כ"ק אדמו"ר מסקולען ירושלים שליט"א במעמד הדלקה ל"ג בעומר שנת תשפ"ד לפ"ק

דרשות מראש החבורה שליט"א https://yiddishevinkel.com/archives/weekly_newsletters/%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8-29 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ קשר מיוחד היה לאדמו"רי בית סקולען עם אתרא קדישא מירון. כידוע, כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זוסיא זצוק"ל ייסד והקים את תלמודי התורה והישיבות 'חסד לאברהם', ובהם הישיבה שבסמוך לציון הקדוש הרשב"י במירון. היה זה בשנת תשכ"א, הגיע כ"ק מרן אדמו"ר ה'נועם אליעזר' מסקולען לראשונה לביקור בארה"ק, לאחר שנות גלות ברומניה עם בנו כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל, ובשארית כוחותיו בגופו המיוסר, ייסד והקים את מוסדות 'חסד לאברהם' להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. ואם הקשר המופלא של אור רום מעלה לאתרא קדישא מירון היה בכל ימות השנה, הרי שבהגיע יומא דהילולא דרשב"י, ל"ג בעומר, גברו מעיינותיהם בערגה וכיסופין להתקשרות עילאית לתורת התנא האלוקי, והשמיעו דברי תורה וחסידות במשנתו של רשב"י. ביום גדול זה, חל גם יומא דהילולא של האדמו"ר הראשון לבית סקולען זצוק"ל, הרה"ק רבי אברהם ישראל זצוק"ל, בעל שו"ת 'שם ושארית ישראל', תלמידו של הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זצוק"ל, ושל הרה"ק רבי ישעיהו שור זצוק"ל, אב"ד יאס. בשולחנו הטהור שערכו לזכרו השמיעו פניני הוד על שגב קדושת היום. ביריעה זו אספנו וערכנו מדברות קודש ואמרות טהורות שהשמיע בקדשו כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זצוק"ל, שנלב"ע בכ"ה אדר ב' השתא. יהיו הדברים לזכר שם תפארתו. "להתבונן על השנים של לימוד תורה במסירות" בדברות קודש בשולחנו הטהור בשנת תשס"ז, אמר כ"ק אדמו"ר זצוק"ל: נזכיר כמה עניינים של רשב"י הנמצאים בגמרא ונלמוד מהדברים כמה שניתן. "בגמרא שבת דף ל"ג ע"ב: 'תא שמע כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה ראש המדברים בכל מקום, ויתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו, פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו, שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות. אמרו יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג'. "ויש לדייק למה היה צריך לרבי יהודה להתחיל ולדבר בשבח המלכות כמה נאים מעשיהן של אומה זו שתקנו שווקים ומרחצאות, וכי לא היה להם לחכמינו ז"ל ממה לדבר? עד שהיו מוכרחים לדבר מדברים אלו? "הנה רק מי שבעצמו עבר את הזמנים הקשים אצל ה'קומוניסטן', וה'דייטשן' ימ"ש, הוא יבין לאשורו את הענין, שגם אצלם לא היה באפשרי לדבר מדברים הנוגעים ליהדות, ובכל פעם עקבו אחרי התושבים האם מדברים ח"ו נגד המלוכה, ובכל פעם שנאספו לאיזה אסיפה של מצוה, היו צריכים להתחיל ולדבר מקודם בשבח המלוכה, כדי שיראו שאין מדברים כאן 'פאליטיק', ואין מטכסים עצות נגד המלוכה. כן היה גם בימים ההם אצל רשב"י וחבריו, שבוודאי היה לחכמינו הקדושים ז"ל ממה לדבר, רק שהיו צריכים לעשות כן ולהתחיל בשבח המלוכה, מפני שלום המלכות, וע"כ התחילו קודם לדבר מעניינים אלו, שתקנו שווקים ומרחצאות, שהם דברים טובים שבני העיר צריכים להם, ואמרו כמה נאים מעשיהם של אומה זו. "ורשב"י אזר כגבור חלציו למחות נגד המלכות ואמר שבוודאי צריך העיר לשווקים ולמרחצאות אם משתמשים בהם כהוגן, אבל הם שהשתמשו בהם לדברים לא טובים דהיינו שווקים לטמא אנשים, מרחצאות לעדן בהן עצמן וגשרים ליטול מהם מכס, ע"כ יצא למחות כנגדם. ובאמת שלרשב"י גם היה אפשרות לשתוק כמו רבי יוסי, רק היה מוכן למסור נפשו למחות על דברים אלו, כדי שידעו העם ליזהר ממקומות אלו ושלא יהיו מכשולות ח"ו". הבשורה על היציאה מהמערה המשיך הרבי זצוק"ל לבאר את דברי הגמרא המספרת על לימוד התורה של הרשב"י במערה שתים עשרה שנה, ואמר: "הנה כשלומדים את דברי הגמרא, זאגט זיך דאס אזוי גרינג [הדבר נאמר כל כך בקלות] שישבו במערה י"ב שנים. אבל צריכים להתבונן איזה י"ב שנים היו? שנים של עגמת נפש. שנים של פחד. שבכל עת וכל שעה פחדו שמא ימצאום המלכות". "עוד שם בגמרא: 'אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר: מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה. נפקו, חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. כל מקום שנותנין עיניהן – מיד נשרף; יצתה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם. הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא, אמרי: משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם. נפקו. כל היכא דהוה מחי [מכה] רבי אלעזר הוה מסי [מרפא] רבי שמעון; אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא [לפנות הערב בערב שבת], חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא [חבילות של הדס להריח בשבת] ורהיט [ורץ] בין השמשות; אמרו ליה: הני למה לך? אמר להו: לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד? [השיב הלה] חד כנגד 'זכור [את יום השבת לקדשו]’ (שמות כ ח) וחד כנגד 'שמור [את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלקיך] [דברים ה,יב]'. אמר ליה לבריה: 'חזי כמה חביבין מצות על ישראל. – יתיב דעתייהו' [נתיישבה דעתם].