעגל נכון כי גם הוא היה עליו דין גלות שלא בוצה ועל ידי המעשה הזה יבוצע בו דין גלות לכן אמרו בסוטה כשאין האיש מנוקה מעוון אין המים בודקים אשתו מפני שהיכולת להיות המוכיח מזהיר את אשתו שלא תשתה זה בתנאי שהוא בעצמו נקיא מאותו החטא אבל אם הוא לא נקי מאותו החטא אז הוא לא יכול להיות זה שמוציא את הדין צדק לאור אז מה מה ההוראה פה לעבודת השם שבעצם אדם צריך להיזהר מלגרום צער למישהו אחר אפילו אם הצער הזה הוא צער מוצדק ו רק אם המצער אין לו שום נג גיעה באותו צער אז הוא שליח אמיתי נקי ולא מעורבב אבל אם לא אז הוא הרצועה באישה ו אדם לא לא רוצה שיגלגלו על ידיו חובה רק שיגלגלו על ידו זכות ולא חובה האמת היא ש מעלה פה שאלה גדולה מאוד שאיך אדם מגדל ילדים הרי חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר בדרך כלל מה שהאבא מחנך את הבן זה באותם דברים שאבא בעצמו נפל בהם נכון שלפעמים יש כמה יצא דופן לכלל הזה אל בכל ז בדרך כלל זה לא שאבא שהיה שקט ורגוע וקשוב מוליד ילדים פראים א' כי אין כל כך הרבה אבות כמו התיאור הראשון שתיארתי וב כי יש קשר גנטי בין האב לבן ומילא גם בין ההתנהגות של האבא להתנהגות של הבן אז איך אדם מוליד בנים לעולם אחי לדע הוא מביא להם צער ואיסורים וגם איך אדם מחנך תלמידים הרי כדי לחנך צריך גם לפעמים להגיד ביקורת באמת היום אנחנו נמצאים בדור שלפעמים התלמידים אומרים ביקורת על המורה יותר מ שהמורה אומר ביקורת על התלמידים עולם הפוך ראיתי אנחנו נמצאים בתקופה שמרוב ה רצון ללכת בדרך של ימין מקרבת ואהבה איבדנו את הגבולות זה מכת רוחב יש לי חבר פסיכולוג חילוני לגמרי גדל בקיבוץ ה אשתו גדלה ה גדל בעומק העולם החילוני ו הוא עסוק חלק מעבודתו בבעייה של התפוררות הגבולות ועקירת הסמכות ההורית והמית שהורים ומורים איבדו את הסמכות שלהם ואייך בונים סמכות חדשה ש לא צריכה לחזור למה שהיה פעם אבל היא כן צריכה להחזיר את המושכות לידיים של ההורים ו העולם החינוכי עוסק בזה היום לא מעט יש להם רעיונות מאוד מעניינים על הצבת גבולות הם לא לגמרי מתאימים לנו אבל יש להם רעיונות מאוד מעניינים אבל אני רוצה להביא מחקר אחד זה שהם בדקו הורים שבמהלך טיפול משפחתי נאמר להורים שהם צריכים להציב גבולות לילדים שלהם ילדים בגיל ה1 אמרו להורים אתם צריכים לקרו ליילד ולהגיד לו אלה ואלה הגבולות אנחנו רוצים שיהיה א' ב ג ד ככה אנחנו רוצים לנן את הבית שלנו באיזה שעה חוזרים הביתה שות שותים אלכוהול או לא שותים אלכוהול עושים כך לא עושים כך אלה הגבולות שלנו ובדקו את המצב הרפואי של ההורים שיודעים שעכשיו הם צריכים ללכת לבן שלהם או לבת שלהם ולהציב להם את הגבולות מה קורה להורים אז מה קורה להם הם כמו תרום אירוע לבבי כלומר כמו לפני התקף לב הפר מטרים הם כמו לפני התקף לב מגיעים לכזה מתח כשהם צריכים להציב גבולות שהם מאבדים את ההשתנות והכל זה בגלל ש מעודף ירעה עברנו לאהבה שלא יודעת להציב גבולות וכל הצבת גבול נחשבת ל מלחמה למה הם כמו לפני אירוע לבבי הם מרגישים שיוצאים מהמלחמה ומי יודע מה יהיה לא רק מי יודע מה יהיה הם כנראה מה יקרה במלחמה הזאת פסיד הם כנראה פסידו הם החלשים פה כלומר ההורים רואים את עצמם כחלשים כ מפסידנים כחסרי עונים והילדים על הסוס זה לא יאומן לאן הגענו חלק מזה זה גם א הוראות מטורפות של משרד החינוך מטורפות לגמרי ילד מגיע לבית הספר במטרה מוצרת להכות חברים שלו בסוף ש שנה אני מספר סיפור מסוף שנה הזאת לא משנים קודמות הוא מגיע בשביל חיסול חשבונות ברמ האחרון מנהל בית הספר אומר לו אל תגיע כי הוא יודע בדיוק בשיל מה הוא הולך להגיע אל תגיע לא מעניין אותי בכלל האם המנהל יכול לעשות משהו כדי שהילד לא יגיע לא מה בסוף הוא צריך לעשות אם הוא ביצע את זממו אפשר להגיד שלונה במשטרה על זה שהוא אמר שהוא יסגור חשבונות המשטרה תעשה משהו אם הוא ביצע את זממו בא וסגר החשבונות אתה יכול להזמין משטרה אם הוא עכשיו בקר אותה אתה יכול להחזיק אותו עד שתבוא המשטרה עכשיו אפשר ככה לנהל בית ספר האם המורה יכול לאיים עליו שאם אתה תכה אותו אתה לא תצא לטיול שנתי לא אסור לו הוא רואה שהולך להיות מאומה שתי חבורות בבית ספר הולכות למהומה של מלחמה ביום האחרון של לימודים האם מותר לו לשחרר אותם שעה לפני הסוף כדי לחסוך את הבעייה הזאת לא זה לא בסמכותו של מנהל בית הספר משהו מטורף לגמרי קרו סרסו כל יכולת חינוך אנחנו לא סוברים ככה ולכן אנחנו צריכים לחשוב אז מה מה עם מה שקורה פה לכאורה כל זה אומר אל תחנך אל תטיף אל תבקר קשות את עצמך קשות את עצמך קשות את עצמך אם תצליח פעם קשות את עצמך לגמרי אז נדון נראה אותך רק שלפי זה התקוששו קושו הוא גם מוקש מאוד כי מי יכול להגיד שכבר התקוששו אומר שאחרי שהתקשרת שזה הקשות עצמך אחרי זה בקוש תקשו אחרים אז יוצא שהצלחת במשימה ש לקשות את עצמך מי יכול להגיד שוא הצליח במשימה הזאת מה רא לי מוזר להסתכל על זה כל כך בקיצוניות לפי המצ של הגמרא היה לו עץ הוא קרא את העץ היה משהו מאוד מעשי פשוט שזה ברור שאם הוא יבוא לבידי אותו אחד לפני הדיין שהדיין הזה בעצמו לוקה במשהו ין כל כך זה ברור שזה לא שייך כלומר מצד החיצוני ברור שזה נאמר רק במצבים בהירים חי נראים לעיין אם הילדה צועקת והאמא צורחת על הילדה למה את צועקת תדברי בשקט זה באמת מגוחך זה פשיטה איפה בדיוק גובר גבול נראה לי שהאמת היא שהגבול עובר בגבול הטעם הטוב מכיוון שלכל אחד יש טעם טוב במקום אחר אז גם כל הדבר הזה הוא כנראה עובר לכל אחד במקום אחר אלא שאם זה עבר את גבולם הטוב שלך ואתה שמחת על זה שאצל אחר זה לא עבר זה לא בסדר כמו שאם אצל אחר זה עבר ואצלך זה לא עבר זה כן בסדר כומר זה תלוי הכל לפי מה שההוא אדם יש פה לימוד אמיתי פנימי ושהוא צריך הרבה כנות והרבה נקיות פנימית והאמת היא שאת הבסיס לנקי הזאת כל אדם יש לו אותו לא צריך לחשוד בעצמו שאין בו דם בדרך כלל לא הולך לבקר אחרים בעניינים שהוא בעצמו נכשל בהם ואם כן כן אז איזה קול פנימי אומר לו תגיד לי אתה עושה צחוק הוא צריך להיזהר מזה והוא צריך להיזהר מזה לא רק כי זה לא בסדר אלא כי יש פה הנהגה אלוקית שאתה רצועה ביד השם יתברך ובעצם אתה צריך להיזהר שלא להסכים ל לתפקיד הזה הקדוש ברוך הוא שלח אותך לתפקיד ואתה לא צריך להסכים לו האם יש דברים כאלה הקדוש ברוך הוא שולח תפקיד ואתה צריך לא להסכים יונה יונה כן הסכים כן היה אמור להסכים כן ה היה אמור לה אז משם ריה הה הפוכה אמה סה שבא להחריב את ירושלים נכון בא הי לכפור יד באור גברה אז הוא באמת א וגם לכאורה מיש רבנו להבדיל ערף ממני ואשמידם ושה אותך לגוי גדול והוא לא לא מסכים ם העין כן אני בספרך אני לא מוכן להיות הגוי גדול במקום האומה הישראלית אז ה הסירוב הזה הוא הבנה שהקדוש ברוך הוא שלח אותי לשליחות שאני לא צריך ללכת בה אני צריך להתגבר ולא ללכת בה אז כך כ שהקדוש ברוך הוא שולח אותך להיות רצועה בישה למישהו אחר אם אתה לא נקי בזה בצורה שעוברת את גובלת תו אז אתה צריך ואד רבה במידה מרובה חושב שהלימוד בדור שלנו זה שאנחנו צריכים ללמוד כן לשים גבולות כלומר צריך ללמוד איך מחנכים באהבה תוך כדי שמעת גבולות ושמעת גבולות של יראה יש הבדל גדול מאשר שמעת גבולות של אהבה מה מה מבחין בין שמת גבולות של ראה למת גבולות של אהבה סימת גולות של יראה בדרך כלל נעשים מ להט וחום הלב כלומר הם עסוקים בגוה ולא בחפצי הם לא עסוקים בעניין אלא במבקר ומבוקר כשאדם מתיל ראה אז מה מיירה התוקף האישי שלו שיכול להיות מובע על ידי עונש אבל בעצם העונש הוא רק ה שליח העני של המבקר הוא ה משקל לעומת זאת המבוקר בעצמיות יש איזה עניין שמצריך עונש ואמורים לפגוע בו כששמים גבולות באהבה זה לא בגבה זה לא בגברא של ה זה ששם גבולות לא בגברא של זה שמקבל גבולות לכן השמת גבולות היום אומרים בעלי המקצוע צריך להיות בשני אופנים שינט לו את הגברה יחדו וינקו אותו וישאירו את החפצה אחד זה שהכללים צריכים להיות אוניברסליים ולא מקומיים כלומר לא עכשיו אתה לא תעשה את זה אלא אצלנו לא עושים ככ אצלנו לא עושים ככה זה כלל רוחבי שממילא מפקיע מהסיטואציה מפקיע מהאישי ועוסק בבניית הצווי והמערכת הכלליים הדבר השני שזה צריך להמר ברוגע ובשקט ובקור לא בחום ובלט לא בקור בן אישי בקור בנוגע למשקל של מה שעומד כאן על הפרק צריך להגיד את זה באופן שהוא ענייני ואולי אפילו עוד יותר מזה לא רק שזה צריך להיות בקור ולא בחום אלא בצורה לימודית ולא תוכחת כלומר אני מלמד פה לימוד מעביר פה מידע אבל לא מוכיח מוכיח זה אומר שאני מאשים אותך שאתה לא בסדר כשאני מלמד אותך אז אני פשוט יוצר את המערכת כפי שראוי שתהיה ואז אני מפקיע את האישי ומציב את הענייני עכשיו הענייני איננו סותר אהבה כי אני אוהב אותך מאוד רק שזה הכלל לטובת כולנו ואם נעבור על הכללים לכולנו יהיה לא טוב אז לכן אני אני עוסק בכללים הטובים לכולנו זה לטובתך זה לא נגדך מה שאין כן כשאדם מחנך בעיירה אז טובתו של ה נידון המבוקר לא מעניינת אין משקל ל אכפתיות בטובתו של המקבל התוכחה באמת גם תוכחה מהירה אמורה להיות מלאה באהבה תוכו רצוף אהבה לכן ואוהבו שחרו מוסר יוצא שהוא שכרו מוסר מפני שהוא אוהבו ובאמת הנאהב אמור להרגיש שכש משחררים מוסר אוהבים אותו ואם הוא לא הרגיש את זה אז באמת זה לא אהבו סימן שמשהו פה חסר עכשיו חוסך שבטו באמת צנא בנו ואוהבו שחרו מוסר אבל יש עוד משהו בין זה לזה שאדם אומר אני לא שונא את הבן שלי אני אפילו אוהב אותו רק דבר אחד אני לא יודע איך לאהוב לשחר מוסר ביחד אני לא יודע לכלכל את התרת הד סטרי הזה והדרך לכלכל את הצטר הזה זה אני חייב לשדר שמה שאני פועל כרגע זה לא סותר את האהבה וממילא להפקיע את ההתנגשות הבן אישית ששם נמצא עומק הנזק כשזה הופך להיות אוינות ולהשאיר את זה כמשהו שהוא קביעת כללים ענייניים ולכן גם אוניברסליים לא מקומיים לא רק במקרה הזה עכשיו תעשה כי ככה אמרת כי כך אמרתי אלא אצלנו עושים כך וכך ו ה עניין השני הוא שזה נאמר בשלווה בנחת כתהליך לימודי ולא כתהליך של התנגשות ושל מחיצה של המבוקר על ידי המבקר ח רק התנאי הראשון שזה אומר אצלנו לא עושים ככה הרבה פעמים זה אמירה ששמה את ה מתלמד בחוץ איך זה נסע בצורה שהוא מרגיש אחרי שאומרים לו אצלנו לא עושים ככה שהוא חלק מאצלנו ולא אצלנו לא עושים ככה כאילו המשפט הבא זה ם אתה לא רוצה אז אתה אז אל תהיה אצלנו יש הרבה זה מה שעולה לי לראש והרגשה של ה ככה אני שמעתי בחינוך שחינכו אותי כ לא בבית פה לא עשים כ בית ספר פה לא עושים כה נו לא עשים כזה שאלה אתה רוצה להיות חלק ממן ומה אתה מציעה שצריך להיות הקדמה של אהבה שברור שאתה שאתה חלק מאיתנו אני מסכים אני מסכים אם כי לעתים צריך לחדד ש התאוה את חלק מאיתנו אבל אם לא תנהג לפי הכללים אז אתה מחליט לצאת החוצה זה תלוי ברמה של א א המשקל של הנושא המדובר יש נושאים שגם אם תעשה אצלנו לא עושים ככה וא אתה תעשה ככה ואצלנו גם מי שעושה ככה למרות שאצלנו לא עושים ככה אצלנו מקבלים אותו ויש גם אצלנו לא מקבלים מי שלא עושה מה שאצלנו לא עושים ב שתי מדרגות וכמובן שזה בעצמו צריך להיות משודר או בדרכים מדוברות ממולל או בדרך של שדר לא מבוטה במילים אבל יש דרכים לשדר האם כשתעלם עושים תישאר בבית או בחוץ למשל היום אני רואה לא לא פעם שהורים מאפשרים לילדים שלהם להרביץ להם בל שלהורים אין גבולות ום פחדים להיכנס לאימות בהיסטריה בפניקה אז כשהילד מרביץ להורה אז ההורה מנסה כל מיני תמרונים אבל הוא לא יכול להציב לילד את הגבול וכשה הורה אומר לילד אצלנו לא רצים לאבא ואמא הוא צריך להתכוון שאם אתה כן תרביץ אתה לא תהיה אצלנו ולהתכוון לזה לגמרי ברוגע וזה טובת הילד שאם אתה תרביץ לאבא ואמא אתה לא תהיה אצלנו זה תובת הילד הוא חייב להבין שיש גם כללים שהם חדים ושהם או או הוא זקוק לזה הוא זקוק למישהו שיעצור אותו להרביץ לאבא ואמא ואם ההורים לא עושים את תפקידם בנושא הזה הם גורמים לו נזק עמוק ונוראי ומפוררים לו את הבסיס היציב שעליו הוא עומד וזה אבא ואמא כי אם אבא ואמא הם אנשים מוקים ועוד על ידי הילד שלהם אז הבסיס פור אז הם חומסים מהילד את הבסיס שעליו הוא עומד זה רישות והאם אם הוא אתה ממשיך להרביץ אתה תהיה בחוץ כאן גם פיזית וגם מנטלית אנחנו לא מקבלים דבר כזה אין דבר כזה להרביץ לאבא ואמא מי שמרביץ בחוץ מי שלא התרגל לזה יכול לעשות טעויות בדרך ולא לעשות את זה נכון ויכול להיות שהוא צריך ללמוד איך לעשות את זה בשלבים נכון כדי להביא את הילד שלו לגבול הזה אבל הורים חיייבים לשדר לילד שמי שמרביץ לאבא ואמא הוא בחוץ והם חייבים לשדר לילד גם שיש חומרה שונה למעשים שונים ויש דברים כאלה שאצלנו לא עושים אבל אם תעשה לא נורא נחייך ונמשיך הלאה בכלל אם כבר הגענו לזה זה כאילו איך מוכחים בדור שלנו שזה לימוד עצום שולה מכאן הוא לא בדיוק הסעיף אבל בעולם מהסעיף זה לימוד עצום איך מוכחים בדור שלא יכול לקבל ו ך יותר מאי פעם בעבר וממילא גם דור שלא יודע להוכיח יותר מאי פעם בעבר אז ה כשאתה רוצה להוכיח מישהו אתה צריך לבחור על מה אם אתה מוכיח אותו על הכל בבת אחת ובאותו משקל אתה לא מאפשר לו שום דרך של תיקון אתה טובע ממנו טביעה שהיא באמת בלתי אפשרית ובמקום לאפשר לו להתקדם אתה תוקע אותו לכן חלק מהמשימה של ההורה זה לבחור כהורה אתה יכול גם להתחשב באופיו של הילד ובצרכיו והורה טוב נטה מאוד תחשב בזה אולי אפילו יותר מדי אבל כורה אתה צריך לבחור מה חשוב לך ומה לא ולהתרכז במה שחשוב לך ואותו לשים כגבול ובינתיים לתת לדברים אחרים להתקבל אחר כך יש דברים ש אין אין עליהם מקור בשס יש שאלות שאין עליהם מקור בש שהראשונים הם הראשונים שנשאלו דבר כזה למשל נדמה לי ש הרבש הוא הראשון שנשאל האם סופר שעשה רווח קצת יותר גדול בין מינ למילה בסוף פסוק כדי להקל על הבעלי קורא שלא לטות בסוף פסוק האם הספר קשר או לא אין לזה מקור שס ונדמה לי שלפני הריב ש אין מקור לשאלה הזאת הוא הראשון שנשאל שאלה כזאת הראשון שנשאל את השאלה שלנו זה כנראה הרשבא האם רב שמדריך ציבור צריך להגיד להם את כל האמת המוחלטת של איך צריך לנהוג גם אם הוא משאר שאם הוא יגיד את זה הם לא יכלו לנהוג ככה וממילא הם יבואו לחטו גם בדברים חמורים יותר או שהוא צריך להגיד להם חמור חמור תחילה יש לזה זכר בשס אבל לא הנחייה מפורשת והשבה פסק ו בשאלות האלה בדרך כלל מסתמכים על הרשבא הזה שצריך להגיד חמור חמור תחילה ואף על פי שיצא כאילו התרנו את הקהל צריך לינג בתמונה כמובן אבל אפשר להגיד חמור חמור תחילה ואחרי זה את הקל וגם זה תלוי מה וזה שוט שוב שוט ריבש המפורסם האם לאפשר לרווקות לטבול במקווה שעל ידי זה אם הם נופלות לא יהיה איסור איסור כרת מל שהם יתבלו לניד אתן אז לא יהיה איסור כרת אבל מתוך כך בנות ישראל יהיו הפקר יותר כי אם אן סור כרת אז אין מה שיחסום את זה ומה ריבש אמר שיהיה כרת ובנות ישראל לא יהיו הפקר זה שבנות ישראל במובן הציבורי יהיו הפקר זה יותר חמור מכך וכך קריט פרטיות לכן גם היום בזוגות חילוניים אם כן אנחנו יודעים שרבים מהמהם עוברים אחר כך על משהו יותר חמור מכרת על אשת איש ובכל זאת והיה לכן מקום לא להשיא אותם ולפסול בכוונה את הקידושים והיו כאלה שרצו לעשות את זה והיו גם מעט מאוד שעשו את זה ואנחנו פוסקים שלא כך למה כי קדושת המשפחה בישראל יותר חמורה מכך וכך ואפילו אחוזים גבוהים של עבירה פרטית של אשת איש ושמעתי פעם שרב שלומה זלמן אר בך באו אליו שני תלמידי חכמים גדולים בעניין הזה אני חושב שאפשר לשאול את הרב דודי דודקביץ זה אולי הוא אפילו נכח שם אני לא זוכר את המזה בדיוק תשאלו אותו הוא ודאי זוכר הוא שימש את רב שלמה זמן הרבה מאוד הר דודי ו הם רצו לומר כך בעלו ך קשה מאוד למצוא מקור שקדושת המשפחה זה דבר כזה גדול שאפשר להקריב בשבילו הרבה הרבה איסורים של אשת איש ורב שלומה זלמן כך שמעתי השתמש בביטוי שבכל זאת למדתי תורה יותר מכם אולי הרגיל להשתבש בביטויים כאלה גם לא לא חושב שזה בדיוק הביטוי במילים האלה אבל בעצם מה ש אמר להם אתם לא רואים לפסוק בזה זה הסמכות שלי גם אם נראה לכם אחרת אתם צריכים לקבל את דעתי נקודה זה אחריות עצומה לדעת זה עיסוק שרק גדולי הדור יכולים לעסוק ולא לא קטני הדור משקלים כאלה מה התורה רוצה בסוף כשצריך להעדיף זה או זה על כל פנים לענייננו אז החמור חמור תחילה הוא בסיס גדול וכשיש הרבה מה לתקן אז צריך לבחור מה הדבר המרכזי שעליו הולכים אפשר אולי יותר מאחד אבל לא להכביד מדי ורק אחרי שהוא כבר מבוסס אפשר להתקדם הלאה ולא לעשות הטעות ללכת על רוחב גדול מדי של משימות בבת אחת ובוודאי להימנע להשוות משקלים כל אדם זקוק למשקלים של חומרה וכולה ומשקלים של חומרה וכולה זה באמת שאלות מאוד קשות ועדינות מאוד קשות ועדינות ויכולים להיות ב מחלוקות לא פשוטות יכולים להיות מחלוקות לא פשוטות השאלה איך אתה אתה מתייחס בכלל לנסיעה למירון וכמה א לג בעומר במרון היא עומק עבודת השם שלך היא משליכה על ההכרעה בדרך כלל עד כמה דחוקים אתה מוכן לעשות אפילו אם יש חשש שאיזה שוטר יהיה ללא בסדר יסע בשבת האם אני צריך לחשוש לזה או לא זה שאלה שיש לה שאלה מקדימה האם מרון זה הלבה של ל הרגה של עבודת השם שלך או לא אם זה הלבה של עבודת השם יש מקום לד חוקים אם לא אז לא והרעיה שיש כאלה שבפרשת חיי שרה בחברון שיש הרבה חילולי שבת על ידי יהודים בלי שום ספק זה נראה להם בסדר אבל מרון לא מה ההבדל כי זה ליבת עבודת השם ש וזה לא ממלא זה שאלה שנוגעת למה ליבת עבודת השם בכלל ו ממלא מה המשקל וכך גם לענייננו שאדם צריך להכריח גם את המשקלים ומה המשקלים באמת זה שאלות של ענקי עולם אדם לא היה לו מקווה עדיף שילך רחוק ויתפלל לא במניין הוא עדיף מניין ולא ילך למקווה שולחן ערוך פשוט מה ענין פשוט שם עניין יך חסידים מהם שלן רך נו מה ככה גרמזה כן ה תמ ק חסידים סומכים על הגר בזמן כשמ גם גם על הדור הזקן כן בסדר זה שאלות גדולות שאלות גדולות באמת מי שגדל צל חסידים פעם השתבח ה אדמור בסלוני מדרכנו האדמור של היום כדאי לראות קצת את הספרים שלו יש לו ספרים דרכי נועם באמת רועי ספרן יש פה דרכי נו ישב מסובים בבוס לא אבל יש לפי שנים יש רק שתי חלקים א וב הדרכי נועם לא אבל יש לפי שנים כל שנה את כל השבתות יש לפי שנים זה החדש זה בהוצאה יפה יש בהוצאה ממש פשוטה לגמרי כל שנה יש את הזה אתזה ראיתי ששכחתי גם שקוראים לזה דרכנו א יש לו דברים יפה יפים ו הוא נשוי לנכדה של הרבי מויזניץ הקודם לאחיינית של הרבץ מוויזניץ והוא הגיע לויני ו מושה הרבי הקודם מויזניץ השתבח בנכד ככה הם קוראים לזה השתבח בנכד שלו שהוא הגיע לוזני הוא הגיע למקווה ה היה כתוב שמי שלא שילם בערב שבת שלא יטבול בשבת ואף על פי שהוא היה משפוחה זה הכל בעלות של המשפוחה ומשפחה בכלל לא בטוח שצריכים לשלם בכלל בוודאי אוכלים לו וזה הוא לא טבל מתפלל בלי מקווה וא השתבח פה ואמר תראו איזה נכד יש לי שהוא מוכן למסור את העומק של הטעם שלו הלמבה בשביל ספק גזל א הלוואי שנזכה גם אנחנו אל זה לא קצת כאילו לא צת מצחיק לשאול בשאלות כאלה מישהו שהוא זה לא ליבת עבודת השם ש נכון זה צריך למשול מי שכל חיות שלו זה ממירון והוא רוצה לדעת מה לעשות בשבתות כאלה מכ הוא צריך לשאול פוסקים שהחיות שלזה מרון כלומר לא אותי אני אני זה לא החיות שלי אבל אני מתפעל מאוד ממה שיש ש לפחות זה יש לי התפעלות עצומה מהחיות שיש שמה אז לפחות יש לי אבונה שצריך לשאול את מי שיש לו חיות בהקשר הזה אם כי אם יש למישהו פוסק רגיל אז הוא צריך לטרוח להסביר לו כמה חיות יש לו מזה ו טוב שאלה ברוך אתה אדוני אלוהים ח