בםקאסט - פרשת שמיני - דייויד טויב - דוידי נחשון - מוישל׳ה שניידר | אורח מיוחד: מנדי גולדברג

[מוזיקה] מוספתם לכם ממוכה שבוס מי מביסוניפו וספתם וספרתם לכם ממוך לדסבוס מיוחכם סונופות שבז תספר [מחיאות כפיים] שמסבנוש תספר 50 ברוכים הבאים לכל הצופים ברוכים הבאים איזה כיף שאתם כאן איתנו שוב ברוכים הבאים אנחנו רוצים להתחיל עוד פרק של תודה לבית משפחת נחשן בית חבד משפחת נחשן על האירוח הנפלא יש לנו פה אורח מיוחד היום מנדי גולדברג איזה זכות זה בשבילי להיות פה תענוג גדול למי שלא מכיר גדול ה אין מי שלא מכיר כן האמת אין מי שלא מכיר בוא נחסור מנדי כיף שבאת ברוך הבא תודה רבה על ההזמנה תודה רבה דויד אז אנחנו מושל לא איתנו היום מוש לא איתנו מישהל בן ניו יורק טס שלי אנחנו ננסה ככה עוד מעט להעלות אותו פה על הקו ולהפתיע אכם ככה עם איזה מחכים שהוא יקום עכשיו 7: בבוקר בדיוק החתונה הייתה אתמול בלילה אז ככה הישר מהמיטה מ של אף פעם לא ישר מהמיטה אה הוא כן הוא אנחנו לא הוזרים על זה בכלל שהוא ישן הוא עושה את עצמו הוא עכשיו א הוא מלאך הוא מלך זה מלאך זה טוב אנחנו בפרשת שמיני אני רגע אני לפני לפני שאנחנו נכנסים צוללים ככה על הפרשה כן אז אני ברשותך אתחיל פה עם איזה משהו קטן של א שקשור לימים האלה עם ספירת העומר מז שאנחנו פה אצלך בבית אתה לקחת את המושכות אני אוהב את זה אני ממש אוהב את זה אתה פתאום נפתחת לא האמת גם ישעלה לא לו פה אני צריך אתה יודע לגשר על הפערים מה שנקרא לא אני אגיד לזה משהו קטן כי אני על הפרשת שמיני עוד לא הספקתי להכין משהו אז אני ככה אתמול היה לי פה שיעור בבית אז למדנו איזה משהו, אני אגיד את זה. אז אנחנו נמצאים בימי ספירת העומר. בימי ספירת העומר יש מצווה מיוחדת שנקרא מצוות ספירת העומר. כן? עכשיו מה מיוחד במצווה הזאת? זה בעצם כל יום ויום זה מצווה בפני עצמה. זה לא משהו שסופרים פעם אחת וזה תופס לכל הזמן. ועוד משהו מעניין זה שבחודש יער שאנחנו נמצאים בו עכשיו זה בעצם החודש היחיד שיש מצווה שהיא מתחילתו ועד סופו. זאת אומרת זה מצווה שמלווה את כל החודש. בחודש ניסן זה רק בסוף של החודש ואחרי זה זה רק בהתחלה שלו בסיוון. ביער זה כל החודש מלא במצוות. זאת אומרת כל יום זה מצווה בפני עצמ. עכשיו מה הרעיון של הספירה? אז א יש סיפור שמספרים על הרבי שפעם מישהו שאל אותו ראה אותו עומד בחלוקת דולרים הרבי היה עומד שעות על גבי שעות בחלק דולרים מברך את כולם וזה שאלו אותו אתה לא מתעייף כאילו איך אתה מחזיק כזה הרבה זמן זה אומר הוא ענה להם שסופרים יהלומים לא מתעטייפים אדם עכשיו שיש לו מלא יהלומים והוא יושב ככה בבית שלו בחדר וזה סופר אותם הוא לא יתעייף גם אם זה יהיה כמה שעות טובות אז אז אותו דבר אז אנחנו יודעים שעצם הספירה זה יש בזה עניין זאת אומרת אם אם אני לדוגמה יודע שעוד חודש אני טס לתאילנד לחופשה אז אני כל יום ויום אני מחכה לחופשה הזאת אני אומר נשאר לי עוד 20 יום עוד 18 יום זה סופרים לאחור בדרך כלל סופרים לאחור וזה כן אבל יש עצם הספירה יש בזה עניין כאילו יש בזה הרבה חשיבות אז ספירת העומר בעצם אנחנו יודעים שכל יום ויום אנחנו בעצם מתקרבים למתן תורה ואנחנו אנחנו מזקקים את עצמנו. אנחנו כל יום ויום אנחנו נהנים יותר קדושים, יותר מוסיפים בתורה ומצוות, במה שצריך. מתחזקים בשביל א ככה לקבל את התורה נקיים וזקים כמו שצריך. והרבי אומר, זה נקודה קטנה פה א אומר ככה שצריך בתקופה הזאת לעורר אצל, בעיקר אצל החבר'ה הצעירים את העניין של ניצול הזמן. אז למה דווקא על הצעירים? כי הדור הצעיר הוא אתה יודע אתה אומר יש לי את כל החיים לפניי אז מה הלחת למה עכשיו ללכת להתפלל במניין למה עכשיו ללכת כאילו בסדר יש לי את כל היום הכל טוב למה למה להיות בלחץ כל הזמן מצד שני הזמן כל כך טס מהר שאחרי זה הוא גודל ואז הוא אומר בואנה לא ניצלתי את כל מה ש הזמן שהייתי בישיבה הזמן שהייתי קטן זה הכל הלך נעלם לא לא ניצלתי כלום בעצם ואני זוכר גם אני שהייתי בישיבה תמיד הם אומרים לנו אה תנצלו את הזמן תנצלו את הזמן שתגדלו תתגעגעו לתקופה הזאת יגידו אה לא ניצלתי לא עשיתי אז אה אז צריך הרבי אומר צריך לעורר את העניין הזה של ספירת העומר שבעצם זה כל יום מצווה בפני עצמו וצריך להתחזק בכל מה שקשור לתורה ומצוות א בשביל להגיע למתן תורה מוכנים יותר קדושים יותר וזה בעניין הזה וזהו ובכבוד קחו את זה מפה בעניין הזה אז שמע שמעתי פעם תודה רבה משל בשביל להבין את העניין לחיים לחיים אין לחיים לחיים לברך אני מלא לעצמי עוד קצת לחיים לחיים שמעתי פה משל בשביל להבין את העניין שהחשיבות של כל יום של כל ספירה בפני עצמה זה שאם א לצורך העניין אבא עושה לבן שלו מבצע אם 50 יום אתה מתנהג יפה אתה מקבל פרס הוא מתנהג יפה אבל כל יום אומר הוא סופר כמה ימים עוד נשאר לו פה אנחנו סופרים לא סופרים לאחור כמו בדרך כלל כמו הוא אמר טיסה לתאילנד או כל דבר אחר אנחנו סופרים א קדימה לאחור אז אז בעניין הזה זה כמו שבן אדם אומר יש לך 50 יום מבצע כל יום שאתה מתנהג יפה אתה מקבל 1000 דולר זה לא שעוד 50 יום תקבל 50 אל דולר כל יום שאתה מתנהג יפה אתה מקבל 1000 דולר וואו אז הוא כל יום בפני עצמו זה תהליך חדש וכל יום מעצמו התלהבות חדשה והתרגשות חדשה אנחנו רואים גם שיש באמת חשיבות לכל יום זאת אומרת שאם פספסת היום יום אחד א אתה לא יכול להמשיך לספור עם ברכה כן לא יש לך את האופציה לתקן יום למחורת על הבוקר אם אתה סופר שוב כן אבל אתה רואה באמת שזה כל יום מצווה בפני עצמה וזה אגב זה מצווה מהתורה זה לא משהו שהוא תקנת חכמים או זה כאילו יש לזה הרבה הרבה עניינים לעניין של ספירת העומר אנחנו גם אומרים אחרי זה ב למנצח שאנחנו מה ש פגמתי בספירה זה וזה וזה זאת אומרת כל יום יש לה עניין עם ה עם השמות והמספרים של הימים מד דים יש בפרשה השבוע תודה רבה דוד רגע אנח בוא נגיד פרשת שמיני פרשת שמיני ועכשיו יש לנו פה ארח מיוחד הוא יפתח לנו את הפרשה ככה כתוב באחד מהפסוקים ויאמ זה הדבר השציו השם תעשו ויראה אליכם כבוד השם כלומר שמשה רבנו הגיע והוא ציווה אותם על העניין של של ה של הקורבנות אז הוא אמר להם עד עכשיו אמרתי לכם איזה קורבנות אתם צריכים להקריב אבל הקדוש ברוך הוא רוצה עוד משהו שכשאתם מקריבים את הקורבן תכוונו בשביל בשביל לכבד את השם יתברך כלומר חוץ מהקורבן כל בן אדם מגיע ויש לו קורבן תודעה או קורבן לכפר על על חטץ אז דבר הוא אומר שלפעמים בן אדם יכול לבוא ולהקריב את הקורבן הרגיש שהתנקתי יש לו גאווה כזאת זהו אני מסודר אני זה אז הוא אומר לא הוא רוצה שתעשו את העבודה שלכם ותישארו בענווה ותבטלו את הגאווה שלכם כשיש את בחסידות מובא שיש יש בתלמוד בגמרא כתוב אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס ברוח שטות. מה זה רוח שטות? מסבירים שרוח שטות זה הגאווה. שנכנס לבן אדם גאווה א זה בעצם הרוח שטות שנכנסה בו בגלל זה הוא חוטא שזה בעצם שורש שורש שורש כל העבירות זה הגאווה. אז הוא אומר פה משהו מאוד מאוד מאוד יפה. אמונה בזכות הניסים בשם הבעל שם טוב כל זה כל זה מובא אז הוא שואל האורח אל חיים אני לא יודע בדיוק איך קראו לו בשם מזלוצ'וב כנראה הוא קשור ל למגיד מזלוצר מחלי אז הוא אומר הרי ידוע ששם הוויה זה רחמים שם הדנות זה דין וכתוב שהשם יתברך העלה אותנו מארץ מצרים בשביל להיות לנו לאלוקים אז הוא שואל מה בכדי בכדי להיות לנו לאלוקים להתנהג איתנו במידת הדין? כך הוא שואל והוא עונה משהו מאוד מאוד יפה. הוא אומר ש כתוב בספרים שאלוקים אלוהים עם ה זה בעצם בגימטריה הטבע שבעצם יש בן כאילו את בסדר העולם בן אדם הולך לעבודה מרוויח מתחתן א נולדים לו ילדים אז בעצם אנשים אומרים בדרך הטבע הוא התחתן נולד לו כמשפחה הוא עובד הוא מרוויח יש לו כסף אנשים שוכחים שבעצם גם הטבע וגם מה שנראה לנו הכי הגיוני והכי זה אלוקות לגמרי טהורה וזה בעצם אחד מהדברים שהיום יום תרדו היום יום וכל ה כמו שאמרת מקודם הזמן רץ ועובר מהר אז אנשים נכנסים לתוך כזה לופ של אוטומט מלומדה יאללה הכל טוב וזה הטבע וזה שוכחים שאלוקים נמצא שם בכל הדבר הכי קטן והכי פשוט ולפעמים בן אדם נלקח ממנו הדברים האלה כלומר הוא מקבל פתאום כל מיני כאלה איך קוראים אצלנו פאנצ'ר בגלגל דברים זזים לו כדי זה זה תזכורת א מהשם יתברך כך שבעצם הכל ממנו הכל ממנו והוא מניע את זה והכל נמצא בטבע בדרך הכי פשוטה עכשיו זה זה קורה לכולנו זה לא שלאחד כן ולאחד לא אז זה העניין פשוט רק שאתה מקבל את הכפה אתה יודע לכן להריך את מסתכל מי נתן לך אותה בכלל אם אם אם יש לך שכל וזכות לקלוט שקיבלת כפה וזה ולא עכשיו להשים ולהגיד הטבע אה זה עשה לי זה הטבע שוב פעם מפה לשם אז כאילו להיזכר ולהבין שהגאבהוה זה המקור של כל העבירות זה אני וכוח רוצה מידי ורק אני ואני ואין אלוקים ואני מרגיש נפרד ממנו אבל זה זה חלק מהעבודה היום יומית שלנו כמו שאמרת מקודם שבעצם בחודש הזה כל יום זה יחידה בפני עצמה וברכה מיוחדת מדאורייתא אז בעצם אני אני מחבר את זה לזה שכל כל יום יש לבן אדם עבודה כמה פעמים ביום בכל הצמטים שלנו לזכור שכל מה שנעשה איתנו פה כל הכישרון שלנו הנסיעת חן שלנו הבת זוג למי שיש ולאישה בן בן זוגמר אתה משפחתי הילדים הכל ממנו מאיתו יתברך ואז כשהוא עושה את זה אז זה כאילו הוא מאפס לעצמו את הגאווה שהוא זוכר שזה לא שזה לא זה לא ממנו הלוואי הלוואי שנזכה בעזרת השם לעשות את זה וגם לראות את זה לא רק שהם מקבלים כפה לראות את זה זה האומנות כן לראות את זה שיהיה הכל טוב בסדר בשביל זה יש תפילות שזה חלק מהעניין של להתחבר לבורא ובתפילה יש את כל העניין של שהבן אדם מבטל את עצמו כביכול לא מבטל את עצמו בקטע רע אלא בקטע הטוב של זה של להיות אחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד כולנו אחד בסוף זה המטרה שלנו חזק זה כמו הסיפור שנראה לי מושה סיפר את זה פעם על הבן אדם המבוגר ש שהיה ככה ברגעים האחרונים שלו ו נו ו עכשיו בסגורס ואז הוא אמר לו משהו שכאיל הוא אמר לו איך אתה יכול להיות בשמחה משהו כזה כאילו איך אתה יכול לחר ואז הוא אמר לו לא מה יש לי ידיים יש לי זה אני כן כן לא הוא נראה לי סיפרת זה אישה שממשי הייתה באה מחצי גוף משותק או לא יודע מצב מאוד מאוד א גרוע והיא כל הזמן אה והיא היא כל הזמן נראה לי הוא זריק לה היה צריך להזריק לה שמה במיון היא אמרה לו תודה אז הוא מאוד התפעל מזה שה כאילו במצב כזה קשה ו אומרת לו כזה יפה תודה אז הוא שאל אותה מאיפה הכוחות אז היא אמרה לו מה על מה אתה מדבר אתה יודע תראה יש לי ידיים יש לי רגליים אתה יודע איזה שיר שירים אני שומעת מאוד חיזק אותה בעניין של השירים כמה זה שירים יכולים להרים בן אדם זה הסיפור אז אה מה שאתה אמרת סיפרנו זה בעבר קרב לך קצת את המיקרופון שישמורים סיפרנו את זה בעבר א איזה סיפור עם הבעל שם טוב שהיה איזה כופר אחד שהוא בא ואמר א שגילו המדע גילו כן שקריית ים סוף זה היה צריך לקרות זאת אומרת כבר כבר בט בטבע זה כבר מצד הטבע זה כבר מודבע בטבע כרטסוף שבאותו זמן יבקע הים אז הוא אמר את זה בטור כפירה איזה נס ואיזה אתה יודע התמזל מזלם מזלכם אז שלחו אותו לבעל שם טוב אז בלשם טוב אמר לו כתוב בראשית ברא אלוקים כן אז הוא אומר אתה צודק זה באמת בדרך הטבע אבל מי ברא את הטבע בראשית ברא אלוקים אלוקים זה הטבע השם ברא את הטבע ולהפך הנס פה הוא הרבה יותר גדול שכבר מששת מה בראשית הוא הכין את הנס של קריאת ים סוף כבר אז עוד הרבה יותר גדול אז זה באמת זה הסתכלות זה הסתכלות כי לפעמים אנחנו אומרים א בעיקר כשמצליח יש לנו כזה מה שנקרא כזה אני לא יודע אם יקראו לזה יצר הרע אולי אבל יש לנו כזה מין גאווה כזאתי היה לי מזל טוב היום היום הלך לי טוב היום אתה ו בדיוק בחג השם חנן אותי מאיזה וורט חזק וחשוב לדעתי אומרים הייתי באמצע תפילת מוסף ואומרים שמה א ולא ולא ולא יראה פני השם ריקם איש כמתנת ידו כברכת השם אלוקיך השעת הפשוט זה שלביא קורבן איש כמתנת ידו זה באמת בעצם אומר כפי יכולתו כברכת השם אשר ככת השם השם אלוקיך אשר נתן לך זאת אומרת אם יש לך קיבלת הרבה תביא הרבה אתה יודע כל אחד לפי יכולתו אבל אני חשבתי תוך כדי שתוך כדי 18 אני חושב על עצמי קודם כל מה זה ריקם חייב להיות איזה משמעות יותר עמוקה לריקם כן ודבר שני מה ההבדל בין איש כמתנת ידו שזה בעצם אומר כפי יכולתו כי ברכת השם אשר נתן לך זה גם כפי כפי יכולתו זה אותו דבר מה ההבדל אז אני חשבתי שפשוט צריך לשנות שנות את הפיסוק ומה זה ריקם איש כמתנת ידו זה אומר שבן אדם בא אני מביא מתנה לאלוקים כאילו מאיפה יש לך מי נתן לך כאילו זה לא מי שלך אתה לא מבין משלך כן זה הגבה הזאתי אני מביא מתנה אז ולא יראה פני ריקם פני השם ריקם איש כמתנת ידו זאת אומרת מישהו שבא ואומר זה ריקם הוא ריק הוא ריק אם הוא בא ואומר אני מב מעצמי איש כמט נת ידו זה ריקם אלא איך כי ברכת השם אלוקיך אשר נתן לך ככה תבוא תבוא תגיד השם נתן לי מביא לי אתם רואים את כל זה שאני מביא בן אדם מגיע עם קרכרה ענקית מלא בכל טוב הוא אומר אתם רואים את כל זה כל זה השם נתן לי זה אחרת זה בדיוק בעניין הזה של הגבה וגם להבין שהטבע וגם בהצלחות לזכור תמיד שזה הכל א כברכת השם אשר נתן לך ההצלחות הכישרונות הכל למי כל זה מי הביא לי את כל זה. בן אדם לא יכול להביא משלו. א כתוב על זה שבן אדם לא יכול להביא משלו כי א לא זוכר איפה זה כתוב אבל יש איזה ממש חז"ל הזה ש א הרי א לעשות תעשה מכה לגגך. אוקיי? אז מי נתן לך בית? מי נתן לך את הגג? צים מזוזה כל דבר אתה שם תפילין על היד. מי נתן לך ידיים? כל דבר שאתה עושה בעצם אתה נותן לו משלו. אז הדבר היחיד שבן אדם יכול לתת שלא מהקדוש ברוך הוא כביכול זה בין אדם לחברו הבן אדם לחברו זה בן אדם מביעצמו כי כי זאת אומרת בדברים האלה שקיבלתי עם הקדוש ברוך הוא בכישרונות ביכולות במשבים בדברים האלה אני גם יכול לדרוך על מישהו אחר אני יכול להתגאות על מישהו אחר אבל איפה אני מביא מעצמי כשאני בעצם משתמש עם כל הדברים שהשם נתן לי כדי להרים מישהו אחר כדי לפרגן למישהו אחר זה משהו שאתה מביא מעצמך מדהים כך שמעתי פה אני האמת היא שאז בזמנו כתבתי לזה איזהשהו מאמר לגבי השליחים שהם הולכים בעולם שהם מביאים משלהם כי כי כל המצוות שבתורה כמו שהזכרנו בן אדם נותן לקדוש ברוך הוא ממשלו אבל איפה אתה עושה את זה בבית איפה שנוח לך או שאתה עושה את זה במסירות נפש במקום נידע רק בשביל שעוד יהודי יזכה את המסירות נפש הזאת, את המקום זה אתה מביא מעצמך זה משלך המצוות עצמם עצם המצוות זה של הקדוש ברוך הוא כל מה כל מצווה שאתה עושה אתה נותן לו משלו אבל איפה תעשה את זה והמסירות נפש שליח הולך קצא העולם ומוסר את הנפש שלו בשביל ווא בשביל יהודי אחר בשביל שעוד יהודי יקיים את המצווה זה פה הוא מביא משל עצמו כן אבל הוא עושה את זה כי הוא יודע שבעצם הכל הכל של הקדוש ברוך הוא בוודאי אבל הוא רק כלי הוא רק שחקן במגרש מה שנקרא אבל כל מה שאנחנו עושים זה בשביל להתקרב לקדוש ברוך הוא החברה המודרנית עם כל זה שהתקדמנו וכביכול דוד אמר מקודם על העניין של המדע מדע זה מלישון מידע יש להם מלא מידעים הם התחילו לאסוף את זה במאות שנים האחרונות הם התבססו על תורות שפעם שהיה בזמן הרמבם היה את כל כל מיני פילוסופים יוונים א בתורה עתיקה לא יודע איך קורא אני לא לא קראתי את כולם הפלטון וכל הדבר הזה שהם הם הם כתבו דברים דברים מדהימים. בעצם המדע זה גם חלק. כלומר המדע לא סותר את היהדות. בכלל לא סותר את הידות. זה יכול ללכת ביחד ואדרבה זה הולך ביחד. א רק פשוט להבין כמו שהוא אמר מקודם בראשית ברא אלוקים. זה חזק מאוד שאלוקים מגד הטבע. הטבע זה הוא. אנחנו לא בורחים מזה. שלא אנחנו לא זה לא שתי יחידות נפרדות. ויתרה מכך רציתי להגיד על העניין שהוא אומר לצאת וללכת לכאילו שמישהו נותן. השני נראה לי שגם גם לא כחבדניק מהבית. נראה לי זה היה תמצית התרכיז של כל הכל ההוויה של של הרבי מחבד שבעצם כל העניין של השלוחים שיש בכל חור שלוכים למה להפיץ את האלוקות זה בעצם ה כאילו את האבוקה להדליק למישהו אחר ולא סתם כתוב לך לדלת דודי בית חבד יש את העניין של אה ערבות ערבות ישראל ישראל ערבים כל ישראל ערבים וזה לזה וכולנו נשמה אחת גדולה אין מה לעשות אם ירצה או לא נוח מזה ממש והחברה בעצם מה ש רציתי להגיד החברה חינכה אותנו להיות כאילו פרויד כתב על זה אגוצנטריות וזה זה בסדר גמור דרך אגב כי אם בן אדם אין לו את עצמו אז א אין מי שיבוא השם רוצה שבן אדם יהיה מחובר לעצמו אבל ברור שמגיעים לכאילו למדרגה מסוימת והמדרגה הכי גבוהה זה לבטל שבן אדם מצליח עם כל ההישגיות שלו עם כל הכישרון שלו והקריירה שלו והכסף והמי שהוא כאינדיבידואל שאנחנו מברכים כל יום בבוקר שלא עשה ניגון מבחינת מבחינתי שמעתי פירוש פוש מאוד יפה ואני ממש מתחבר לזה ברכת האינדיבידואל שלא עשה גוי אני לא חלק מאיזשהו חבורת אנשים שאנחנו רק ביחד אני זה אני כיחידה נפרדת ואז אני חלק מהעם ברור כי אני חלק מנשמה אחת גדולה אבל בעצם אה אז אחרי שיש לך את כל האנדיבידואל ואתה מחובר לזה ואז אתה מבטל את עצמך ואתה מרגיש ואתה כאילו מביא את עצמך לאחד ומבין שכולנו אחד וכל אחד פה בשביל השני שזה פלא עצום וגדול הלוואי ונזכה לזה זה חתיכת עבודה זה לא פשוט בפרית בדור הזה לגמרי שלכל אחד יש את הטלפון שלו, את הרשת שלו, את החשבון שלו, את הלייקים שלו וכולי ועל כך הדרך. זה לא זה כן לא פשוט להתעלות מעל ה מעל האגו הזה. זה כל דור וההתמודדות שלו. אתה יודע? כן לגמרי. אנחנו אבל נראה לי סוחבים את כל ההתמודדויות של כל הדורות. יש בזה משהו? כולם עלינו. אנחנו עכב. זה נהיה יותר קשה מיום ליום. כן. אנחנו גם יש לנו העצת תהליכים. אם פעם היה לוקח ארבע חודשים לשוט עם ספינה עד אמריקה, היום ב-12 שעות סיימת את הסיפור עם קונקשן, אתה גם אתה גם יכול לעצור לבקר באיזה מדינה, לשתות איזה בירה ולראות את הנוף והכל ו פחות מיום עוד להספיק איזה מי ריב שכחס פה ומיירב שם מטורף כש הייתי טס לאוסטרליה בחגים אז א דיברנו אז שחזן שגר בלוס אנג'לס וו ונוסע טס לעבוד ב באוסטרליה כן הוא טס להתפלל לפני עמוד באוסטרליה הוא במוצאי יום כיפור יכול לחזור יכול להספיק לחזור הביתה לעשות הבדלה על המשפחה שלו מטורף כי כי אוסטרליה זה לפי ארץ ישראל אסטרליהם לפנינו שבע שמונה שעות נראה לי שש שבע שעות לפנינו אתה בתקופה בין שש לשמונה את לפי הזזת השעון וכל זה לוס אנג'לס הם נראה לי שמונה או תשע שעות אחרינו אתה מבין כאילו עכשיו אנחנו פה חמישי בצהריים באוסטרליה כבר חמישי בלילה חמישי בערב לוס אנג'לס עדיין רביעי אמצע הלילה אתה יודע לפנות בוקר חמישי לפנות בוקר אז זה פער מאוד גדול וואו הכל בנשימה אחת ועוד בדרך יש לנו את ה שתייה שמציאים לך מזגן וכולי מטורף לאיזה עולם אנחנו נמצאים איך זה תקדם עם המזגנים אם המזגנים קשה לנו ו חושב שפעם מהם היו עושים פעם כשבן אדם לא יודע שיש משהו מסוים שיכול לעשות איתו את ה את ה את ההתקדמות אז הוא פשוט לא יודע אז הוא אומר שסגור לו ה סגור לו הדבר הזה היום שיש לנו מזגנים אז אנחנו חושבים לאחור איך הסתדרו אז הם הסתדרו כי לא היה להם את זה ואז בעצם הם אה הם הם לא קנו חלב המכולת היה את החלבן השכונתי שלקחו ממנו הוא היה דופק בכל חנות קנה לה מלמד כל ארבע הורים היו לוקחים איזה מלמד של המתלים שלהם שעתיים ש כאילו הכל הכל היה שונה ממש ממש ממש בלבוש במהירות של הדברים בחט היום בטלפון זה פשוט מטורף ההתקדמות ככל שנדבר על זה אפשר לשרוף על זה פודקאסט שלם של חמש שעות ולהבין כל פרט ופרט איך הדברים יתקדמו בטירוף איך לכל אחד יש קרכרה מתחת לבית טוב אז חברים יש לנו פה את מוש על הקו הישאר מניו יורק ואנחנו באמצע פה פרשה של שמיני רק ככה עד העדכון קטן למושלה דיברנו כמובן על שמיני ועל ספירת העומר ולמען האמת חסר פה משהו באנרגיה בקדושה ב חסר חסר חסר פה אנחנו רוצים שתשלים לנו את החסר וואי וואי וואי תודה רבה שאתם מכבים אותי א לארץ הקודש א באמת האור של ארץ ישראל אור שרק נחטה כל העולם שכל העולם יפש את מלכות השם ו שכל עם ישראל יחזרו הביתה אמן סף נצרח לעולם לא הרגשתי את זה יותר ובעזרת כל עם ישראל אמן וראיתי משהו בתחילת הפרשה כל כך כל כך מרגשת אותי וכתוב ככה כתוב א משה אל אהרון קרב אל קרב אל המזבח תעשה את חטתך ואת אולותיך וחר בעדך העם כתוב קרב על הנזבח אז רשי אומר מה זה קרב נבח כתוב שהיה אהרון בוס וירא לגשם אהרון הכהן הוא התבייש אמר אולי אני לא ראוי. ירא יראה לגשת. אמר לו משה למה אתה בושך נבחרת? יש בזה עומק הוא כל כך כל כך גדול ואני חושב שבאמת זה איזשהו בצית ל זה זה משהו שהוא כל כך כל כך א א עמוק. הרעשי הזה. בעצם אנחנו מדברים על זה הרבה בפודקאסט על מה זה ביטול ועל מה זה גאווה ומה זה ענווה אהרון הכהן שהוא היה גדול ממש הוא היה גדול הוא ומשה רבנו היו גדולים בעם ישראל אבל כה ערוך להגיע כדי להקריב את את הקורבן על המזח פתאום אהרון הכהן התחיל לחשוש רגע אולי אולי אני לא ראוי מי אני למה אני מה אני ומשה רבנו אמר לו אהרון לכך לכך נקב אותה זאת אומרת אנחנו לכאורה אנחנו אנחנו קוראים את ה את הרקציה הזה אנחנו קוראים את הפסוק ואנחנו חושבים שיש פה מרכיב הכי גדול של ענווה בעצם אחורה מרוב הענווה הוא התחיל לכתוב למה למה למה אני ראוי לזה מי אני אבל משה רבנו שמשה רבנו היה הענ מכל אדם הוא אמר לאהרון הכהן אהרון הכהן זה לא ענווה זה גאווה לחשוש שזה קשור אליך באיזשהו תורה זה גאווה זה לא קשור אליך זה קשור לתפקיד שנתן הקדוש ברוך הוא אמה ברגע שאתה מבין שזה נותנה לך מה מהקדוש ברוך הוא מה זה קשור אליך זה לא למה עשה אתה בוש למה עשה אתה הבוש לכך כך נבחרת. אז זה התחיל שלך זה להעיר שלך זה זה זה להציב את הקורבן במבח. התפסיד שלך זה לברך את עם ישראל. התפסוק שלך זה להיות למעלה כדי להאיר לעם ישראל. איפה נכנס הבושה פה? איפה נכנס הגאווה פה? זה לא אתה. זה התפסיק שלך. בהלוואי שבאמת ככה ככנו היינו מתייחסים לקיים. יש יש את הגאווה פסולה שאנחנו אנחנו חושים מזה אולי אני לא צריך לעשות את זה אולי כןזה בטח שזה נמצא זה אולי אולי הבי הכי גדול א אתקאים להוציא שתיר לא להוציא שתיר מה יחשבו אולי זה גאווה אולי זה זה אולי לא יודע מה אבל כל אחד יש לו בחירה ויש לו תפקיד והקדוש ברוך הוא שם אותנו בעולם כדי שלי להעיר וזה לא אנחנו זה התפסיד שלנו זה הסיבה שהשם נתן אותנו הכניס אותנו פה אין שום דבר אנחנו לא יכולים להגיד רצפה ולא יכולים להגיד מילה לאדרכו וכל מה שאנחנו עושים זה מחסדו משנת חינם אז התפש שלנו זה להעיר כמה יותר אור ולדעת כל הזמן שזה לא האור שלנו זה האור של השם יתברך וואו יפה מאוד יפה מאוד אני תוך כדי חושב ואמרת על משה שהוא עניו מכל האדם אבל גם משה היה בסיטואציה דומה כשהוא היה ליד השנה והקדוש בהתחלה נכון ואמרתקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא אמר לו שילך לגול את עם ישראל אז הוא גם לא רצה ו והסיבה שאהרון קיבל את הכהונה לדורי דורות זה דווקא בגלל זה אוקיי כי הכהונה הייתה מורה להיות של משה נכון זאת אומרת אומרת ועכשיו משה למה לא רצה אז כי הוא אמר יש לי אח גדול יותר שנון יותר אה ראוי איך זה נקרא א אם ראוי לא ראות ראות יותר כן כן הוא היה קב שפתיים קבת פה אז זאת אומרת שמשה היה במקום הזה והוא נאנש על זה ועכשיו הוא עומד ליד אהרון הכהן ואהרון הכהן בעצם עושה כביכול את אותה טעות מאנחנו קשה להגיד על זה על אהרון הכהן אבל זה הרעיון אבל א מה ש מה שאני רואה ברשי תוך כדי שדיברת ואני נראה שזה פתוח מולי כי רציתי לדבר על זה ולא זכרתי היה לי משהו לדבר על זה ולא זכרתי וזה מתחילת הפרק זה פתוח ועכשיו אני מבין גם למה לא זכרתי כי הגיע משהו חדש יותר וכימו של היה צריך לפתוח את העניין הזה וכתוב פה רש"י וגם ברמ"בן ראיתי שהרמבן מדייק את זה שיש פה שתי לשונות ושזה בעצם שתי דברים אחרים שיש אה שהיה אהרון בוש ויראה לגשת יש פה את הבושהש ויש פה את העירה ואז הרמבן הרמבן מעריך בזה אבל אני חשבתי שבעצם יש פה לימוד כמו שאמרת שלפעמים הבושה זה שיא הגאווה ובעצם זה קונפליקט שכל בן אדם ש כל בן אדם שמנסה לעבוד על העניין של הגב יש לו את הקונפליקט הזה כי פתאום יש לו איזה הזדמנות לעשות משהו טוב אבל הוא אומר רואים אותי ואז יהיה תהיה לי גאווה ואני לא רוצה את הגאוה הזאת אבל אולי אני צריך לעשות את זה אז חשבתי לעצמי שלמה רש"י כותב את שתי הלשונות האלה כדי לדייק ולהגיד שהבושה של אהרון הכהן היה ענווה ולא גאווה. ולכן הוא אומר ויר לגשת. ויר זה בעצם יראת השם. בושה שהיא מגיעה יחד עם יראת השם זו בושה אמיתית. זו הבושה זו הענווה אמיתית. אבל בושה שמגיעה ממקום של עצלנות, ממקום של אתה מבין מכל מיני מקומות אחרים. אם אין את היראת השם יחד עם הבושה כנראה שזה גאווה. כנראה שזה יצר הרע. מוישה, תקשיב, אחרי שפתחת את הפה שלך יצאו משם הרגליות. מוישה היקר עכשיו אני מבין למה אמרו פה מקודם שהיקר חוסר אתה חסר פה משהו חסר פה חסרים פה כמה ברגים מרכזיים המרכזי הבורג המרכזי חסר ממש תדע לך שחיזקת אותי ונגעת לי מנקודה אישית כי אני נמצא עכשיו בצומת דרכים של יצירה ולהוציא שירים ויש לי כל כך המון מחשבות יש לי אמרתי לקמישהו בהקשר אחר אבל זה גם זה גם תופס לגבי זה יש לי בגץ שלם בראש ראש של 16 שופטים שמתכנסים כמה פעמים ביום ומחשבות לפה ולשם וכן להוציא ולא להוציא ויש לי שמה את הקטע הזה זה ממש מחזק אותי שאני אומר אין לי כוח להיות סלב במוכר יותר שיכירו אין לי כוח להיכנס לתוך זה כי זה בסופו של דבר כשבן אדם מוכר והוא מוציא שיר ויש לו ווהוא מוציא שירים אז הוא נכנס לאיזשהו מקום וזה מצריך עבודה עבודה זה מצריך עבודה מאוד מאוד מאוד חזקה מול העניין של הלב ברר את הבושה הזאת זה לא מגיע ממקום של עצלנות ושאני מרגיש כאילו כאילו אתה עכשיו אמרת את זה ממש ממש זה נתן לי כמו כמו פטיש ללב ולראש שפשוט אתה לא סתם פה ולא סתם יש לך את הכישרון הזה כלומר אני אומר לעצמי לא סתם יש לך את הדברים שאומר עכשיו כל העבודה זה ש שאני הופך להיות צינור אתה אמרת שאלוקים זה גימטריה טבע והכל הרי מתוכנן מראש נכון כן אז זה שאתה מוציא שירים זה חלק מהמסלול זה לא אתה עכשיו יכול להגיד תשמע אני כן יוציא לא יוציא אם אתה מאמין באמונה שלמה שאתה בסך הכל צינור, אתה מעביר את מה שהקדוש ברוך הוא נותן למאזינים, לאנשים שרוצים לשמוע את זה ויש אנשים שיעדי להקשיב לך מאשר למישהו אחר, כי הקדוש ברוך הוא נתן לך מתנה שאתה שר טוב ואתה עושה את זה בצורה טובה, אז אתה בסך הכל צינור, אתה מעביר את השפע, אז אתה לא יכול לחסום את זה ולהגיד לא אני לא מוציא. נכון, נכון, נכון. א לא, זה לא מספיק, זה תוציא. זה עבודה, זה עבודה מאוד קשה. זה עבודה מאוד קשה לעשות את זה ואני אזכה להגיע לשם. זה מדרגה לזכות לעשות את זה ממקום של פשטות כי אני מה זה לא לא רוצה להיות כוכב פעם בתור ילד רציתי להיות כוכב ואז אני מבין שכל אחד בעצם הוא כוכב מעצם קיומו אני כוכב מעצם קיומי מעצם אז יש כאלה שהם יותר מופנמים יש כאלה שהם יותר מוחצנים בסופו של דבר כל אחד מאיתנו כוכב לא משנה מה אז היה לי קשה עם זה אמרתי עזוב אותי תן לי את הפשטות שלי את השקט שלי את הפינה ככל שאני גודל ומבין זה התובנות שלי אבל בגלל שהוא אמר את זה זה ממש ממש מחזק אותי לעבוד על זה שאני אזכה לברר את הבושה ואת הגאווה בצורה נכונה אמן מוישלה תודה רבה מוישלה מוישלה אני מסתכל פה הלאה בפסוקים לחיים חיים אז אז משה משה אומר אל אהרון ויאמר משה ויאמר משה אל אהרון קרב אל המזבח ועשה את חטתך ואת עולתך עולתך וחפר בעדך ועד העם ועשה את קורבן העם וחפר באדם כשצם אז כמובן בגלל ש כתוב בגלל שהיה את חטא העגל שכתוב שאהרון עשה את חטא העגל אז בגלל זה הוא היה צריך בעצם להביא את הקורבן הזה ולכפר עליו ועל העם בגלל כתוב בעדך ובודם אבל זה מה שאני חושב שמאוד מעניין שמעבר לפירוט הטכני שבעצם משה אמר לו מה אתה צריך לעשות אז יש פה עניין של שכנוע משה חשב איך אני אשכנע את אהרון הכהן שהוא זה שצריך לעשות את זה והוא זה שצריך לגשת ויגיד לו את חטתך ואת עולתך עולתך זה כבר את חטאתך כן ברגע שהוא יגיד לו שאתה צריך אתה זה שחטאת ואתה זה שאתה צריך לכפר אז הוא יקבל את זה כי הרי כל הבושה שלו כתוב היה בגלל חטא העגל שורש הבושה שלו היה בגלל חטא העגל ולכן אני חושב אחר כך פסוק זה פסוק ז' מאוד מפורט זה גם חטאתך עולתך וכפר בתך ובאדם ואז ועשה את קורבן העם כפר באדם כן גם מפורט חטאת עולה וגם שלך שלהם הכל מאוד מאוד מפורט ואז פסוק הבא יש רק מילה אחת ויקרב אהרון אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו [מוזיקה] נגמר זהו מה כל השער אז אני חושב שכשהאהרון אמנם עשה את כל מה שכמובן משה ציווה בשם בשם השם אבל הסיבה שהוא ניגש מבחינתו זה רק החטאת זה הדבר היחיד ש ששכנע אותו כביכול אני ניגש עכשיו כי אני זה שצריך לכפר אני זה שחטאתי אני זה כי גם כשהוא כבר ניגש זה היה ממקום של ענווה ועם כל הענווה הזאת הוא לא אומר אוקיי קיבלתי את התפקיד עכשיו בוא נרים ראש. גם הוא קיבל על עצמו את התפקיד והוא כבר ויקרב אהרון אל המזבח עדיין הוא נשאר אבל וישחט את אגטת אשר לא זהו וואי תודה מושה דבר אלינו אתה יודע באיזשהו מקום אתה אתה יודע אתה הזכרת אישביץ אני חושב שהרבה מאישביץ זה טוב מבוססת על זה אבל אה עניון של רצון השם שבסופו של דבר כל דבר שקורה הוא רצון השם גם באיזשהו מקום כשיהודי אנחנו מבינים את כודי עושה כשיהודי עושה מצווה אנחנו אתה יודע נפידת הענווה זה אל תעוף על עצמך יותר מדי שסך הכל עשית את מה שנדרש ממך והאמת היא שההפך הוא גם נכון גם כשלא עלינו יהודי נופל ועובר על איזשהו עבירה אל תהיה כל כך אל תהיה כזה בעל גי להיות כל כך מיועש מזה ולפעול עוד יותר כי אתה אומר תראה איזה תראה מה אני עשיתי מי אתה שאתה אתה כל כך בעל גיידר שאתה אומר מה אני עשיתי איזה עבירה גדולה אני עשיתי קום תתחז הקדוש ברוך הוא העביר אותך דרך המסלול הזה שהוא רוצה שאתה תקום שאתה תחזור בתשובה וזה הסיבה שעשית את זה אל תפסיק לייחס הכל אליך גם את העבירה אבל לא יודעת גם את רבי נחמן אומר רב נחמן אומר את זה שמישהו שמצטער מהנפילות שלו מישהו שמצטער אחרי נפילה כמובן שהוא מישהו נפל והוא מצטער אחרי נפילה הוא בלגי זאת אומרת הצער הזה אחרי נפילה זה גי כי כשאתה לפני הנפילה אז הכל עליך כביכול אבל כשאתה אחרי הנפילה זה הכל השגחה פרטית אתה צריך להאמין שזה הכל בהשגחה ואתה נפלת כדי שמשמה אתה תקום ותמשיך הלאה אתה צריך להיות שמח על הזכות שיש לך שאתה יכול לקום בדיוק יש אנשים יש אנשים שבוחרים להמשיך ליפול ואתה לא אתה בוחר להילחם ולהמשיך שבע יפול צדיק וקם כאילו אותנו חינכו שהצדיק אף פעם לא נופל ולא חוטה זה כל כך לא נכון הרשע מלשון מרשיע הוא נשאר לשכב הוא לא מאמין שהוא יכול לקום הצדיק קם זה חלק מהמשחק בן צדיק אשר עשה טוב בארץ ולא יחתה כמובן שיש צדיקי הדור ושהחטאים שלהם הם כיחו את הסעירה אבל עדיין כל אחד נופל כל אחד הוא פה כל אחד נופל וזה היופי שהתורה מגלה לנו להכי גדול של שהיה לנו בעם הוא חטא הוא נפל הוא טעה הוא נאנש זה חלק מהמשחק אין מה לעשות כלומר שלא שלא יחשבו ש שהכל ורוד נפלתי זה חלק מהחיים אין מה לעשות בן אדם נופל החיים זה עליות ומורדות אמר לי הרבי מספינקה פעם אחת שויפול צדיק וקם לא כתוב שבוי ייפול והצדיק קם או ויקום הצדיק זאת אומרת זה לפעמים ואם אנחנו יושבים שבע ייפול זאת אומרת ש אדם רשע כביכול נופל נופל נופל אבל הצדיקם לא שווה יפול צדיק זאת אומרת הצדיק נופל זה החידוש פה כי להגיד שהצדיק קם זה לא חידוש כי אם הוא לא קם הוא לא צדיק רשע נופל זה גם לו חידוש שב פול צדיק זה החידוש הצדיק נופל אבל הוא קם מה קם שבע שבו סו שב זה גם שבע שבע יפול צדיק וכ בדיוק יופי מישלה אז רגע אנחנו עכשיו ככה מסיימים פרש שמיני אתה תחזור אלינו גם לתזריע מצוערת אנחנו נתקיל אותך פה עם אה אתה יודע ש כדבר סיומת אתה יודע אני אני בטוח שהפעם הזה שהם כאילו אני בטוח שלא לא יהיה עוד לא יהיה אני אוצר לזה אני מוצר לזה הזדמנות לא נראה לי שיהיה עוד הזדמנות ש לארץ לא נראה לי שיהיה פה יהודי אחד בכל חוץ לארץ בעזרת השם כל עם ישראל יעלו לארץ ישראל אמן וכבר לא יהיה לי מה מה לחפש פה אני מתכוון בעוד חצי שעה לא התכוונתי א שנה הבאה שבוע הבא אנחנו משמים לצלם את פרשת שמיני ואנחנו תכף מתחילים פרשת עזר מצר אני שואל אם להתקשר אליך שוב בינתיים אתה יכול להכין את עצמך להגיד להכין משהו אולי איזה סיפור איזה שגוחי פרוטיס כרגיל שלך כן רק רציתי להגיד אתה יודע ב ממש ככ כ משהו ממש לסיום על סמינים ש על לגבי החיות הטמאות והטהורות וש והכל אביבות הטומ אצל ה הבהמות ה החיות הלא כשרות הבהמות ה זה החזיר אז יודעים שהחזיר הוא נקרא חזיר כי הוא עתיד לחזור להיות טהור בעיה טהורהכן לעתיד לבוא לעתיד לבוא אז אבא שלי אמר לי למה מה העניין פה של למה שהחזיר הוא יהיה את האור מה מה הופך את החזיר להיות אביבות הטומ שמה שרואים עליו הוא טהור נכון הוא מפריז פרסה השה שסה זה משהו שאנחנו פחות רואים אבל כתוב שהחזיר הוא שוכ הוא מרים את הרגליים ואומר לכולם תראו אני כשר תראו אני קשר וואו אבל לעצבו לא יהיה מציאות של זיוף לא יהיה מציאות של בן אדם שהוא מבחוץ הוא נראה כשר ובפנים לא יהיה מצות כזה של של של דברים שהם לא אמת יודע ולכן לא יש מצוי של חזיר שהיא מבחוץ היא נראית חייתי טהורה ומנותים מחיית מרה ולכן לבוא מוכרח להיות שהחזיר יהיה חיה טהורה והפנים חור כאילו הפנים חייב יהיה חייב להיות בדיוק כמו החוכה וואו וזה יתקן גם את המידה הזאת של כל האלה שרק משחקים אותה ו שמבחוץ נראה טלית שכולה תכלת אבל א בפנימיות הם מאבדים את זה שנזכה שנזכה בעזרת השם להיות אמיתיים עם עצמנו דבר הראשון לפני שאנחנו תעשה חשבתי אני מוש עוד מילה אחת בשבילך כן יש לך באימס ואתה מגדל אותם ומטפח אותם כל כך ומשקיע בהם ואז פתאום אתה שוחט אותם כן ודיברנו עם איזה חבר לאחרונה שהוא אמר ל קשה לי לסמוח עם השחט את א קפלן קשה לי לסמוח עם היה לו איזה שקראו לו קאפלן קאפלן זה שתי וסקורבן פסח ללא נדר ווא עכשיו ברגע שהוא הגיע לגיל שנה אז הוא כבר לא זה אפשר לחגע שהוא הוא היה בן שנה הוא כבר לא קשר לקורבן פסח אז הוא שחט אותו הוא חייב לשחוט אותו לפני וואי וואי וואי לא שחט אותו אחרי אחרי שחט אותו אכלת מיקפלה בפסח וואי וואי וואי אני לא יכול לתאר לא יכול לתאר לכם זה היה חוויה חוויה אכילה אולי הראשונה שהיה לי עוד פעם וואי רגע איזה קטע איי איי איי רגע רגע רגע רגע רגע מה זה זה בקיצור אז חשבתי שיש פה ככה יש פה את הפרשה של נדב ואביהו כן ותצא אש מלפני השם ותאכל אותם וימותו לפני השם לא היה להם כלים כן שנייה שנייה שנייה שנייה משה אהרון הוא אשר דיבר השם לאמור בקרו היה קדש שנייה איפה זה כתוב גם על זה זה נושא בפני עצמו נכון אבל יש לנו את את אחרי מות אז אז מדברים על זה ואיך יש שני מות בין שני מארון עוד שתי פרשות אבל עדיין כן זה לא אבל איפה כתוב שיש לא ציוו אותם זה לא מוריד בכלל מגדולתם היו מאוד מאוד גדולים כן ספק הייתה טובה זה בא ללמד אותנו אוקיי אז כתוב ככה כתוב כתוב ויקחו בני אהרון נדב ואביהו את איש מחת מחתתו ויתנו ואין אש וישימו עליה הקטורת ויקריבו לפני השם אש זרה אשר לא ציווה אותם אחר כך יש את הפרשה של א ודבר משה אל אהרון ואל זר ואלית תמר בניו הנותרים קחו את המנחה נותרת בקיצור ואכלו ואכלו המצות אצל המזבח ואז שוב הם לא אוכלים וכתוב מדול אכלתם את החטת ויקצוף אה דרש משה והנה שורף ויקצוף על אלעזר התמר נראה לי הם שרפו את זה או משהו כזה אני עוד לא מספיק בקיפו בקיצור ויקסוף אלזרית תמר בני אהרון תרים מדוע לא אכלתם את החטאת ואז אחרי אחרי שהפרשה שנדב אביהו עשו אש זרה שלא ציוו אותם והם ציוו אותם לכול ולא אכלו עכשיו אנחנו יכולים לדבר על החיות החיות הטמאות אחיות הטהרות מה שכן לאכול מה שלא לאכול אתם צריכים להבין אם הקדוש ברוך הוא אמר לנו לאכול את הבאומות הטהורות צריך לאכול אותם. אלה שאסור לנו כמובן אסור לנו. אבל למה אני אומר את זה? כי כי בעצם בגלל כל אלה שהם אומרים אסור לאכול, אסור לשחוט, זה צר בעלי חיים. אז כמובן ש את הסיבות אנחנו יודעים, זה ברור וידוע ש שהעולם הזה, שכל הבריאה יש דרגות בבריאה. ובעצם העפר העפר נותן את הכוח ל ל איך זה נקרא לצמחים כן והצמחים בעצם הבהמות אוכלות את הצמחים והם מקבלות כוח מהצמחים והבהמות אנחנו אוכלים אותם זה בעצם גלגל ו גלגל ש שכל חלק בבריאה עולה אנחנו מתקנים אותם אם אנחנו עושים את זה לפי ה עולה דרגה אבל מתקנים מתקנים את זה בעניין של א כשיש נשמה שמה שמגולגלת בזה זה עוד זה עוד זה עוד רובד זה לא בהכרח אבל זה עוד רובד אבל בעצם העניין ש שכביכול בהמה אוכלת את הצמח היא לא הורסת את הצמח היא מעלה אותה בדרגה וכשאנחנו אוכלים את הבהמה אנחנו מלאים את הבהמה בדרגה כן כן זה אז אבל סתם חשבתי תוך כדי שעניינתי בפרשה שיש לנו פרשה של עשו מה של עשו מה שלא ציוו אותם ואז יש פרשה שציוו אותם והם לא אכלו ועכשיו אפשר לדבר על מה צריך לאכול מה אסור לאכול שתבינו שמה שמה שמותר לכם לאכול מותר לכם לאכול מה שאסור לאכול אסור לאכול אל תתחקמו ואל תתחילו להגיד אל תתחילו להמציא ייסורים משלכם והתרים משלכם וכל זה יש בעצם טענה רווחת אני אף פעם לא הייתי עוד טבעוני עוד לא נכנסתי לטריפ הזה אבל א אני מכיר אנשים כאלה מכלי ראשון הם מצאים אצלי באנשי קשרין סובלים אותם פעם אחת הם אמרו לי טענה ש טענה שיש לה דומבה יש להם יש להם בעצם הם אומרים שבזמן המקרא ובכלל בזמן התמוד וכל מה בכל מה שנוגע לאכילת בהמות יש לזה סיבה. הארי הקדוש מדבר על זה הרבה בשאר הגלגולים בספרים שלו שבעצם זה מה שאמרתי לו מקודם שהוא אומר שהם כשבן אדם אוכל את הבהמה הוא מתקנת אותה זה בעצם זה הבהמה יש בה איזשהו נשמה יש בה איזה תיקון שהיא צריכה לעבור והיא רוצה שהבן אדם יאכל אותה כמובן בטהרה לשחוט על פי הסימנים לברך לפני לכבד אז הם טוענים שבאופן של הגידול היום בתרבות של היום של החיות והבהמות סליחה של הבהמות גם של החיות אבל לא משנה של הבהמות שאחרי זה שוחטים אותם לאכילה כלומר אתה יכול לדבר גם עם משגיחים אז זה זה נכון יש בזה מן האמת שזה פשוט שר בעלי חיים כל התהליך גידול בגלל שיש לך בשר היום זה זה לא כמו פעם שהיה בשר ודגים רק בשבתות וחגים או בשבתות אחד מסחר יש לך ככה הרבה אז מזריקים וכל זה אז הוא אומר זה צר בעלי חיים בדרך כשאתה מגדל אותו ויש מצב שזה מצווה הבאה בעבירה ואז בעצם הוא אומר אוקיי תתמתן תוריד קצת את הכמות של הבשר והדגים שזה יהיה כלומר אותה תירה אותה תורה שציוותה לאכול ואמרה שאפשר לאכול חול ולא חול וזה משמח אין שמחה אלא אלא בבשר ויין כן שזה שזה חלק מהשמחה של החג זה לאכול בשר וזה אז היא גם אמרה צר בעלי חיים כלומר היא אמרה לך תגדל אותו בצורה נכונה תן לו לאכול כלומר יש כללים גם בזה זה גם זה היה הסיבה שכל כך מקפידים על העניין של הקשרות והשחיטות הספציפיות כי טוענים שגם זה גם מוכח שאם הולכים באמת לפי ההלכה ולפי הג בשחיטה בדיוק איך לעשות אז הבהמה סובלת פחות כן כמעט זה לא כואב מוש מושב מישה לא סתם אז יש להם איזה טענה שכל לדום בזה מוש יודע הוא שוחט הוא שוחט אז הוא יודע את זה אבל שוב אם כולם היה להם אז כמו מושג כשהיו קוראים לו קאפלן או איזה שם אחר אז היינו במצב אחר אתה מבין זה הוא יכול לתת לנו דוגמה אם זה היה הקפל שלנו מוישה לתגובתך לדון ועם זה נסיים אני רוצה להגיד שהאז זה קפן עליו השלום אותו ממש אתה יודע גידנו אותו ממש מז שהוא יצא להביא העולם גדלנו אותו וטיפלנו בו והוא היה חי כמו שאני מאחל אני מאחל הרבה אנשים אהבתי שרצו ככה בכזה פינוחים וכל הזמן נמצא ברכה הראשונה שאנחנו מקבלים כשאנחנו שומרים תורה ומצוות בעיה עם שמוע תשמור אל מצוות כשאנחנו שומרים את דבר השם מה כתוב ונתתי עסק בסדך לבאמתך ויכלת וסב זה ממש התיקון של הדבר הזה שיהיה לנו לא רק לא רק שיהיה לנו לאכול אבל יהיה לנו את היכולת לגדל את הבהמות כמו שצריך בשדות יהיה לנו עסב העז שהוא גדל בצורה המצבי ביותר הוא היה הוא היה ממש טוב והוא היה לו קרניים והוא היה ככה מנסה לנוח לפעמים היה לו הרבה הרבה אנרגיות אבל חמש דקות לפני שלקחתי אותו ככה להשת לוקח אותו ופתאום אני קולט הוא כמה שזה אולי נשמע לכם מוזר אבל הוא היה פתאום כל כך רגוע דיברתי איתו אמרתי לו תשמע תחל איזה יופי שהגעת לשלמות הגעת לתקית שלך אני בא עכשיו לסחות אתה קבלתי במקווה התפללתי שאני ראוי לזה והוא פשוט היה שמה בהכנעה גמורה לא זז וככה חט יותר טוב והרגשתי כל כך צלם עם זה שכאילו יש פה משהו שסיים זה הסלמות זה התפסיד עכשיו זה הזכה לברך ולאכול בכוונה לכן אני אמרתי שזה היה חוויה כל כך כל כך גבוה של אכילה בנ ככה זה אמור להיות זה אמור להיות זה לא אני לא פוגע בבעל חיים נתתי לו את החיים הכי טובים ועכשיו אני אוכל אותו לא לא כדי להיות שתמל כדי להתענג על הסוף שהקדוש ברוך הוא נתן לנו והשר לנו זה הכל במידה הנכונה אני לא רץ ולא שוחט בהמות ימין ושמ על שמאל לא הכל במידה הנכונה בכוונות הנכונות בדיוקים ככה זה יהיה לעתיד לבוא ואני יצאתי לטעימה קטנה של הדבר הזה זה בטח ובטח לא אומר שאם אני לא יודע את הכוונות של הנחת פילין אז אני לא אניח תפילין כל יום אני לא יודע אז אני לא אניח אוכל בשר כי אני לא יודע לך לא זה לא אומר אבל יש בזה משהו ש שאנחנו צריכים לכוון שאנחנו צריכים להסתבל להיות לביתים א בכל דבר בעבודת עצמית בסופו של דבר זה עבודת עצמ א מקשיב לרב אהרון לוי בקביעות יש לו עכשיו סדרה חדשה ש לימוד הכוזרי אוקיי בשיעור בספר הכוזרי אז בדיוק השיעור האחרון הוא דיבר על זה שהפילוסוף מחפש את ה איןסוף כשיש לו שאלה הוא פונה אל ההיגיון והיהודי החכם היהודי כשיש לו שאלה הוא פונה אל הקדוש ברוך הוא אז הוא הוביל שמה כראיה את הסיפור עם בנו צלוף חד שמשה רבנו אמר מה מה שהקדוש ברוך הוא אמר לי אני יודע מה שהוא לא אמר לי אני צריך לשאול אותו אז זאת אומרת אני לא יודע אני צריך ללכת לשאול את מי אני שואל את ההיגיון לא הוא יכל לעשות חשבון בהיגיון אוקיי זה אבא שלהם זה כן מגיע לו לא מגיע לו יש מספיק אפשר להתפלפל בזה אבל לא לחכם היהודי כשיש לו שאלה הוא שואל את הקדוש ברוך הוא איפה אנחנו הם שואלים את הקדוש ברוך הוא בתורה רבנים מה שזה לא יהיה אבל מה שאמרת החיפוש אחר האמת זה זה ב זה זה שוב אתה עדיין אותם לכף זכות וגם אני אבל זה הבעיה היחידה היא שמחפשים את האמת בהיגיון ולא בתורת תורת ה תורת תורת בתורתו של של הקדוש ברוך הוא שהוא ברא את העולם והוא זה הוא נתן לנו ספר הוראות יצרן זה ספר הוראות יצרן אז בסוף שמה האמת ושם שם אני מדבר על החן המקום שלנו אני שומע החיפוש הוא אמת אבל המענה בלי התורה זה יכול להיות הדבר שהוא ההפך של האמת בדק זה בדיוק העניין שברגע שאתה מחפש בהיגיון אז הוא אמר שמה משהו ש ש קצה קצה הוא של ה זאת אומרת המקום הכי גבוה שאתה יכול להגיע בהיגיון זה להגיע לתובנה זה בעצם הפילוסופיה שהקדוש ברוך הוא לא רוצה כלום אבל כשאתה פ מביא את השאלות אל הקדוש ברוך הוא אז אתה גם יכול לדעת מה הוא רוצה זה בקיצור זה תורה שלמה אבל אבל אז אז באמת יש גבול לאן אנחנו יכולים להגיע בהגיון ובגלל שהקדוש ברוך הוא הוא לא בן אדם מחשבהת איך זה כתוב מחשבותו כי לא מחשבותיי מחשבותך לא מחשבותייך מחשבותייך וכולי אין לנו את הכוח בכלל כמה חכמים שאנחנו נהיה אין לנו את הכוח בכלל להגיע להיגיון שלו אין לנו כוח ודרך אלא רק דרך התורה הקדושה שזה בעצם זה מה שהוא נתן לנו וגם זה זה אינסוף ברור זה אינסוף האינסוף התורה כלומר גם תלמד כל הגלגול ולא תפסיק ללמוד עדיין אתה לא תגיע לזה כיסתכל באורייתאה אועלמה זה הרבה מעבר לחוקי יצרן. ברור שזה גם חוקי יצרן, אבל זה לא יותר מזה. אבל אני רוצה להוסיף על זה ולהגיד על כל מה שדיברנו פה על שבעצם השמאל וכל האלו שטוענים ועל הטבעוניות הכל יש בזה מן השורש של האמת. מה שמוישה אמר זה נכון, זה מדהים. כלומר אין לי אפילו מה מה להוסיף בזה אבל אני רוצה לגעת בעוד נקודה שהתפתחה אצלי עכשיו על זה שבעצם זה כל הסיפור שאנשים לא הולכים לבדוק בתורה ולא קולטים את מה שאמרת עכשיו דיוד זה כי זה חלק מהגלות. כלומר אם בן אדם עבר חוויה לא טובה עם התורה, כלומר אפילו אנחנו לא צריכים ללכת עכשיו לחילוני שנולד לבית שלו שאוכל ביום כיפור אוכל אוכל חזיר, לא משנה. אם בן אדם עבר חוויה לא טובה עם התורה, ילד שילד זה פלקט, משהו מקבל משהו זה אם ילד חווה חוויה לא טובה מהתורה מהמורים שלו וזה חלק מהתיקון למי שזוכה לקלוט את זה כשהוא גדל שזה חלק מהתיקון שלו להתקרב מחדש אל התורה וזה אפשרי וזה לא שאם מישהו חינך אותו בצורה לא נכונה שזה אומר זה האמת לא אלא אלא הוא יכול לחוות את החוויה מאפס ולדעת ולדעת ולחנך את עצמו ולהרגיל את עצמו שהתורה לא נמצאת אצל מישהו מסוים ש שחינך אותו אצל אצל אבא שלו, אצל הדוד שלו, אצל המורה שלו, אצל המחנך שלו. מה שאני בא להגיד שאם בן אדם עובר חוויה לא טובה עם התורה ברור שהוא לא ילך לחפש בתורה כי הוא יחבר את התורה לאיזה רב מסוים וזה אז הוא אומר אני לא בודק בתורה לאנטי מזה בדיונטי ואז הוא לא הולך לבדוק בכלל והוא לא קולט את המתיקות שיש בתורה כן אנחנו דיברנו עלי הגיון ואתה עכשיו עובר לרגש זה לא מזלזל בזה אבל הרגש אבל הוא חלק אין אין הרגש הוא חלק מבין האדם זה משהו אחר גם אני כביכול ב אני לא יודע אם לקרוא לזה תורה אבל כביכול ב באור החיים שאני גדלתי אני נפצעתי הרבה ז לא בגלל האור החיים למה נפצעת לא בגלל האור החיים הספציפי הזה בגלל הסביבה בגלל אולי בגלל שאתה רגיש מדי אני מי בגלל שאני לא התמתי למסגרות בגלל שלא קיבלתי מענה אישי במסגרות שלמדתי זה לא משנה זה לא משנה אבל אבל בתור ילד אתה חווה משהו אתה אומר אוקיי זה התורה אתה מבין זה לא התורה בצורה הגיונית גם בסדר הם מחמיכים אותך בתורה לא משנה אבל זה לא התורה בסדר האינטראקציה הראשונית שיש לילד בתורה זה על ידי מחנך שלו בחיידר עכשיו אתה יכול להגיד על המציאות שקרתה אתה יכול לדון בזה אם כן או לא וילד הוא יותר חוויתי הוא חווה ברגש והרגש משפיע לו על הזה הרגש הוא חלק מה מה מהלב לא אבל זה זה נושא אבל זה פשוט אפשר לעשות על זה פודקאסט שמו אשו לא חושב שזה קשורה איך אתה גורם לבן אדם לא חושב שזה קשור לעניין של אמת זה מה שני בא לומר לא הוא רוצה להגיד בזה מוביל לדבר הוא רוצה להגיד שהם לא מחפשים בתורה למה כי כאילו יכול להיות שמתי שהוא בחיים נפגעו מזה ואז הם פיתחו אנטי עכשיו הם לא יודעים שבאמת כל התשובות שלהם נמצאות שמה הם באמת יפתחו את הראש זה הרבה זה הרבה גם שבכלל לא היו שם אף פעם לא מה זה הם לא היו כולנו היינו אנחנו באים מהגלות שם כלומר כל בן אדם עכשיו שמאלן הכי גדול גם ארבע דורות אחורה חמש דורות אחורה סבא שלו היה קשור לדעת אבל ארבע דורות אחורה זה לא הילדות שלו אה לא בצ אז בילדות שלו הוא חווה זה לא אז הם חווים אנטי כל השמאלנים האלה הם מסתכלים על הדעת כמשהו פגני דפ אתה רוצה ללמץ זכות זה הסיפור אנחנו לימדנו זכות כן תפסתי טרפל הלימוד זכות זה בכיף לא אבל אני אגיד לך את האמת לא צריכים לרוץ שמאלנים אמרתי את זה גם חרדים בטן ומלידה הם גם עוברים טריפ עם זה לכן אני אומר שאני התייחסתי לחלק הזה איזה כיף שהגענו לנושא הזה זה נהיה ג'וסי עכשיו יאמי אני אומר הדתיים הם אלו שעוברים את הקוש הכי חזק מול התורה כי כביכול התורה אצלם כי הם באים מזה הבעל שם טוב כתב על זה שמזה הוא הכי מפחד מחילוני ממישהו ש שלא שומר תורה ומצוות עוד יש לו סיכוי להתקרב כי הוא אומר עכשיו אני לא שם יום אחד אני אגלה אז אני אלך וזה אבל בן אדם שכביכול חושב שהתורה צוע בכיס ושהוא בגלל שהוא שומר על ההלכה השולחן ערוך וזה הוא מסודר ממנו הוא הוא הבעלשם טוב כותב את זה מפורש אולי אני אשלח לכם את זה כאילו אני אצלם לכם את זה הוא אומר ממנו אני הכי מפחד כי הוא אם הוא נכנס לסרט הזה שמלומדה ואני עושה את מה שקצוב ואני מסודר הוא הכי הכי פחות כאילו יש לו סיכוי לחזור לשם יתברך כי הוא אומר אני אני בדבוק אני אני פי אני לפי הרצפטור יכול להיות שבגל זה כתוב גם שמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אן מה שאתה אומר בעצם שחקר האמת הוא חשוב מאוד וזה דרך אגב אני אומר ומוסיף על זה ואני חותם את זה עם פלומבה אני שם על זה את כל ה'יטונים שלי מעורבב שם רגש זה אין דבר כזה רק היגיון אתהחלק מהחיים שלך זה רגש נועם נו קשור זה לא חלק עיקר החיים שלך זה רגש עיקר אפשר להגיד השם יתברך את כל הקללות בפרשת כי תבואו על מה על מה על זה שהלכת ולא הלכת בצניעות ברחוב תחת שלא עבדת את השם אלוקיך בשמחה רבי אחד מהרבי אבל אתניהו הרשב אני לא זוכר בדיוק איזה רבי מחבד שאל מה עד כדי כך לא הבנתי כאילו מה בסך הכל לא אהבתי את השם כך עשיתי את המצווה עשיתי את התורה בתניה בתניה בתניה זה מטורף לחלו כותב שזה שורש הירידה תנח תנך אחרת של הבתה שם לוקח בשמחה שמחה זה רגש באיזשהו מקום אם לא זה מצב נתון גם יש א זהגש שאם לא עבדת בשמחה כאילו זה לא גם אם עשית מצווה ולא לא עשית אותה בשמחה עם כל החיות אז זה כאילו זה לא נחשב זה לא תופס הפרשה השבוע מתחילה בו ביום השמיני קרא משה לאהון ולבניו ולזקני ישראל עכשיו שואלים המפרשים וזה מלשון צער איזה צער יש פה אז אומרים ש הרי כמו שאמרנו קודם שהסיבה שמשה אהרון לא משה רבנו לא קיבל את הכהונה זה בגלל בגלל שהוא התווכח עם הקדוש ברוך הוא ליד השנה ולכן הכהונה עברה אל אהרון הכהן לדורי דורות אז א הנה עכשיו צריך לדעת מה טעם וסכת מגילה בסדר אני אני אדלג פה זה עבורד שולי אמר היום לפני לפני קריאת התורה אור החיים הקודש יפה הוא אמר את זה בשם אותך כל האמא אומר דבר בשם אמורג לא עכשיו אבל אני רוצה להגיע ליטוי שהוא לא אמר אני אמצא את זה ביטוי שהוא לא אמר שזה מתקשר למה שאתה אמרת שזה חשוב מאוד ונושון צער שהוא התווכח עם השם יתברך שהוא לא רצה לגול ואז אמר לו אתה אתה תענש על כך כלומר אתה תשלם מחיר על זה איפה זה איפה זה איפה זה משהו כזה תשמע זה זה נושא בפני עצמו גם כל העניין של החינוך זה אבל זה באמת אתה רואה לפעמים מילה אחת שמורה אומר לילד זה יכול לשנות לו את החיים נכון נכון משפיע על כל החיים, החיים, החיים והמוות ביד הלשון זה מטורף עד כמה זה ילדים בעצם הם יותר חוויתיים כלומר המוח שלהם עדיין לא כל כך מפותח כמו שלנוחיים הבוגרים אתה מגיע לאיזה שלב שהמוח שלך המוח שלך אני לא יודע בדיוק כן סיים סיים להתפתח ילד הוא חוויתי ואם הרגש של התורה עוברת עליו בצורה לא נכונה הוא יש מצב שכל החיים שלו עד השנים מאוד מאוחרות יגיד אין לי כוח אני אעשה רק הילד שלי לומד במוסד שלא יזרקו אותי כי אני ככה בנירות אין לי כוח להשתנות וזה מטורף לחלוטין שמפספסים את זה שזה באמת חוקי היצרן לעומק. אני עוד לא התחלתי בחקירה בכלל, אבל קצת מהקצת חסידות של בן אדם לומד הוא מבין מה יש מאחורי כל מצווה. כמו שאמרת מקודם על הספירות יש סיבה. אז האור החיים הקדוש בעצם פה מתעסק בצער של משה רבינו שהרי אמרנו משה רבנו היה עניו מכל האדם. היתכן שמשה הצטער על זה שאהרון מקבל את הכהונה. איך יתכן דבר כזה? כן. אז כמובן צריך להסביר את הצער הזה, מה הצער בדיוק, אבל הוא פה מה שאני רוצה להגיע וגם כי עצם מאוד אה בצדקות ובענווה, הוא היה עניו מכל האדם. על כל לב חי מרגיש כל לב חי מרגיש זה ביטוי של האור חיים זה מה שאמרת שבסוף הכל זה רגש כל לב חי מרגיש ובפרט בדבר מצווה קראת הערך הוא מופלאה כזאת מה ברור שכיוונתי אמרתי אז אז במיוחד שמדובר במצווה כזאת ש שהוא ברור שהוא רצה את המצווה לעצמו היה לו זאת אומרת הצער לא היה חס וחלל ממקום של חוסר פרגון אלא מזה שהוא הופספס את המצווה הזאת את הכהונה הזאת להקריב לפני למזבח אבל מה שרציתי להגיד לגבי מה שאמרת שבסוף הכל זה רגש זה מה ש הוא אומר לא כל לב חי מרגיש כל לב חי מרגיש זה לא משנה כמה אתה צדיק כמה אתה עניב אבל יש לך את הרגש בסוף זה מגיע לרגש אתה מרגיש שזה פספוס גם משה רבנו הרגיש שזה פספוס פה שהוא פספס את הכהונה פספס את את הזכות להקריב את הקורונות לפני המזבח יוא אנחנו צריכים לסיים פה פרשת שמיני משל איתנו עדיין כן משה לא איתנו עדיין יש כל כך המון שבטים בעם ו בכל בכל ה בכל המדינה ובכל העולם הלוואי ונזכב שכולם יעלו לפה בזה אחר זה כמו שצריך למרות שזה לא קל לעזוב שם את השפע בגלות למרות שאנחנו גם בגלות אבל עדיין בן אחד מויש של היה מאוד קשה לעזוב את הארץ דל הוא טס לשבועיים הוא תכף א מחובר לארץ ישראל מה הוא מישלה יותר מכולנו עכשיו שאני שומע שהיה לו את קפלן בכלל אני אעף על זה אני זה לא כל הזמן זה חוזר לי בבלשבגים מישל תזמין את תזמין את מנדיגת את הדותן שם את כל החבר'ה איפה הוא גרדותן מה במבוד דותן שם שמוליק פרנק בדיוק וואי טוב אז צופים יקרים תודה רבה שהייתם איתנו תודה למושלה שהצטרף אלינו מרחוק מעבר לים א ותודה למנדי גולברג שיש שנשאר איתנו גם לפרק הבא כן יאללה בעזרת השם תודה רבה תודה רבה כמובן לבית חבד משפחת נחשון צופים יקרים תודה רבה לכם שאתם איתנו תודה על התגובות החמות שאתם נותנים גם על התודות. על התודות אני מתכוון עם ה עם הדולר. כן. אה תדעו לכם שכל א כל פעם דיוד מראה לי ככה תגובה של אחד הצופים וכל תגובה כזאת גורמת לנו לעשות עוד פרק ועוד פרק ולמסור את הנפש בשקרה כי זה לא קל לכולנו. תודה רבה. כיף שאתם איתך. תודה רבה לדוד. תודה רבה לדודי. תודה רבה על האירוח הנפלא. שמחה רבה. זכות לי לעונגולי. שכויך. ‏S