הבטחתי לאשתי שאני מסתדר לבד… ואז זה קרה (עברית)

[מוזיקה] טוב, אתם חייבים לשמוע מה אני עובר פה בימים האחרונים. אשתי יצתה לחופש לכמה ימים והשאירה אותי פה לבד בבית עם חמש ילדים והקטן בן שנה וחצי. אתהאבא שלהם, עכשיו תהיה איתם, אני יכול להסתדר לבד. כבר ביום הראשון הבן שלי הקטן בן שנה וחצי אומר לי מנה מנה מנה מנה ואני קולט שהוא הוא רוצה להגיד משהו ואני לא מבין את השפה אני מתקשר לאשתי מה הוא רוצה ואשתי אומרת לי תגיד לי מה עובר עליך הוא אומר שהוא רעב מה נמן הזה רעב איפה רעב מי רעב מה רעב את תמיד מבינה אז אומרת לי בטח כבר חודש שים שהוא מדבר. אמרתי לה, תקשיבי לי טוב, אני לא בדיוק מבין את השפה הזאת. מה הוא רוצה עכשיו? אולי חם לו, אולי קר לו, ושלא תבינו לא נכון. כבר בגיל חצי שנה אשתי קוראת לי בהתלהבות ולווה. הוא התחיל לדבר, אני עכשי, אני חייב לראות איך הוא מדבר בגיל חצי. בואנה, זה גינס, זה ספר עשיים. אני ניגש. ואשתי מתלהבת. תראה איך הוא אפשר לאכול אותו. תראה איך הוא מדבר. מי מדבר? מה מדבר? זה לדבר וככה אני פה בבית. זה עוד לא כלום. בבוקר בשעה 7 קמתי הערתי את כל הילדים אנרגיות טובות ואני אומר לעצמי ואלווה תראה לילדים שלך שיש להם אבא בבית מכין להם אוכל כמו שצריך. בשעה 8: הילדים שלי כבר יצאו, כולם מתוקתקים לבן הגדול. אמרתי, "מה, אני אתן לו מה שאשתי מכינה לו, איזה סנדוויץ' זה." אני אפנק אותו, קניתי לו חלה באנג'ל, חתכתי, שמתי גבינה צהובה, קטצ'ופ, זיתים, השכעתי, טמתי בשקית שלי יש חסד, אמרתי לו, "יאללה, לך לחדר, תהנה מגיע לך משהו טוב." אבא יודע לפנק. >> לא פחות ולא יותר, מגיע שעה 10, כל הילדים כבר שעתיים בחוץ בבתי ספר. אני ככה נכנס למטבח לנשנש עוד משהו. נהיה לי שחור בעיניים אני רואה את השקית שלי יש חסד. הסנדוויץ של הבן שלי נמצא על השיש. אני שולחתי אותו עם השקית שלי. יש חסד. חמותי יודעת שאני לא יודע לבשל אז היא דאגה לי לאוכל שהלכה לי אתמול קוסקוס בשקית ניילון של יש חסד נתתי את זה לבן שלי במקום השקית אוכל טוסט חלק גבינה צהובה שהשקעתי אומר לחברים שלו אבא שלי הכין לי טוס שלה ביוקר פותח קוסקוס של השוויגר. זה לא נגמר. הילדים חזרו הביתה. אבא, אנחנו רוצים חביתות. אמרתי קל חביתה, שמן, קצת מלח, קצת פלפל שחור. יאללה תהנו. הכנתי, נתתי. אמרתי להם חבר'ה שיהיה לכם בתיאבון. אני מתיישב לי על הספה. פתאום אני שומע צחוק של כל הילדים ואני מה קרה מה צוחקים עכשיו אבא הטעם של החביתה מזכיר לנו את העוגה שאמא מכינה לשבת אמרתי מה כאילו הם באים לאסוף לי פה איזה אמבוש אני טועה נהיה לי שחור בעיניים חביתה בטם קינמון תראו מה זה להשאיר אבא לבד שמתי קינמון מזכיר לי את העוגה של שבת שאמא חינה זה מה שאני שווה אני יכול לשמור על חמש ילדים לא פשוט התבאזתי אבל אבא חזק אוהב את הילדים שלו אני אעשה לכם מה שבא לכם אבל לא חביתה ועכשיו מאבא לאבא אין יותר כיף מזה שהילדים שלך אוהבים לאכול בריא כשהילדים שלי רואים מלפפון הם מחבקים את זה כשילדים שלי רואים פלפל הם פשוט אוכלים את זה ונהנים מכל שנייה. אמרתי אני אכין לכם סלט. הכנתי, חתכתי, הבאתי להם את זה, מתיישבים לאכול. אני עוד מבעס מהחבית עם הקמור. ועובר כמה שניות. כל הבית צרחות. אני רואה את כולם עם הפנים רותחות, העיניים זולגות, משהו נורא והיום שורף להם גיהנום בתוך הגוף ואני בהלם נותן להם שופך להם מים קרים מה לא עשיתי תחינה גולמיתי להם שיעביר להם את הטעם דבר ראשון מה אבא נורמלי עושה כשילדים צורכים רץ לחלון לסגור את החלון רק זה מה שחסר לי שהשכנים התקשרו למשטרה יש צרחות פה אצל וווה. אני רץ אליהם חזרה, לא יודע מה לעשות. כולם שורף להם העיניים, שורף להם מהפה. אני מסתכל, שמתי להם פלפל חריף, הרסתי אותם. איזה אבא, איזה אבא. ארוחת ערב אלק. [‏צחוק] כול הילדים שרופים. חייב להתבונן עם זה. אני אומר לעצמי, אני חזק. לקחתי אותה, פילתי את האמבטיה מלא מים, שפכתי קרח, הכנסתי אותם לבפנים, נהלתי את האמבטיה, זזתי לישון שהתארגנו לבד. בשעה 3 אני מתעורר, אני שומע איזה קול מוכר. אה, זה הבן שלי הקטן, הוא התעורר. מה אני עושה עכשיו? אה, רגע, אשתי אמרה לי שאם הוא מתעורר באמצע הלילה, מטרנט קל. אני לוקח בקבוק, העיניים שלי עדיין סגורות, עייף, אבל מה לא עושים לבן כשהוא בוכה? אני ממש את הקירות, קולט הנה המיחם שמה עם חמים, מכניס לו מטרנה, מנהר היטב, מביא לו את זה, ברוך השם הוא נרגע. זה לא נגמר פה. ואז המחשבות מתחילים לרוץ. מה עשיתי עכשיו? הבאתי לבן שלי בן שנה וחצי מטרנה. אולי זה לא טעים לו? מה אתה מביא לו מטרנה? מחשבות של בעל שלבד בבית עם חמש ילדים, נכנס לחדר שלו, לוקח לו את הבקבוק, תואם טעימה, בטם קפה. אומר, וואלה, בטם איך זה יכול להיות? אני מדליק את האור, אני מסתכל על הבקבוק, בואנה, שמתי לו קפה. מסתבר שאני מתוך שינה שמתי לו שתי כפיות סוכר ואחד קפה והוא נהיה לי הפראקטיבי. יצא לי, קפץ לי מהריסה, התחיל לקפל בגדים, אומר לי, "אבא, איפה הקפסולות של המדיח? כ בואנה, אני התחיל לדבר באמת ילד בן שנה וחצי מהקפה עשה לו. השארתי אותו למטה, הלכתי לישון, קם בבוקר אנרגיות טובות שהולחת את הילדים לבית ספר, אמרתי להם, "היום אבא מפנק אותכם, כל אחד מקבל 5 ש₪, תקנה לעצמך לחמניה ושוקו." מספיק הבושות שהיה לי פה בימים האחרונים, הם היו שמחים. נשארתי עם התינוק בן שנה וחצי. הייתי חייב לקלח אותו. בכל אופן, יומיים לא קילחתי אותו שאשתי לא תדע. מכניס אותו למקלחת. וואי, מחפש שמפה, שמפו [מוזיקה] לתינוקות. אני אבא בבית ואני לא יודע איפה השם פפתינוקות. פותח את הארון, לא מוצא. פותח עוד ארון. אני רואה שמפו, לא יודע משהו כתוב באנגלית, אני לא יודע לקרוא אנגלית אבל אמרתי בטח שמפו איכותי עשיתי לו מקלחת עם השמפו הריח טוב מוציא אותו שם לו מגבת רוצה להוריד את המגבת אחי הכל דבק אני רואה את הילד ככה עיניים סגורות צועק לו מה עובר עליך הוא לא מצליח לפתוח את העיניים ואני לא מבין מה קורה פה פתאום אני קולד רג רגע, כל הפנים שלו ברק. אני נוגע הוא דויקי. אני אומר, או מיי גאד, מה מה זה השמפו ששמתי לו? ישר פתחתי טלפון, שם גוגל טנסלט, מצלם את השמפו לא פחות ולא יותר. אני רואה שכתוב ג'ל לעיצוב שיער. הילדים קרוצים, השיערות עומדות לו, העיניים סגורות, הוא לא מצליח לפתוח. באותו רגע רציתי לתפוס אותו, לרוץ איתו למקווה, לטבול איתו ביחד שיצא כמו חדש מהניילונים. אני התייאשתי, אני אומר לה שאני לא יכול יותר. איך אני מתמודד פה עם ילד בן שנה וחצי? אומרת לי, מה הבעיה? ברחוב ממול, קדושת לוי 11, משפחת קליין, עושים בייבי סיטר. שלוש פעמים בשבוע אני שם אותו שם. תפתח את תכניס את העגלה. הם רושמים קירושי מגיע הלכתי לקדושת לוי 11 משפחת קלין פותח את הדלת מכניס את הילד סוגר נהניתי דירה שקטה הכל נקי חוזר לבית סוף סוף אני יכול לשבת על הספה איזה רוגע הילדים בבית ספר הקטן אצל קלין עכשיו אני יכול לנוח תופס נמנום קצר על הספה ואז תפיקות בדיך משטרה משטרה אתה לוקח ילדים מכניס אותם לבתים של אנשים אחרים למה מה עובר עליך אני מסתכל על מה קורה לא הבנתי מה מי הכניס מה הכניס איזה בתים מה מה קרה בוא אזיקם עכשיו רצית להתפטר ממנו אזבת אותו צלזה שכן ואני אומר להם לא הבנתי זה קליין הבייבי סיטר ואז מסתבר שזה זה קליינמן אני עדיין לא יודע לקרוא פלפל שחור קינמון קליינמן קוסקוס איזה אבא אתה אמרתי עד כאן נשברתי הרמתי טלפון לאשתי תגידי מתי מסתיים החופש אז היא אומרת לי דווקא אני מאוד נהנית פה הוספתי היום עוד יומיים מה? עוד יומיים. אה, אוקיי, סבבה. רק שאת חוזרת, תביא איתך פסיכיאטר, ביטוח לאומי, 100% נחות. לא פשוט להיות אבא לבד עם חמש ילדים בבית. מה עכשיו? לא הב די. כמה אפשר לריב. מה זה הבחיות האלה עכשיו? מה קורה פה? כמה פעמים צריך להגיד להפסיק? די זוזו לישון גם לדבר אתם לא נותנים יש לא יכול יותר נגמר דבר מינימלי לשפוך את הלב הם לא נותנים עד כמה אפשר די יוא אני לא יכול יותר די די די [‏צחוק] איזה אבא גמורה גמורה צריך להתחיל יותר [‏צחוק] להעריך את אשתי איך היא מסתדרת פה לבד כמו גמורה למה אני ככה כמה ימים וזהו נגמר לא יכול יותר תוריד את המצלמה זה מצלם זהו די די לא יפה לא יכול לאכול את זה צריך די נו לא נעים טוב תוריד את זה בעריכה לא נעים >> [מוזיקה]