מירון (תשפ"א)

"בים דרכך, ושבילך במים רבים - ועקבותיך לא נודעו". את הפסוק הזה יצא לי להגיד הרבה פעמים כשהגעתי להתפלל בציון הרשב"י במירון. כל פעם שהגעתי למילים "ועקבותיך לא נודעו" הלב החסיר פעימה. בגלל תחושת המסתורין, בגלל התחושה שבסוף-בסוף עקבותיו של הקדוש ברוך הוא לא נודעים. מאז שהתחלתי לראות את הפנים והשמות מאסון מירון, את הפרצופים התמימים והאציליים, שבסך הכל באו בפשטות כדי לשמוח ולהתעלות, להתפלל ולהתברך, הרגשתי צורך להקליט את הפסוק הזה לזכרם. תודה גדולה לגל דהן על ההפקה, ההקלטה ונדיבות הלב. יהי זכרם ברוך. מלים מספר תהילים לחן יובל פרוינד הפקה ועיבוד גל דהן