אז תלך לבטח | שפת אמת לפרשת ויצא- תרמ | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אחד קר [מוזיקה] כ אנחנו רוצים ללמוד היום משנת תרמ דיור מתחיל הראשון במדרש אז תלך לח מדרש אומר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפה פתח אז תלך לבטח דרכך אם תשכב לא תפחד יעקב נמצא בדרך שוכב אז תלך לבטח זה יעקב תכתיב ויצא יעקב אם תשכב לא תפחד לא תפחד מעשו לבן ושכבת וערבה שנתך וישכב במקום ההוא וכל הגילוי שמתגלה אליו יש בו ערבות מיוחדת של גילוי אלוקות בדרך אז במדרש אז תלך לבטח ושת אמת קושר את זה לפסוק בפרק הבא תרוץ ולא תיכשל לפחות במה שמובא כאן זה לא נמצא במדרש רציתי להסתכל אבל ברח לי האם זה מובא במדרש בהמשך על כל פנים אומר הסת אמת זה באמת ברח יעקב בעבור עשו כלומר כל הפרשה שלנו עוסקת במצב בדודי אפילו מצוקה גדולה מאוד שהרי יעקב מפסיד את הקשר עם בית ההורים שלו בגלל שהוא צריך לברוח בני עשו עשיו רוצה להורגו על זה שהוא קיבל את הברכה ולקח ממנו גם את הבכורה והוא נאלץ לברוח זה מעשה אבות סימן לבנים שיש משהו בכל הדורות שישראל הם מקבלים ברכה ובכורה במובן הפנימי ואומות העולם ובראשם דרכי אדמון צל צלמון אדמון זה עשו האדום האדום הזה אז מלכות הרשעה שזה אירופה שהיא הסבל המרכזי שעם ישראל סבל במהלך הדורות והם רודפים אחרינו ואנחנו בורחים מפניהם והבריחה הזאת יש בה איזה מצב שהוא לא מנהל את האירוע ההיסטורי אלא הוא רק מגיב והוא גם מגיב בחולשה ובהפסד גדול ארי בסוף מי שמפסיד פה את ביתו את אוריו את ארצו זה במידה מרובה ויצא יעקב מבאר שבה זה הנגטיב של לך לך מארצך לדך מבית אביך כי אצל אברהם ארצך לצך מבית אביך זה הטומאה שצריך להיפרד ממנה ואצל יעקב לך לך מארצך מלך מבית אביך זה הקדושה שממנה מנס לברוח אז לכן המצב האמיתי של יעקב הוא מביך עד למאוד וחזר כבר האירו לא ניכנס לבאור של חזל למה זה קורה איך זה קורה על ידי ליפז שרדף אבל שכשמגיעים ומגיע יקוב והוא צריך לעבוד שבע שנים ועוד שבע שנים ואין לו לתת שום דבר ב ביום החל ני חורב וקרח בלילה זה בריכה מאוד מאוד לא פשוטה הפסד עצום ובעצם הכל זה בגלל רדיפתו של עשו זה לא איזה פרשה משובחת לכאורה ויצא יעקב מבאר שבע וילך הנה אף על פי כן מצינו ראינו כי בהליכה זו זכה יעקב אבינו עליו השלום לכל השלמות כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל יעקב אבינו בונה את בית ישראל מיתתו שלמה 12 השבטים דווקא על ידי ההליכה הזאת כלומר שיש פה צד שה רקע הוא בריחה הרקע הוא בדיעבד גדול והתוצאה היא לכתחילה שאין כדוגמתה שהרי אברהם יש לו את ישמעאל יצחק יש לו את עשו יעקב הוא בכיר האבות והוא הולך והבריכה הזאת מביאה את שלמותם של ישראל לכן אנחנו נקראים עם ישראל ולא עם אברהם ולא עם יצחק אלא על שמו של יעקב אבינו שהוא באמת אבי ה אומה במובן הטהור והשלם של המילה הטהור שאין אחרים והשלם שהכל זה ממנו אין משהו ממישהו אחר אם כן זכי יעקב אבינו לכל השלמות דווקא מהליכה של בריכה כזאת אז יש פה איזה כמ הלך ך הלך של אברהם אלך היה לטובתך אז ורך לך אז גם הלך הזה לטובת הוא גם לטוב כן כן שם זה הקדוש ברוך הוא אומר כן וזה היה באמת עכשיו הסת אמת מכניס א גורם א נוסף שחז מחשבים את השנים זה היה באמת על ידי שקודם הליכה זו הטמין עצמו כוונה לותם יד שנה שהיה בבית מ רשם של שם ועבר כלומר היה פה איזה תחנה אמצעית שהבריכה כבר בעצם הסתיימה הגעת לשם ועבר 14 שנה לא רודפים אותך הכל בסדר ו ויילך חרנה זה לכאורה אחרי זה כו בעצ יקום מבאר שבע 14 שנה הוא היה עם היציאה הזאת בבית מדרשו של שם ועבר אבל לך חרנה שהוא פוגש את רחל על הבאר זה אחרי 14 שנה אז יש פה בפסוק איזה הדבקה לפי חשבון השנים שעושים חזל ש שני זמנים שונים ואומר השת אמת זה לא רק שני זמנים שונים אלא גם שני מהלכים שונים יש את היציאה ואת הבריכה אבל אם אתה אתה בורח אז אתה חייב להתרומם לאיזה מקום שממנו אתה מתחיל את כל עסק מכיוון אחר לגמרי אז יעקב בורח כי רודף אחריו עשו ואז הוא נכנס למקום שממנו הוא יוצא וזוכה לכל השלמות במידה מסויימת כאן אסתמת אומר כל השלמות בא מפני שיעקב היה יד נ ב בית מדרשם של לפני הוא יוצא מבאר שבע צל שם ועבר ואז מגיע לך וזה היה באמת על ידי שקודם הליכה הזו הליכה זה לשון ויילך חרנה שזה 14 שנה אחר כך הטמין עצמו כמאמר חזל המפורסם לכן כפל הכתוב ויצא יעקב עכשיו הוא אומר בעצם איצה הזה בגלל שיש בו וילך חרנה הוא לא טוב היצא של סוף פרשת תולדות בסוף פרשת תולדות יעקב כבר נשלח לחרה אף שכבר כתב לאן רק שם היה בחינת בריכה כלומר בעצם החילוק שאנחנו אמרנו שנמצא בתוך הפסוק במובן אחר הוא החילוק בין סוף פרשת תולדות ששם אנחנו מדברים על עשו ועל הבקשה של רחל של רבקה תברח שלמה השכל גם שניכם יום אחד ויצחק אומר לו גם כן תלך ונותן לו את ברכתו לדרך ו כל זה זה מפני עשו אחיו זה סוף פרשת תולדות וכאילו יש הפסקה בין הפרשות ועכשיו מתחיל משהו חדש אפשר להכניס את ה-1 בתוך הפסוק אפשר להכניס את ה-14 בין פרשת תולדות ופרשת ויצא וכאן הוא כבר יוצא למרות שכתוב ויצא יעקב מבאר שבא אז לכאורה כאן מדובר התחילת הפסוק הוא עדיין כן על היציאה אבל התוכן של מה המהלך האם זה בריכה או הליכה אל השלמות שזה ניגוד מקצה לקצה זה הפער בין סוף הפרשה הקודמת לבין תחילת הפרשה הזאת ועל ידי התמנה הנל שהוא בחינת תשובה עלמה דקסיה שהדביק עצמו קודם הליכה זו בשורש התשובה שזה חידוש גדול שמובא כאן מהמורשת לא היה לי את המור ושמש להסתכל אבל בפשט חזל אומרים שזה היה במקום של תורה בית מדרשו של שם לב וכאן הוא אומר שזה היה מקום של תשובה עכשיו למה זה מקום של תשובה כ שכתוב תמין עצמו תמין עצמו זה איזה מקום מוסתר והתשובה היא אלמה דקסיה אלמה דקסיה זה מקום נסתר לא במובן של בריכה אם כי בכל תשובה יש בריחה מן החטא יעקב אבינו בורח והוא צריך לברוח גם מזה שהוא נאלץ לשקר גם מזה שהוא נאלץ ללבוש בגדים נבך ידי עשו וגם מעשיו עצמו הוא יצר הרע הוא מלאך המוות הוא שטן הוא והבריחה מהחטא לעולם התשובה זה לא רק שאני יכול להינצל על ידי זה אלא אני הולך למקום שממנו יש לידה חדשה מפני שאני הולך לשורש ששם החטא לא פוגע כי הוא שייך לענפים והשורש הוא מקום שהוא לא רק שלילת הפגם שיש בענף אלא המקום שממנו נולדים ענפים חדשים לכן תשובה היא לא רק מחק תשובה היא שורש החיים יש מובן של תשובה שזה למחוות את מה שהיה אבל יש ובה מובן של תשובה שמקום שצדיקים גמורים שבעלי תשובה צדיקים גמורים אינם יכולים למות שיש להם שורש חיות עוד יותר מכל מה שהצדיקים זוכים אז הולך יעקב בבריחה מכל הצרות של עשו ומכל ה הסתבכות שלו שהוא צריך להפוך להיות רמאי שמידתו אמת שהוא צריך להיות גנב שהוא צריך ללבוש ידי עשיו ושהוא צריך להתענג עם עשו בעצמו והוא בורח מהענפים האלה של המציאות שבעצם זה ענפים של יצחק והוא עולה לאזה מקום שמשהו חדש לגמרי נולד האומה ישראלית שעז עכשיו היא לא לדה אברהם ויצחק זה לא ה ישראלית לכן קוראים לה ישראלית כי יעקב אבינו וזה התשובה עלמ דקסיה הליכה אל השורש יש כאן רמז השפת באמת לא מרבה לעסוק ברמזים אבל אדמורים מרבים לעסוק הוא קצת יצא דופן ו גם חזל וא בחינת סליחה וזהו שכתוב ויצא יעקב מבאר שבה מה זה מבאר שבה הוא בחינת אז א' על ז כלומר אור שבעת הימים התשובה תמיד היא היום השמיני היא הדרגה בספירות של בינה וכאן לעניינינו הענפים הם העולם הגלוי העולם הגלוי הוא שבעה גם בציר הזמן שבעה ימים כל העולם בנוי רק על שבעה ימים וגם ב מובן המקום שכל מקום הוא עם שישה צדדים ונקודת מרכז שבעצם זה מקבילה של ימי השבוע ימי השבוע אין לנו בטבע כדוגמתם לעומת יום שזה תנועת השמש חודש שזה תנועת הירח ושנה שזה שוב תנועת השמש שבוע אין לזה שום מקור בעולם הנראה ש שלנו אבל יש לזה מקור ב תבנית של המציאות שיש לה שישה צדדים ונקודה פנימית וכך יש שישה ימים ושבת והתשובה זה הבריחה מכל גדרי עולם הזה למקום שהוא עלמ דת קסיה הוא העולם שלפני שהמציאות הזאת נולדת ולכן הוא יכול להוליד אותם מחדש צדיקים הגמורים הם נמצאים בתוך השבע והכל בסדר אבל הבעל תשובה הוא עולה למקום שלמעלה מקל בשבע כי זה נשבע לו אז הוא נאלץ ללכת למקום יותר עמוק כדי להוליד את הכל מחדש וכך יעקב אבינו נאלץ להטמין עצמו במקום יותר עמוק כדי ל הוליד את האומה הישראלית לא כבריחה מ עשו אלא שזה רק ההקשר החיצוני שדוחק לגלות את האמת הפנימית שישראל קדמו לעולם וכל מה שעשו נולד רק הוא השני כמו שחז דורשים על שפורפרת שמה שנכנס ראשון יצ אחרון באמת יעקב הוא העיקר ועשו הוא רק הלבוש של הקליפה שמתלווה ואז אנחנו חוזרים לשורש שהוא הדבקות האלוקית שלפני כל בריאת העולמות ישראל קדמו לעולם אולי יש פה רמז למרות שהוא לא כותב את זה בפירוש ש כמה שנים נטמן יעקב בבית שם ועבר 14 14 אז זה שבע מצד השורש ש מולידים את השבו מצד העניו אבל הוא לא אומר את זה אבל אי אפשר שזה על פי הדברים פה הו כורה לי צריך לבת כן כן כן למדרש כן כן ה עוד רגע עוד רגע נחזור לזה כן איך צא יעקב מב שבע זה בחינת אז מה זה מה פה שצא יעקב משבע הוא בחינת אז א זה מה שבדיוק לזה רציתי לחזור המדרש שקראנו שהוא הביא בהתחלה במדרש אז תלך למטח אז הוא אומר המילה אז זה הנקודה השמינית שמולידה את השבע מההתחלה כי השבע הראשון הוא שבו זה השבע של עשו ב שבעור ש זה כן כן כן זה מה שהוא אומר וזהו שכתוב ויצא יקוב מבאר שבע שהוא יוצא מהשב הראשונות ואז שהוא הולך לנקודה של התשובה שהיא תמיד הנקודה השמינית מדרגת מינה הנקוד אה שבאר ז האחד זה רעיון יפה אה כן טוב ובכוח זה הלך חרנה ויפגע במקום עכשיו יש פה דרשה נפלאה מאוד מאוד ויפגע במקום ויקח מאבה מקום חזל דרשו שקפצה לו הארץ כי החשבון מהפסוקים הוא שכתוב וילך חרנה אז הוא הגיע לחרן אז מה זה פגע במקום אלא שהוא הגיע לחרן ואז הוא אמר רגע עברתי על מקום שהתפללו אבותיי ולא התעקבתי שמה וקפצה לו הארץ וא חזר לירושלים לבטל לוז שמאיר איך זה בדיוק קרה שמה שלה שלא נעסוק בה אבל הוא חוזר ל ארץ ישראל לבית אל ושם הוא לוקח מאבני מקום אז יוצא שאם ההליכה היייתה בריכה הוא לא אומר את זה בפירוש אבל נראה לי שזה טמון בתוך מה שהוא אומר היציאה הראשונה וישלח ששלחו אותו א רבקה ויצחק זה בריחה ואחרי זה הוא נטמן באיזה מקום עמוק ואז זה כבר נולד לכתחילה ומלכתחילה הזאת הוא יכול לבוא לירושלים לבטל ומר מהבריחה כשהוא בורח מבאר שבע אז הוא מדלג על מקום אבותיו למה הוא נמצא עכשיו במאבק מול עשו אבל אחרי שהוא מגיע כלידה מחדש תמנה בבית מדרש של שב עבר אז עכשיו הוא יכול להגיע לבטל ולראות צהו מוצה בארצה וראשו מגיע שמימה כי הוא כבר לא צריך אם כי במידה מסויימת הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים וורדים בו יכול להיות שזה בעצמו הסיפור כאן שאיזה מלאכי אלוקים עולים זה מלאכי הבריחה ויורדים זה מלאכי העולם החדש של השלמות שהוא קונה שזה מתאים למה שאומרים חזל מלאכים האלה ומלאכים האלה אם כי זה קצת הפוך חזל אומרים שזה מלאכי ארץ ישראל ומלאכי חוץ לארץ שזה הראשונים משובחים והשניים פחות אבל בכל זאת הם אומרים שזה לא אותם מלאכים יש איזה היפוך לפי זה אולי המלאכי הבריחה עולים ומלאכי הלדת השלמות הם אלה שיורדים אז דרשו חזל שקפצה לו הארץ באור העניין על פי מאמר חכמינו זל על ארץ ישראל עכשיו יש פה אהבת ארץ ישראל שאומרים חזל ארץ צבי כתיב בה רב ח וגמד כלומר כשישראל יושבים עליה אז היא מתרחבת אתה שואל איך זה זה אסוק ביכולת החלה של ארץ ישראל ר כשישראל ישלי הי מתרחבת היא יכולה להחיל אבל כשישראל לא עליה אז היא מצטמקת כמו אור צביא שכש בתוכו הוא נמתח וכשאתה מוריד אותו מעצבי הוא לא יכול להכיל את עצבי בשום פנים ואופן אז הוא מתגמד לכן זה נקרא רצבי אז לכן נתע בעונותינו הרבים שנחרב הבית אין נגלה קדושת ארץ ישראל אומר מה זה רבח וגמדה זה בגילוי האור האלוקי שממילא זה גם משפיע על יכולת החלת האוכלוסין אבל העיקר כ זה עד כמה ארץ ישראל מכילה את האור האלוקי אז כשיש בית אז יש אור גדול ואז כל מקום שאתה נמצא בארץ אתה דבוק באור האלוקי וכשהבנתי ההופעה שלה עכשיו אנחנו בונה הארץ אנחנו מרחיבים את הארץ בעזרת השם יתרחב כל כך בגילוי שכינה עד שבסוף יבנה המקדש באמת היה תפיסה הרבה מאוד שנים שיכול להיות שאיך תהיה הגאולה רוב החרדים מתנגדים לציונות גם בגלל ש במעמקי התודעה זה היה מונח ככה שפתאום יבוא משיח יבני המקדש ודאי למד אמר ש משוכלל ובנוי ירד משמיים אז ירד מקדש ואז הוא יקבץ דכי ישראל כלומר שהקיבוץ הוא זה בתפלות של ראש חודש של המועדים זה נראה כאילו בא זה להתקבץ למקדש אז כל ז דבר אחד בפועל היסטורית אנחנו מתכוונים צים לארץ עד שכבשנו את מקום המקדש היה עוד זמן ועד שאנחנו בונים עוד זמן בעזרת השם שיבנה במרה אז יוצא ש אנחנו הולכים במהלך ההפוך ש מה כמו בעל תשובה מלמטה למעלה יש מקום לפלפל בזה אבל לא ניכנס לזה עכשיו האם בעל תשובה הו בונה מלמטה למעלה אומים דווקא הפוך שהצדיק בונה מלמטה אבל ב התשובה בונה מלמעלה אבל לא לא ניכנס לזה אז הוא אומר כן הוא אומר אם כן לכן אתה באמנות רבים שנח בבית אין נגלה קדושת ארץ ישראל והיא מתגמדת מבחינת גילוי האלוקות שבה וכמו כן ומכל שכן קודם תיקון ארץ ישראל שהיה עדיין תחת יד הכנעני לא היה נגלה זה הכוח עדיין כלומר בימים האם מי שולט על הארץ הערור ארו קלם מכל בני נוח מכל האנושות זה ארץ שה מקולל ואין בתורה פעם אחת ארץ ישראל א המונח ארץ ישראל לא נמצא בתורה בכלל זה תמיד ארץ קנן זה עניין עמוק מאוד כמ שזה ארץ שכל עניינה זה שרירות הופכת לאור אלוקי ואין בתורה בכלל את המצב ה שני אז הוא אומר קודם תיקון ישראל הייה תחת קנני לא היה נגלל זה כוח הד והתורה עוד לא מגלה את כוח הארץ ישראל הרי התורה מסתיימת איפה בערבות מואב יהושע נכנס לארץ אבל משה רבנו מסיים את ה תורה בזה שיצאנו מהארץ אנחנו עומדים בפתח הארץ ועדיין לא נכנסנו אז מי עדיין נמצא כל ימי התורה קנן אז לכן התורה אתמ ארץ קנל וכל עניינה של התורה ונסתם של ישראל זה להפוך את הערור לברוך לכן על ידי הגעגועים של אבינו יעקב דכתיב ויקח מאבני המקום זומר מה פירוש ויקח מאבני המקום כאילו הוא כל כך התגעגע לארץ ישראל זה איזה חיבוק כזה הוא לקח אבן והוא הביא לזה ראיות רמזים פשטן של דברים כמו שכתוב רצו עבדך את אבניה נראה לי שחסר פה ה לא רצו עבדיך את אבניה אז האבן זה מה שמתגעגעים אליו שהרי המקום הכי מקודש בארץ ישראל הוא מקום שיש בו אבן שהוא המקום שכל העולם מש ת ממנו אבן השתייה ויקח מאבני המקום רצו עבדך את אבניה וכמו שכתוב בגמרא שהמורים היו מגיעים מחוץ לארץ היו מנשקים קיפ דקו היו מנשקים את האבנים אז האבנים של ארץ ישראל זה המקום שבו שורה שכינה אבן השתייה ה ארץ היא כמו הגוף של האומה כמו שלאדם יש גוף גשמי גם לאומה יש גוף גשמי הגוף הגשמי של האומה זה הארץ זה לא גוף פרטי כל יהודי הוא פירור מארץ ישראל שחוזר להיות ארץ ישראל כי מעפר באת ואן עפר תשוב יעקב אבינו מבקש לא להיקבר בחוץ לארץ בפרשת ויחי ורשי מביא שלושה הסברים הסבר אחד זה צער גלגול מחילות יהודי שנקבר בחוץ לארץ הוא מתגלגל ועומד לתחייה פה למה כי הוא חלק מארץ ישראל זה כמו השתלת קליה יהודי בחוץ לארץ זה כמו קליה אצל מישהו אחר אבל ה dna של הכליה הוא של התורם לא של הנתרם אז אז אני סבור שכשמדובר המתים אז כל התרמי כליה הכליה תחזור אליהם והכליה של ה נתרמים תרפה אני אמית וחם מחצתי ואני ארפה אז בגלל זה משירים להם את הה מה ב זה משירים להם את אז ה ה ה הנישוק של האבן בגלל שארץ ישראל זה כמו לנשק את הבן אתה מנשק את הגוף בגלל אהבה של הדבקות רוחה ורוחה כן שם יעקב אבינו עליו השלום האבנים מראשותיו זה הראש הקומה העליונה של יעקב היא דבוקה בארץ כי היה קשה לו מאוד לפרוד מהארץ הקדושה עכשיו הוא צריך לצא הרי אברהם הגיע יצחק לא יוצא הוא צריך לצאת א קשה לו מאוד אז הוא כאילו מחבק את הארץ לפני שהוא יוצא ומרוב התשוקה נגלה לו בבחינת בית המקדש קודם שעת התיקון לכן איין זרק בית אלוקים אז למרות התשוקה למרות שעדיין זה ארץ כנען וזה מסתיר את עומק הקדושה של ארץ ישראל ובכל זאת מרוב התשוקה כאילו הוא בוקע את העיירות של קנן והוא זוכה בחלום שמתגלה לו שזה בית אלוקים אז פתאום זה בית המקדש וזה נקרא שקפצה לא ארץ מה פירוש שקפצה שהיא קפצה למדרגה עליונה שהוא שייך אל ה בית אלוקים וזה שכתוב אין זקים בית אלוקים כלומר פירוש אף שאין ניקר עדיין צריך להסביר את זה אם כולם רואים אז לא צריך לומר אבל באמת אין זה כמו שנראה מבחוץ אין זה בית אלוקים הכוונה זה לא כמו שאתה רואה אין זה כי בית אלוקים כי אם לעומת מה שאתה חשבת לפני שאני הבהרתי לך אבל הוא בית אלוקים ורמזו במדרש במה שאמרו בנוי וחרב חזל אומרים גם על המקום על היציאה של יעקב ועל החלום שלו שהוא רואה את זה בנוי וחרב ובנוי רואה את כל ההיסטוריה אז יוצא שמה שהוא חולם זה על בית המקדש וכל תולדותיו וכל המתח שלו בין החוץ שמתקלקל שזה החורבן שזה הבריחה הרי מי החריב את הבית מלכות הרשעה חי אדמון וצלצל מון והבניין זה כל מה שיעקב עובר שהוא טומן עצמו והוא קופצת לו הארץ והוא עולה למדרגה שהוא דבוק במקדש ומכוח זה ישראל עוברים את כל הגלות דוחים את אדמון בצל צלמון בעזרת השם שנזכה ממרה לראות בית בנוי משוכלל