הרב אייל רוזנבלום - לך־לך תשפ"ז | מפירות הכרם

שלום לכולם. פרשת לך לך. פרשת לך לך פעם ראשונה שאנחנו נפגשים עם ישמעאל. למה ישמעאל נקרא בשם הזה ישמעאל? אז הפשט הפשוט, כמו שבאמת התורה אומרת, "כי שמע ה' אל עונייך", כלומר הגר הייתה במצוקה מאוד גדולה, בעוני מאוד גדול, והקדוש ברוך הוא שומע, הא-ל שומע לאותו עוני, לאותה מצוקה, ולכן ישמעאל נקרא ישמעאל. אבל הרב חרל"פ ב"מעייני הישועה" שלו, בעקבות המדרש, מביא רעיון אחר, מביא הסבר אחר לשם ישמעאל. הרב חרל"פ טוען שלעתיד לבוא ההתקוממות, ההתנגדות הגדולה של האומות ליישוב עם ישראל בארץ ישראל תהיה בעיקר סביב השאלה האם התורה היא תורת חיים, כלומר יש לנו רצון לעבוד את ה' בעולם הזה, מתוך העולם הזה לראות את הקודש, לראות את האור האלוקי פה, או לדלג על זה וישר לעבור לעולם הבא, ולדלג על חיי העולם הזה, למאוס בהם. וכשעם ישראל חוזר לארצו ויש פריחה, "ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", יש פריחה של כל העולם החומרי, ויש התנגדות גדולה של בני ישמעאל לעניין הזה, ועד כדי כך יעשו לנו צרות, אומר הרב חרל"פ, שישמעאל נקרא ישמעאל, על פי המדרש הוא אומר את זה, כי הקדוש ברוך הוא ישמע לצעקות שלנו מהצרות שבני ישמעאל יעשו לנו. שוב, אנחנו ממש חווים את הדברים האלה בתקופה שלנו. אז זה מעניין שאנחנו זקוקים לכך שה' ישמע לתפילותינו. יש אצל ר' חיים מוולוז'ין הערה מאוד מאוד חשובה, מאוד מאוד יפה, אחרי זה אני גם אצטט מילים בלשון שלו, מילים חשובות, איך באמת קורה, איך באמת אדם יוצר מציאות שבה ה' ישמע לתפילתו. יש מעין סגולה לזה כמעט בר' חיים מוולוז'ין, והיא מאוד מאוד קשורה לעבודת לומדי התורה, עבודת אנשי בית המדרש. יש משנה באבות בפרק ג', ושם המשנה, משנה מפורסמת, שאם יש שניים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה, אז באמת הקדוש ברוך הוא שכינה ביניהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע". המילה "נדברו" היא מילה מאוד ייחודית. מה זה "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו"? "אז הקשיבו יראי ה' איש אל רעהו"? "אז דיברו יראי ה' איש אל רעהו"? המילה "נדברו" היא מילה מעניינת, מילה ייחודית. על גבי הדברים שכותב ר' חיים מוולוז'ין ב"רוח החיים" שלו, אני טיפה'לה מוסיף על זה, אפשר לומר כך: המילה "נדברו" חזקה עוד יותר מהמילה "יקשיבו". בהקשבה אני באמת כול-כולי קשוב לדברים של הזולת, לדברים של חברי, אבל בסוף אני הוא זה שכביכול פועל. המילה "נדברו" בבניין התפעל היא חזקה יותר. אני כול-כולי קשוב לדיבור של חברי. אני מתדבר, כלומר אני כביכול מיילד את הדיבור של חברי. כלומר יש כאן איזושהי הקשבה מאוד מאוד עמוקה, שבזכות אותה הקשבה עמוקה שלי הדיבור של חברי הופך להיות דיבור משמעותי יותר, דיבור חשוב יותר, דיבור פועל יותר. וזה באמת יוצר מציאות שיש שכינה ביניהם, יש דברי תורה ביניהם, משהו נוצר שמה במרחב ביניהם ומתיילד. זאת הקשבה מאוד מאוד גדולה, עוד יותר מהמילה "ויקשב", להתדבר. ור' חיים אומר דבר מופלא בעקבות זה. אני ככה אקרא את זה בלשונו, זה בפירוש "רוח חיים" על פרקי אבות, פרק ג', אומר ר' חיים כך: "ולכך סיים במדרש: בשכר זה הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו, שנאמר ויקשב ה' וישמע", כלומר בשכר ההידברות הזאת שדיברנו עליה, "והוא מידה כנגד מידה. נגד מה שעושה אוזנו כאפרכסת, ושמע דברי חבירו, ולא החשיב דברי עצמו, לכך הקדוש ברוך הוא גם כן שומע תפילתו". אז הנה לנו אפילו מעין סגולה, סגולה עם המון עומק פנימי, איך אני זוכה לזה שת... תפילתי תישמע, אם אני בלימוד התורה בבית המדרש מקשיב לחברי הקשבה כזאת גדולה, שאני מחכה לשמוע את דיבורו, אני מייחל את דיבורו, אומר רב חיים בעקבות המדרש, מידה כנגד מידה, השם שומע את תפילתנו. זקוקים לזה מול בני ישמעאל, שוב לפי חוזר על הרב חרל"פ, שישמעאל נקרא ישמעאל, לא הפשט, המדרש שמביא הרב חרל"פ, כי השם, אנחנו נהיה זקוקים לזה, שהשם ישמע את תפילתנו בעקבות הצרות שהוא יעשה לנו. שנזכה לזה בעזרת השם, בשורות טובות, ושבת שלום לכולם.