הקרב האחרון ביצוע פסנתר | אחיה אשר כהן אלורו | יום הזכרון

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. לכל אחד כאן יש ספור. גם לי. לפני הכל. אני פשוט אוהב את המנגינה הזאת. חשבתי להביא משהו כמו 'החול יזכור', 'אחי הצעיר יהודה' ורבים וטובים אחרים. אבל אז נזכרתי במנגינה השמימית הזו והבנתי שאני חייב לנגן אותה... בשבילכם! את הסיפור הבא סיפרתי באחד הפוסטים ואני אספר אותו שוב. הסיפור הזה מתקשר לשני ימי הזכרון. יום השואה וגם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. . אני דור רביעי למוסיקאים. סבתא רבתה הייתה מנגנת במנדולינה, סבא בחצוצרה, טרומבון וקונטרה-באס וגם רקדן סוף! מספרים שסבא וסבתא (שה' יאריך שנותיה בנעימים) היו כוכבי רחבות ריקודים. אבא שלי נגן מקלדת וכנ"ל אני על הפסנתר. המעניין הוא שאני, אבא וסבא, ניגנו בלהקות צבאיות. כנראה שאצלינו יודעים לשמור מסורת... בקיצור חיילים למופת! ;) לסבא שלי ז"ל יש סיפור מדהים משירותו במלחמת העולם השניה נגד הנאצים. הוא כמובן ניגן בלהקה צבאית. לקראת סוף המלחמה הם כלהקה, הסתובבו בבסיסים ומקומות בכדי לנגן ולהופיע לחיילים, יום אחד בעודם נוסעים, הלהקה פוגשת פלוגה שלמה של נאצים ימ"ח. להזכירכם. מוסיקאים לא יודעים להחזיק נשק (לפחות אני...) וכמובן לא היה כלי נשק אחד ללהקה, רק כלי נגינה מוזרים כאלו. כאשר ראו הפלוגה הנאצית את הלהקה, ישר נכנעו ללהקה צבאית... מיותר לציין שכל אחד מהלהקה קיבל צל"ש. את ההקשרים לשני ימי הזכרון אתם כבר תעשו. אבל אני יכול ללמוד מזה דבר אחד. צליל אחד עם כוונה יכול לשנות עולם כמו תפילה. כל מילה יכולה להפוך עולמות למעלה. כאשר שומעים כזה סיפור, אפשר ללמוד מזה דרך בעבודת ה'. אני לא מנגן לעצמי! אני מנגן בשביל להפוך את העולם, בשביל שהגאולה תבוא. בכדי שיפסק הכאב והשכול! אני מנגן החוצה ולא משאיר את זה בפנים. אז קצת לפני הצפירה... אנגן בשבילכם את 'הקרב האחרון'. לחן: משה וילנסקי. מילים: חיים חפר. אחיה אשר כהן אלורו | 054-2393109 | [email protected] קרדיטים: פסנתר: אחיה אשר כהן אלורו