Korach - When Hating Is the Only Unifier - Rabbi Shlomo Katz

בס׳ד מחלוקת לשם לשמיים אבות פרק ה' משנה י"ז כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו תוספות יום טוב - רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין 1579 -1654 זו מחלוקת קרח וכל עדתו. לא הזכיר צד השני של מחלוקת שהם משה ואהרן כמו שזכר בחלוקה ראשונה ב' הצדדים לפי שבכאן אינם שוים שמשה ואהרן כוונתם לשמים היתה. ולא היתה בהם שום בחינה שלא לש"ש המלב׳ים - רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר 1809 -1897 ד"ה ויקח קרח: חז"ל לימדונו שמחלוקת שהיא לשם שמים כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה, כי כולם מתכוונים לתכלית אחת לשם שמים. אולם מחלוקת שאינה לשם שמים רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים שהתאחדו לעמוד בצד אחד, כי כל אחד מן היחידים מכוון תועלת עצמו ומתנגד לכוונת חברו, שהוא גם כן מכוון תועלת עצמו, כעניין שהיה מחלוקת קרח ועדתו, כי כל אחד מהעדה הרעה הזאת התכוון כוונה אחרת מתנגדת לזולתו שהנה קרח רצה בכהונה גדולה, שלדעתו אחר שעמרם שהוא הבכור לקהת נטל חלקו במה שמשה (בן עמרם) היה מלך, ראוי שהכהונה הגדולה תנתן לבן יצהר (קרח) שהוא בן השני לקהת. אמנם מחלוקת דתן ואבירם ואון בן פלת היה עניין אחר, שהם התלוננו על שניטלה הבכורה מראובן, שלפי מה שהיה ראובן הבכור ראוי שתצא ממנו המלוכה והכהונה כמו שאמר יעקב "ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני – יתר שאת ויתר עז" – ש"שאת" הוא הכהונה ו"עוז" המלוכה והקדימה בדגלים – ליהודה וגם על הבכורה שניתנה ליוסף.. והמאתים וחמשים איש טענו שהם "נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם" ורצו שהכהונה תנתן לנשיאי העדה הראויים לזה כפי מעלתם לא שתנתן לשבט אחד כולו שיהיה בירושה מבלי הבט על מעלת הכהנים ושלמותם. וגם יש לומר – כמו שאמר ראב"ע שהיו המאתים וחמשים איש בכורות וטענו שהכהונה מגיעה להם נועם אלימלך לכאורה היה לו לומר מחלוקת קרח ועדתו עם משה, כמו במחלוקת שלשם שמים נאמר מחלוקת הלל ושמאי. אך הענין, דהנה עינינו רואות כמה בעלי מחלוקת העומדים על הצדיקים, ודוברים על הצדיק בגאוה ובוז, ומי יודע להבחין אם כוונתם כדי לקנתר ולבזות צדיקי אמת, אם כוונתם לשמים כאשר יגידו בפיהם כמה בני אדם שכוונתם לשמים, וגם לומדי תורה נמצאים במחלוקת זו באומרים כוונתם לשמים. אך בזאת ייבחנו אם אמת איתם שכוונתם לשמים, דהיינו אם אנו רואים שחבורתם שלימה, כולם כאיש אחד חברים בכל אופנים, אזי בודאי כוונתם שלימה לשמים, כי כן הוא הדרך של הצדיקים גמורים ואמיתיים שנפשם קשורה זה בזה באהבה רבה וחביבות, ואוהב את חבירו יותר מגופו, ולא יקנא איש באחיו, בראותו גדולות חבירו ישמח נפשו ויגל בלבבו ויצפה עוד לגדולתו שיתגדל ויתנשא יותר ויותר, אבל אם אנו רואים בני אדם בעלי מחלוקת שאין להם התחברות, רק להמחלוקת יבערו כולם כאחד, אבל בשאר התחברות, לבביהם פרודות וחלוקות, ולא יוכל אחד לראות בגדולת חבירו, ויתאו תאוה להיקום אשר ברגליהם זה ממונו וגדולת חבירו יהי לו, זה האות שאש התבערה המצה ומריבה אשר תבער בעדתם יחד שכם אחד, אין זה כי אם רוע לב, וזדון לבם השיאם קנאת איש מרעהו לדבר על הצדיקים עובדי ד׳ באמת. וזהו שאמר התנא "ואיזה מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו", רצה לומר שהם היו ר"ן איש והתאוו כל אחד כהונה גדולה כפירוש רש"י ז"ל, ונמצא גם ביניהם היה ליבם פרודות וחלוקות, רק נגד משה רבינו היו כולם כאחד בעצה רעה לחלוק עליו. וזהו קרח ועדתו, רמז כנ"ל, שהיו לב קרח ועדתו נפרדות זה מזה, אבל צדיקים לבביהם דבוקות זה בזה וכל מעשיהם לשם שמים www.shlomokatz.com