אהבת עולם אהבתנו | הרב מיכי יוספי | בכל לבבך 14

תודה לשם יתברך על הזכות להתאסף ולהכין את הלב לבכל לבבך. ראוי לנו לזכור שיש לנו את כוח הבחירה בכל עת. לבחור בחיים מלא אהבה. קראנו ללימוד היום. אהבה רבה ואהבת עולם. לפני שניכנס ככה לעומק של העניין הזה, ראו לנו לזכור את הקטע בתפילה שבכל יום אנו אומרים אהבת עולם אהבתנו. כמעט שמונה פעמים חוזר הביטוי הזה על נגזרותיו השונות. ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל. אחרי זה לאהבה. שוב פעם לאהבה לא יראה את שמך. איך מסתיימת הברכה? להודות לך מה ההמשך? או ליחדך באהבה ולאהבה את שמך. ואז ברוך אתה השם בוחר בעמו ישראל באהבה ראוי לנו לזכור את המתנה המופלאה הזאת. ועל שם טוב אמר כמה זה משמעותי להיזכר באהבת השם אותנו. ואז אנחנו אומרים שמע ישראל ומיד אחרי זה אחרי ברור שם כבוד מלכותו לעולם ועד מהמילה הראשונה ואהבת זאת אומרת שזה הזדמנות להיזכר על תדר האהבה המופלאה שקימה קיים קיים התדר שקיים ואאהבה שקיימת בחיינו הטקסט שלפנינו זה מתוך דברי רבי נחמן ברסלב שאומר דע כי יש מוחין של ארץ ישראל ויש מוכין של חוץ לארץ. יש את הברכה מיוחדת של הארץ הטובה ויש את חוץ לארץ אבל יש לו חידוש גדול לרבי נחמן שהוא נותן לנו הגדרה מעניינת מה זה מוכין. תודה רבה מכל הלב. תודה. אומר לנו רבי נחן, מה זה מוחין של ארץ ישראל? זה ששני אנשים יכולים להשוות את עצמם ביחד בימינו זה כל כך נפוץ העניין שאנשים לא מסתדרים ביניהם אולי הייתי מנסח את זה בדרך שאלה האם ידעתם שיש אנשים שלא מסתדרים ביניהם אז לחוסר יכולת להסתדר קורא רבי נחמן שאין יכולים להשוות עצמם ביחד. זאת אומרת, להשוות עצמם זה גם היכולת לראות את הצד השווה. זה לראות את הצד המאחד. אז בשפת השמלים שלו יש מה שנקרא מוכין של ארץ ישראל. זה היכולת להשוות את עצמנו ביחד. ויש מוחין [נחירות בוז] של חוץ לארץ שאי אפשר להשוות את עצמנו ביחד. ואנחנו רוצים להיכנס לתודעה הזאת הארץ ישראלית. לפעמים הכיתוב שיש בעם או הכיתוב שיש במשפחות או הכיתוב שיש בקהילות. הרבה פעמים כחסר לנו מוכין, חסר לנו דעת שאם היא תתרחב כראוי, אנחנו נוכל למצוא את הדרך להיבת המאחד. אנחנו נוכל למצוא את הדרך להיבת הבשמח. אז בוא נראה מתוך הכתוב. דע כי יש מוכין של ארץ ישראל ויש מוכין של חוץ לארץ. וגם המוחין של חוץ לארץ הם מקבלים ויונקים גם כן מהמוכין של ארץ ישראל. כי עיקר המוח והחוכמה היא בארץ ישראל. ככה לנשום את המשפט הזה לעורר את ליבנו כמו שנאמר לעורר את ליבנו לאהבתך לעורר את ליבנו לדעת המילה מוכין אפשר לתרגם את זה לדעת מופלאה של ארץ ישראל כמו שאמרו רבותינו זכרונן לברכה אין חוכמה כחוכמת ארץ ישראל וזה בחינת המחלוקת שיש בעולם כמה כואב לשמוע שיש מחלוקת בעולם כי מוחין של חוץ לארץ אין יכולים להשוות עצמם ביחד אבל היה ראוי שלא יהיה מחלוקת כי אם בחוץ לארץ גב ראוי שגם בחוץ לארץ לא יהיה מחלוקת שבני אדם יזכו להיות באהבה ואחווה או בהרמוניה אבל הוא רוצה להגיד ביחסיות של המוכין של ארץ ישראל אז בחוץ לארץ זה הגיוני כי חסרה להם הדעת של הארץ וזה בבחינת בהיכלו כולו אומר כבוד היינו שאצל אלו שהם בהיכל דמלכה הכבוד אומר כולו קודם כל זה הזמנה מיוחדת לראות את ארץ ישראל כהיכל המלך לראות את הבית הפרטי שלנו גם כן כהיכל המלך יש גם ימים עליה שלום אמרה גם על הגוף היא אמרה הגוף הוא היכל לנש נשמה. כשבן אדם נכנס לתודעה הזאת שהגוף הוא ירח לנשמה, אנחנו יותר בשימת לב על המזון שנכנס. אנחנו יותר בשימת לב לפעולות הנשימה. אנחנו יותר בשימת לבגדים שאנחנו בוחרים שיהיו לא צריכים להיות מפורים, אבל מכובדים לכבד את היכל הנשמה. זאת אומרת שיש פה הזמנה לראות את המקום שבו אנחנו נמצאים כאיכל המלך איכל דמלקה זה תודעה מסוג אחר אחרי זה ממשיך רבי נחמן ואומר ועיקר הכבוד של השם יתברך נתגלה רק על ידי האדם כי האדם הוא תכלית כל הנבראים כי הבריאה הייתה בשביל האדם כי עיקר התגלות כבודו יתברך על ידי האדם וכדאי לציין גם אלו שלא תמיד אנחנו מוצאים את המעלות שלהם. יש את המשנה המפורסמת בפרקי אבות שמה מיפיין את האדם המוצלח זה ארבעה דברים. חכם, גיבור, עשיר ומכובד. חוץ מזה לא צריכים. יש לנו את הכל. ומעניין שארבעת הדברים הללו, חכם, גיבור, עשיר ומכובד, לאור מה שהמשנה מתארת את זה, לא מצליחה מאיתנו, לא מצליח מאיתנו שום דבר חיצוני. איזה הוא חכם? לומד מכל אדם. יש גם תורה את הנולד, אבל במשנה מדוברת זה הלומד מכל אדם. איזו גיבור? כוב שתצו, איזו עשיר השמח בחלקו? אותם אני עובר מהר, כי המכוון זה בשביל להגיע לרביעי. איזהו מכובד המכבד את הבריאה? עכשיו שימו לב לדבר מעניין. היה אפשר להגיד איזה מכובד המכבד כל אדם. למה אתה אומר המכבד את הבריות? מסתבר שבהיררכיה שאמרו לנו חז"ל, מישהו שהוא ממש מפותח ועשה עבודה עם עצמו נקרא אדם. יש גם מדרגה שנקראת איש. אבל יש המדרגה הכי נמוכה. מישהו שהוא בחוויה שלנו, בשיפוט שלנו הוא גורנישט. מה התרגום של המילה גורנישט? כלום. ואם רוצים ממש להעריך אותו בחוסר הערכה המוחלט אז איך אומרים? גורנישט מתגורנישט. תרגום לעברית. כלום שבכלום. עכשיו תראו דבר מעניין. מה אומרת המשנה? איזו מכובד המכבד את הבריות. אם בא אליך המורה, הרב אומר, תגיד, למה אתה לא לומד איתו? כרי ימרו או לא לומד ממנו כרי ימרו איזה הוא חכם הלומד מכל אדם זה אומר כבוד הרב תאמין לי אני בעד ללמוד מכל אדם אבל זה לא בן אדם זה אז אומרים לו אם בעיניך הוא רק בריאה השיעורי [נחירות בוז] בית לכבד את הבריות עכשיו לכל אחד מהפסקאות הללו או מהתכונות הללו של חכם גיבור עשיר ומכובד אתה מביא הסמחתא פסוק פסוק שתומך בעניין שמעצים את העניין על המכובד הוא אומר שנאמר מכל ממדה הזקלתי על הגיבור הוא אומר טוב ערך הפיים מגיבור מושל ברוחו בלוק עיר על העשיר יגיע כפיך כי תוכל אשרך וטוב לך אגב זה אחד הביטויים הכי מדהימים שנאמר עליהם אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא היכולת לשמוח במה שיש. חשוב לציין שזה לא במקום שאיפות עתידיות ורצון עוד להתרחב. היכולת למשוך את השפע הנשג והעצום לחיינו זה קודם כל דרך היש, דרך מה שנמצא, דרך מה שכבר קיים. השמח בחלקו זה כמו השמח בחלקיות הקיימת, השמח בחלקיות שכבר נמצאת. וחלק מהעניין הזה גם בתוך מערכות יחסים, גם בתוך קשר, הרבה פעמים מה שמאוד נוכח זה החסר. והרבה פעמים החסר לא מאפשר לנו לראות את היש הקיים. אגב, זה יכול להיות גם ברמה זוגית, גם ברמה מדינית. ראינו כל כך הרבה ניסים, כל כך הרבה טוב ונכון יש גם הרבה דברים שהם לא כראוי. כמה משמעותי לראות את זה בנפרד, להודות על היש ממש לעבור עליו דבר דבר בהתבודדות או בכתיבה ולהודות לריבונו של עולם על החלקיות הזאת לשמוח בה, להוכיר אותה, לראות אותה. אגב, כשמי שמולינו מרגיש שאנחנו רואים את הטוב שיש בו, אין חסד יותר גדול מזה. אחד הדברים שהכי מצערים אנשים שאין מי שרואה בהם את הטוב והרבה פעמים זה התחיל במקומות שבהן גדלו לא היה מי שיגיד מילה טובה לא היה מי שיפרגן והרבה פעמים זה כבר נכנס אל תוכינו ואנחנו מתקשים גם לפרגן ולהאיר פנים ולהגיד מילים טובות לאחרים אז השמח בחלקו אגב שימו לב אני בכלל רוצה לדבר רק על המכובד אתם רואים רשמתי פה במקורות בסוגריים כי מכבדה יכבד על זה רציתי לדבר בר אבל כיוון שהזכרתי את המשנה, משם זה מופיע וכיוון שאמרנו שהנוסח של חז"ל הוא מאוד חריג אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא בשני העולמות כדאי מאוד לעבוד על זה על השמחה בחלקיות זאת אומרת חלק מהסיבה שאנחנו לא שמחים בחלקיות כי אנחנו לא עוצרים לפנות זמן להיזכר בה לראות אותה וממש להנכיח בפה לריבונו של עולם וגם יגיע כפיך זה גם תמיד טוב לעשות משהו בידיים ממש דווקא בעידן המודרני שכל כך הרבה מלאכות כבר הטכנולוגיה עושה עושה דברים יוצאים מן הכלל איזה ברכה זה למי שזוכה לדוגמה לאפות חלות של שבת בידיים ממש ללוש גם עם המיקסר זה בסדר צריך להוציא ממנו הרי הוא לא מוציא יש מיקסר שמוציא לבד את הבצק עדיין בסדר אבל הבנתם את הרעיון למצוא אותה להוציא ולהכניס מהתנור זה עדיין בידיים יגיע כפיך כי תאכל גינה קטנה עציצים לטפח אבל הדגש הוא אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא אבל כל זה הכנה בשביל להגיע לנקודה הרביעית והנקודה הרביעית אומרת איזו מכובד ומכבד את הבריות ואמרנו שלכל אחד [נחירות בוז] מהם יש הסמכת הכוונה היא פסוק שהתנא מבסס את רעיונותיו עליהם ומה הוא אומר שם כי מכבדה יכבד ובוזה יקלו אני רוצה לשאול אתכם בנוסח המורה לספרות מי הוא הדובר שאומר את המילים כי מכבדי הכבד מי אומר את זה מי הוא הדובר זה הקדוש ברוך הוא אומר זה נאמר בהקשר של נבואת הנבואה אודות בניו של אלי הכהן זה נבואה לא כל כך נעימה הוא אומר כי מכבדה חבדו בזה היקלו. אבל לצורך שיחתנו ריבונו של עולם אומר כשאתה פוגשאת פוגשת מישהו או מישהי שבחוויה שלך אין מה להעריך בו אז תחפשי את הניצוץ האלוהי שאני שמתי בעומר ריבונו של עולם הוא נושא את הניצוץ שבא ממני ואם את מכבדת את אותו אדם את מי קיבדת אותי זה זה דיבור יוצא דופן כי מכבדה יכבד אז איזו מכובד המכבד את הבריות אז אומר לנו רבי נחמן ארץ ישראל זה היכל דמלקה ובארץ ישראל יש שם הזדמנות בהיכלו כולו אומר כבוד במיוחד לכבד את האחר וזה אתגר מאוד מיוחד בארץ ישראל זה אתגר בכלל אצל יהודים ובארץ ארץ ישראל בפרט שאמור עוד מעט אנחנו נראה שרבי נחמן לוקח את זה למקום שנקרא נועם העליון הוא אומר לנו תדעו לכם בתוך מערכות יחסים צריך להתקיים תדר שנקרא הנועם העליון והוא גם אומר שתמיד שופע הנועם העליון והוא גם אומר לא רק שתמיד שופע הנועם העליון גם אפשר להכין כלי לקבל דרכו את הנועם העליון עוד מעט אנחנו נראה זה יופיע בכתוב אבל אני אומר את זה עוד לפני שהגענו לשורות הללו להבין את החוויה שאנחנו נמצאים בה בארץ ישראל שאנחנו כמו רחוקים מהחוויה הזאת של הנועם העליון ויש לפעמים חוויה הפוכה לגמרי אז רק ההזכרות הזו שאנחנו נמצאים בהיכלו כולו אומר כבוד אנחנו נמצאים בהיכלה דמלקה ממשיך ואומר כן אז רגע, עיקר הכבוד של השם יתברך נתגלה רק על ידי אדם היכולת שלנו לכבד את האחר ודע כי מוכין של ארץ ישראל הם בחינת נועם איזה מילים מיוחדות הוא מוכין של ארץ ישראל מבחינת חובלים זה לא נעים כמו חובלים אחד בשני כמו שכתוב פסוק מזכריה לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים ואמרו רבותינו זכרונה לברכה נועם אלו תלמידיך חכמים שבארץ ישראל שמנימים זה לזה בהלכה וחובלים אלו תלמידי חכמים שבחוץ לארץ שחובלים זה בזה בהלכה אגב הדבר המעניין שכדאי לשים לב אליו מאיפה מגיעה האמירה הזו שתלמידי חכמים שבארץ ישראל הם נועם ותלמידי חכמים שבארץ ישראל הם חובלים התלמוד בבלי מביא את זה זאת אומרת שגם חכמי ישראל שבבל הכירו במעלתם של ארץ כדאי לציין שבעת שנכתבו התלמודים אז הייתה תנועה רה בין ארץ ישראל לבבל וראו את הברכה המיוחדת את האיכות המיוחדת של תלמידי חכמים של ארץ ישראל ועיקר ההולדה הוא על ידי בחינת נועם העליון עכשיו הולדה זה גם במובן של זוגיות שיש שם אהבה ועולדה זה גם במובן של הפריה שכל קשר אחד ועוד אחד במובן של הפריה זה שלוש, זה לא שתיים. יוצא משהו חדש מהמפגש שלנו, יוצא משהו חדש מהלימוד שלנו אומר ועיקר העולדה היא בחינת נועם העליון כי מנועם העליון התעוררים שלובין דרך מותה זה אש האהבה. ביטוי גם כן של הזוהר מאוד משמעותי אשר על ידם בהולדה מבחינת נעמת לי מאוד נפלטה אהבתך לבת נשים שעל ידי נועם העליון מתעורר האהבה מבחינת שלובין דרך חמותה של דם ההולדה זאת אומרת האידיאל הסיטואציה שאליה אנחנו רוצים להגיע ויכולים וראוים בארץ הטובה זה להיות בתדר הזה הזה שנקרא נועם העליון ולהיות בתדר הזה שנקרא שלובין דרחמותה אש האהבה זה לא אש ששורפת זה אש שמחממת את הלבבות זה אש שמרחיבה את הלב זה אש שמוסיפה לנו עוד היבטים בחיים שלא ראינו אותם קודם ואפילו רק להגות את המילים הללו של רבי נחן שהוא מדבר על הנועם העליון זה כל כך משמעותי לדבר על זה כל השנה זה טוב וחשוב ובמיוחד בחודש תמוז חודש תמוז מבחינה היסטורית מה שהיה לנו בו חטא המרגלים בעיקרו היה בחודש תמוז זאת אומרת הם יצאו בסוף סיוון קצת מסיוון קצת מאב חזרו בתשעה באב בתמוז זה היה כל החודש זאת אומרת הם הולכים בארץ ישראל החוויה שלהם הדיווח שלהם זה ההפך מנועם העליון ואחרי זה גם כן הבחייה של חינם אז התיקון הכי עמוק בחודש תמוז זה להסתכל במבט אוהב במבט מודה על המתחש בארץ ישראל הארי הקדוש כותב שלכל חודש בלוח השנה העברי יש ציר צירוף של שם הוויה שמכוונים במוסף של ראש חודש והצירוף של חודש ניסן לדוגמה יוצא מהמילים ישמחו השמיים ותגלרץ זה יקוק לפי הסדר ובראשי תיבות הצירוב של חודש תמוז זה מסופי תיבות ומהסוף להתחלה זה יוצא מהפסוק שהמן אומר שהוא רואה שם שמרדכי לא קורע ולא משתחווה. מה הוא אומר? כל זה אינו שובה לי. עכשיו ברשותכם בואו נתיידד קצת עם המן. הכוונה היא נראה אותו דמות אנושית. נניח לרגע כל מה שאנחנו יודעים עליו כדמות של צורר ישראל וכולי. בוא נתייחס אליו כדמות שיש לו הכל בחיים. הכל. אפילו יש לו חברים אוהבים. זרש אשתו וכל אוהביו. אבל מישהו אחד לא אוהב אותו, מישהו אחד מתנגד לו, אומר, כל זה אינו שווה לי. זאת אומרת אומר, כל מה שקיים בעולמי לא מזין אותי. כל מה שקיים בעולמי לא ממלא אותי. כל מה שקיים בעולמי לא משמעותי לי. ואת הסוף שם אנחנו יודעים. אבל למה אמרתי תניחו רגע למה שאנחנו יודעים על המן ונתיד איתו? כי זה כמה פעמים אנחנו מרגישים את זה בחיים שלנו שמשהו כל כך יושב לנו על הלב והוא לא פתיר בנושא מסוים ואנחנו מתנים את ההודיה שלנו על המתרחש בחיים עד שהדבר הזה לא נפטר ואנחנו גם אומרים כל זה אינו שובה לי אבל מה מלמד אותנו הארי הקדוש הארי הקדוש מלמד אותנו שאם מסתתר שם שם הוויה זה אומר שלפעמים בנקודה שהכי מעיקה לנו והכי כביכול משביטה את השמחה שמה מסתתר ריבונו של עולם ותיקון הראייה זה בעצם לראות את פלוני שפוגע בנו או לראות רק את האדם או רק את הנסיבות או רק את האירועים הטכניים יש לנו הזמנה לראות שם את ריבונו של עולם ואכן אתה אל מסתתר לפעמים דווקא שנמצאת המתנה שלנו במובן של לגדול במובן שלהתפתח לראות שם בתוך אותו עניין לא רצוי את ריבונו של עולם אבל את הדברים הללו אנחנו לא עושים בכוח אנחנו מבקשים על זה ריבונו של עולם עולם קודם כל אם אכן קיימת חוויה כזו שמשהו מעיק על האדם זה יכול להיות בבריאות בזוגיות בפרנסה באורות בכל הבית שהוא קודם כל להודות בזה ריבונו של עולם אני מתבייש או מתביישת להגיד שזו החוויה שלי אבל אחרי שאני מודה בזה אני מבקש לצאת ולהשתחרר משם אני רוצה לראות אותך בתוך העניין ולהגדיש זמן [נחירות בוז] כל יום לתסכול הזה או לחוויה לא נעימה ובשאר הזמן לבקש שיוכל לראות את כל הטוב ולהודות עליו כי הרי אהבת עולם אהבותנו רבי נחמן אומר באמת אהבה קיימת בעולם והוא אומר אחד הגימטריות הכי מפורסמות בעולם שאהבה זה אחד הכרתם את זה הכי פשוט, הכי מוכר. רבי נחמן מביא את זה בליקוטי מעורן בתורה ד' ששם זה מתחיל כשאדם יודע שכל מאורותיו אין לטובתו זו בחינת אם אין עולם הבא. אז הוא אומר שאהבה בגימטריה אחד. אז בפשטות שאנחנו מכירים את הגימטריה הזו ששניים אוהבים זה חוויה של אחדות. או יש עוד פירושים. אבל הוא רוצה להגיד שמריבונו של עולם מוקרנת אלינו אהבה. לעתים האהבה זו באה לידי ביטוי בתוכך. לעתים האהבה זו באה לידי ביטוי בשיעור שלא קל לנו לעבור. אגב, זה שאומר כשאדם יודע שכל מאותיו לטובתו, זה לא אומר שזה קל, זה לא אומר שיש אין אתגרים בדרך, אבל אומר בואו תלכו לקרוא את זה. נראה לי שזה הרגע שאפשר לעשות לחיים על ה על הקפה. ברוך אתה אדוני אלה מלך העולם שהכל נהיה בדברו. לחיים טובים או לשלום. [כחכוח] עכשיו אנחנו גם רוצים לבקש מריבונו של עולם שיאיר אלינו פנים. נכון? הערת פנים. אם תשימו לב, הנושא של הערת פנים מופיע במקורות כל כך הרבה. אסוציאטיבית. איפה עולה לנו פסוק מיידי מערת פנים? יאר השם פניו אליך. ובמזמור כז בתהילים דוד המלך אומר לדוד השם הורי ואישי ושמה יש את המילים בקש ריבונו של עולם אומר לנו דרך המילים של דוד בקשו פניי ומה ריבונו של ומה דוד אומר את פניך השם מבקש אל תסתר פניך ממני גם חלק מהיכולת לזכות להערת הפנים זה היכולת להאיר פנים לאחרים וזה נקודה שהיא כל כך משמעותית וחשובה. שבוע שעבר זכיתי לבקר את הרב יצחק גינסבורג מורי ורבי שזכיתי ללמוד אצלו בשנים קדמוניות היינו יותר בקשר ובמרחק הזמן מכל מיני סיבות הקשר התמועט. לא היה משהו שאינו רצוי, אבל קשר התמעט ואני ממשיך לקרוא את המאמרים שלו, אבל לא היה באלון נפלאות, אבל לא היה מפגש א פנים אל פנים וכמה פעמים אמרתי לעצמי סא מכיסה לבקר אותו. אתם יודעים שיש קשר בין מורה לתלמיד ולפעמים יש התרחקות. זה נראה לנו שלפעמים למרות שיש הרבה תלמידים, זה אף אחד לא שם לב. אבל הלב מרגיש עלה לי כזה קול של מחשבות טובות אבל אמרתי עד שאני אתהם ואם עסוק זה זה אולי לא ילך ואז אמ עלתה לי מחשבה אני פשוט ישע לי כפר חבד ואדפוק לו בדלת וגם את זה אתם יודעים שמקבלים החלטות טובות אם לא מוציאים את זה במיידי יש מושג כזה שנקרא חוק החמש שניות אז אפשר אגב עכשיו מי שמכיר את זה זה גישה שאומרת ש קיבלנו עם זה החלטה טובה אם לא הוצאת אתה לפועל תוך חמש שניות אגב לא בכל דבר זה רלוונטי יש פעולות שזה חוק החמש שניות אבל על פי אותו רעיון אפשר להגיד חוק החמש דקות או חוק החמישה ימים הכוונה היא בהתאם לסוג יש פעמים שחמש שניות זה ההזדמנות שזה יקרה או לא ויש פעמים שזה חמישה ימים ואחרי זה ואז היה איזה יום שאמרתי אני עושה את זה באותו יום התמוסס ואז בראש חודש תמוז אני מתפלל מתוך סידור מתוק מדבש סידור מתוק מדבש הוא מביא ליקוטים מהזוהר ומהארי על סידור התפילה סידור מאוד יפה רק לצורקי סקר מישהו פה מכיר את הסידור הזה טוב תדעו קיים יש פירוש לזוהר שנקרא מתוק מדבש הוא נורא פופולרי פופולרי בלי נורא פופולרי ויש גם סידור עם ליקוטי מהזורה ואז אגב שתדעו יש לי כמה וכמה סידורים כל פעם אני מקבל סידור אחר זה מוסף של ראש חודש אני רואה בהכנה למוסף חייב אדם להגביל פני רבו בראש חודש ואת כי בראש חודש יש נפש יתרה בעת אמירת הכתר וזה אם מקבל פני רבו יושפע לו מכוח רבו אמרתי לעצמי מסיים את התפילה ונוסע לכפר חבד ודופק בדלת הגעתי לכפר חבד הזכרת נשיאה עשיתי הגעתי ליד הבית אבל לדפוק בדלת לא היה לי אומץ אמרתי והבתה לראך כמוך אתה רוצה באמצע משהו שתפוק בדלת אבל כן עשיתי השתדלות התקשרתי ליטל המזכיר שלו אמרתי אני נמצא בכפד אם אפשר להיכנס לרב רק להגיד חדש טוב חזר אחרי כמה דקות ואמר תבוא עוד רבע שעה. אמרתי לו, אני נמצא בכפר חבד כאילו היה לי שם סידורים. כן, במיוחד. ואז הפלתי בדלת, שתפתחה לי, אמר לי שחיינו וקיימנו. לא, אתה ברחקת משחי, הרבה זכי, הרבה שנו לא נפגשנו. וככה היה דיבור. וה שאלתי אותו הרב מה הדבר שלת עליו את עיקר תשומת הלב בתקופה הזו בעבודה הזאת ומה להשקיע וכך אמרתי את זה עם חיוך אומר לי אתה מחייך העבודה של יהודי היום זה להגדיל את החיוך הוא אמר לי עיקר החוכמה כידוע למילה חוכמה יש כמה נוטריקונים כמו למשל כוח מה שה הענווה נותנת לנו את הכוח כוח כוח מה כמו שמשה רבינו אומר ואנחנו מה אבל אז הוא אמר לי שחוכמה זה ח מלשון חיוך חכמה שזה עיקר העבודה להאיר פנים למי שאנחנו פוגשים אני מביא לכם את המסר הזה חמה החיוך ואז הוא הוסיף לי את המילה ביידיש שמיכל שמיכל זה חיוך אבל זה מוכר בסיפור שהוא מוכר גם במסורת החבדית שהרבי היה כמה הזדמנויות שהיו שואלים אותו שאלות אגב כמעט על כל סוגי השאלות הרבי יענה במאור פנים וגם בכתב וגם בהתוועדויות וגם בייחודויות אבל יש דברים שמסיבות שונות הרבי לא רצה להיכנס אליהם על פי רבי נחמן זה נקרא שאלות מהחלל הפנוי אבל אז הרבינה בחיוך גדול יש כמה תיאורים כאלו והחיוך הזה אנשים שהם לא הרגיש גישו שזה התשובה שמיכלי זה ממש העיר לי את הלב ונזכרתי כל השיחה הזו הייתה בראש חודש תמוז שבראש חודש תמוז זה היורצה את היום הולדת של יוסף הצדיק ויוסף הצדיק עיקר המהפך שהיה לו באירוע שהתרחש שם בבית האסורים שהוא שואל את צרי פרעה למה הם פניהם זועפים תראו, בן אדם שבעצמו שקוע בתוך הכאב שלו, הוא כמעט לא פנוי לראות אנשים אחרים שהם סובלים. אבל כשבן אדם מאיר פנים אז לאנשים גם יש חשק לדבר את אשר על ליבם. רבי נחן ברסלב אומר בשיחות הרן מג שיש אנשים שהם מלאים ייסורים ודאגות והם היו רוצים מחפשים בפני מי להסיח את ליבם ואין להם בפני מי וכשבא אדם עם פנים סוחקות יכול להחיות אותם ממש ולהחיות אדם אינו דבר רג זה לא דבר של מה בקה עכשיו בעצם רבי נחמן אומר גם אם לא הזדמנס השיחה לפתוח את הלב עצם זה שהזדמנות לפנים סוחקות השמיכל שזה החיוך ביידיש אגב שתדעו זה לא רק תרגום זה גם ביטוי זה כמו חיוך עם הערה גדולה אז זה חששתי שאם אני אשאל אותו מה השליחות היום יגיד לי זה מהלך מורכב אבל זה היה בנושא של החיוך ואז זה הזדמנות לספר עבורכם ם עבורנו להתוועדותנו עוד מעשה שהיה לי איתו עם הרב גינסבורג שמאוד יקר בעיניי כשנולד בני הראשון זה היה בתקופה שמה שהיינו בקשר קרוב הזמנתי אותו להיות סנדק והוא נענה ולילה לפני הברית הוא מתקשר אליי והוא אומר לי אתה יודע מיכי מנהג ישראל לתת סנדקאות לאבא ואני רוצה שתיתן את הסנדקאות לאבא שלך. וזה לא שהיה לי משהו חלילה, קונפליקט עם אבא, רציתי רק לכבד את א את הרב. הוא אמר לי, "אבל שלא תחשוב שזה תירוץ בשבילי לא לבוא לברית, אני אבוא לברית ובפעם הבאה תיתן לי סנדקאות." ואז א אני כל כך הודתי לו בליבי אחרי זה הבנתי כמה זה משמעותי לתת לאבא ושתדעו שאחרי זה בכמה הזדמנויות הזמינו אותי להיות סנדק כמה הזדמנויות אל תדמינו עשרות שתיים היו כאלו מהלך השנים אבל שאלתי שאלתי בכנות מהעם אבא ואם זה בן ראשון וסיפרתי את הסיפור שהיה עם הרב גינסבורג והייתה סיעתא דשמיא לפול קצת והשיב לב אבות על בנים שכל מיני סיבות אדם העדיף את המשפיע ולא את האבא אבל כיוון שבהשגחה פרטית היה לי כזה מעשה ייחודי טוב אז חיכיתי שיוולד לי בן נוסף אז אחרי זה הייתה בת ואחרי זה היה בן והברית הייתה בשבת ואחרי זה הייתה עוד בת ואחרי זה היה עוד בן והתקשרתי אליו ואומר כן הבטחה זו הבטחה והגיע והזכיר לי את השאל מה שלום הילד עם הילד עם הברית שהוא כבר אה כן ברוך השם כבר בגיל מבוגר אבל זה היה הזדמנות גם כן לעניין הזה של אנחנו לא יודעים למי הסיפור הזה יכול להגיע ולמי הוא יכול להיות משמעותי זה הסיפור שאני חוזר רגע לפני שנמשיך הלאה אחד המתנות שהרב גייסבורג נתן לעולם חוץ מאשר תורה עמוקה א תורה נפלאה שאחד הדברים המיוחדים שיש שם שבכל נושא שהוא הוא לוקח את מגוון הדעות השונות ומראה שזה כמו אילן הספירות שזה באמת לא קונפליקט יש דעה שהיא שייכת לימין לחסד ויש דעה לגבורה ויש דעה שהיא מתפארת ופתאום אנחנו רואים שיש לנו זה נקרא פרצוף שלם שהכל מסתדר ובא על מקומו בשלום. יש גם את העניין של הגמטריות והגמטריות הם שופעות. אבל אני אספר על שתי גימטריות שממש הרחיבו את ליבי. שבאחד המאמרים הוא כתב שגיהנום, גיהנום עם י בלי ו' גהינום זה גימטריה גם זו לטובה. זה 108. זה עכשיו גיהנום זה אומר בדרך כלל מה שבן אדם חווה בחוויה שלו כגיהנום וכמו שמנו שלא תשאלי זה מה שמכירים את הסלנג הזה שמגנום גם זהו לטובה כל זה אם הלב שלנו פתוח לקבל את הגימטריה הזו ואז יום אחד אני הולך בחובת ירושלים פוגש את אחד התלמידים של הבגנסבורג ואומר לו בהתפעלות שמאוד דיברהגמ גימטריה הזאת. אז הוא אומר, אני אגיד לך עוד גימטריה חזקה שניסיון, שנפילה זה גימטריה ניסיון. עכשיו זה גם דיבור חזק. למה? כי לפעמים אנחנו אומרים הייתה נפילה ולפעמים בעקבות הנפילה בן אדם כל כך מדוכדך ולא ממשיך יותר ומתייאש ולא מפסיק. עכשיו זה לא גימטריה מדויקת. זה א יש כלל בגימטריה שאם חסרה ספרה אחת אפשר להוסיף אותה. זה נקרא עם הכולל. אז נפילה עם הכולל שווה ניסיון. עכשיו גם את זה מאוד אהבתי עם הכולל. נפילה עם התפיסה הכוללת. אם זה נפילה ואתה לא רואה את זה עם הכולל, זה מובן הרעיון. אם זה נפילה ואתה לא רואה את זה בתפיסה הרחבה, זה נפילה. אבל אם זה נפילה, אם הכולל זה ניסיון. וכידוע שלמילה ניסיון יש מגוון פירושים בלשון הקודש. אני אזכיר שלושה ניסיון במובן של פרקטיקה. ניסיון שבאמת מנסים אותנו לראות עד כמה אנחנו בהתקדמות וניסיון גם להעלות על נס את העניין. בכל אופן ואז הוא שואל אותי הרב יצחק היקר אז מה אתה עושה בכפר בד אמרתי לו האמת היא באהבתי ובגעגועי באתי במיוחד אבל המזכיר אמרתי שתי מיוחד וזה א שבאתי לצאת אז אמרתי לו ביידיש הגנן חוידש תרגום לעברית חודש טוב אז הוא ענה לי אפרי לך חוודש שיהיה חודש שמח אז גם אני מעביר את הדברים שתהיה לנו השמחה. עכשיו מהנקודה הזאת, כל האריכות הזו, חוץ מאשר שזה היה בראש חודש, אבל הנקודה העיקרית שבשבילה הבאתי את הסיפור, מה הנקודה העיקרית שהייתה פה בתוך הסיפור הזה? היה הרבה פרטים מסביב אבל היה שם את הנקודה הפנימית עבודת החיוך כוח כוח מה חכמה [נחירות בוז] החיוך של הערת פנים ולהחיות אדם אומר כשבא אני חוזר למנות של רבי נחן כשבא אדם עם פנים סוחקות יכול להחיות אותם ממש אז עכשיו הגענו לשלב שאנחנו רוצים לברר חזרה אנחנו עוברים על הדברים איך אפשר למצוא את הנועם העליון. כי הנועם העליון זה הדבר הכי משמעותי למערכות יחסים. הנועם העליון זה מה שיאפשר לנו להיות ביחד, להשוות את עצמנו ביחד. ונועם העליון שופע תמיד. זה הזדמנות לראות את המילים הללו. ונועם העליון שופע תמיד. אבל צריכים כלי לקבל על ידו שפע הנועם העליון. יש אור ויש כלי. אז הנועם העליון זה אור. ואנחנו רוצים לבנות את הכלי שיאפשר לנועם העליון להופיע בתוך מציאות חיינו. ודע שעל ידי צדקה נעשה הכלי לקבל על ידי המנועם העליון שלובן דרך חמותה אני מבקש לתרגם את המילה צדקה לנתינה על כל אבתיה יש נתינה שזה מטבע לצדקה ויש נתינה שהיא חיבוק ויש נתינה שהיא קשב למה שעובר על הזולת ויש נתינה שהיא הערת פנים כי צדקה היא נדיבות לב גם פה זה נקודה מאוד מרכזית שאנחנו רוצים לעבוד לקבל את הנועם העליון ולהסקות בנתינה נדיבות לב. אפשר גם לתרגם את זה מה שיש ביטוי גם כיום עם הסכמת הלב. כי לפעמים בן אדם יכול לקרוא הרבה ספרים על חשיבות הנתינה, חשיבות החסד אבל בליבו יש התנגדות לעניין. נדיבות לב. כמו שכתוב מעת כל איש אשר ידונו ליבו דקחו את תרומתי ונדיבות לב היינו שנפתח ונתנדב הלב כל כך אוהב את הביטויים של רבי נחא נפתח הלב נפתח שהלב נפתח מתגלה הנדיבות ועל ידי זה נפתחים שבילין דליבה תראו איזה ביטוי ללב יש לו שבילים ולכל אחד אנחנו רוצים לגלות את השביל המיוחד שלנו כתוב כל העולם לא נברא אלא בשבילי [נחירות בוז] אז יש את מה שנקרא שבילי הלב ונעשה כלי לקבל שלבון דרך מותה שנמשכים מהנועם העליון לכותרת של המפגש שלנו קראתי אהבה רבה ואהבת עולם יש סיפור שהיה אחד מגדולי ישראל בדור שלפני השואה קראו לו אור שמח ו רבי רבי מאיר שמחה מדווינסק והיה לו חבר בתל אביב, תל אביב כבר קמה אז הוא היה מתכתב איתו ובדברי תורה יום אחד החבר מקבל מכתב ורבי מאיר שמחה כותב לו שמה א אחותם כשמואל וכרבנן והחבר לא הבין מה זה הקוד הזה כשמואל וכרבנן והוא הולך עם המכתב בכיס בתל אביב. באותם ימים בתל אביב היו הרבה תלמידי חכמים. הוא פוגש אחד מגדולי תלמידי חכמים שקראו לו רבי אפריים בורדינסקי והוא מראה לו את המכתב. אומר לו מה זה? אותו תלמיד חכם היה בתוכו את כל השס. הוא ככה שרק את זה, העביר במוח את הש"ס ואומר לו, "תראה, יש פעם אחת בלבד בכל הש"ס מחלוקת בין שמואל לרבנן. איך לומר בתפילה? אהבה רבה או אהבת עולם? אז הוא כותב לך אחותן כשמואל כרבנן שאני גם אוהב אותך אהבה רבה וגם אוהב אותך אהבת עולם אבל כדאי להוסיף עוד נקודה הזכרנו את הירת פנים והזכרנו את הנתינה יש עוד עניין שזו היכולת לגלות את המקום הנערי שבתוכנו מי שבגיל הנאורים הטוב ומנעים אבל יש כאלו שכבר במחשבה שהם עברו את גיל הניאורים ולהם אני רוצה להקדיש את המילים הבאות התנערי מעפר קומי התנהרי זה גם תשובי להיות נערה אבל תראו באיזה היבטים התנהרי היה גם מי מגדולי החסידות שהיה דורש את המילים וישוב אברהם אל נעריו שאברהם היה חוזר אל נאוריו אבל מה שהכי נגע בי לבאר את העניין הזה של הנאורים של הנער, אחד מהאדמורים שלפני השואה, אני לא זוכר את שמו, מסופר עליו שהגיע פעם חסיד שהוא מאוד הוקיר אותו בשעת לילה מאוחרת לבקר. אז הרבי אמר לו, תמתין כמה דקות אני הולך להגיד לנער שמשרט אותי, שעושה שליחויות שיביא כיבוד מהמכולת, מהפיצוציה שתוכה מאוחר. והחסיד משום מה היה לו חשד שאין שם שום נהר והרבי בעצמו הולך לקניות. הרגיש לו נוח. הרבי יהיה בעצמ ירד להביא כיבוד. ואחרי דקות שהרבי חזר אז הוא אמר לו במלו הכבוד והכנות רבנו היקר אני חשד אני חושד שהרבי עשה את זה בעצמו האם זה נכון אז אמר לו אתה צודק אמר אבל תדע לך אני כבר לפני כמה שנים שהתחילו לכבד אותי והתחלתי כמו להדר בכבודי קיבלתי על עצמי שכל פעם שיהיה צריך את הפעולות שלנו הנער. אז הנער שבתוכי התנדב לעשות את זה. זאת אומרת יש בי אדמור ויש בי נער. אז גם פה בעניין הזה זה המלצה לכל מי שרוצה את הנועם העליון, את כל מי שרוצה את היכל דמלקה, כל מי שרוצה להשוות עצם ביחד. יש פעולות שכביכול הם לא לפי כבודנו. מישהו אחר היה צריך לעשות. חשוב לציין, זה נהדר להיות בנתינה. רק תשימו לב, יש הבדל אם אני פוגם בנוחות שלי או פוגע בעצמי. אם פוגע בעצמי זה לא מתאים. לא מתאים ולא לא נעריך בזה. אבל אם זה רק בנוחות או לא לפי כבודי. הרב זנסון שממנו למדתי תיקר תורת רבי נחמן סיפר לי פעם שהוא למרות שהוא היה חסיד ברסלב אמר לי שבמשך כמעט חצי שנה היה מתפלל כל יום מנחה במניין של הרבי. אלובביץ' פעם אחת הרבי נכנס ל770 וראה בדל סיגריה על הרצפה הוא התכופף להרים אותה זה אמר שמאז הוא לא יכול לראות לכלוך בבית כנסת ולהתעלם ממנו בנקודה הזאת אז הנער הזה וכדאי לדעת שאם בן אדם מקבל על עצמו לטפח את הנער או את הנערה שבתוכו זה חלק מלפגוש את הנועם העליון. הנהרות זה גם הנועם העליון. אנחנו מכירים עוד פסוק נהר ישראל ואוהבהו. יש בנו מימד של זקן שזה קנה חוכמה, ניסיון נשמתי מגלגולים, מדורות עברו. ויש בנו את המימד של ההתחדשות, של ההתפעלות, שלא עושה עניין מהכבוד. וגם היה אחד מאדמורי סלונים שיום אחד חסיד שכח משהו בבית כנסת בצערי היום שזה שעה שכבר אין אנשים בבית כנסת הבית כנסת היה נעול אז הוא קפץ מהחלון הוא התפל בדרך כלל הבית כנסת לא נעול אבל זה שעות שאין שם אנשים ואיך שהוא עבר ליד השירותים והוא ראה את הרבי מנקה את השירותים עכשיו מסתבר כנראה שהיה מישהו שזה היה תפקידו היה מיש מישהו אבל יש פעמים שזה לפני שהגיע מנקה אחרי שהגיע מנקה ויש לנו את ההזדמנות הזו של נדיבות לב של נפתח הלב באיכלו כולו אומר כבוד למרות שאנחנו מדברים על שירותים גם שם זה חלק מאיכל דמלכה הבטים של היכל המלך כיוון שהזכר את זה והשיעור שלנו הוא בחינת התוועדות. אז אתם יודעים שבבית המקדש היה שירותים ולא היה לו מנעול. אבל כתוב שאם המשנה במסכת תמיד אומרת מצאו נעול בידוע שיש שם אדם. מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם. אבא שלי אמר לי, אבא שלי עובד הרבה על עניין של שמרת הלשון ברוח החפץ חיים. אז כנראה זה בשם החפץ חיים. אמר שאת המשנה הזו אפשר להגיד מצאול שבן אדם שומר על הפה שלו בידוע שיש שם אדם. זאת אומרת מצאו פתוח הכוונה היא ללא בחינה בידוע שאין שם דם. אז גם הנקודה הזו של נער ישראל ואוהבהו וישוב אברהם אל נהרה תנהרים מהפרקומי. זה שלושה ביטויים עם המילה נער. זה היכולת שיש פעמים סיטואציה זו שזה לא התורנות שלנו או לא לפי כבודינו אבל זה גם כן לקבל מהנועם העליון אני ממשיך בדברי רבי נחמן וזה ועל ידי זה נפתחים שבילין דליבה שבילי הלב ונעשים כלי לקבל שלבת האהבה שנמשכים מהנועם העליון אז גם פה זה נקודה שהיא מאוד משמחת לזכור אותה המילים הללו שהוא אמר הנועם נועם העליון שופע תמיד הנועם העליון נמצא תמיד וזו תהיה התרומה סופי תיבות לחזות בנועם השם ולבקר בהכלו אז הדגש של רבי נחמן על הנתינה זה בהקשר של נפתח הלב ושבילי הלב כי תרומה עין צדקה שהיא נדיבות לב בחינת מעת כל איש אשר ריבונו ליבו יקחו תרומתי על ידי זה נעשה כלי לקבל מנועם השם זאת אומרת אומרת, תרומה זה משהו שאני לא חייב, תרומה זה משהו שאני לא מוכרח, אבל תיקחו גם את התרומה וגם את הצדקה, תוציאו את זה מההיבט רק של כסף, אלא כל מקום שאני יכול להרבות לכבוד השם על ידי נתינתי, שזה בעצם הנועם העליון. וזה גם עוזר לבני אדם להשוות עצמם ביחד. כמה קונפליקטים, כמה תסכולים יכולים להימנע. בזכות זה בוא נהפוך את הדף עכשיו רגע אז הוא אמר ש סופי תיבות תרומה לחזות בנועם השם ולבקר ביכלו סופי תיבות תרומה וגם שוב לחזות בנועם השם זה להרגיש את הנועם העליון במערכות יחסים ואומר לנו רבי נחן זה אפשרי במוחין של חוץ לארץ יש חובלים במוחין של ארץ ישראל יש נועם ולא רק נועם נועם העליון ואפשר להכין כלי לקבל את הנועם העליון ואפשר גם להתייחס למקום שבה אנחנו נמצאים כהיכל הדמל כהכל המלך ולכבד שם וזה על ידי נדיבות הלב על ידי כל אותם דברים שלא בהכרח החובה שלי או שאני מוכרח או שמצפים ממנו עכשיו כשבן אדם נכנס לתודעה הזאת של מוחין דגדלות ומוחין דגדלות זה היכולת שלי להתרחב מעבר לחייו בוכח וצריך ולפי הגדלת הדעת אומר רבי נחמן כן הפרנסה בנקל זה כבר מתורה אחרת עד עכשיו קראנו מתוך ליקוטי מאורן חלק ב תורה ענועם העליון על היכל המלך על נדיבות לב, על שבילי הלב, עיתוים כל כך מיוחדים. ולפי הגדלת הדעת, כן, הפרנסה בנקל, כי פרנסה בנקל תולה בדעת. כמו שכתוב, שטו עם ולקטו בשטות. כי כל מי שחסר דעת ביותר, הוא יגיע ותורח אחר הפרנסה ביותר. הוא מביא לנו את הדוגמה מהסיפור של המן שהיה יורד במדבר. אז שטו עם ולקטו. מה הפשט? לא עוד לפני הדרשות. שוטו יצאו לדרך לחפש את המן. אומר הזוהר הקדוש את המילה שטו עם ולקתו מלשון שטות. כי אנחנו אחד המדרשים אומר שלכל אחד ירד מן בפתח ביתו. אומר לנו רבי נחמן, באזור שבו אנחנו נמצאים יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים. אבל הרבה פעמים אנחנו מתרחקים לחפש את מה שיש ליד הבית. איזה משל זה מזכיר לנו? ההצאה מתחת לגשר. אוקיי, אבל לא נתעסק עכשיו עם המשל הזה. אנחנו מדברים בקודים, אבל הוא רוצה להגיד שלפי שבן אדם מגדיל את הדעת, הוא יותר ויותר רואה טוב במה שנמצא בסביבתו. עכשיו מה זה להגדיל את הדעת? זה כל מה שדיברנו בעמוד הקודם. אותה נתינה, לגלות את הנער שבתוכנו, לשמוח בחלקיות שנמצא. גם אמרנו שמוכין של חוץ לארץ שלא יכולים להשוות את עצמם ביחד. אז לראות גם ממי שיש לי קונפליקט איפה הצד השווה שנמצא בפנים. ואגב, חלק מהגדלת הדעת, הייתה פה שאלה מאוד משמעותית, מה זה אותה הגדלת הדעת? כמה שורות קודם לכן זה מתוך ליקוטי מורן נמביא פסוק מכהלת אומר א כי לאדם שטוב לפניו נתן חוכמה ודעת ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלוהים מה הפסוק הזה כל כך מיוחד? אני מכיר אותו אגב מהליקוטי מורן בעל פה, לא מהכה. הוא אומר, אדם שטוב לפניו, זה יכול להיות כפשט אדם שהוא טוב, שהוא טוב, אבל הכוונה היא שטוב לפניו הוא רואה את הטוב שנמצא לפניו. זאת אומרת זה כמו הזמנה בדור שלפעמים כל כך הרבה רייקנות וכל כך צומת לב לחסר לראות את הטוב שלפניי לאדם שטוב לפניו זה מובן הדרך שבה שהטוב כבר נמצא אני כבר רואה את הטוב שלפניי זה כל מי שנמצא פה אני רוצה להגיד לחי הגברים תסתכלו אני עושה לכם שלום לא רק מעל המסך לחיים חיים לחיים ביד ימין שאנחנו זוכים להתעט ביחד לאדם שטוב לפניו שהוא רואה את הטוב שנמצא סביבו וזה עצמו סוג של משימה כי תראו זה לא מבטל אתגרים כל אחד מתמודד עם מה שהוא מתמודד אבל מפרש רבי נחמן את כהלת תראו את הטוב שיש כבר לפנינו נכון שיש דברים שהם חסרים אבל טוב לפניו. אם אתה רואה את הטוב שלפניך, אז אתה מקבל עוד בונוס, נתן חוכמה ודעת והטוב ילך ויגדל. ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס. אחוה זה מישהו שהוא רחוק מהטוב. הוא כל הזמן צובר, אבל הוא לא פנוי להנות מזה. אומר יום אחד אני ינוח, יום אחד אני אצא לפנסיה, יום אחד זה ישים אותי ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, אבל מה קורה בזה בסוף? לתת לטוב לפני האלוהים והגמרא במסכת מגילה מביאה את הפסוק הזה ודורשת את זה על מי? על המן ומרדכי שהמן צבר הרבה זה וביום ההוא המלך נתן את בית המן אל מרדכי זה תחשבו על זה לא סתם בית המן הוא בחקרה מכות הוא תכנן עם הגנן את החצר האחורית זה זה לא נקודה זה לא דבר פשוט זה בית עם כל וצובר צבר צו וכל יצירות האומנות שחלק הוא שדד מאנשים וחלק הוא כנף וחלק ויום אחד כל זה עובר הלאה אז תודה למי ששאלה. בדרך כלל אני לא מתפנה לשאלות, לא כי הם לא חשובות כי אני שומע את השאלה. מי שנמצא קרוב מרחוק לא שומעים את זה, אבל לשאלה איך מגדילים את הדעת. ובעקבות זה נזכרתי מה שהופיע בטקסט שלא מופיע מולכם, אבל באותו מקור שממנו אנחנו קוראים, הופיע שם המילים הללו. אז המפתח של הגדלת הדעת לכל מה שאנחנו אומרים זה הפסוק הזה. בספר כהלת כי לאדם שטוב לפניו וזה הגדלת הדעת כי הקטע הקל זה התלונות אני חוזר למה שהתחלנו היום שזה התיקון של חודש תמוז שהגדלת הדעת לראות את הטוב שלפניו זה ההפך מ מהחייה של חינם ואז נותנת חוכמה ודעת אז בוא נראה את המקור הזה לפי הגדלת הדעת כן הפרנסה בנקד כי פרנסה ונקל תולה בדעת כמו שכתוב שתועם ולקתום בשטותה אז לאור מה שהסברנו שזה ההפך מטוב לפניו כי כל מי שחסר דעת ביותר הוא יגיע ותורח אחר הפרנסה ביותר וגם לפי הגדלת הדעת נתרבע השלום כי שלום תלוי בדעת כמו שכתוב גר זהבן כבש כי מלא הארץ דעה שיש שלום נפלא בעולם עולם שיוכלו לגור ביחד שני הפחים. אגב, זה ביטוי מאוד שוב ייחודי במתבטי השלום שיכולים לגור ביחד כי הרבה פעמים אנשים מרגישים שכבר לא יכולים לגור ביחד. בסדר, זה אנושי, אבל לפעמים הדעת מתרחבת שיוכלו לגור ביחד שני הפחים, מחמת גודל הדעת שהי אז אומר גם על ידי הדעת נגדל השלום כי נתבטל הכעס ואכזריות על ידי הדעת כי כעס ואכזריות הוא מהדר הדעת כמו שכתוב כעס וחקס ינוח וכל מה שמתרבה הדעת מתרבה הרחמנות והשלום על כן הפרנסה בנקל הסנג הולך שלום שלום חלתים אצבת זאת אומרת בהמשך זה בעיקר מדובר על בונוסים שאם יש דעת אז אבל ביננו פרנסה זה גם כן נותן חשק להגדיל את הדעת מהזה פרנסה זה יכול להיות להיות בהרמוניה אם יש שסביבנו זה שלום זה הפך מכעס אבל זה עבודה שאפשר לעשות אותה עם נדיבות לב זה עבודה שאפשר לעשות אותה ב שנפתח הלב וכדאי להזכיר לפני שנחתום את הדברים כבר שמו לי שלט של החמש דקות לסיום רק לפני זה אני גם רוצה לעשות פרסומות יש פה מישהו אגב שקרא את הספר הזה אין צריכים לברוח כלל טוב סיפרו לי כמה אנשים שעשו עושים על זה חברותה בכל מקרה יש פה את שני הספרים שלי מי שרוצה אחרי זה במחיר מיוחד לשבוע הזה כנגד כל ספר כנגד נ שערי בינה 50 ש₪ וגם מישהי שאהבת הספר הוציע מזה קלפים מן צריכים לברוח כלל עד כאן הפרסומות סליחה שזה בלי הפופקורן ומי שקרא את זה תמיד יכול להביא מתנה לאחרים עכשיו שימו לב אה שרבי נחן אומר כשאנחנו מגדילים את הדעת זה בא לידי ביטוי שמגלים הרבה טוב שהוא כבר סביבי זה לא אומר שכל החוסר נעלם זה אומר שהוא כבר פחות מטלטל אותנו ואז כשאנחנו התדר הזה מתחיל להשתנות אנחנו מתחילים לראות את ריבונו של עולם בתוך כל זה שאינו שווה לי אנחנו מתחילים לאט לאט להרגיש את הנועם העליון שקורה לנו. אנחנו נתחיל לאט לאט להרגיש שגם אנחנו יותר משווים דעתנו ביחד ואז המקום שבו אנחנו נמצאים אפשר להגיד עליו איכל דמלקה ואז [נחירות בוז] מתקיים בנו גם ובהיכלו כולו אומר כבוד. תודה רבה על הקשב ובשורות טובות לכל בית ישראל.