איחוד הלכה ואגדה | עבודת אלוקים - שיעור 14 | הרב יהושע שפירא

טוב, אנחנו מתחילים שוב איפה שהתחלנו אתמול משען לחם אלו הלכות ומשען מים אלו אגדות. העם צמוד למים. אתמול שאלו אותי אחרי שיעור ומה שהרב צוודה אמר שלאמונה אין פרסטיזה'ה זה היה ביקורת ולא א הכוונה. והוא עסק בלהפוך את המצב, לשנות את המצב לכך שלאמונה יהיה פרסטיזה'ה וגם הצליח במודע מרובע. אמרנו שנכון כיוון שאנחנו בממשק עמוק גם עם תורת חבד, שם זה עוד הרבה יותר חריף. שהחלק הפנימי הוא תופס נתח נכבד בהתמסרות לתורה גם בקביעות הזמן גם בקביעות הנפש ושם עיקר הפרסטיזה'ה היא ללמדי פנימיות א יש עוד בתי מדרשות כאלה אבל פחות א א ציבוריים יותר קטנים מקובלים יצא בזה אבל הכוונה של דברי הרב ציודה היא לא שצריך לכוון למקום שבו הפרסטיזה'ה נמצאת רק בנגלה אלא ההפך זה היה ביקורת על המצב הזה א אחרי זה נשאלתי על העניין וראיתי שכנראה לא ביערתי את עצמי מספיק אז אלא אני מפרש דבריי כן אז והאגדה הגדולה והאדירה היא כוללת רזי תורה בכל מחקר נסגב וקדוש שרק מי שמשים בה לימוד של קריאות מדי יום ביומו יזכה לבוא שעריה ויבוא גם עד אותה מידה להיות דולה ומשקה לאחרים לכל דור ודור כפיץ רחיו עד לפני המילים לכל דור ודור כפיץ רחיו אז אה בתם מדרש נוספים הם נמצאים שם לגמרי בכל דור ודור פיץ רחב כאן היובלים מתפלגים שהרב כשהוא מדבר על כל דור ודור לפי צרכיו הוא מדבר על כך שימודי אמונה כוללים בצורה משמעותית מאוד לימודי הבנת הדור התהליכים שעוברים עליו הייחודיות שלו בהיסטוריה, גם בהיסטוריה של תקופת הגלות, גם בהיסטוריה לעומת בית שיני, לעומת בית ראשון, לעומת כל ההיסטוריה, אנחנו בתקופה מיוחדת במינה שונה במהותה מכל מה שקדם לה. וגם אם עדיין אנחנו לא עומדים על כל מלא הגאוליות שעוברת עלינו אבל בממקים היא כבר נמצאת וכשהרב מדבר על לימודי פנימיות לכל דור ודור לפיץ רחיו הוא בוודאי מתכוון גם על העניין הזה למרות שהוא לא אומר את זה בפירוש כאן אבל זה רמוז בעניין לכל דור ודור לפיץ וזה נוגע זה אה כתבי הרב שבהם זה מתבאר יותר מכל מקום אחר. לא שהרב התכוון כאן להעיד על עצמו, אבל זה ממילא אה מה שעולה מהדברים שכל אה הבנת הדור של הרב, ספר אורות וכל הספרים הנלבים לזה של הבנת התהליכים של האומה הישראלית במהפך היציאה מגלות לגאולה וכל מה שנלווה לזה זה אה ה חלק מהמה שהם צמא לגדות למה הוא אומר שפה מתפרק האישה >> כי בוודאי בחבד לא מתכוונים כשלומדים פנימיות ללימוד ספר אורות או שאני לא מבין זאת שבתוך תבי אז יש התפלתות זה גם נכון, זה גם נכון שבתוך לומדי הרב מה צרכי הדור זה נתון למחלוקת. זה לא שיש על הכל הסכמות. עד כמה נלחמים בפרוגרס זה מחלוקת. עד כמה נאבקים על ארץ ישראל ובאיזה אופן זה מחלוקת. עד כמה אה בלימודי אמונה מדגישים צד אחד וצד אחר. זה מחלוקת. או בתוך הציונות הדתית יש היום מחלוקת גדולה עד כמה אנחנו מזדהים עם כל לובשי המדים ובביקורת על העולם החרדי או שאנחנו מזדהים הרבה עם העולם החרדי ויש לנו ביקורת על איך לובשי המדים מתנהלים מולם יש לנו גם וגם אבל השאלה מה המשקל וזה גם נתון תון במחלוקת אצל תלמידי הרב לכל דור ודור זה צרכה וזה זה ממילא קר עצום לאושר של דעות מה באמת צורך הדור צורכי השעה על מה על על מה נלחמים מלחמת חורמה ועל מה אנחנו מקבלים את החולשות של האומה זה של כבירה יש כאלה שאומרים על ארץ ישראל נלחמים מלחמת חורמה וברוך השם היום זה פחות נצרך כי הממשלה הזאת ושר האוצר הזה כלומר בהיותו השר במשרד בביטחון עושים בזה פלאות אה בבלתי נתפסות פשוט אף אחד לא היה מאמין שזה מה שיקרה ברוך השם סיעתא דשמיא עצומה וגם אנשים מוכשרים שתכננו את הדבר הזה בפרטי פרטים בחדרים סגורים ועבדו בצורה מקצועית והגיעו ל אה א זה גם מקליט נכון עבדו בצורה מקצועית והגיעו ל א מהפכה עצומה אבל בעבר נגיד בגוש כטיף היו חלק מתלמידי הרעב שרצו להילחם בחריפות יתר והיו חלק מתלמידי הרעב שרצו שלא להילחם וכשאחרי זה הגיע הפרוגרס אז זה קצת להספך אלה שמנוגע לארץ ישראל רצו מלחמת חורמה בנוגע פרוגרס רצו בעדינות ואלה שבנוגע לגוש כטיף רצו בעדינות בנוגע לפרוגרס רצו מלחמת חורמה איך יודעים איך יודעים זה שאלות שרק ענקי תלמידי חכמים שספוגים מכל תמונת המבט של הרב אמורים להכריע וגם הם מרגישים שזה כבד להם על הכתפיים אבל הקדוש ברוך הוא שלח אותם אנחנו הולכים אחרי רבותינו להכריע בדבר כזה זה מעשה גדול ונורא והוא נובע לא מפסקה מסוימת כי אתה יכול לבחור גם פסקאות אחרות. התורה מלאה מפסקאות לכאן ולכאן כמעט בכל נושא. השאלה מה המכיע וזה אתה רואה מכללות כל דברי אה פנימיות התורה וכללות כל פנימי דברי הרב. א ויש בזה דעות מרובות. זה חלק מה אבל זה עצם זה שיש בית מדרש כזה שהוא עסוק בשאלות האלה ו מביא ראיות כדרכה של תורה ודען מתוך עומק של ההלכה האגדית הזאת זה ומה צריך ללמד את הדור ומה לא צריך ללמד את הדור וזה שאלות י גדולות כשאנחנו נו התחלנו לעסוק בתשובה אז א בגלל שאני קשור לחבד אנחנו בדרך קצת חבדית ו לדעת חלק מחבריי התעלמנו מהדרכת הרב ציודה הרב ציודה הדריך שבדור הזה צריך קודם לקבל עול מלכות שמיים ואחרי זה עוד מצוות ולכן היה הרבה שהייה בקבלת המלכות שמיים ולהניח תפילין לאנשים ברחוב זה קבלת עון מצוות בלי לעסוק בקבלת מלכות שמיים בתחילה אז תקפו אותי לא מעטים בזה ש א אנחנו עוסקים בדרך החבדית ולא בדרך של רבנו הרב צודה והדברים הגיעו לרבותינו. קודם כל בתחילת הדרך עשינו קינוס גדול בתל אביב בבית כנסת ריקננתי. היה כינוס גדול ו א זכינו להביא לשמה כמה וכמה מרבותינו ודאי הרב אריאל, הרב זנמן מלמד ועוד. וכולם גיבו את המהלך א שצריך תנועת תשובה. שלא עוסקת בסדר של קודם קבלת מלכות שמיים ואחר כך קבלת מצוות ואחרי זה רב אברום גיבע את זה והרב אליהו גיבו את זה ובסוף כשהגיעו לרב טאו שאני א מרוב פחד לא הלכתי יראת תלמידי חכמים אני לא הלכתי לרב טאור אה לשאול כשהגיעו לרב טאו א גם אנשים שהם ביקרו את המהלך והיו פה להבין והלכו לרב טהו ו אמרו לו אבל הרב ציודה אמר קבלת המלכות שמאי ואחרי זה קבלת המצוות אז הרב טה אמר זה לא דור שלו אבל היום כבר זה משהו אחר ובעצם היה לנו הסכמה דרך אגב הכל חתום היה חתימות הסכמות מקיר לקיר על הקמת תנועת התשובה זכינו להסכמות של כל גדול לידור על מה כל גדולי תלמידי הרב על מהלך שאנחנו פתחנו בפריצה לגושלה וכולל גם א פעולות חבדיות קלאסיות דרך אגב היה פעם כינוס רבנים אה סיפרתי לכם חלק אחר בו על העניין של הנש שירה פעם אבל היה קוס רבנים היה שבת רבנים בחספין והרב אריאל גם היה והרב אריאל כשהוא דיבר נסע הוא חבדי לועט שצריך ללכת לכירוב צריך לזה צריך להפצות פשוט נאום חבדתי לוה הייתי בעלם מוחלט אז אחרי זה הוא קורא לי, הוא אומר לי, אני יודע, אני יודע מה אתה חושב בישיבה אני צריך לאזן אותך, אבל פה אני אומר את האמת. אפילו לא שאלתי, הוא רק ראה על הפנים שלי. הוא גם לא היה צריך לראות על הפנים. הוא חכם עדיף מלראות על הפנים. אז הוא ראה, אז הוא קורא לי, אומר לי, אני מבין אני מבין מה מה הקושיות שלך. אז אתה יודע בישיבה אני צריך לאזן אותך שיהיה קצת א שלא תתפרע יותר מדי הוא לא אמר את המילים אבל מסתום הוא התכוון אבל אה אבל אבל כאן צריך להגיד את האמת זאת האמת הייתי וזה הפתעה מוחלטת בשבילי והתלבטתי מה זה אומר לי שאני צריך יותר להתפרע או שאני צריך בישיבה להיות יותר מוזן אז עשיתי גם וגם טוב, נחזור לענייננו. על זה כל דור ודור כפי צרכיו. וזה מה שאנחנו בבית המדרש משתדלים הרבה מאוד לעשות בחנוכה אחרון. כל העיון ומה תפקידם של הקפלניסטים בציונות דבר אין להם לדעת ומה שנולד מזה ולמה צריך את זה פעם שנייה אחרי שכבר הרצל הוציא אותנו ידי חובה המאדרין ומן המאדרין בעצינו דבר אלה עם הדעת ולמה זה צריך לחזור עוד פעם ומה זה מוליד היום לעומת מה שזה הוליד אז זה חלק מממש ה העניינים האלה כשמגיעים לרמה ה אה מתבוננת על הדור בצורה ממשית ווודאי שהרב עסק בדברים כאלה באופן מרובע מאוד אבל כל זה נובע מעמקי הדעת שהרב מלמד אותנו שהם עוד הרבה לפני השאלות הפרקטיות של התופעה הזאת או תופעה הזאת זה להבין מה בכלל כנסת ישראל עוברת מה זה תהליך הגאולה באיזה רובד העיקר פועל ובאיזה רובד רואים תופעות ות שהם מייצגות חלקית באופן ישיר את העומק הזה ויפ איפה זה מייצג באופן הפוך כלומר ואיפה הדור שכולו זכאי בפנימיות הדור מתגלה באופן של דור שכולו חייב בחוץ באופן של דור שכולו זקאי בחוץ שזה סוגיה ענקית איך מיישבים את שני הניגודים העצומים אור וחושך שמשמשים בערבוביה בלשון הרב במאמר הדור בנוגע לתהליכי הנפש של הדור שלנו. כל מחנך א בשל רציני כשהוא נפגש עם חבר'ה תוססים ו חריפים הוא יודע שהוא צריך לראות את הפנימיות הטובה שלהם. וגם לראות איפה הפנימיות הטובה הזאת מתגלה. לפעמים מתגלה במקומות מפתיעים ולא א טריביאלים. ואיפה ה טוב הפנימי שלהם מתפרץ בצורה לא טובה בגלל שהוא צריך עוד תהליכי הבשלה. ומה אם תעביר לכי הפשלה? ואת זה למדנו בכתבי הרב הרבה הרבה על ים כל דור ודור וצרכיו ו זה לא העניין לפרט את כל הסוגיה הזאת כמובן רק להזכיר אותה הלאה כוח החיים והתחלפות החומרים זה עכשיו הרב מסביר את הפעולה של משען מים מה מים פועלים במערכות הפנימיות שלנו לעומת מה שפועל האוכל במשל ומתוך כך הרב עולה להסביר את הנמשל מה פועלות האגדות לעומת מה פעולת ההלכות אז כוח החיים והתחלפות החומרים לדקי הגידול והצמיכה להעמיד הגופים והכוחות התלויים בהם על מכונם בא תמיד רק ממצב הלך. כלומר, יש את החומר עצמו שהם צריכים. אנחנו צריכים מינרלים, אנחנו צריכים פחמימות, אנחנו צריכים חלבונים, אנחנו צריכים מוצרי גלם שיהיו נתונים בתוך הגוף, אבל אנחנו צריכים שהם יהיו בתנועה והתחלפות ו וחיות ולא שרק יעמדו במקום. אם אדם יקבל דרך אגב דרך אחת את הבעיות נגיד ברזל הוא דוגמה טובה לזה שאם יש חוסר בברזל אז לקחת ברזל זה לא עוזר הרבה ברזל זה חומר ש הכנסתו לא גורמת לו להתפשט מספיק בגוף הוא לא נכנס למערכות ואתה מכניס אותו הוא נמצא והוא יוצא וזה הכל הוא לא והרבה עיסוק יש בברזל באיך אתה גורם לזה שכשאתה נוטל אותו אתה גם מצליח ל ל למסוך אותו בתוך כל המערכת כי המערכת היא זו שחסר לה אה לא עצם הנוכחות בגוף אז ההתחלפות החומרים וכוח החיים במובן הדינמי של השינויים זרחי גידול צמיכה. כלומר, כל התנועתיות של חיי הגוף וזה נכון מהצומח, הצומח חי כמעט רק על נוזל. בתוך הנוזל יש מינרלים. אין אכילה של א של מוצק בצומח והוא רק עוסק בצמיכה והוא רק עוסק בנוזל. הוא צריך שבנוזל הזה יהיו בהבלוואה בהבלאה גם המינרלים וגם החומרים הנצרכים לו אבל הוא רק נוזל כי זה רק כוח הצמיכה אחר כך בבעלי חיים בעלי חיים כבר אה נוגסים במוצק או טורפים אותו אוכלים אותו זה יכול להיות עסף זה יכול להיות אה אנטילופה אבל בסוף הבעל חיים מגיע גיע אל המוצק ויש לו מערכת של שיניים והעיכול של מערכות מוצקות אבל שתיית המים זה לפעול את הצמיכה עם היסודות המוצקים שהכנסת ולהבין שאת כל הדינמיות ואת הגדילה וההשתנות שנצרכת כל הזמן בכוחות החיוניים שזה נצרך דווקא למים ולא לאוכל. זה היסוד שהוא המשל להבנת החשיבות של דברי אגדה ש א חז"ל משווים אותם למישן מים. אז כוח החיים, בואו נקרא עוד פעם, כוח החיים והתחלפות החומרים. אחד מהיסודות בעולם הרפואה זה חילוף חומרים. היה לנו בישיבת תלמיד שבחנוכה הוא היה חוגג עד הרבה הרבה לפני חנוכה הוא היה יוצא משכיס והולך לקנות כמה סופגניות ואוכל כמה סופגניות וכל בוקר הוא היה מהכירים בישיבה וכל ניסיונותיו להשמין א לא הועילו הרבה רק הועילו לא להיות כל כך כל כך רזה ופשוט יש לו התחלפות חומרים מהירה מאוד וכל מה שנכנס עף מהר א א לתוך המערכות ומשתנה ו אז הוא צריך א לכן הוא מרזה מהר אז הוא צריך הרבה הרבה חומרים כדי שההתחלפות המהירה לא תחלה אותם אז זה הדינמיות בעמיד הגופ והכוחות התלויים בהם על מכונם. שמה זה מכונם? מכונם זה לא מצב סטטי אלא מצב חי דינמי חיוני. אז כל זה בא תמיד רק ממצב הלך ועל ידי מצב הלך. כשאתה יבש יש לך מספיק אוכל, יש לך מספיק מינרלים ויש לך מספיק כל יסודות אומי הכל מת. רחמון לליצלן. המצב היבש הוא האוצר בקרבו את החומר המוכן למעשה. כלומר, אם תאכל חומר שהוא לא רלוונטי, אז הלך לא יועיל לו. אבל החומר המוכן למעשה, כלומר חומר כזה שאם תוסיב עליו את הלך אז הוא הופך להיות לחיים דינמיים, זה המצב היבש. אבל רק המצב הלך יגיעהו לתעודתו על ידי הפעולות הכימיות והשפעת החיים. עכשיו הרב הולך לנמשל. האגדה. עכשיו הרב מסביר ברמז למה נקרא שמה אגדה שהיא אחדות הפנימית שמאגדת את הכל היא לא עוד חומר כשאתה אוכל מינרלים אדם חסר לו מלח בדרך כלל יש לנו הרבה יותר מדי מלח אבל נגיד שאדם חסר לו מלח אומרים לו אתה צריך לאכול יותר מלח אז עכשיו יש לו מלח בגוף ויש לו מספיק יש לו את החומר הזה ואת החומר הזה ואת החומר הזה ויש לו את כל החומרים מספיק אבל זה לא מספיק שיש לך את כל החומרים והם מונחים איזה מחסן בתוך הגוף אתה צריך שזה יעשה סירקולציה ויעבור בכל המקומות שהוא צריך לעבור והתערבב בכל מה שהוא צריך להתערבב ואתם יודעים שבסוף לתאים מגיעה רק מתיקות אנחנו אנחנו חיים על מתיקות. גם מה שאכלנו אה מר או חריף או חמוץ בסוף הכל מתעקל עובר תהליך והתאים מקבלים רק מתוק. זה מומחיות של סוכרתי לדעת את החשבון כשאני אוכל משהו מתי ואיך הוא התהפך למתוק. אז בסוף הכל מתהפך למתוק. רק ויש שלבים שונים במהירויות שונות והוא נגמר במהירויות שונות. עכשיו מי שאין לו חושים לזה זה לא עוזר כל כך אבל מי שיש לו קצת חוש מתמטי אז הוא כל הזמן מחשבן אכלתי ככה זה ככה זה וזה שלא תצטרכו אז ה המציאות הנוכחת של החומר זה לא עושה כלום החומר צריך כל הזמן להתמסך להתערבב עם כל השר אז האגדה מה היא עושה היא מאגדת יוצרת מחלקים נפרדים מערכת חיים אחת שפועלת בהרמוניה המאגדת את הפעולות ההרגשים והמושכלות הפעולות איזה פעולות מדברים כאן של המצוות ההגדה לוקחת את הפעולות של המצוות את הרגש של המצוות ואת השכל של המצוות ועושה מהכל דבר אחד היא לא פועלת רק על חלק יש הלכות פועלות מה אתה צריך לעשות פרטי פרטים יש הלכות מה אתה צריך להרגיש הלכות כאלה בתורה חמורות בתורה אהבת השם יראת השם זה מה אתה צריך להרגיש מצוות מה אתה צריך לדעת אתה צריך לדעת תורה בכלל וצריך לדעת את השם בפרט יש מצוות הדעת אבל האגדה היא עושה מזה דבר אחד. ההלכה עוסקת בכל פרט לבדו והגדה כל האופי שלה זה שהיא מערבבת, מארמנת, הופכת את הרכיבים החלקיים הנפרדים למערכת חיים אחת פנימית שהכל בכללה. וחוץ מזה שהיא מערבבת, מערבת, מאגדת את כל החלקים בתוך האישיות, שזה פעולות, הרגשים מושכלות, שזה כמובן בנוי על נפש, רוח, נשמה ו אה מוזכן, מורגש, מוטבע. כל ה כן, יש פה שלישיה הכי קלאסית בהבנת נפש על פי פנימיות. פעולות הרגשים מושכלות אבל הרב עכשיו עובר גם החוצה זה לא רק בתוך האישיות אלא את הפרט ואת הכלל הרב לא היה עסוק בלמחוק פרט ולא להגביר את הדבקות בכלל תוך כדי זה שהתעלמות או התנקרות או דיקוי של הפרט זה לא הייתה דרכו אלא לראות גם את התמונה ברזולוציה הגבוהה של פרטים וגם ובמידה יותר חשובה את התמונה הכוללת שזה האגדה הרי מה האגדה עושה מאגדת אז האחדות הכוללת של הרב שאם היא יקרי יסודות שיטתו זה הראייה של הכללות, לא רק של כללות ישראל, של כללות האומות, שכללות ה היסטוריה, של כללות הנבראים, של כללות העולמות, שיר מרובע מפורסם יש שירת נפשו, יש את שירת האומה, יש שירת החיים, יש שירת ההוויה, יש דרגות בכל התמונה כולה ואנחנו אומרים אשר אשרי אמרנו היום פעמיים אשרי טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו ורחמיו על כל מעשיו זה לא שהוא אכפת לו מכל המעשים אבל מה קורה עם רובן זה לא משנה העיקר שלא זה לא עבד ככה זה שאני דואג לכל הגוף שלי זה לא אומר שאפשר לתקור אותי עם אחת באצבע בתא בודד אחד אם מישהו עושה את זה אני קופץ אני מעיף אותו אני דואג לכל פרט אבל זה לא שאני כל הזמן חושב על כל תא בגוף אני מסתכל על כללות המערכת עם הירתמות בשעת הצורך לכל פרט ופרט כשנזקים לעסוק בו אז את הפרט ואת הכלל האגדה מאגדת את הכל היא תחלק שלל היא תיתן כן, תחלק שלל. הכוונה היא שמאחדות הכוללת נותנים את החלקים בצורה נכונה לכל מרכיב. זה בעצם חוזר ל תורת עובד האלוה של מי? >> של רבי יהודה לוי בכוזרי. שתורת עובד האלוה. הזה החסיד הוא המשל שנותן לכל כוח את מקומו והתורה מתייחסת לבריאה של האדם שכללות כל כוחותיו הם נצרכים לעבודת השם אלא שיש כאלה כוחות שנותנים להתמעט ממה שצריך ויש כוחות כאלה שנותנים להתרבות ממה שצריך כשאוכלים זה נאכל כששותים זה נשתה כשמתפלל לים זה לא מתפלל כשמלומדים זה לא נמד והחסיד הוא המושל הוא אומר צריך לאכול פחות ולהתפלל יותר ממה ש הטבע שלנו היה זורם לולי ההנחיה של עובד השם של החסיד שאומר מה צריך להרבות מה צריך למעט בניגוד לטבע שהיה מרבה את העניינים הנמוכים וממעט בעניינים הגבוהים העובר כבד השם הוא מייקר את העניינים הגבוהים ומגביל את הנמוכים אבל לא מדכה אותם אז היא תיתן לכל חלק לחלקי האומה לכל דור ודור את מחסוריו מאוצר הכלל אוצר החיים וכאן אנחנו רואים שהרב כשהוא מדבר על פנימיות ועל אגדה הוא מדבר על אגדה שיש לה את המבט של מה שכל האומה וכל חלק בה וכל חלק בה רבנו הרב צודה חוזר הרבה מאוד פעמים זה לא פשוט בכלל בדיוק השבוע עסקתי קצת בסוגיה הזאת ביני לבין עצמי שהרב צודה היה חוזר הרבה פעמים על ראשי תיבות רמז של המילה ציבור מה ראשי תיבות של ציבור? צדיקים, בינוניים ורשעים. עכשיו זה לא כל כך פשוט כי כתוב שאסור להסתכל בפניו של רשע ואסור להשתתף עם רשע. רוב דברי חז"ל הרשעים הם ממש לא הרמז של ציבור. זה אם כבר זה ציבור זה צריך ביטוש לרשעים. לא שצדיקים מנוניים ורשעים ביחד זה צריך להילחם מתקוטתך את כוטת לאויבים היו לי זה דוד המלך נכון תכלית סינס נתים רוב דברי רבותינו על רשעים זה להילחם בהם הרב צודה כל הזמן חוזר על רמז ראשי תיבות מה המשקל יש לראשי תיבות אבל הרב צודה לא רצה להגיד שראשי תיבות ה דבר מרכזי אלא שזה שבדור הזה הרשעים הם חלק מהתהליך בעומק הבנת פנימיות התורה דרך אגב הרב ציודה היה אומר זה נוגע מאוד מאוד לענייננו עכשיו למחלוקות קות הנמצאים אלינו הרב צודה מביא עוד רמז אומר אם אתה הופך את הסדר אז במקום ציבור רובץ תחת מסאו זה הרב צודה היה מביא זה פחות מפורסם אבל רובץ רשעים ובינוניים צדיקים הרב צודה אומר שצדיק צדיקים בנוניים ורשעים זה כולם ביחד ציבור וכל תפילה שאין בה מפשי ישראל לא מתקבלת ואנחנו מתירים להתפלל עם העבריינים כי שם זה משהו מקומי אבל כל תפילה שאין בהיש חל בינה בתוך הקטורת אבל הרב צודה תמיד היה חוזר על הסדר צדיקים בינוניים ורשעים ואם הרשעים הם למעלה וכשהוא היה בדורו הוא התכוון שהרשעים למעלה או לא? מה? כן. עוד לא היה בגץ הרשע, אבל כן היה כבר שאנשים שאינם שרואים את רואה ומצוות הם הנהיגו גם את האומה, גם את המשפט, גם את החינוך, גם את הענייני הדת. והציודה נלחם בזה. הוא אנחנו במצב של רובץ אבל אנחנו לא צריכים לא לשכוח שהתיקון הוא לא שנהיה רק צדיקים. יש צדיקים ביןים ורשעים אבל הסדר צריך להיות הפוך. ובעצם הוא השתמש פה באיזה רמז כדי להגיד את מאמר הדור על פי כל פנימיות התורה של הרב זצל ושל אלה שקדמו לו גם בעולם החסידות גם בגר וזה כל בתי המדרש הגאון עשה כמו באהבת ישראל כולל הרשעים והחסידות עסקה בזה בדרכה והרבצהל לפי דורו ולכן הרבנו הרב צודה חוזר על ציבו צדיקים בלונימים ורשעים שזה מנוגד להרבה מאוד צריך להיות למדן אסור להיות פטי זה צריך פה להפעיל שכל שהרצות אומר ציבור אתה אומר רגע מה מה הוא אמר פה זה מנוגד לרוב מה שחז"ל אומרים על רשעים אומר כן אבל יש מקומות מסוימים שחז"ל אומרים את זה כמו החל כמו תפילה בלי רשעים שלא מתקבלת ועוד מקומות אפילו רקנים שבח מלאים מצות כרימון ומה היחס בין המלחמה נגד הרשעים לבין שהרב צודה נהג בה גם כן והרב זצא לבין ההבנה של הציבור זה סוגיה עמוקה מאוד זה בעצמה סוגיה משמעותית מאוד אבל ציבור זה שאנחנו נותנים לכל חלק ק את המקום שלו ונשמות טו את המקום שלו ונשמות לתיקון את המקום שלו ואם אחד רוצה רק תיקון ושלא יהיו נשמות של טו ובדור הוא לא מבין כלום זה כמו שאחד רוצה שהילד שלו יהיה תמיד רק ילד טוב ולא את גיל ההתבגרות עם אין דבר כזה אז הוא לא יתבגר אם אתה תשמור אותו רק תחת הסינור של אמא אז אתה קוראים לזה בעברית מפגר. כלומר במקום להתפתח הוא נצר והוא לא מתפתח. שמעת אותו רק את החצי סינור של אמא אז הוא לא מתפתח. הוא צריך להיות עצמאי ואומן דאמר ובחלק מהעסק הוא גם צריך א לפרוץ את הגבולות. יכול לעשות את זה בדרך טובה, בדרך פחות טובה, אבל פריצת גבולה צריכה להיות. אי אפשר בלי. אם הבן לא צריך לפרוץ את גבולות אביו, אז בשביל מהבא הבן לעולם? מספיק אבא וזהו. הבן חייב לפרוט את גבולות אביו. חייב. אם לא, הוא מפגר. אלא שיש דרך שלילית לעשות את זה. וכמעט אי אפשר להימנע מרכיבים שליליים בדרך ויש דרכים חיובות לעשות את זה להתפתח מה כל אדם מתקנק חוץ מבנו ותלמידו שהוא רואה אותם גדלים מעבר לגבולות שלו הרי מתי מתקנה שמישהו עשיר יותר ממני אם אני אשאיר יותר ממנו אז מה אכפת לי מתי אני מקנה בו כשהוא עשיר יותר ממני וכשאדם רואה שבנו ותלמידו עשירים יותר ממנו הכוונה נה ברוכניות אין אני אלא בדעת הם משאירים יותר ממנו ברוכניות הוא לא מתקנא אבל בשביל זה גידלתי אותכם בשביל שתהיו יותר גדולים יותר ממני אחרת מה מה מ מ מי צריך אותכם את מה שאני יכול להביא לעולם כבר הבאתי אז לכן כל האבא רוצה שבנו יפרוץ את הגבולות שלו וכך צריך להיות ורבנו הרב צודה לא היה לו בעולמו אלא אביו ומתוך כך כל השער אבל הוא היה דבוק באביו באופן מופלא אז אומר שהוא לא חלק על אביו חלק אפילו לפעמים היו התנגשויות באהבה בכבוד בזה אבל לא תוזכים הרב צה להדפיס את קובץ ב איך הוא קרא לו הרפלי תואר הרב ציז לא מצכן בעיניו לקח את כל אחרי הדפוס לקח את הכל שם בסקים עלה לגג זכיתי לעלות לגג לראות את זה עוד לפני שהקבצים יצאו לראות בעיניי את כל הסכים של ה הרפלי תואר שהרב ציוד לא הסכים להוציא בסוף מחרית ימיו יצר הרפלי תוח כבר החששות שבגללם הוא גנז התרכו ויצא אולי אחרי אחרי שהיו ציו נפטר לא זוכר אבל זה לא היה מחלוקות חריפות רצי היה גברר רבא ביותר גם מול אביו גם מול אביו כי צריך גם את החלק הזה שלכל אחד יש כשם שפרצופיהם שונים כך דאות משנות רבנו הרב צודה פרצופו הייתה היה שונה מאוד מאביו וגם דעותיו לא תמיד א היו זהות בכמה וכמה עניינים ובכל זאת שמעתי פעם שם הרב תו שאומר שתלמיד אה תלמיד מובהק זה תלמיד שכמעט לא חולק על רבו אבל תלמיד שאף פעם לא חולק על רבו זה תלמיד שותה שאין בו דעת אם יש לך דעת אז א אתה צריך שתהיה לך דעתך עכשיו חולק זה לא משהו הוא פוסק כמו עצמו. אסור לפסוק כמו עצמו, לפסוק בפני רבו. אבל אם כי כשאדם גדל מספיק אז הוא יכול גם לפסוק הלכה בפני רבו. אם נתן לו רשות, הוא גדל כבר יש אפילו דוגמאות שהתלמיד נהפך לרב כי הוא גדל. כתוב על רבי עקיבא שבא רבי עקיבא אל רבי אליעזר ורבי יהושע רבותיו והמידן בדברים כך כתוב אבות דרבי נתן העמידן בדברים תיקן אותם והם קיבלו ככה משמע אז יש דבר כזה שתלמיד גדל מאוד והוא כבר הופך לדמות בפני עצמו ככה מצאנו הרמח חל מול רבו הוא גדל והוא רבו היה שואל את השאלות כי היו הרבה שתקפו את הרמחל ויש לנו תשובות שהרמחל עונה לרבו הוא מסביר לו את דרכו כרב מסביר לתלמיד במידה לא מבוטלת ואנחנו מכירים את הרמח"ל הרבה הרבה יותר משרת רבו ולומדים את דבריו ב התמסרות שאין כדוגמתה ורבותיו לא זכו לזה. טוב אז היא תיתן לכל חלק מחלקי האומה לכל דור ודור את מחסוריו מאוצר הכלל. זה האגדה אוצר החיים ששם הוא חוויון עוז ההלכה והאגדה גם יחד. כמו יש הגדה כמו שהיא מיגדת ונשארת. באחדות הפנימית אבל יש את אוצר הכלל אוצר החיים שהוא מקור שהלכה והגדה גם יחד יש סוגיה שלמה באורות הקודש שהרב מדבר על זה שתורת ארץ ישראל היא אחדות הלכה והגלה דיברנו על זה אתמול נכון מהקש >> לא על אחדות הלכה והגדה זה רק נמצא שמה רק להגיד שהמילים חביון עוז איזה גדול בישראל מאוד מאוד אוהב את המילים האלה ומשתמש בהם הרבה הרבי מלובביץ' הרבי האחרון היה מאוד מאוד אוהב את המילים חוויון עוז אבל שם אחרי חוויון עוז הייתה מילה אחרת ולא הלכה והגדה גם יחד אלא חוויון אוז העצמות חביון עוז הכוונה העוצמה שהכל בא ממנה. כל מה שאתה רואה, דבר בעל כוח, בעל עוצמה במציאות, הוא נתיף של העוצמה העליונה הזאת שהיא חבויה, שהיא נסתרת, שאי אפשר להגדיר אותה לרוב רוממותה. את ההלכה אנחנו יודעים להגדיר, את האגדה אנחנו יכולים להגדיר, אבל את המקום שהלכה והגדה הם אחד, זה חביון, זה חבוי, זה לא ניתן להגדרה במילים ודווקא כל האוז, אין עוז אלא תורה, כל התורה על כל רבדיה היא נובעת מיוצר החיים, שזה גם הכוונה עץ החיים שעץ הדעת כשאתה עוסק באגדה או בהלכה אתה עוסק בענפים אתה יודע במה אתה עוסק עץ החיים אתה לא יודע במה אתה עוסק זה שורש החיים שהוא למעלה מדעת זה מה שהוא אומר אוצר החיים ששם הוא חוויון עוז ההלכה והאגדה גם יחד הדעה בהירה והרגש הבהיר בריא והר כבר שאלנו את השאלה אמרנו שהרב טורנו אומר שזה >> מה >> זה הדגשה >> רק הדגשה ולא מקור ואם מישהו ימצא מקור ויראה שיש גם אה אם תשאלים אותי את האינטואיציה שלי זה לא הדגשה והמקור שלו הוא לא בקודש לכן תלמידי חכמים עצומים בקיים והרבה מחדרי התורה לא מצאו את זה. זה האינטואיציה שלי חושבת שזה אולי כתוב איזה פרנר מדיק רבי נחמן קרוכמ שעכשיו גילינו שהמילה הוויה ברב הוא כנראה חידש את ה הטייה הזאת בעברית שהרב משתמש אחר כך. זה התחדש על ידו. הרב משתמש זה בשטף ולא מצאנו את זה אצל תלמידי חכמים רק אצל עכשיו יכול להיות שזה ישנו ולא מצאנו זה יש היגיון בלהגיד שזה ישנו ולא מצאנו אבל בכל זאת לא מצאנו ומצאנו את זה הרבה בעולם החול באינטס שלי שזה לא רק הדגשה אבל אולי אני טועה וגם הרגש הבריא והאהר זה נשמע לי משהו כספרות א אה של הסופרים ה המשכילים בזמנו של הרב לא יודע משהו מצלצל בטח יש אנשים שיודעים איך לחפש דבר כזה זה לא כל כך חשוב כי לפעמים המקור הוא בכלל לו הרב לוקח א משפט ומה המקור זה לא זה לא באמת חשוב זה לא זה לא מוסיף הבנה לפגוש את המקור ולראות את ההקשר השלם כי הרב שלף את זה לצורכו ולא בהקשרו יש אה יש א מחלוקת בחז"ל דון מני והוקמה באטרי. כלומר כשאתה לומד מאיזה מקום האם אתה לומד אותו גם עם העניינים של המלמד או שאתה לומד את הלמד והקשר של הלמד הוא מכריע את הפרטים ולא המלמד. זה נקרא דון מיני והוא כמו באטרי שזה לפי הלמד ולא המלמד. אז כאן נראה לי שאפילו אם נמצא שכדברי כנו ולא מצאנו אבל האינטואיציה שלי כן הייתה מחפשת שם אבל אפילו אם נמצא זה לא כל כך חשוב כי ודאי פה נכון לומר דון מיני והוא קמטרי תעמיד את זה לפי הלמד ולא לא לפי המלמד טוב אז הדעה הבהירה והרגש הבריא והאר ביחס לדעת האלוקים הם יכולים להחיות גם עצמות יבשות והאם אנחנו כבר רואים שזה קרה? התשובה היא במידה מוגבלת. אני חושב שהנבואה הזאת של הרב עוד עתידה להתפרץ בעוצמות מופלאות. עוצמות מופלאות. אם כי רוב תנועת התשובה בא מדעת אלוקים ומדברי אגדה למרות שדברי הלכה נלווים פעם פה ב בתנס היה הרב אמנן יצחק וחלק מהתשובה של א בני השכונה כאן זה היה מסדרה של אה שיעורים פה שהיה רב אבנן יצחק והוא הבטיח להם בשבת אחת ששבת אחרת הוא יראה להם מה זה העונג של לימוד גמרא ואז הוא בא בשבת אחרי זה אני לא זוכר מה כל המערכת הייתה עכשיו זה אנשים שלא כולם הקרוך טוב שלהם הוא באיכות משופרת אבל הוא דן איתם בשאלה על זה נהנה וזה לא חסר ונתן לאחד להיות ה זה נהנה ו אינו חסר ולאחד שהוא אינו חסר וההוא נהנה על חשבונו ונתן להם להידיין ולאנשים מהקהל לעזור לנה ולשים מהקהל לעזור ולא חסר ואז תוך כדי הדיון ואש ו ועונג של לימוד בעיון אז זה הרשפל זה זה התחיל להגיד להם אתה אומר את הדעה של המורה הזה אתה של הראשון הזה ותדתו לכם כל מה שאתם אומרים זה זה מה שעושים בבית מדרש והיה פה בשכונה אור גדול באותה שבת אז הנגלה יש בו תענוג נפלא כשיודעים להגיש אותו נכון כשרב חיים קנייבסקי נפטר אז הרב אדלשטי אמר ש העיקר זה לדעת להגיש את הלימוד באופן שיהיה ממנו תענוג. אני לא בטוח שאני אומר את המילים בדיוק, אבל כאילו מה הוא רצה להגיד את המסר בהלווית גדול ישראל שהיה קצת צעיר ממנו אבל א הוא היה קצת תפל עליו אולי יותר מקצת לרוב גדלותו של רב חיים ו מה המסר שלו היה ללמד תורה באופן שיהיה שירגישו את המטיקוס של הלונדש, את הבהירות ואת המתיקס. זה דבר מיוחד. אצלנו שומעים סוג אחר לגמרי של אה של אספיידים והוא כאילו יש ענק בתורה במקום הלך סריפר על גדותו ועל עובק דעתו ועל גודל צדקותו וזה הוא אמר תכלס עכשיו מה צריך לעשות ללמד תורה באופן שזה יהיה בהיר ומתוק ו הרב אמרנו ליצחק זה מה שהוא עשה כאן אומר דאופן בהיר ומתוקח חבר'ה נדלקו אז האם כבר הגיע שעה ש אבל יש דוגמה למי שאומר ש מה זה קפה שפירה מכירים את המושג קפה שפירה שיש בזה עשרות אלפי אנשים שהם א היו אנוסים אנוסים להיות שמאל גם כשהם התחילו לחשוב ימין אבל הם הבינו שאם פותחים את הפה הם שורפים ים את הגשר עם כל סביבתם ואז הייתה אחת בן חורין בת חורין איך קוראים גילן >> גליה שהיא אמרה בוא אם יש עוד אנשים שמרגישים שאני לא יכול לפתוח את הפה כי כל החברה שלי אומרת אנחנו נשרוף את כל הקשרים איתך אז בואו לקפה שפירה אני אפגש לדבר על זה אני לא על דעתה שיהיו מאות ולא לא יש שמה מקום כמה אנוסים היו ומאז נרשמו עשרות אלפים והיא הייתה תלמידי הרב ואומרת זה זה התרופה עכשיו איזה ראיה זה הנקדוטה אבל במעמקים זה התרופה כשאנחנו עוד לא במהפך וחוץ מזה שיש עוד גוונים בתורה שיש להם את זה כמו המקום שהיום הוא הכי מרפא עם פנימיות זה ברסלב עם הפנימיות שלו עוד יותר טוב עוד יותר טוב שיש גם בתי מדרש אחרים שמהירים עוד צדדים אבל בסוף בעינינו כל זה הקדמות ותורת הרב זצלי תהיה ה עיקר