פרשת צו - להקהיל את כולם בלי לומר מילה - הרב שלמה כ״ץ
בס׳ד פרשת צו - תפארת שלמה ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד. ויעש משה כאשר צוה ה' אתו ותקהל העדה כו' ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' לעשות כו'. ופרש"י זה הדבר דברים שתראו שאני עושה לפניכם צוני הקב"ה לעשות ואל תאמרו לכבודי אני עושה כו' ע"ש. הנה יש להבין מה הראה להם משה רבינו במעשה הזה שכן צוהו הקב"ה לעשות שמא גם זה עושה מלבו ולכבודו וכדומה. אולם כבר נתבאר ענין מעלת משה רבינו ע"ה שהוא היה כולל הדעת מששים רבוא נשמות בני ישראל וכמ"ש ויצאו כל עדת בנ"י מלפני משה עדת הוא דע"ת. ולכך כאשר התחיל משרע"ה לעשות איזה מצוה מפי הש"י ב"ה הנה בדעתו נתעורר עמו ג"כ הדעת של כל ישראל. וכן כאשר היה אומר ולמד בד"ת התעוררו עמו בההתקשרות כל ישראל ברצונם לקיום המצות וללמוד ד"ת הזאת שעשה הוא. וז"ש כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. הפי' הוא כאשר אני שם ה' אקרא אזי ממילא גם אתם הבו גודל לאלהינו כי תמשכו ותתעוררו ע"י לעשו' כמוני. וז"ש כאן ויעש משה כאשר צוה ה' ותקהל העדה הוא ל' נפעל מעצמם כי כאשר עשה משה המצוה כאשר צוה ה' הנה על ידי כן ממילא כולם היו נאספים אליו בהתקשרות הדעת עמו. וכמו שפרש"י ז"ל ויקהל משה את כל עדת בנ"י שהוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידים אלא הם נאספים על פי דיבורו היינו הדיבור הקדוש בד"ת כמו משרע"ה הי' מעורר ומכנים הרצון ותשוקה בלב כל ישראל כי בו היו כלולים כל הנשמות מבנ"י ומכל הרצונות טובות של בנ"י. משה עם הכולל בגימ' רצון והוא הי' מובחר האנושי שלא פגם בעץ הדעת טוב ורע רק כולו טוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב. וז"ש כי שם חלקת מחוקק ספון. חלק נשמתו של משרע"ה היה ספון ולא נהנה מעץ הדעת. וזה ישמח משה במתנת חלקו שהיה רק טוב לכן היה כולל הדעת שלהם כמ"ש לך והודיעם.לזאת כאשר עשה המצוה הביא התעוררת הדעת ורצון הטוב בלב כל ישראל כנ"ל. וז"ש ויעש משה כו' ותקהל העדה. מזה הבינו שעשה בכוונה הראוי' ולא לכבודו כי הי' בו כח להקהל העדה. וזה שמסיים זה הדבר אשר צוה ה' לעשו' להביא הכל אל בחי' העשי'. (וזש"נ אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ר"ל שיהי' כח ביד יראי ה' לעורר כך בלב רעהו כמוהו ביראת ה' ויקשב ה' וישמע כי זהו בודאי יהי' לרצוך לפני ה' וכמ"ש גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו היינו ג"כ כנ"ל שיעורר ומכניס התעוררו' העבדו' לה' אתי ונרוממ' שמו יחדו):