לפעול מתוך יראת שמים | אורחות צדיקים שיעור מס' 10 | הרב אלישע וולפסון
הגאווה הטובה: לפעול מתוך יראת שמים 1. "כל מי שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעים". אם אדם יעשה את מעשיו באמת לשם שמים, אז דבריו יתקבלו. אבל אם הדברים ייעשו מתוך רצון להראות הלאה ולהשפיע הלאה, ובזה מתערבבת מידת הגאווה, הדברים לא יתקבלו וישפיעו. מספרים על הרב צבי יהודה זצ"ל ודרש בעניין מסוים בישיבת מרכז הרב ולא שמעו לו. עקב כך, חצי שנה לא העביר שיעור כללי. באומרו שאם לא שומעים לו, כנראה שאין בו יראת שמים. 2. אדם יאמר בליבו: אם אני אעביר שיעור, זה יעשה לי גאווה, אז לא אעביר שיעור. ואם אניח תפילין גם בשעת הלימוד, יגידו שאני במדרגה גבוהה. זה לברוח מאש קטנה לאש גדולה, כי ההפסד העצום שיש בביטול המצוות ובטוב שאדם יכול לעשות הוא גדול מאוד. 3. הכל הולך על פי שיקולו של האדם לעשות את הדברים לשם שמים. מה מניע אותי? הקב"ה והאמת או מניעים זרים? אם רק בבית הכנסת אתה מתפלל עם תנועות גדולות ובבית אתה לא ככה, זה צריך להעלות אצלך סימן שאלה לגבי סיבת מעשיך ומקורם. 4. מדובר בדוגמאות מסוימות אבל כל אדם צריך לבחון את הדברים היטב, כדי שיהיו "בכל לבבכם ובכל נפשכם", שהלב לגמרי עם הקב"ה. אנו מתפללים כל הזמן "וטהר לבנו לעבדך באמת".