Preparing video...
0:00 / 0:00
יצחק מאיר - סוכה של חסיד (קרליבך) - סיפור לסוכות למבוגרים ולילדים
2,850 views
מתוך הספר הנהדר 'לב השמים' שיחות וסיפורים של ר' שלמה קרליבך (עמוד 246) הסיפור הזה עשה לילדיי ולי הרבה טוב בלב מקווה שיעשה גם לכם. חג שמח! -------------------------------- כדי להתעדכן און ליין על תפילות ומופעים עם יצחק מאיר גישה לסקיצות ולמוזיקה חדשה, הנחות מפנקות על כרטיסים להופעות ושאר דברים טובים שמתרחשים, הצטרפו לקבוצת הווצאפ של "יצחק מאיר - מופעים ותפילות": http://www.yitzchakmeir.co.il/tfilot אל דאגה! מדובר בקבוצה שקטה ולא חופרת (רק מנהל רשאי להעלות בה תכנים) להצטרפות לקבוצת העידכונים של יצחק מאיר וחברים: http://www.yitzchakmeir.co.il/tfilot
Categories:Entertainment/Storytelling
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
כשמספרים סיפור הזמן הוא אחר אני רק אגיד
שוב הסיפור כמו שרואים הוא מתוך רב שלמה
קרליבך סיפור נפלא אגיד לך את האמת אני
מספר אותו כל סוכות שוב ושוב עוד לפני
שהיי לנו ילדים היינו קוראים אותו בסוכה
עכשיו ברוך השם יש התרגשות עצומה כי כי
מלבד זה שהסיפור מרגש יש איזשהו מסורת
שהילד כן שהילד שלמד לקרוא הוא זה שמקריא
את זה מציא את זה גם לכם שוב זה נמצא
בעמוד מ
6 יכולים לקרוא בעצמכם בלילה הראשון של
סוכות יכולים לבקש מהילדים שיקראו אצלנו
אנו כל כך אוהבים את זה שלפעמים קוראים את
זה גם בלילה וגם ביום סיפור נפלא שמחבר
בדיוק לזמן ולרעיון של
ההרות של חג סוכות ובכן
ככה הסיפור נקרא סוכתו של חסיד
קרלין אתם מכירים את הסיפור של קרלין על
שמחה ועל סוכות זה סיפור חובה הייליגר
קרלינר היה מספר את הסיפור הזה מדי שנה
בלילה הקדוש של סוכות
ובכן בעיירה אחת לא רחוק עם קרלין חיו שני
אנשים האחד מסנגד מתנגד לחסידות עשיר
מופלג יש לו הכל רק דבר אחד אין לו אין לו
שמחה בלב הוא תמיד מלא מרירות וכעס ובשבת
ק
הוא יושב עם אשתו והילדים וכל אחד צועק על
השני כל אחד מקלל את השני בסעודת שבת ממש
גיהנום
כמובן הם לא שרים זמירות שבת מפני שלא
מוכרחים הרי זה לא דין לשיר זמירות
שבת
והשני יהודי השני באותו הרחוב שכן של אותו
העשיר הוא חסיד חסיד קרלין אני
ואביון בקושי יש לו מ לאכול אבל הוא תמיד
מלא
שמחה ואצלו בליל שבת קודש איזה ממש ממש
גולד כל מקדש וי עד לב השמיים מנוחה ושמחה
עם הילדים ממש טעם גן עדן והמתנגדים
שיש לו בתוך
הבית יש לו גם גיהנום מזה שהוא שומע מעבר
לרחוב את השולחן שבת של אותו חסיד עני
כל שיר שהוא שומע זה ממש כמו סכין בלב כל
הזמן שואל את עצמו מדוע אני והבין הזה שמח
ואני שיש לי כל טוב מלא כעס
ומרירות אבל איכשהוא הוא עוד מחזיק את
עצמו מתי זה באמת בלתי
נסבל בסוכות מפני שאז כולם אוכלים בחוץ
נכון המתנגד העשיר אוכל בסוכה שלו צועק על
אשתו הילדים שלו צועקים עליו בחזרה וממול
יושב לו החסיד בסוכה ממש תחת כנפי השכינה
והשמחה עד שמי שמיים פעם אחת שנה אחת
החליט האיש העשיר אין לי כוח לעבור עוד
פעם סוכות כזה אני מוכרח לעשות משהו נגד
אותו החסיד אני לא אתן של החסיד הזה תהיה
סוכה או מכיוון שהוא גביר גדול כמעט כל
הפרנסה של כל העיירה תלוייה בו הוא אמר
לכולם מי שייתן אפילו חתיכת עץ אח לחסיד
העני פסיד את כל
פרנסתו עכשיו לאותו עני הרי לא היה כסף
לקנות עצים לסוכה איך הוא היה בונה את
הסוכה הוא היה עושה שנורר מבקש ממו שלה
קצת עצים מנקל חצי קרש וכך לבסוף איך שהוא
הוא היה אוסף מספיק עצים ובני
סוכה אבל ם שום אדם לא יתן לו סוכה לא יתן
לו עץ לא תהיה לו סוכה נבך
הנה גם השנה מיד אחרי יום כיפור הלך אותו
עני מבית לבית כמנהגו מדי שנה כדי לקבץ
קצת עצים אבל הפעם כל אחד אומר לו תשמע
אנחנו מאוד מצטערים אנחנו אוהבים אותך אבל
לא יכולים לתת לך עצים יש לנו ילדים אנחנו
לא רוצים להפסיד את
פרנסתנו מגיע הלילה האחרון לפני סוכות
החסיד ממש מיוש איך אפשר בלי סוכה הולך לו
החסיד ברחוב לוך ושוב חסר עונים
ופתאום מבריק לו רעיון אתם יודעים הלוואי
ונחיה באושר לעולם ולא נצטרך אבל אז
ברוסיה ובפולין מצבות מאבן היו מאוד יקרות
היו עניים שלא ה להם כסף עבור מצבות אבן
על כברם מה הם
עשו היו לוקחים כרש עץ ותוכים אותו בקבר
על העץ היה כתוב פנ כלומר פה נטמן ומתחת
היו כותבים את השם פתאום העני הזה עושה
חשבון בבית הקברות עומדים מאות קרשים
עליהם כתוב פנ מוכנים לעת הצורך עכשיו
בוודאי לא ימותו מאות אנשים בשבעת ימי
הסוכות אז למי אכפת אלך ואקח קרשים מבית
הקברות ואחזיר אותם אחרי
אחד ומה אגיד לכם הוא בנה סוכה
גולד מעולם לא היייתה לו כזו סוכה
יפה כשעל כל קרש היה
כתוב פנ פוניט
מן אבל למי
אכפת חג הסוכות נכנס המתנגד רואה מול ביתו
סוכה כזו שמעולם לא ראה ובלילה הזמירות של
החסיד בקעו מתוך הסוכה הגדולה והמתנגדים
הוא לא היה כל כך בעצבות אבל איך שהוא
מצליח להתאפק בלילה השני שמחת בית ה שואבה
עכשיו הוא כבר לאלא יכול יותר הוא מאבד
שליטה על עצמו הוא רץ לסוכה של החסיד
קרלין הוא מתחיל לצעוק עליו ממש כמו חית
פרק כמו שורה נסקה ו הגלה הגופה מי נתן לך
את העצים מאיפה יש לך
עצים אומר לו
החסיד תירגע תירגע או אני שמח שבאת לבקר
אותי גט יונ טב רק תשב מעט ואסביר לך
הכל לאחר שישב אמר לו החסיד כפי שקיווית
שיקרה מאחר שצית על כל היהודים שלא לתת לי
עצים באמת לא יכולתי לבנות
סוכה לכן לא היה לי מה לעשות והסתובבתי
בטל בלילה שלפני החג אני מטייל ככה סתם
ברחוב ופתאום את מי אני רואה את ידידי היק
מלאך המוות ני אומר לו או שלום לך ידידי
מלאך המוות איזה כבוד לראות אותך מה אתה
עושה כאן בעירנו הוא אומר לי אה אני כאן
בשליחות מיוחדת באתי להרוג את הגביר הזה
חסיד מפסיק לרגע ורואה את פניו של הגביר
מחזירים אז אמרתי למלאך המוות אל תהרוג
אותו אל תבזבז את האנרגיה שלך על האיש הזה
הוא כבר מת הוא יותר ממת הוא מת במיטה
משונה אלף פעמים ביום אל הוא מלא רק כעס
אין לו טיפת שמחה בעצמות זה מתחת לכבודך
מלאך המוות להתעסק סחורה
כז אמר לי מלאך המוות אני מודה לך מעומק
הלב חסכת לי עבודה ואנרגיה ולאותו קרה אני
נותן לך במתנה את כל העצים של בית הקברות
הנה אתה רואה פה נטמן פה נטמן פה
נטמן כמו חצים חדרו דברי החסיד לליבו של
הגביר יהודי נשאר יהודי הוא התחיל לבכות
מעומק הלב לבסוף הוא אמר לחסיד מה אני
יכול לעשות אני לא יכול להוציא את העצבות
מהלב שלי תסביר לי לי יש הכל ואין לי שום
שמחה ואתה אין לך כלום אז מאיפה אתה לוקח
את כל השמחה
הזאת אמר לו החסיד אתה רוצה להיות
שמח אתה חייב לבוא לקרלי לרבי הקדוש שם
תלמד מה זו שמחה
אמיתית ‏l