יראה שמולידה אור | אל ד' ואל טובו - שיעור 12 | הרב יהושע שפירא

יראת העונש איננה עומדת במרכז עבודת ה', אלא משמשת כפתח וכהתחלה – ניצוץ ראשון שנועד לעורר באדם את עומק הטוב, האהבה ויראת הרוממות הגנוזים בנשמתו. הרב קוק מלמד שכאשר היראה מחוברת אל ההכרה הפנימית שהקב"ה הוא מקור החיים, הטוב והחסד, היא יכולה לשמש ככוח מניע שמזעזע את האדם מתרדמתו. אבל כשהיא מתנתקת מן השורש הזה, והיא נתפסת רק כפחד מכוח מעניש וקשה, היא עלולה להתעוות ולהפוך לדבר שמקטין את הנפש במקום לרומם אותה. לכן יש צורך תמיד לברר, לזכך ולהעלות את היראה – כדי שלא תישאר חיצונית ומאיימת, אלא תהיה בסיס לקשר שלנו עם ה' - עמוק, חי ואמיתי. הרב קוק נותן לנו מבט בוגר ופנימי יותר על האמונה: לא אמונה שנשארת רק במסגרת של שכר ועונש, אלא אמונה שמגלה את עומק הטוב האלוקי שמלווה את החיים כולם. ככל שהאדם מתבגר בעבודת ה', הוא לומד לראות יותר עומק, יותר פרספקטיבה, יותר אור. עבודת ה' היא לא חובה שמופעלת מבחוץ, אלא קשר חי של קרבה, אמון ושמחה פנימית. דווקא מתוך הבירור הזה מתברר שגם היראה עצמה מקבלת פנים אחרות – לא פחד שמכווץ את הלב, אלא יראה שמיישרת, מעדנת ומולידה באדם רצון טהור להתקרב אל ה', לחיות לפניו באמת, ולבנות בתוכו עולם של אמונה, ענווה ואור. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...