אור מתוך הבור | שפת אמת לפרשת מקץ- שבת חנוכה- תרלו | הרב יהושע שפירא

אחד ודי קר [מוזיקה] קלה חנוכה שמח לא יודע למה קרטה תקלה זה שלחנו את הדפים אתמול אבל כנראה היה איזה תקלה אנחנו רוצים א ללמוד א משנת ת רלו שבת חנוכה ולהיצמד לדרך של ספת אמת שבשבת חנוכה יש רבים שעוסקים בחנוכה ולא עוסקים בפרשת שבוע או חנוכה עיקר בפרשת שבוע תפל לכן יש פרשת שבוע במהלך ה שנה ש ות להרבה פחות תשומת לב מטבע הדברים ה קשה שבכולם זה פרשת וזאת הברכה שמחמת כל השמחות שסובבות אותה אז היא קצת נשכחת עם כל מעלתה הגדולה וגם פרשת מקץ סובלת קצת אבל השפת אמת בפרשת מקץ מדבר על מקץ גם כשזה שבת חנוכה ו בסוף הוא כושר את הדברים גם לחנוכה וככה אנחנו ננהג עוד רגע הגיעו גם דפים וירצו מן הבור מן הבור בזוהר הקדוש בבירה נחית והשליכו אותו הבורה בבירה סליק לבטר כתיב שתי מים מבורך כלומר הירידה של יוסף היייתה ירידה אל הבור וישליכו אותו הבורה והעליה של יוסף היייתה מהבור לכאורה אנחנו יודעים שהוא היה בבור אפשר היה לכתוב רק וירוצו אל פרעה רצו החוצה כלומר לעסוק ביד ולא בנקודת מוצע ו ההדגשה של הפסוק שרצו מן הבור היא רומזת על כך שמין זה לא רק מהמק מקום הגיאוגרפי אלא גם מההקשר הרוחני מין במובן של מתוך עניין הבו שכל העליה של יוסף היייתה מתוך עניין הבור האמת היא שכל מלחמה זה כך שאנחנו חוגגים את חנוכה אז מתוך מה שהיוונים טימו כל השמנים פתאום מעיר אור יקרות שלא יר קודם האור שלפני חנוכה אנחנו לא זוכים להדליק אותו בבית אבל אחרי שתמו את כל השמנים אז האור של חנוכה אנחנו זוכים להדליק אותו בבית אז דווקא מתוך הבור הרוחני יש ריצה למעלה דכתיב שתי מים מבורך כלומר הבור הוא מקור מים הוא לא רק מקום ומתוך הבור יש חידוש של תורה חידוש של מעמד וכאן חידוש של מלוכה אצל יוסף כי לכל איש ישראל יש אסתר הבא מסתר אחרה על ידי היצר הרע השורה בו ונקרא בו שכל אחד יש בתוכו בור את הבור של יוסף הבור של יוסף מעשה אבות סימן בנים הוא איזה תמצית של מה שיש בכל אחד ואחד מישראל וזה יצר הרע זה הריחוק הקבורה בתוך איזה דרגת מוות שאדם נקבר בו בהסתר של יצר הרע אך על ידי התורה שנקראת מים שנמצאת א אפה בתוך היצר הורה המים נמצאים בתוך הבור אולי זה מזכיר מאמר חזל ידוע בראתי יצר הרע בראתי ללא תורת תבלין כלומר שהבריאה הראשונה כביכול זה יצר הרע והתבלין זה בשביל המאכל תבלין הוא תמיד תפל אז בראתי יצר הרע בראתי לתורה תבלין יוצא שעיקר הבריאה זה יצר אורה ורק צריך שמה שיהיה טעם אז שמים תורה שזה מאמר מופלג מאוד אלא שיצר הרע עיקרו זה שיש לאדם אישיות העומדת כ נפרדת בתודעתה מהמקור האלוקי ובראת לו תורת תבלין זה ש אם אתה רוצה להבין את עצמך עד הסוף אז על ידי תורה אנחנו מבינים שה עמדה הנפרדת שלנו היא בעצם ביטוי לשורש האלוקי כשם שהוא עומד מעצמו ואוטונומי אז כל האוטונומיה שלנו נמשכת ממנו ולכן התורה היא יניקת מים מתוך הבור עצמו אך על ידי התורה שנקראת מים יכולים לעלות מבור הזה ויש לו תוספת כוח על ידי ההתגברות נגד יצר הרע כומר אם היה התורה במקום אחר אז לא היה לה עומק כזה לא היה לה חריפות כזאת לא היה לה דבקיות כזאת זה הייתה מונחת אבל בזה שהתורה נמצאת בתוך הבור בתוך האדם והיא מזככת את היצר הרע אז ההטמעה וה התמשכות של התורה בתוך האדם על ידי המאבק על ידי הזיכוך על ידי הריכוך של היצר הרע על ידי זה היא מתחדשת באופן עמוק הרבה יותר אז יש לו תוספת כוח על הדגי התגברות נגד יצר הרע והוא עבודת האדם עבודת האדם זה לשאוב מהמעמקים של ההתמודדות עם יצר הרע את עומק התורה נדמה הרבה פעמים לאדם שניקח בלבולים בתפילה שאם הקדוש ברוך הוא רק היה מורא אותי בלי בלבולים בתפילה כמו את הרב פלוני את הרבי אלמוני את האדמור פלמוני אז אם לי הי גם כן תפיל בלי שום בלבול אז היתי יכו לעבוד את השם אבל עכשיו שיש לי בלבולים אני לא יכול לעבוד את השם אבל אם תשאל את גדולים שעליהם אתה נושה עיניים הם יגידו לך שכל עבודת השם שלהם זה מפני שהם עסקו בטיפול ובלבולים ולכן כל גדולי עולם עוסקים בטיפול בבלבול אין מי שלא עסק בזה אין מי שאמר אני לא אין לי שום בעיה זה לא נוגע אליי לי ובלבולים בתפילה אני לא מכיר יכול להיות שמי שעסק בסוגיות אחרות יותר אבל שמישהו יגיד תשמעו יצר הרע בלבולים בתפילה זה לא סיפור זה אל תעסקו בזה בכלל תתפללו בלי בלבולים אני לא מכיר עצה כזאת וממילא מאיפה גדלו בתורה האובדים האמיתיים מזה שהיה להם בלבולים והם ידעו איך לטפל בזה הם ינו בעומק דעתם איך לטפל בזה י ש כדרכו בקודש מהגאון שאלו אותו על בלבולים בתפילה אז אמר דרך צחות זה הדרך צחות של הגאון ו בבועה לפני המלך אמר ם הספר יחשוב מחשבתו הרעה ה העיקר זה להסתכל בתוך הסידור ובואה לפני המלך אמר עם הספר ישום מחשבתו הרעה אז אפילו אתמול סיפר למישהו שהוא היה בן 12 הלך ות את החזון אש מתפלל בדיוק הגיע לשם אז הרבי ניגור סליים ר אמר אני רוצה לראות הרבי מגור הגדול אני רוצה לראות את החז אליו בא לתפילת למנח חזוניש ככה חזוניש אז הבי מור אמר לו לא צריך להגיד זה בסדר אני אגיד את האחרון אומר ש מסתכל עליו כל הזמן אומר שחז מד לאז בתפילה ב18 היה רכוס כזה של היום יוצא לו פה הנימים הריכוז הוא עמד והסתכל עליוו הריכוז בתפילה היה בצורה בלתי רו כן זהו זה היה בעיני ראיתי את זה ככ הוא שנזכה אז זה עבודת האדם שזה לא ש שיש לך יצר הרע אתה אומר טוב אם לא היה לי אז הייתי עובד השם לא זה זה הדבר בעצמו והוא עניין התורה יורדת למקום נמוך הי חזל אומרים שהתורה היא דומה למים שיורדים דווקא למקום נמוך שם היא פועלת את פעולתה וא מתקיימת בכלי חרס כידוע מהסיפור על היופי שדווקא בכלי חרס מתקיים היין אבל בכלי זהב הוא מתקלקל וככה התורה מתקיימת דווקא בכלים פשוטים כן נקרא שמירת המים בורך קנל אז זה תחילת הפסוק במשלי שתי מים מבורך המשך הפסוק זה ונוזלים מתוך בארך אז אומר סת אמת השת אמת אוהב את הפסוק הזה הוא מדבר עליו בכמה וכמה מקומות והוא אומר שתי מים מבורך ונוזלים מתוך בערך זה שתי בחינות שתי מים מבורך זה הבור של היצר הורא ממנו אתה יונק תורה כמו וירצו מן הבור ונוזלים מתוך בערך הוא שורש נשמת האדם מתוך זה בפנימיות אז אתה צריך לשתות את הנוזלים מתוך מעומק הבאר ההבדל בין בור לבאר זה שבבאר יש א' ו א' הרבה פעמים כתוב רבותינו רומזת לשם אלופו של עולם שזה האור האלוקים אז מתוך בארך גם ההבדל בין בור ל בור זה יד האדם הוא חופר ואז יש מים שמגיעים לשם מהגשם אבל באר שהיא נובעת מעצמה זה נביאה טבעית אם כי אפשר גם לחפור באר אבל גם אחרי שחופרים באר המים שמה הם יוצאים מעצמם אז הם נוזלים מתוך בערך הוא שורש נשמת האדם הבא מלמעלה והוא קדוש וטהור שעל ידי העבודה זוכים להמשיך כוח נשמת חיים כלומר כשאדם עובד מול יצר אורה ומצליח להפוך את הבור הזה למקור על ידי הזיכוך והעיבוד של ה אור הקשה של היצר הרע אז אחר כך הוא זוכה שמגיע המים ממקור עוד יותר גבוה ואיזה שפע נשפע לו ה החיץ בפרשת וש ישנו בור שמפורש ור זה הבור שנפלו אליו אבל וצו מן הבור זהור צריך להיות גם מים צריך להיות גם בתוך ה כשהפיל אותו לא היה מים אבל יוסף יצר שם מים ואז ירצו הנה בוא אני מודה שיש פה דרשנות זה לא אנחנו לא עסקים עכשיו בפשט והוא עניין השבת יום הד נשמתן ויש בו נשמה יתרה אז הוא דורש כאן דרשה נראה לי נאה מה זה נשמה יתרה אומר כל העבודה זה ששת ימים תאבות ועשית כל מלאכתך וגם ודת השם שישה ימים זה לעמוד מול יצר הורה ולעשות כל מלאכתך כלומר לעדן ולזכך את היצר האורה ולהפוך אותו ל תורה אבל בשבת אז פתאום אתה אוכל פולקה וזה זה ענק שבס זה מעלה עליונה ונשגב ברבורים מוסלם ודגים נכון הרב צידה לא אבתה אזה ה יותר מדי ברבורים כאילו כמה אפשר לשיר על הגשמיות אבל עם ישראל כן למרות הרת הרבצ יהוד נהג כל הואל מה לאכול הוא אכל הייתי אצלו ראתי במו עיניי כול לא אכל פעם היה אצל רב ציודה בחור אני כמעט נכשלתי בזה הייתי אצלו בסעודה ב שבת היה בחור שמרוב חילוי עדה אני הייתי שמה אני ישבתי נתנו לי אוכל אכלתי אחד לידי שניים לידי הוא התבייש לכול בפני הרב צוד הוא רצה להיות עם רב צודה בסעודה אבל הוא התבייש כול בפני הרב צד אז נתנו לו הוא לא אכל אז הרב צודה שואל אותו אז הוא אומר אני לא רעב רוצ ד מירים שתי גבות כאלה בשבת אוכלים כי רעבים כלו מה מה הקשר בין רעבים לאכילת שבת מה לה על דעתך והוא היה אכל בשפע גדול בכל זאת שכל חבורים הסתם ודגים חבורים סתם דגים היה נראה קצת מופרז בעיניו אבל עם ישראל כן בכל זאת נהג ככה אז יש נשמה יתרה אז אומר מה זה הנשמה ייתרה שהא יתרה על האבודה שלך בששת הימים מה היתה יכול להגיד השישה ימים מכינים לשבת מי שטרך בערב שבת יאכל בשבת את מה רק את מה שהוא טרח בערב שבת אומר לא מי שטרך בערב שבת את מה שהוא רך פשיטה הוא טרח הכל בשבת מעבר למה שהוא טרח זה הנשמה יתרה זה לא רק למה כי עכשיו מתגלה השורש האלוקי אז ונוזלים מתוך ברך חוץ מהמים שה מבורך יש עוד שפע אלוקי עליון באור העניין על פי פשוטו שבמי עבודה זוכים לנשמה כפי עבודת הגוף כמו שכתוב בזוהר הקדוש על פי אשר תמצא ידך בכוחך בידך לעשות בכוחך אז הדעת עושה בכוחך לתקן הגוף כדי להמשיך בו כוח הנשמה וכמו שכתוב בזוהר הקדוש על פי על פסוק יוצר רוח אדם בקרבו הכל בפרשה זו זה כל דברי זוהר מהפרשה לעניינינו העיקר זה שהוא יוצר את רוח האדם לפי המידות שלו בקרבו לפי עניינו אך בשבת קודש בא כוח הנשמה לאדם אף שאינו זוכה בתיקון מעסו לא רק משהו זכה אלא גם משהו שההוא נשמה ייתרה שפע אלוקי עליון שזוכה לא בתיקון מעסו ידוע ש רב זושה ורב אלימלך רצו לבדוק אנחנו היום לא כל כך עם חושים בבגדים אבל בעבר היה בגדי חול היו בגדים עלובים ביותר בגדי שבס הקפידו שיהיה מלכות עד כמה שאפשר אז הפער היה גדול ורב זוש ורבי למלך הסתפקו האם מה שם מרגישים שבצדק זה בגלל שהם לובשים בכדי מלכות אכל שבאמת בשבס אז הם אמרו בוא נעשה ליסל נלבש את ה בגדי שבס ביום חול ובקשו בגדי שבס והרגישו שבס תיק אז במר ליבם הם הלכו למגד הגדול ממזריץ' לשאול מה הי הי אנחנו לא לא זוכרים בכלל לשבת אמיתית אז הוא אמר להם לא זה לא ככה אתם זיקתם כל כך את ה גוף עד שאפילו הבגדים שלכם כבר נספגו בטעם שבת אז כשאתם לובשים בגדי שבת האור של השבת שצפו בבגדים הוא זה שייה לכם אדרבה זה הפוך ככה אמר נו המגיד כן אז אך בשבת קודש בא כוח הנשמה לאדם אף שאינו זוכה בתיקון מעשיו לכן נקראת נשמה ייתרה אחל כל פעמים צריך להיות כלי מוכן לקבל הערת הנשמה כלומר גם כשיש נשמה יתרה אם אין לך כלים לקבל אותה אז נותנים לך נשמה יתרה מה מה מה יצא והוא עניין החנה שנאמר בשבת שבשבת צריך דווקא להכין אם אתה לא מכין מי שצרח בערב שבת יוכל מי שלא אז יהיה שפע בשבת רק אתה לא טרחת אז אין שפע על מה לכול וגם צריך הכנה מיוחדת לאור של שבת עצמו כמו שמצאנו במן והנה זאת היייתה בחינת יוסף עם השבטים שיוסף הוא עניין שבת בערך לא בורך אלא בערך שכל השבטים היו שתי מים מתוך בורכה אבל אבל יוסף הוא נוזלי מתוך בארך שאין לו עניין עבודת הגוף כלל כמו שכתוב נזיר אחב נזיר זה כמו משהו שהוא לא שייך לענייני גשמיות הוא מתנזר מהם והם היו עניין ימי עבודה פירוש שזוכין חינת ברכה מתוך בורך קנל ולכן כאשר השליח אותו הבורה היה קשה לפניו כמו שכתוב רק אין בו מים כי לא הורגל בעבודה זו אז הוא לא יכל א אז הוא מיישב את ה שכחתי שהוא מיישב את השנה שלך א שמה הם השליכו אותו והם רצו שהוא יהיה עוד רגע סוגריים מיוחדות פה הם רצו שיעבוד כמוהם שז קח את הגוף והוא בכלל לא שייך לגוף לכן בפרשה הקודמת בישב זה יהודה יורד אל הגוף ו יש שמה איזה פני לבוז ויוסף אשת מוצי פר זה והוא לא הוא נקי לגמרי מיצר הרע לא פגע ולא נגע זה יוסף הצדיק ולכן כאשר השחבור היהה קשה לפניו כמו שכתוב רק אין בו מים כי לא אורגל בעבודה זו עכשיו הוא אומר דבר נפלא ויוכל להיות כי לא רצו השבטים יותר רק שיסתלק גם כן על ידי הבור וידע עניין עבודתם הסתלק הכוונה שהאור העליון האלוקי ששרה בו הסתלק ואז הוא טעם את הטעם של עבודה קשה של ימי חול של בת איתם גם קצת מה זה יום חול ואז היא תבין אותם הוא אומר תראו איזה איזה חשבון ויוכל לסבול אותם כלומר מי שעבוד אותו שבת אז הוא לא יכול לסבול אנשים של זה מה אתם נלחמים עם הגשמיות תעזבו את הגשמיות תעסקו באור אלוקים מה אתם מתעסקים בגשמיות ויוכל לצבור אותם כאשר אחר כך נעשה להם אוהב הוא שנה אותם לא יכול ו לשלום הוא התנסה אליהם אבל אחרי שזרקו אותו לבור אז דקא הוא קרב אותם נסה להם אוהב ומקודם לא ה יכול לסבול אותם כמו שכתוב בפרשה הקודמת והוא נער את בני בי לא יכ לסבול אותם אפ שפשט אולי הם לא יכלו לסבול אותו אבל כמהם הפנים לפנים אז הוא אומר שהם רצו לזרוק אותו לבור כדי לזכך אותו ובאמת זה זיכוך אותו ומה הזיכוך שהשבת תתם גם את גודל המעוק של ימי החול ובאמת שהצדיק טעם גם את הטעם של העבודה הקשה של האנשים הפשוטים באמת אנחנו רואים שצדיקים היה להם המון סבלנות לעבודות קשות תסבוכות גדולות ורואים בשוטים יש שאלות על ח ם חטאים נוראים ואיזה לפעמים יש מלחמה עזה נגד רשעים אבל לפעמים סבלנות עצומה לתשובה וגם מירידות מטה מטה כי הצדיקים עסקו ונתנו דעתם ונפשם להבין את גודל הקושי שנמצא מישהו שלא מאיר לו ומאיפה הם ידעו את זה יחסית מהשעות שלהם פחות עיר אז הם הורידו אותו לבור ואמרו עכשיו את תבין אותנו באמת תבין אותנו אז יוצא שדווקא על ידי המריבה נולדה אחווה הם כאילו מכרו אותו אבל לפי ההסבר פה יוצא שהם קירבו אותו שיהיה אחווה ביניהם ועזר לו השם יתברך וסליק מבירה לכן איתא במדרש כשבאו השבטים תבוח טבח והכן מה זה תבוח טבח והכן זה שבת שהיא צריכה הכנה אז כשהם באו אז עשו הכנות יוסף כאילו תמיד היה בשבת ואף פעם לא שמענו ש בסעודה שלו צריך גם להחיים פתאום באים האחים אז צריך להכין מה מה מה ברור שמכינים למה לא כתוב כאן שחתכו תפוחה אדמה למה לא כתוב ש מזקו מלח מה מה אתה נכנס לכל פרט מה זה תבוח תח וכן זו כשהם הגיעו אז ההכנות מפני שהם שתי מים מבורך צט צריך לספר עליהם גם כן אבל אחר כך העיקר זה שיוסף הצדיק מתגלה זה ונוזליים מתוך בערך נזיר אח פירוש יוסף הוא בבחינת השבת והספרים כתבו רמז חנוכה וכאן אנחנו קשרים בכל זאת קצת לחנוכה בפירוש בפסוק תבוח טבח והחן מכירים את הרמז החטא של ה טבוח השני והכן זה אותיות חנוכה ח של זה ונ וכה אז תבוח טבח החטא והכן זה הרמז לחנוכה מהתורה אז הוא אומר ום דברנו אל תשפר למה כי היה זה תחברות חנוכה בשבת מה זה חנוכה כי חנוכה הוא התיקון על ידי הבור כמו שנעשה צרות וימו את כל השמנים וימו את בנותינו וירדו מטא מטה וירדנו לבור ושאול תחתיות עוד רגע הביא פסוק נפלא על זה ודווקא מתוך זה עונים וגם שבחנוכה המלאכות מותרות עוסקים בגשמי חנוכה לאד רבה מה עיקר ה איסור בשבת לחלק יצת ליו יצת זה איש לא תבו אש בכל משכם מכל המלאכות זה צטל בפסוק לא תבו אש בכל משכם ומה המצוה של חנוכה דליק נר אז יוצא שחנוכה זה עבודה של באמת חנוכה זה תמיד כולל שבת יש פו את הימים אבל יש פה את נקודת השבת בתוכו זה רק א פסח סוכות וחנוכה כי חנוכה הוא התיקון על ידי הבור כמו שכתוב ויעל מבור שעון מתית היוון ומה הרמז פה היוון מלשון יוון אז היה שואל תחתיות ויעל ני מבור וכאן הוא דורש באוזניים המיוחדות של השפת אמת ויני בבור כמו וירצו מן הבור מ שאיך הוא לה אותי מתוך הבור כמו וירצו מן הבור מטב אה מטבח טבח טבח טבוח טבח וכן פשר כוח י טבח והוא עניין השבטים כלומר שויל מבור הוא ענין השבטים ועל ידי זה הוא עולה עד כדי שזה חנוכה וירצו מן הבור זה המדרגה של יוסף והיה התחברות בת הבחינות קנל כלומר שכשהם הגיעו היה טבוח טבח ואכן זה חנוכה ויוסף הוא בחינת שבת והיה הקשר שבין א השבטים ליוסף בין ימי המעשה לבין השבת בין חנוכה לבין שבת קודש אזה הוא דרש בשבת חנוכה שבת שלום חנוכה שמח שבת שבוע הבא אין אין צפרת