בכל לבבך-בשני יצריך | שפת אמת לפרשת בהעלותך - תרלג | הרב יהושע שפירא
ברש"י שתהי' שלהבת עולה מאלי' כי בכל דבר יש נקודה חיות מהשי"ת רק שהכל תלוי בעבודת האדם לעורר התלהבות להטות הכל להשי"ת. כי כפי רצון וחשק האדם מעורר רצון בכל הדברים שכפוים ת"י והם ברשותו. ובמד' בחצוצרות ירא ה' בני ומלך המליכהו עליך כו' מלוך על יצרך כו' שיהיו תוקעין לעניך כמלך כו'. כי בודאי כל עניני עוה"ז לכבודו ברא וכפי מה שהאדם מקבל עליו מלכות שמים כראוי כן כפיים הכל אליו. כי מלכות שמים חל ע"י לכל הנבראים. וכל נברא נמשך בטבעו אחר מי שיוכל להמשיכו לחול עליו מלכות שמים. וגם היצה"ר עצמו מבקש להיות נכנע בע"כ תחת הצדיק. ולזאת [*הי'] יכול מרע"ה להשתמש במלכות בעוה"ז כי הי' בטל לגמרי להשי"ת. ולא הי' שום דבר נפרד אצלו. וז"ש ועם שונים אל תתערב. וכשאין שינוי אצל האדם ומתאחדים אצלו תחתונים ועליונים כי הכל לכבודו ברא ורק שלמטה אינו ניכר כבודו ית' בכל דבר והאדם צריך לברר מלכותו ית' בכל דבר בדרך אמת ואמונה. וכשהאדם עושה מעשה לשם שמים שכוונתו שיהי' נעשה כבוד שמים עי"ז מתעורר האמת כי מצא מין את מינו וניעור. וזהו בהעלותך כי כל דבר נק' נר שהוא כלי לאור הדולק בו שיש נקודה אש ואור בכל דבר והאדם יכול להעלותו במה שמכוון להיות עולה וכן בימי השבוע מכוונים נגד שבת קודש כמ"ש ששת ימים עשה כו' השמים כו' הארץ וביום השביעי שבת וינפש. פי' עליונים נק' שמים ותחתונים נק' ארץ ובשבת יש עלי' ואחדות בין שמים וארץ שנתברר שהכל אחד: