אחדות כלל ישראל על ידי ראש השנה | דרוש לראש השנה- חלק א | מדבר שור ט | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום וברכה בעזרת השם כדרכנו נעסוק ב עניין אחד בשלושה שיעורים היום בעזרת השם מחר 6 וחי וביום חמישי בעזרת השם לאחר סידור בית המדרש ולפני הסליחות א הבחירה שבחרתי את [מוזיקה] הדרוש התשיעי של הרב במדבר שור לעסוק בו השנה מפני ש כמו שדיברנו בהכנה [מוזיקה] לסליחות נדמה לי שאחרי כל הטלטלות של השנה ש היה בהם לא מעט דיונים מחדדים וודאי שיח חמור ין כדוגמתו קשה למצוא טלטלות כאלה בתולדות מדינת ישראל א סרבנות יסי אחד וא אמירות חריפות מאוד ואיומים במלחמת אחים וכולי ו יש שתי שכבות עיקריות לעיסוק בנושא הזה וצריך לדעת לשים כל דבר במקומו שכבה אחת הי השכבה של טיפול בעניין בעצמו זה לא מול עלינו כל כך רק התבוננויות יותר עמוקות דיברנו על יוסף ויהודה ביום העצמאות הערכנו לדבר על שאול ודוד על הרוח הרעה ועל הצורך של לידת מלכות דוד מתוך חפיפה מסובכת מאוד ע מלכות שאול והשלכה של זה לחשיבה על דורינו אבל הרבה מאוד עסקנו בעצם בשני צדדים ו גם בסליחות קצת עסקנו בשני צדדים אבל מתוך כבר תהליך של התקרבות מי שהיה בשיחה לפני שליחות היא כבר היה התקרבות אבל עדיין משני צדדים ו בקצה התחתון של כל זה יש גם את המאבק קשור גם לשיחה על הדמוגרפיה שהיה בא איזה התחשבנות קצת ו א תיאור המצב מנקודת מבט של א מאבק וניצחונות ואני יודע שיש כאלה שזה לא מצחן ביניהם שמדברים ככה אל ה צריך להיות רק אחדות אחת אחדות הכוונה היא להיכנע לוטו של מי שאומר טו אין כל כך פירוש אחר לאחדות א כל השאלות האלה שעסקנו בהם מצדדים מצדדים שונים גם כדרכו של בית המדרש לא בשאלה עכשיו האם חוק הסבירות צריך יותר או פחות ו מה לענות לבגץ וכמה לתקוף אותו וכמה כל המריבות שהיה שם היום שיכול להיות שהכל טוב ומוצדק ואפילו אולי היה צריך יותר אבל זה לא תפקידים אז כל זה זה מסכת אחת של אנחנו והם אנחנו לא א חושבים שאין מקום למסכת הזאת אלא שבוודאי ש המסכת של ה פעולה בצד החיצוני של המציאות כל המחשבות אפילו עמוקות הנלוות אליה אבל יש עוד דבר שכולנו בני אב אחד נחנו ולהסתכל על האומה הישראלית כנשמה אחת האדמור הזקן בתניה אומר בגופים מחולקים אבל בעצם בארץ ישראל יש אפילו בחינה שזה נשמה אחת בגוף אחד שהארץ עצמה היא הגוף ולכן יש פה אחדות עוד הרבה יותר גדולה ממה שדיבר על האדמור הזקן על קהילות מפוזרות בחוץ לארץ ונשמה אחת בגוף אחד צריך לדבר גם על נקודת האחדות שלה ולא רק על אחרי החלוקה של אנחנו והם ציבורים שחושבים אחרת ונקים ולא שאנחנו נמנעים מהשכבה הזאת רק כי לא היחידה חס וחלילה ואנחנו רוצים להיכנס לראש השנה א מתוך שיבה עמוקה אל מקום האחדות ואף על פי שאם נמצא מישהו שנכנס לראש השנה עם חידוד החשבון החיצוני לא נוכל להגיד שאין איזה מקום זה לא שראש השנה במהותו הוא פוסל את זה לגמרי יש מקום גם לזה אבל בכל זאת יש מעלה ה גדולה לדבר דווקא מצד נקודת האחדות הפנימית שהיא תמיד אמת וגם במצבים אכי רחוקים היא אמת ו אנחנו רוצים עכשיו לקראת ראש השנה להיכנס ל נקודת מבט הזאת ולהרפות לגמרי מהשאלות החיצוניות ומשאלת אנחנו ואתם ולהיות רק בתוך הפנימי של נשמה אחת שכל ישראל אחים בה וכל ישראל חברים בה וכל ישראל הם דמות אחת ו הדרוש התשי עוסק הרבה מאוד בעניין הזה דרשנות פלפולים וחידושים ו אנחנו נראה לא יודע כמה נגיע חילקתי בדרוש ה אז חילקנו את זה יצאו 12 אותיות בסך הכל וגם חילקנו טיפה לנושאים כדי שיהיה יותר נוח לראות את המסגרת ואנחנו יוצאים לדרך אמר רבי יצחק כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה שנאמר ראשית השנה רק אני אגיד זה צולם מויקי טקסט אה הוא הצליח לעשות את ה סוגריים הפוך בחלק מהמ הסוגריים לפעמים מתהפכות בעיות של תוכנה חכמה מדי ובהתחלה יהיה גם את המקורות אחרי זה נשבר להם הם הפסיקו ואז יהיה אותיות אז פתאום יהיה מילה לא ברורה ויהיה אותיות שבעצם מציינות להערות למטה אז צריך קצת סימת לב לא ל אם מישהו רוצה יכול לסמן לעצמו אבל לעבור על 101 לאותיות למחוק אותם פעם עשינו את זה אחיזה אמרתי אתם ילדים גדולים יש לי אמון בכם שתצליחו לעמוד באתגר אמר רבי יצחק כל שנה רשע רשע מלשון אני רש בתחילתה מתעשרת בסופה שנאמר מראשית השנה מראשית כתיב ועד אחרית בכלל דיקה אחרית כלומר שבהתחלה לא כתוב ראשית עם א' אלא ראשית חסרה אז ממילא זה הכוונה לעניין הרשות מלשון און אז הרשות הזאת משנה שרשה בתחילתה אז כתוב בראשית השנה ועד אחרית שנה אז יוצא שדווקא מזה שהיא רשה בתחילתה אז זה פועל עליה עד החרי שנה שמה שלמרות שבהתחלה היא עניה אבל זה גורם לעשירות בסופו של חשבון ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נ דברו לפי הפירוש הפשוט ש רשע היינו שמרבים תחנונים כראשי ודלים אז אם מתחילים את השנה מתוך תפילות ראשים חדים דפקנו דלתיך אז על ידי זה זוכים שהשנה מתברכת ו שרת בסופה ובסוף זוכרים לשפע ברכה האלוקית על ידי התחנונים של תחילת השנה אז זה הפירוש הפשוט הרב רק מציין אותו ועובר ל פירוש אחר לגמרי שילון אותנו לכל אורך הדרך אך נראה עוד כוונה בזה והיא להעיר כו בשביל להבין את זה צריך לה מתחילה לעיר ה הנהגה גדולה הדרושה לנו בתחילת השנה מה היא והנה צריך לדעת מה היא עבודת הלילה של ראש השנה אלו המשפט ו ביום כזה אמרינן בירושלמי כ שהקדוש ברוך הוא דן את ישראל אינו דן אותם אלא ביום שם שהם עסוקים במצוות אז אם כן כן רק היום הוא יום דין וליל חג הוא לא יום דין לא נידונים כיוון שכל עיקר העבודת היום כולל השופר שבו זה להמתיק את הדין אז ממילא זהו עיצומו של יוב השופר כאן מתבאר אף על פי שיש בו באורים נוספים כזעקה כתחנות שמולידים את הרחמים האלוקיים וכל זה קורה ביום כי בלילה עוד אין בכלל דין אז מה מה אבוי ד בלילה אלא נראה שאנחנו מזרזים את עצמנו להקדים ולהתאחד כולנו בלב אחד כדי שיהיה כל אחד מצורף אל כלל עם השם ו מה אבוי ד בלילה להתכלל בכלל ישראל זה זה הבו הרב לא מביא אבל בתפילה לכאורה יש את זה נכון ובכן תן כבוד השם למך בתפילה יש כבר מהלילה תפילה על עם ישראל מה שאין כן יום הדין לא מופיע בתפילה למרות שאולי בזכרונות במוסף יש מקום לדבר ע זה וגם זה לא לגמרי בפירוש אבל כתוב המדינות בז לחרב כל יעברו לפניך כפני מרון אם כי זה לא בתפילה עצמה זה ב נתן תוקף שוא תוספת מאוחרת יותר הרבה יותר מאוחרת אבל בכל זאת בזכרונות יש בחינה של איזה יום דין אבל בשכ יס אין ובלילה יש גם צעד של אחדות כל עם ישראל זה מעניין שבכל המאמר הרב את זה לא מביא איני יודע למה אז אם כן מה העבודה שאנחנו מזרזים את עצמנו להקדים ולהתאחד כולנו בלב אחד כדי שיהיה כל אחד מצורף אל כלל עם השם למה כי כל אחד כשהוא לעצמו צריך זכויות גדולות בשביל לזכות בדין אדם צריך היתר מלו מישהו יכול להגיד שאני אין במלאכי לא יעמי ממשרתו ישמת עולה אז להגיד שאני צדיק כזה שהזכויות שלי לבד מכריעות לי את הדין זה לא לא נכון ולא צודק גם יחיד אמתי דווקא בשרת י תשובה מתקבל בקל ככה הגמרא אומרת תרשו השם במצו קאו ביותר קרוב אז זה השרת מתשובה שהקדוש ברוך הוא קרוב וכל אחד שצועק מתקבל מה שמ ש שאר זמנים הוא לא מתקבל למה כי החשבון של היחיד הוא לא חשבון קל ובשביל לזכות בתור אדם יחיד אתה פונה אבל בודקים את כל מעשיך ממשמשים מפשפשים כי כל אחד כשהוא לעצמו צריך זכויות גדולות ורק בצרת יומ תשובה הוא מתקבל בקל אבל אנו חפצים שנזכה להכתב תכף תכף ומיד בכתיבה טובה בספר החיים הרי מתי אנחנו רוצים להיכתב בלילה הראשון המנהג על פי הגאון זה שבלילה שני אומרים חתימה טובה לא אומרים כתיבה למה להניח שכבר בלילה הראשון יש כאלה אומרים שנה טובה גמ חתימה טובה אבל כל אחד מחזיק מחברו כצדיק גמור שכבר נכתב יש פה מקום לדיון שאני לא אכנס אליו יש פה מחלוקות לא פשוטות לשון ה פיוט נתן לתוקף המפורסם שבראש השנה יכתבון ויום צום כיפור חתמו אבל זה לא כל כך פשוט כיל לשון הגמרא זה שצדיקים נכתבים ונכ תמים לאלתר לחים טים ורשעים נכתבים ונחתמים לאלתר ל ובינונים ממטירים יום הכיפורים אז לכאורה הם לא נכתבים ולא נכתבים בכול זאת הלשון ש יש בזה דעות הלשון הפשוטה שמה שאנחנו אומרים ברתת ובזירה זה בראש השנה יכתבו ום צ כיפור יחת וגם לפי הנתן התוקף לכאורה אין הבדל בין צדיקים רשעים ובינונים כולם ראש השנה נכתבים לא כתוב שם שום חילוק הגמרא כן עשה חילוק כל הדברים האלה צריך חיום ויש בה מחלוקות וזה לא כל כך פשוט אנחנו מדברים מקופי אבל באמת זה לא עניין קל אבל לעניינינו הרב מדבר על זה שכתיבה בראש השנה וחתימה ביום הכיפורים והוא אפילו לא מחלק כל כך בין צדיקים בינונים ורשעים אלא כמו פשט הנתן התוקף אז ממילא כשאנחנו אומרים שבראש השנה נכתבים מתי יש יומיים מתי רוצים להיכתב אז כמובן שאם הדין הוא פשוט אז מיד נכנס ראש השנה אין אין משהו בתיק שצריך לדון בו להכריע להגיד פנים לכאן ולכאן לשמוע הקטגור לשמוע סנגור אם התיק הוא פשוט אז מיד נכתב לחיים טובים וזה מה שכל אחד רוצה שכבר בלל ראשנה נכתב לחיים טובים זכנו לחיים אלא חפץ בחיים חותמנו צ פנו ח רוצים באמת בחותמו זה קשור לאותה סוגיה אנחנו אומרים רק ביום כיפורים למרות שאם צדיקים נחתמים בראש השנה אז למה לא להגיד וחתמנו כבר בליל ראש השנה נה טוב כל הסוגיה הזאת יש במה לדון אנחנו מתעלמים מזה וכאילו כולם נכתבים בראש השנה וכולם נכתבים ביום הכיפורים שזה הפשט של נתן לתוקף וזה הפשט של זכרנו לחיים וכל התפילות האלה שחתמנו אומרים רק בנעילה ו אה בלילה הראשון אנחנו ודאי כבר רוצים להיכתב שלא יהיה לנו המתנה אז זה אנחנו רוצים יד א אנחנו חפצים שנזכה להיכתב תכף ומיד בכתבה טובה בספר החיים אלא שאדם יחיד כאילו זה קשה לו על כן צריך לזה זכות דרבים יש לעיין פה הרי בסר את התשובה ימי תשובה מתכבד בקל ובל ראש השנה כבר התחיל לכאורה עשרת ימי תשובה אז לכאורה גם יחיד יכול כן אבל מזה למדנו שיחיד זה לא פשוט כלל ישראל זה פשוט זה מה שהרב אומר שמה אבל יחיד זה לא פשוט ומכאן אתה למד שגם סרת בתשובה שזה יותר קל אבל בכל זאת זה וודאי לא בטוח כמו הכלל לכן יש פה עדיין אבחנה בין יחיד וציבור שודי הבחנה נכונה כיוון שאנחנו חפצים מאוד להיכתב אנחנו לא לוקחים סיכונים כאילו אפילו שזה קל אנחנו רוצים עוד יותר ביטחון אולי כך צריך ליישב את העניין אפשר להתאים אותו יותר ו אבל אנחנו רוצים להמשיך הלאה על כן הדרך המוצלחת שונו חזל היא להתאחד עם הכלל כדי שכשנבוא למחר בעזרת השם יתברך נהייה מוכנים ליום הדין הגדול והקדוש כבר תהיה זכות הרבים מסייעת אותנו כלומר אנחנו מכינים כתיבה טובה בליל ראש השונה מתוך השתהות בכלל ישראל ואז כשבאים ליום כבר אנחנו ים באופן שמגיעים ליום הדין מוכנים עם זכות ה כלל שמסייעת ואף על גב שאין אדם יצר ותו ל זה שהוא משתתף עם הציבור לבדו עכשיו הרב מתחיל חשבון ה אומר בעצם מוטלות על האדם שתי עבודות זה ילך אותנו לאורך כל הדרך מטלות על האדם שתי עבודות אחד זה להתאחד מהכלל אבל האם כשאדם מתאחד עם הכלל זה פותר אותו מלתקן את עצמו פשיטה שלא זה לא שאדם מתאחד עם כלל ישראל ז הוא יכול לעשות את כל החטאים בעולם או לוותר על הפשוש ועל התשוב על חטו שלו זה ודאי לא נכון אז יוצא שיש לנו שתי מלאכות הראשונה שמתחילה מבערב שהיא התאחדות עם כלל ישראל ואז על ידי זה יש לנו את ה מקור של האור שנוכל להגיע לעבודה השנייה וזה העבודה של תיקון ה אה מידות הפרטיות של אז אומר אבל גם שאין אדם יצא ד חובתו בזה שהוא משתתף עם הציבור לבדו כלומר רק משתתף עם הציבור לבדו אין הכוונה רק הציבור אלא שהוא רק משתתף עם הציבור זה לבדו פה וצריך כל אחד לתקן את עצמו בפני עצמו גם כן נכון שאדם גם צריך לתקן את עצמו זה לא מספיק אבל זכות גדולה היא ומועילה מאוד ות אחר כך בא לתיקון שלא הפרטי אז לכן בליל ראש השנה זה מה שאנחנו עושים מתאחדים עם כלל ישראל ואז למחר אנחנו כבר מוכנים לעבודה הפרטית של כל אחד ואחד עכשיו הרב רחיב את החשבון שזה לא למחר רק אלא הכוונה לכל הסרת ימי תשובה עד נעילה עד יום הכיפורים לפחות כמו שנראה לכמה עכשיו אני רוצה לעצור רגע ו השאלה הזאת בעצם הייתי צריך לעצור קודם שכחתי השאלה הזאת ששאלנו בהתחלה שרשה בתחילתה מאשרת בסופה מקבלת את התשובה הרבה יותר מאוחר אחד זה בסעיף ט שזה קשור קצת למה שלמדנו אז אולי בעצם תכננתי כן להמתין עד לפה בסעיף ט רק נראה טיפה כדי לסגור את המעגל שרשה בתחילתה ומתארת בסופה כי רחב לנו הזמן עד שנגיע לזה והנה במעלה של ארץ ישראל אמר הקדוש ברוך הוא שנ כ ארץ מצרים שכל אחד משכה בעצמו מא צריך למחוק הכוונה ששם במצרים אפשר כל אחד להיפרד והפרנסה באה פרטיית כל אחד בהשתדלות כיוון שאין השקיה כללית אם אתה משתדל למשוך לך איזה יאור מן היאור איזה יובן מים השקיט את הסדה ואם לא ן לך מים זה לא תמיד בשמיים אין השפעה כללית של פרנסה אלא כל אחד לפי עבודתו אבל בארץ ישראל למטר השמיים תשתה מים מב למחוק כדי שתהיה דבק תמיד אל הכלל כי אתה לא מקבל פרנסה לבד תמיד אתה מקבל פרנסה עם כולם יחד כולם קיבלו קיבלת לא כולם קיבלו לא קיבלת עכשיו הרב וה דרך העולם זה באמת העיקר לעניינינו שנאים מתקבצים לאגודה לעשות דבר אחד הדורש ממון וחיל אבל עשירים כל אחד קונה בפן עצמו הוא לא צריך להתאגד תגיד כמה זה עלה הרבה כסף ש הרבה כסף אני עשיר אבל אני מאיפה הוא ישלם הרבה כסף על כן לא החזיק האדם עצמו לעניין זכויותיו כעשיר לומר שאינו צריך להשתתף עם הכלל כי כל אחד הוא אני נגד גודל החיובים נגד הבורא יתברך שמו ולכן ולשתף אינש נפשי בעדי ציבור אז יוצא מה זה רשע בתחילתה שני מתנהג כמו אני שלא יכול לבד להשיג את המטרה ורק על ידי שמתעדים הרבה עניים ביחד אני יכול להשיג את המטרה אז לפי זה יוצא כל שנה שרשה בתחילתה הינו כל שנה שבתחילתה האדם משתף עצמו עם כלל ישראל אז על ידי זה היא מתעשרת בסופה שעכשיו אנחנו עוד לא עוסקים במה זה מתיישרת בסופה אבל רשע זה שהוא מתנהג כאני שצריך גם את האחרים בשביל להגיע ליעד המבוקש בואו נקרא עוד שתני שורות כי זה סוגר לנו את המעגל טוב ובחו הוא מחוייב בראש השנה הו ביותר מחוייב בליל ראש השנה כמו שאמרנו שהוא הקדמה אל הדין שבא ביום ונתן לנו הקדוש ברוך הוא לילה להקדים את עצמנו בזו השלמות של האחדות על כן פוקד כל אחד את חברו בשנה טובה כתיבה וחתימה טובה ובכול כמו אכן נפילות שעושים סימן טוב הכל הכוונה על הכלל כולו ממי למחוק אז אם כן זה משלים לנו את החשבון הראשון שרשה בתחילתה הכוונה אין לי לבד רק אעם כולם ביחד ולכן אני מברך אחד את השני ולכן עושים סימנים שיהיה לכולם טוב שיהיה שפה לכולם ביחד זה רשע בתחילתה לפירוש הזה ועוד יש לזה סעיפים יט עד כב לא נקרא את הכל אבל טיפה נראה והנה עיקר תיקון האחדות יהיה לעתיד לבוא עש עוד מעט נראה את כל החשבון אבל עכשיו רק אנחנו נוגעים ב מה זה רשע בתחילתה לפי כל המאמר אז רק את הנקודות האלה אבל מכל מקום כל מה שהאדם מתאמץ בחשו טוב ורצונו להיות הפל ל הכלל הוא יותר בטוח בהבטחתו בעניין התיקון שלו שזה קצת לשון שמתאימה לתירוץ שתירצו קודם כומר אומנם זהר רת ימי תשובה וגם היחיד קל אבל בכל זאת אם הוא מתכלל עם הכלל אז הוא יותר בטוח מי לא רוצה ללכת ליום הדין יותר בטוח ואתה טוען כמה תיונים לא טיון אחד ומ השפע שלו יותר בטוח על כן אמרינן כל שנה שרשה בתחילתה פירוש שמתנהגים כרש לבטל את עצמם אל הכלל ולהשתתף יחד היא מתאשור בסופה כוונה שכבר בתחילתה יש בידה אושר של סופה וכאן הרב נכנס לחשבון שעוד לא הגענו אליו בכלל אבל זה בעצם סגירת המעגלים של רשע ו מתעשרת ואחרי זה זה התרחב והתעבה אבל כאן זה מספיק רק להבין את ה א דרשה שהרע מדבר אליה שלעומת הפשט שרשים ודלים זה מתחננים הרב אומר שרשה זה הכוונה שאני מתנהג כאני שצריך את כולם כדי כמו ה החסרי כוח הרואים חסרי הכוח חרן שרק שנאספו כל ההדרים אפשר יהיה לגלול את האבן מעל פי הבר אז אני אבל אם אתה עשיר בכוח כמו יעקב אבינו אז הוא קפיץ לך פק אז עשירים באמת אבל אדם לא מחזיק את עצמו עשיר אם תחזיק את עצמך אני שרק כולנו יחד יכולים לזכות בדין ואני לא יכול לבד אז על ידי זה תהיה שיר בסופה זה בעצם נקודת העיקר של רשע בנוגע לרשע בתחילתה ומתארת בסופה בעצם עוד לא כל כך בהר עכשיו הרב פותח בדרשה שתסביר את כל העניין הזה ובחלוקה בין כתיבה לבין חתימה אני רוצה פה להקדים לקח לי זמן לעמוד על זה ואני לא אנסה להראות את התמונה בלי החידוש אלא כבר אני אומר לכם מראש איך צריך להביט ואם זה התיישב לכם בקל היה זה זכרנו כ הזמן עובר במהירויות בלתי אפשריות לגמור בשלוש שעות כבר את כל זה אז א אני רוצה להגיד פה חידוש שעולה מדברי הרב אבל אולי לחדד אותו קצת כדי לראות שהוא יסוד האוונה פה יש הבדל גדול בין כתיבה וחתימה טובה לכתיבה וחתימה של גזרות רעות בגזרות רעות אתה כותב בראש השונה ולמה אתה מחכה עם החתימה זה דין דין הקשייה ו אולי ישוב כתבתי כדי שאני טלטל אותו ואף על גב דאילו חזי מהז לחזה שהוא נכתב עם גדר דין רחמון לנצלם ואז משהו בתוכו מתער ראות דליבה יודע שנכתב עליי גזר דין לא טוב אז בסת תשועה אני שב בכל ליבי ואז כשמגיע החתימה ה טוב הוא שב בכל ליבו חותמים לא מה שכתב אבל כל זה נכון רק בכתיבה של גזירה רעה אבל אם אני כתבתי כתיבה של גזירה טובה אז למה אני מחכה אדרבה מזה שבגזרה רעה אני רואה שאני מטא כלפי חסד ורוצה בטובת הנידון ולכן אני ממתין לו ואף על פי שנכנסה עליו גזירה רעה אני ממתין לו אז מי שנכתב לטובה ודאי שני מתק כלפי חסד אז לכאורה אני צריך דוקא שלא למתי חשבון לכן נו חכים לומר שזה שתי חשבונות שונים בכלל שכתיבה וחתימה טובה וכתיבה חתימה חס וחלילה לרעה הם לא דומים במבנה שלהם רב פה אומר את החילוק אבל לא בגלל החשבון הזה שלי אני אני לא יודע אם באינטואיציה של הרב זה היה ורק הוא לא אלה את זה על הכתב זה היה פשוט לו או ש באיזה אופן אחר אני לא יודע להגיד אבל הרב לא אומר את החשבון הזה בחדות מה כן הרב אומר הרב אומר שיש עוד הבדל בין כתיבה וחתימה לרעה לכתיבה וחתימה לטובה שבכתיבה וחתימה לרעה מי שכותב שהוא טוב לכל ורב חסד ואמת הוא לא רוצה להיות שמה מפי עליון לא תצא הרעות זה כאילו כתיבה רחוקה הוא לא נוכח בה אבל כשהוא צריך לכתוב מישהו לטובה אז הוא רוצה להיות שמה לגמרי אז הוא נוכח בתוך הכתבה והחתימה וגם מבחינה זאת זה לא דומה רק שעדיין אפשר להסביר לכאורה אז אם הוא נוכח לגמרי בטובה אז למה הוא לא חתם אותו מיד אז על פי מה שאמרנו עד עכשיו הרב אומר פה דרשה מופלאה חידוש מחי ק לכת הרב בעצם אומר שהכתיבה זה על ההתקשרות לכלל ישראל ועדיין זה צריך להתבטא גם בתיקון של האדם עצמו והחתימה תבוא על זה כומר מרגע שאדם קשר את עצמו לכלל ישראל וזה אבוי ד של ראש השנה ששם אנחנו רוצים להיכתב אז הוא כבר לחתם אלא מה יש עוד דרישה אלוקית מהאדם זה לא מספיק שתיכנס לכלל ישראל בעצם זה עדיין בכלל לא דין מה עשית מה לא עשית אנחנו רוצים שההתקשרות הזאת תאיר לך אור כזה שגם את כל העולם המעשים הפרטי שלך תתקן ואז תוכל לבוא חתימה על המעשים הפרטיים שלך אז יוצא ש רשה בתחילתה הכוונה היא אם נחזור זה קשור לזה שאתה מתאחד עם כלל ישראל כי ניים מתאחדים ומתארת בסופה שעל ידי זה יהה לך כוח לתקן את העניינים הפרטיים שלך ואתה תתנהג כמו עשיר שיש לו זכויות לבד כי הוא תיקנת עולם אבל מכוח מה תיקנת את עולמך נקשרת לכלל ישראל ואז הגעת למטרה של זכות גדולה אז היא נותנת לך אור וחיות ו משבי נפש כדי שתוכל לתקן את עצמך אז אם הייא רשה בתחילתה על ידי זה אתה זוכה שהיא מתשרי בסופה ואתה נוהג בקשר חשבון אוחזים איתי ללכן אין מה לשאול למה לא חותנים ביחד עם בדיוק אל סוג אחר לגמרי של מבנה בין כתיבה לחתימה עוד דבר אחד לפני שנראה את זה בפנים אני כבר אני כבר נותן לכם את המפה בשפה פשוטה שלנו שאחרי זה יהיה יותר קל כי עד שזה מתבאר לוקח זמן עוד דבר אחד זה ש אולי רוצים להיכנס תשאלו מה אז קרוא למישהו אז ה עוד דבר אחד זה שהרב אומר עכשיו דברי שלום ואמת הוא אומר שלהי בכלל ישראל זה שלום חלק מכולם אז זה עדיין לא האמת של הדין מה קורה איתך חרי זה שדנים מה קורה איתך זה אמת ולכן זה כתיבה וחתימה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת אז החתימה זה האמת מה קורה איתך והכתיבה זה השלום יש פה דרשנות הרב מביא פסוקים ודברי חזל בשביל לחזק את הטענה הזאת אבל בעצם מה שהרב כותב רוצה לטעון פה שכתיבה זה שלום וחתימה זה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת והכתיבה זה על כניסתך לכלל ישראל שזה הרשע בתחילתה והחתימה זה על האמת שתוציא את זה לפועל בתיקון הפרטי שלך עוד נראה בזה כמה צדדים בוא בואו נתקדם תדל זה למעט בשאלות גם בגלל השעון וגם בגלל גודל הציבור וגם בגלל שיש יצר טוב להרבה אנשים פה לשאול שאלות הלאה אז אנחנו מתחילים אות ב' והנה שמו של הקדוש ברוך הוא שלום רק נחבר את הדברים כשאנחנו אומרים שבכתיבה וחתימה לטובה הקדוש ברוך הוא נוכח אז יוצא שכשהוא כותב זה כאילו הוא בעצמו שם את שמו שמה אז זה השלום שזה הכלליות והנה שמו של הקדוש ברוך הוא שלום דרשת חזל בפרק כמה דשבת מקרא דויקר לו השם שלום אז זה שמו וחותמו יתברך אמת כד אמרי פרק ז יו חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת וזה קשור לכתיבה וחתימה תשימו לב למרות שהוא עדיין לא אומר כתיבה על השלום אבל בעצם זה מה שיתבאר בהמשך עכשיו הוא עושה חשבון אז הרב היה לו מוח מחזיק הרבה הרבה הרבה חשבונות פותח הרבה חלונות וכל החלונות פתוחים במקביל ואז הכל נסגר תה רואה מפה נפלאה מי שרוצה ללמוד איך לומדים מימר כזה זה החי כללים של לימוד ליקוי מוהרן מי שמכיר שמה זה בנוי גם כן באופן הזה ש מי שרוצה יראה שמה אה זה הרבה מאוד עבודה לקשר עוד פעם לחבר כל צד לכל צד לכל ולהבין את כל ה א הרמוניה הנפלאה שיוצאת מ הדרשה בכללותה אנחנו לא נשתדל תוך כדי לשים לב לכמה וכמה פרטים שנתנו ליבנו עליהם והנה אמרו חזל במדרש על הפסוק הה אשר היהיה מה זה יהיה אשר יהיה זה בעצם מידה כנגד מידה אני אהיה איתך כמו שאתה איתי כשם שאתה עובה עמי ככה אני עובה עמך זה בעצם הרעיון של מידה כנגד מידה אם כן בזמן שאדם מחזיק במידת השלום שאני נכנס לכלל ישראל הקדוש ברוך הוא כותב עליו שמו שלום אז הוא קורא את שמו עלם אז הוא כותב אותו בעצם לחיים טובים ארוכים הוא לשלום יש כתיבה לשלום ו שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא אז הוא נוכח בשמו שם ועכשיו הוא עושה את החשבון שעשינו קודם וני מפי עליון יוצא רק טוב ה חסד נכון גזירה לרעה זה לא הוא הוא לא נוכח שמה זה הוא נותן ל קטגור כאילו תגזור אני לא שם שמי שם מלך חפץ בחיים ומי חפץ במיטה המקטרג הקדוש ברוך הוא ח כי לא תחפץ אתה מת אז אם נגזרת חס וחלילה איזה גזירה רעה אז הקטגור חותם המן מקבל את המת המלך אבל אם נגזרת זגרה טובה אז המלך ותב מפי עליון יוצר רק טוב החסד על כן בספר חיים שמו של הקדוש ברוך הוא נכתב עליו אם נגזר לחיים זה הקדוש ברוך הוא ואיך נקרא שמו שלום לחיים טובים אז זה שלום שזה בעצם העמידה כנגד מידה של הכניסה בכלל ישראל ו כשכותבים כותבים בשמו של הקדוש ברוך הוא ושמו הוא שלום שאין כאן מקור לעניין הזה מי אמר שכש כותבים בשמו אז זה קשור למה שאמרנו קודם אזה חידוש עצום של הרב שאם נתעלם רגע מהשאלה מה המקור ולענייננו כקוסם אף על פי שאמרו לנונו לא להות אל בכל זאת אנחנו קוקיס ים מ יכול להתאפק שמנו בגד אנחנו קוקסים אפילו לא כל כך מתוודים על זה אז הרב הוא מקור הוא בעצמו הכל הזה ומה הוא אומר הוא אומר מה שאמרנו שבגזרה רעה הקדוש ברוך הוא לא נוכח שם אז במינה זה לא שמו ולא חותמו זה הטבעת שניתנה למה אבל כשהוא כותב לחיים אז הוא ושמו וחותמו זה הכתיב על החיים זה מלך חפץ בחיים אלא ש מה ההבדל בין חתימה לכתיבה שכתיבה הוא רק כותב את השם וחתימה הוא חותם את החותם שלו כתב אשר נכתב בשם המלך ונכתב בתבת המלך אני לא יודע למה הרב לא מביא את זה אולי זה מה שהוא התכוון כאן שכתב נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך כתב נכתב בשם המלך זה שלום כו זה מקור יפה יפה לכאן אבל הרב לא לא אולי הה פשיט שכל אחד שוא מבין פה זה היה בליטה כן כול כולם למדנים מחזיקים ראש את כל הדרוש הזה באמצע ראש השונה לא יודע איך עושים את זה אבל אולי אנשים כאלה זה פשיטה שבעצם המקור הוא כי כתב השר נכתב אז איך הוא נכתב בשם המלך ומה שמו שלום יצא שכתיבה זה שלום וחתימה זה אמת ולעניינינו אז הוא אומר מה זה כתיבה כתיבה זה המענה האלוקי לכלל ישראל כתיבה טובה זה מה שהקדוש ברוך הוא נותן לכל האומה כאחד כלל ישראל מרישה וודאי לטובה לכן אנחנו לובשים בגדי לבן מובטחים שנצא זכאים בדין לא כל אחד באופן פרטי אלא כללות ישראל ודיין נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם וודאי נצא זכאים בדין בזה אין שום ספק אז לכן כתיבה זה על כלל ישראל וזה יוצאים מזכים בדין מיד רק נכנס החק הופ כותבים לטבה ואם אתה רוצה להצטרף לזה אז ככל שאתה יותר מתאחד עם כלל ישראל כולם ציבור צדיקים ים אפילו את החילוק הזה בכלל אין פה אתה מתחן עם כלל ישר באחדות אחת אז ממילה אתה יותר שייך לכתיבה מידה כנגד מידה ואחרי שהקדוש ברוך הוא כתב את כלל ישראל לטובה בשמו אז הוא גם דורש עוד דרישה שכל אחד יהיה מתאים לזה עוד רגע הרב יעשה פה איזה חשמון נפלא יוצא דופן על איך אדם צריך לעבוד אבל אחרי זה הוא גם דורש מכל אחד באופן פרוטי באופן פרוטי זה החתימה שזה גם אמת זה לא רק מצד כלל ישראל זה גם אתה זכאי בדי זה פירוש מחודש מאוד למה זה כתיבה וחתימה כתב השיר נכתב בשם ונחתום בטבעת שלום ואמת ועל הפער בין כתיבה וחתימה לטובה לכתיבה וחתימה לרע ש לא אותו אירוע זה לא אותו סוג מנגנון אבל חס וחלילה בספרנו של רשעים אינו נזכר שמו של הקדוש ברוך הוא כי אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על הרעה כמו שכתוב בכל כל מה ש הזכיר את שמי אבל חברתך ר אם יש שם זה ברוכה אז רק לטובה לכן כתוב ושמו את את שמי על בני ישראל ומיד ואני ברכם אז השם הוא רק על ברכה לכן המנגנון של כתיבה וחתימה לרעה הוא אחר לגמרי הקדוש ברוך הוא בכלל לא נוכח שמה אז למה יש פער בין כתיבה לחתימה כתיבה זה לזעזע וחתימה זה אם לא חזר בתשובה לאמר את הזעזוע כמו שכתוב בכל מקום אשר סליחה שתכף לשמו יתברך הברכה מצוייה אם כן כשאדם מחזיק במידת השלום ואהבת כלל ישראל אז יוכל להיכתב בספר החיים ששמו של הקדוש ברוך הוא שלום כתוב בו כאילו מה זה כתיבה וחתימה טובה כתיבה זה שתיכתב בספר שכתוב בו שלום היינו אור לכלל ישראל דבר חידוש עצום לראות ככה את ראש השנ והיא מצוה זה אהבת לרח כמוך עכשיו הרב מתחיל בעצם לימוד חדש צם אולי הה צריך להתחיל מפה התלבטתי הרבה אולי צריך את האות הבאה להתחיל מפה למה עכשיו הרב אומר בעצם לפי זה יוצא שכל הדיון יש לו שתי רגליים שלום ואמת כלל ישראל וכל פרט ופרט זה שתי רגליים לדין והרגל הראשונה היא תמיד ניצחית נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם של עד כמה אתה מאורה בה עד כמה אתה דבוק בה ברגל השנייה זה כל אחד לפי מידתו זה שני רגליים אז הוא אומר מה זה הרגל אחת אז עכשיו הרב זה אומר ממש דרשנות א נפלא אבל דרשנית אז הוא אומר והיא מה זה השמו של הקדוש ברוך הוא שלום מצוות דותה לרכ כמוך שהיא מתקיימת על רגל אחת הכונה אחת מתוך שתיים כי זה רק השלום ולא אמת כי אם באמת ואהבת עלך כמוך זה הדבקות בכלל ישראל אבל האם אתה מתנהג יפה או לא האם אתה בסדר או לא זה לא נמצא ברגל הזאת זה הרגל השנייה הכוונה שתכף כשמקבל בלב שלם מקבלה את מה את מצוות ואהבת לך כמוך כמו בבוקר הרי אני מקבל על עצמי מצוות ובת הלך כמוך לא בכל הסידורים זה נמצא נכון שכחתי תיל את השם אחרי [מוזיקה] א הבריתה של א אלהו דברים שאדם אוכל פרותיהם אז יש משפט מארי הקדוש צל הספרדים זה נמצא זה מהארי הקדוש אז מי שנוהג יותר כנוסח הארי אזה כתוב אצלו הרי אני מקבל עלי מצת עשה שלבת כמוך הרב יצחק יש ניגון אז הר מקבל מצה אז תכף כש מקבלה בלב שלם כברש בידו זכות הרבים אז יש לו רגל אחת לכן כל תורה על רגל אחת זה ך כמוך ואף על פי שהאמת היא רק שהיה מתקן את עצמו בפרטות אבל מתוך ד שלום תבוא האמת כי בין שתי הרגליים יש היררכיה שלום ואמת זה כמו איזה רגליים לכאורה הוא לא אומר כן לכאורה זה ימין זה שלום ושמאל זה אמת אתה מתחיל לחתן וחזה השמאן הולכת אחריה אז מתוך השלום יבוא האמת כי הקדושה שמתווספת עליו על ידי זכות הרעבים תסייע אותו לתקן את עצמו בפרט ז אומר איך בנוי ראש השונה אדם נדבק בכלל ישראל כלל ישראל נכתב מצד השלום שמו של הקדוש ברוך הוא חל עליו אז הוא מקבל כוח להוריד את זה לבודה הפרטית שלו ואז הוא נחתם בחותם אמת והנה האדם הוא הולך בואו נתקדם עוד קצת עד סוף ד' והנה האדם הוא הולך ואי אפשר ללכת כי אם בבית רגליים ר הליכה זה בשתי הרגליים אתהה לא יכול להישאר רק על רגל אחת ובת רגלי הנפש אן רגל אחת י מעשים טובים שצריך כל אחד ומשהו יחיד שזה איזה רגד זה האמת כאן הוא מקדים את האמת לפני השלום והרגל השנייה במ שהוא חלק מהכלל והנה הדבר הקודם לכל הוא במש שהוא חלק מהכלל באו אליהם כאילו מה זה יום הדין מה קורה איתי חוץ מזה יש לי מד רגל שידבקו בכלל אבל באמת הדבקות בכלל הי הקודמת ואז כשהוא חלק מהכלל כבר יש לו יתד להתעלות עליו מה זה יתד להתעלות עליו כאן דומה למה לרגל לעמוד עליה אני יכול לעמוד על רגל אחת אז אני יכול ללכת אבל אם רגל אחת לא עובדת אתה יכול ללכת עם הרגל השנייה לא כי אין לך על מה לייצב את עצמך א כ יש ל תת להתעלות עליו כיוון שא לא פורש מ לציבור אף על פי שהאמת יש לה רגליים כשבא האמת למה כי כבר כיוון שכבר קדם השלום השלום הוא רגל אחת כי הוא הראשון כיוון שהוא הראשון אז הוא רגל אחת אבל האמת השקר כתוב אין לו רגליים א האמת יש לה רגליים אז יוצא שהאמת הוא השנייה שכבר יש שתי רגליים גם שלום וגם אמת איזה דרשה נפלאה הינו בת רגליים שיהיה ושלם בין מצד הכלל ובין מצד הפרט בכל מקום כיוון שהוא מכניס את עצמו בתוך הכלל הוא קרוב להינצל אפילו כשהוא עומד רק על רגל אחת על כן אמר דוד המלך עליו השלום על עצמו דרך הענוה דרך הנוה הכוונה כאילו הוא מצד עצמו לא היה ראוי אבל מצד כלל ישרל אז הוא גם חלק מכלל ישראל אז הוא אומר רגלי רגלי הכוונה רגל אחת דיקה רגלי עמדה במישור למה כי במקל אברך השם כיוון שאני נדבקתי בקהל במכלים אברך השם ולא לבד אז יש לי כבר את הרגל של השלום אז רגלי עמדה המישור כיוון ש בכלים ברך השם רגלי לשון יחיד זה כון רגל אחת כלומר אף על פי שנשר בבית הרגליים בבית הרגליים כאילו דוד המלך דן עצמו שהוא לא ראוי מצד עצמו אבל מצד כלל ישראל הוא דבק בהם אלא ברגלי אחת דהיינו במה שאני דבק בכל לב אל הכלל כולו זה המלך דוד המלך ואוהב באגבה גמורה לכל אחד חד ישראל אף על פי שאדם אומר רגע אבל אני לא אוהב טוב חזרנו ל זג שאף על פי שהוא לא יודע איך להוציא את עצמו הב כל אבל הוא רוצה מי לא רוצה לאוב כל אחד ואחד מישראל אהבה גמורה מצד הרצון כבר שייך מכל מקום זו הרגל היא חזקה כמו למרות שכתוב שזה רגל אחד אחת רגלי בכל זאת היא עומדת במישור ואינה נופלת באמת הרגל השנייה לבד הייתה נופלת האדם אם הוא יהיה לבד אפילו יהיה אמת אבל מי זכא לפני השם אין במלאכים במהלכו לא ימיים אז הרגל השנייה לא יכולה למ אבל הרגל הראשונה של במכלים של שלום אז היא כן כי היא הרגל של כוח הכלל בכללים הברך השם והוא דבר שיש לו חוזק וקיום עעל כן די להשיג כתיבה טובה של הבינונים הייא בראש השנה כד אמרי התפילה בראש השנה יקצ וון הרב מכניס פה את החשבון של בינונים למרות שכל הדיון הוא כאילו לא שייך לזה כאילו מישהו צדיק אז הוא עשיר אז הוא בפני עצמו כבר יכול למרות שהאמת היא לא רגל יציבה מספיק אז הוא משתמע לכאן ולכאן מה עושים עם זה שזה משתמע לכאן לך צריך להגיד שיש צד כזה צד כזה ש רגליים מהצדק ד שג אז זה זה גם אפשרות אז בראש השנה יכתבון אז מסוגל מאוד כוח השלום שהוא רב את הכלל וזה גורם שנכתב בספר שהקדוש ברוך הוא כותב עליו שמו שלום ועד יום הכיפורים ולכן יש פה פער יתקן את עצמו בפרט ויזכה לדת האמת שי חותמה של הקדוש ברוך הוא עכשיו יש פה עוד דיקדוק ברב איך צריך לנהוג במידת האמת שנולדת מתוך השלום באבוי דה א יש פה איזה חשבון עומד בפני עצמו לפי כל מה שאמרנו אז אומר הרב והכוונה למידת אמת היא שהשלום יהיה אצלו ב כיוון שכל האמת פה היא נובעת מהשלום צריך שהשלום יהיה באמת מה הפירוש וכיוון שאוהב הוא באמת את הכלל שזה השלום ודאי ישוב יתקן דבריו דרכיו כלומר מכוח מה הוא מתקן דרכיו כי אני רוצה להדבק בכלל ישראל אז אני מוכרח לתקן דרכיי למה שרי העולם וכלל ישראל נידון אחרי רובו וכל ישראל הרביעים זה בזה אז כלל ישראל נידון אחרי רוב מכיוון שואים את הכלל אז הוא רוצה שהכלל יכתב לטובה אז מצד זה לא יחתה למה גם מצד כוונה זו שלא יגרום זה כל הכלל למה אני לא חוטא אני רוצה בטובת הכלל הכללתי עצמי כולם אז אניני לא רוצה שהכלל ינזק על ידי כי כל ישראל הרבים אחרי שקלטתי את עצמי בכלל אז הים שאם אני חוטא בעצם החטא הזה מחתים את כולם ואם אני עושה מצווה אני בזה מזכה את כולם אז אם ככה אני מאוד רוצה שלא לחתו כדי שלא יהיה חס וחלילה פגימה על הכלל כי אני אוהב אותו אז רוצה שהשלום הסיבה לאמת סיבה מיוחדת לאמת אף שלפעמים יהיה תוב נפשו כלומר לולי השלום אם הוא היה מחפש רק אמת זה הה יכול להיות חולשה שלכן האמת לא עומדת כל כך טוב בפני עצמה שלפעמים יהיה טוה בנפשו שניכה לו שכר העבירה יותר מהפסד עכשיו אני נהנה מהוה אחרי זה אני אחטוף משתלם לא נורא שווה בחו עכשיו זה עכשיו זה לאחר זמן זה מתקד עם זה שעכשיו זה מעט ואחר כך זה הרבה א עכשיו לאח הזמן זה גם כ אז הוא מעדיף תשאלו מי שפעם עבר עבירה הוא סביר לכם אז שני חלו שכר עבירה יותר מהפסד חס וחלילה אף שהיא טעות גדולה באמת זה רחמון לצלן ידעת כלומר מהשטויות שלנו כשאנחנו חוטים אבל כיוון שמידת השלום מושרשת בלבו אז אפילו אם הייתי מסוגל לטעות בטעות הזאת ש חס ושלום יותר משתלם לי העבירה עם שכרה עכשיו אני שקלתי סכר עבירה כנגד הפסדה ני מעדיף את העבירה אבל לך ימלה ליבו לגרום עזק על הכלל בשביל הנעה שלו זה ודיין לא שייך על כן שיהיה השלום חתום באמת יתקן גם את גם את עצמו בדרכים הפרטיים שלו ממילא השלום הוא מוליד את האמת והכתיבה לטובה היא לא ממתינה האם יהיה חתימה כזאת אלא היא פוערת שיהיה חתימה כזאת היא נותנת כוח שיהיה חתימה כזאת זה מרגן מסוג אחר לגמרי וזה בעצם עומק הפירוש של הרב כל שהי רשה בתחילתה היינו שאני הולך אחרי השלום דבוק בקלת ישראל מתעשרת בסופה שעל ידי שרשה בתחילתה אז על ידי זה מתשרי להיות מידת האמת ולהיות חתום גם באופן הפרטי שלי שאני זכאי טוב עד כאן להיום