יעלה • יאיר אנדה
יַעֲלָה • יָאִיר אֶנְדֶה • ישיבת ירושלים לצעירים #ישלצ #ישיבת_ירושלים_לצעירים בקרו באתר שלנו: https://www.yyl.org.il/ עקבו אחרינו בטוויטר: https://twitter.com/yashlatz עקבו אחרינו בפייסבוק: https://www.facebook.com/yashlatz בע"ה י"א מנחם אב התשפ"ב בין אופל לנחמה, בפתח ימים טובים לישראל, ימי הדודים, והגעגוע יַעֲלָה | רַבִּי יִשְׂרָאֵל נַגֲ'ארָה יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי / הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גְּפַנִּי יָבוֹא דוֹדִי יָכִין צְעָדָיו / וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו / אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִּי שׁוּבִי אֵלַי אַתְּ בַּת אֲהוּבָה / שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה / כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי רֵעִי דּוֹדִי נַפְשִׁי פָּדִיתָ / וּלְךָ רַעְיָה אוֹתִי קָנִיתָ עַתָּה לִי בֵּין עַמִּים זֵרִיתָ / וְאֵיךְ תֹּאמַר דּוֹד אֲהַבְתָּנִי [אֲיֻמָּתִי לְטוֹב זֵרִיתִיךְ / וְלִתְהִלָּה וּלְשֵׁם שָׂרִיתִיךְ כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ / שִׂמְחִי כִּי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי] לוּ יְהִי כִּדְבָרְךָ יְדִידִי / עַתָּה מַהֵר תֶּאֱסֹף נְדוּדִי וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי / וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב / כִּי צִיץ יִשְׁעֵךְ רַעֲנָן רָטוֹב וּלְצָרַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטוֹב / וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי קרדיטים: לחן ושירה: יאיר אנדה. עיבוד והפקה מוסיקלית, פסנתר, בס, גיטרות, תכנותים, מיקס ומסטרינג: ערן קליין. קמנצ'ה וסנטור: נעם שפייר. מקהלה: תלמידי הישיבה לצעירים – עז אטדגי, יהודה רואה, ישורון האיתן. הקלטת מקהלה: רועי יהונתן קאולי. תמונה: אלישע גרוסברג. גרפיקה: איתמר ינקוביץ'. עיתים, הזעקה שלנו מהדהדת. שאנחנו לא ממש מסתדרים פה, בכל הלבד הגדול והאילם הזה. ואהבת, והבטחת, אז איפה, איך תאמר דוד, אהבתני. והאמת נודעת, שקולו של הקב"ה שם, עודנו, תמיד שקט ובוטח – שאני כאן, ורק תשובי את, ואהבתי לעד, ונוכחת. רק פקחי עינייך, פתחי ליבך, האור מתדפק על דלתותייך. אנחנו בסערה, והקב"ה בקול דממה דקה, ואנחנו בצעקתנו, והטוב האלוקי ממתין לנו בשקט, שנגלה פניו - - - ועוד זעקתנו מהדהדת. מוקדש באהבה לכל המתגעגעים. שנצעק את זה יחד, ונשקוט גם, ונסיר כל המסכים המבדילים בינינו לבין האהבה. ביננו לבין אור החיים. בינינו לבין דודנו רוענו. 'דוד, כערכך, העמד שמינו. הכעת, תחדש ימינו?' (מתפילת טל) "מתכנסים הם לפעמים בתוך הלב כל יסורי העולם, כל עינויי הנשמות ועינויי הגופות, האדם אינו מוצא מנוח ללבבו, חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו, ונפשו בוכה במסתרים, מי ינוד לו, מי ינחמו. המציאות קשה מברזל, והיא מטפחת על פניו. מתכנס האדם בתוכיותו כחומט בקליפתו, ומנוח אין. הומה אז מקרב נשמתו למקור הישע, למעין האושר וההרמוניה של כל היש, אל א-להים דלפה נפשי. כמים קרים על נפש עיפה, באה שמועה טובה ממקור חי העולמים." (הרב שלנו, צדיק הגעגועים ויודע הגאולה, שושבין הדוד והרעיה. הרב קוק, קובץ ג', רע"ח) ובאמת, ידענו, חסדו גבר עלינו. 'תיקר שירת רש בעיניך'. תודה לערן המופלא על המסע היקר הזה והפרי המתוק. תודה גם לנעם שפייר המוכשר, לרועי ולאלישע על הלב והשותפות.