סיפור מדהים מהשואה! הכינור של חנוך שחר.

חנוך נולד ב 12/3/1935, בגיל 5 הוחבא בתוך כנסייה סמוך לפראג, בשנת 1942 הלשינו לשלטונות שילד יהודי מסתתר בכנסייה, לאחר בדיקה הוא אכן נמצא באותצה כנסייה ונשלח עם אימו וסבתו למחנה ריכוז טרזין שטט, מחנה שהוקם לדוגמא, ופעל כדי להטעות את הצלב האדום כאלו מדובר במחנה שדואג ליהודים וכו, דבר שכמובן לא היה נכון. בתחילת המלחמה חנוך איבד קשר עם הוריו, אביו נמלט לארה''ב ומאז לא שמע ממנו, אימו שהיתה יחד איתו במחנה נשלחה בתאריך 5/9/19 להשמדה ביערות של אסטוניה. בגיל 9 , רגע לפני שנשלח עם יתר ילדי המחנה להשמדה, אישה לא מוכרת, לקחה את חנוך והחביאה אותו באסם של כבשים, היא אמרה לו שכדי לשרוד הוא צריך לשתות את המיים של הכבשים וללעוס את הקש שלהן, שם, באותו אסם התחבא חנוך למעשה עד סופה של המלחמה. לאחר המלחמה, זוג ניצולי שואה התנדבו לקחת אחריות על חנוך ולקחו אותו לבית יתומים, כשעלה חנוך לארץ התגלה כשרונו בספורט, הוא הצטיין במקצועות הספורט השונים, וביותר בריצה, עם ההצלחה לה זכה חנוך, הגיעה גם הערצה ואהדה מאנשים רבים, ברבות הימים התחרה חנוך במאות תחרויות שונות, את ביתו של חנוך מפארים מאות גביעים נוצצים ומדליות שונות מתחרויות בהן השתתף במרוצת השנים ובהם זכה כמצטיין, חלק מהגביעים שייכים גם לאשתו של חנוך, חנה שגם היא היתה שותפה להרבה מאוד תחרויות. בצבא שירת חנוך בתור בתור בוחן טנקים ראשי במטכ''ל, מאחוריו 26 שנות שירות ועוד 5 שנים שוחרר חנות משירות בצה''ל והתחיל להתנדב במד''א ובמשטרה, עשה קורס מאמנים בווינגייט וזכה בתואר המאמן באטלטיקה קלה המבוגר ביותר, בין היתר במהלך חייו השתתף גם בחידוני תנ''ך ארציים. הסיפור של הכינור שחנוך מצולם איתו: הכינור היה שייך לבן של אחד השכנים שנספה בשואה, חנוך קיבל את הכינור והתבקש לשמור עליו בגלל הערך הסנטימנטלי שלו, אותו הוא שומר עד היום ומציג אותו בהרצאותיו השונות וכן ביום השואה מידי שנה. שיר שכתב חנוך, המתאר כיצד ניצול שואה מספר ומסביר את תקופת השואה: לא סוער ולא מבקר ספרותי הנני למתוח ביקורת על ספרות השואה! אך יש לי כישורים אליה אני שריד השואה! מרגיש ריקנות בבחינת הבור ריק ואין בו מים לא הרגשתי לא אשר ולא שמחה וככה קיבלתי את הנצחון אחרי השואה. נותרתי בודד מסתובב בלי משפחה. מחשבותי על השואה שעברתי עשירות ויריעה רחבה! מקיף לי את כל בעיות התקופה! על הסיבות והמקורות מהם שאב הגרמני את רצונו להשמיד ולהכחיד ולכלות! בעיקר על משכבי בלילות המדירות את שנתי ואינם מרפות המחשבות. צילום: דוד כהן *הצילום כפוף לחוק זכויות יוצרים, לכן חל איסור להעתיק או להוריד אותו, וכן להשתמש בו ללא קבלת רשות במפורש ובכתב* Hanoch was born on March 12, 1935, at the age of 5, was hidden in a church near Prague, in 1942 we informed the authorities that a Jewish child was hiding in the church. Such a Red Cross is a camp that cares about Jews, etc., which of course was not true. At the beginning of the war, Hanoch lost contact with his parents, his father fled to the US, and since then he has not heard from him, his mother who was with him in the camp was sent on 5/9/19 for destruction in the forests of Estonia. At age 9, just before he was sent with the rest of the extermination camp, an unknown woman, taking Chanukah and hiding it in a sheep barn, told him that in order to survive he had to drink the sheep's water and chew their straw, where Chanukah actually hid The end of the war. After the war, a couple of Holocaust survivors volunteered to take charge of Chanukah and took him to an orphanage. Various competitions, Hanoch's home glorifies hundreds of glittering trophies and various medals from competitions he has participated over the years and won as outstanding, some of the trophies also belong to Hanoch's wife, Hannah, who also participated in many competitions. In the army, Hanoch served as a chief tank tester examiner in the IDF, after which he served 26 years of service and 5 more years. His life also participated in national Bible quizzes. The story of the inaugurated violin is filmed with: The violin belonged to the son of one of the neighbors who perished in the Holocaust, Hanoch received the violin and was asked to keep it because of its sentimental value, which it maintains to this day and presents it in its various lectures as well as Holocaust Day every year. A poem written by Hanoch, describing how Holocaust survivors recount and explain the Holocaust period: Neither a turbulent nor a literary critic Criticize Holocaust Literature!   But I have skills for her I'm the remnant of the Holocaust! Feels empty when the pit is empty and has no water I felt neither happiness nor joy And that's how I got the victory after the Holocaust. I was left alone walking around without a family. My thoughts on the Holocaust I went through Rich and wide! Surrounds me all the problems of the period! About the causes and sources Of them the German drew His desire to destroy and destroy and consume! Mostly on nightstands Stirring the annual And don't let go of your thoughts.