ביקור בכפר עג'ר ושיחה עם ג'מאל חטיב / HAIFATIMES.CO.IL בחסות ב.מ טק בע"מ

יש מקומות שקוראים עליהם במפות, ויש מקומות שמרגישים אותם בלב. עג'ר, הכפר התלוי בין לבנון, סוריה וישראל, הוא גם וגם. קו כחול דהוי על נייר מנסה לבַתֵר אותו, אך קו ירוק פועם של נחל וקהילה אחת עקשנית מוכיחים שהחיים חזקים מכל גבול. זהו מסע אל המקום הכי מורכב ומפתיע בישראל, בליווי האיש שמכיר כל אבן וכל סיפור – ג'מאל חטיב. השער הצהוב בכניסה לכפר עדיין נושא את צלקות העבר. שלט ירוק דהוי מזהיר "עצור! גבול לפניך!", ולידו שלט אדום מכריז "אין כניסה, שטח צבאי סגור!". אלו סמלים של מציאות חיצונית, כופה, אך המעבר דרכם חושף אמת פנימית אחרת. זוהי כניסה לעולם שבו קווי הגבול של אתמול מנסים להכתיב את המציאות של היום אך כמו בספרו של וולבק 'המפה והטריטוריה' המציאות לפחות בכפר הזה חזקה מהייצוג שלה. "קוראים לי ג'מאל חטיב", פותח מארחי. "נולדתי כאן. תמיד היינו בלב האירועים, לא מחוץ להם". המשפט הזה הוא תמצית הסיפור: קהילה שאינה יכולה לברוח מההיסטוריה, ולכן למדה לחיות בתוכה, לנווט אותה, ולשלוט במה שניתן לשליטה – הבית פנימה. ג'מאל מוביל אותי במבוך סמטאות נקיות להפליא. הסדר המופתי אינו רק עניין של אסתטיקה; הוא נראה כתגובה פסיכולוגית לאי-הסדר שכפו עליהם מבחוץ. כששליטים, גנרלים וצבאות מתחלפים סביבך, הקהילה הופכת למבצר, והסדר הפנימי הופך למקור היציבות היחיד. בכיכר המרכזית, מזרקה מונומנטלית של האימאם עלי דוהרת עם סוסים ואריות – זוהי הצהרת זהות פומבית, עוצמתית, המופנית כלפי פנים וכלפי חוץ. ארץ על קו השבר: בין גיאולוגיה למיתולוגיה כדי להבין את עג'ר, צריך להבין את האדמה עליה הוא יושב. הכפר ממוקם בנקודה דרמטית על השבר הסורי-אפריקאי, מושג שבעבור המקום הזה נושא משמעות כפולה – גם גיאולוגית וגם פוליטית. זהו קו מפגש בין עולמות: אבני הבזלת הכהות של רמת הגולן פוגשות כאן את סלעי הגיר הבהירים של החרמון. קו הגבול הטבעי והברור ביותר שלו הוא הוואדי העמוק שבו מתחתר נחל החצבאני, שבמורד הזרם הופך לנחל שניר ומשם לירדן. אך זהו לא רק קו שבר פיזי, אלא גם מרחב מקודש, רווי מיתולוגיה. ג'מאל מצביע לעבר אחת הפסגות של כתף שיאון,(חרמון) המכונה 'הר הבתרים'. "שם", הוא אומר, "נמצא שורש משותף עמוק". הוא מסביר שבמסורת היהודית, זהו המקום המדויק בו נערכה ברית בין הבתרים, בה אלוהים כרת עם אברהם ברית על הארץ המובטחת. במקביל, המסורת המוסלמית מזהה את המקום כאתר המתואר בקוראן (סורת אל-בקרה), בו ציווה האל על אברהם להקריב ארבעה עופות והקים אותם לתחייה. לכן המקום נקרא בערבית "משהד א-טיר אל-אבראהימי" (האתר הקדוש של ציפורי אברהם). "הסיפור הזה," מסכם ג'מאל את השיעור המאלף, "הוא ההוכחה לכך שאנחנו, יהודים ומוסלמים, בעצם אחים. כולנו בני אברהם". במקום עצמו פזורים מבני קברים עתיקים, מאגרי מים ועצי אלון עתיקים, המעידים על קדושה בת אלפי שנים. וכדי להוסיף עוד רובד למורכבות, לא הרחק משם בשמורת הבניאס נמצאים שרידי מקדש שהוקדש לאל היווני פָּאן, אל הרועים והמוזיקה, עדות לכך שהאדמה הזו ספגה תפילות ופולחנים של תרבויות רבות, זו על גבי זו. תולדות הכפר: תהפוכות הגורל על קו התפר על רקע המיתולוגיה העתיקה הזו, ההיסטוריה המודרנית של עג'ר נראית כפרק נוסף, סוער במיוחד, בתולדות המקום. לאחר הסכמי סייקס-פיקו, הכפר נותר במצב עמום, אך בפועל תחת שליטה סורית. "אבי החזיק בתעודת זהות סורית", נזכר ג'מאל. במלחמת ששת הימים, התרחש האירוע האבסורדי שהגדיר את גורל הכפר: צה"ל החליט לפי המפות שהכפר שייך ללבנון, והלבנונים סירבו לקבלו. "למשך חודשיים וחצי הפך ע'ג'ר למדינה עצמאית", מספר ג'מאל, עד שסופח בפועל לישראל. הכפר סופח רשמית ב"חוק הגולן" ב-1981, אך הדרמה לא הסתיימה. לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, האו"ם שרטט את "הקו הכחול" שעבר בלב הכפר, מאיים לקרוע משפחות ובתים. המאבק של התושבים מנע את הקמת הגדר, והכפר נותר מאוחד פיזית, אך חצוי רשמית, מצב שהוביל לפתיחתו המלאה לתיירות רק ב-2022. הכפר הקטן הזה מספר לו רק סיפור של קהילה אלא גם סיפור על איוולת מדינית, על היומרה לחצות חיים באמצעות שרטוטי גבול שרירותיים. מה קורה בישוב כזה שבו הגבולות לא ברורים והסכנה מרחפת מעל ? יש מקומות בעולם כמו בארלה-הרטוג (Baarle-Hertog, בבלגיה) ובארלה-נסאו (Baarle-Nassau, בהולנד בהם דלת הכניסה נמצאת במדינה אחת והסלון במדינה אחרת. תמיד מדובר בתוצאה של שרטוט גבולות שלא לקח בחשבון את המציאות הדמוגרפית והפיזית בשטח, לרוב לאחר מלחמות או הסכמים בינלאומיים מה שמוביל לעיתים למצבים אבסורדיים: מי שמהלך בכפר עג'ר עם גוגל מפות שם לב לכך שרגע אחד אתה נמצא בלבנון ורגע אחד בישראל. היו שנים שהמקום היה 'אקס טריטוריה' שבו חיזבאללה הבריח נשק וסמים ושאלת שייכותם של אנשי המקום עמדה תלויה באוויר. היום המקום בטוח ובשליטה ישראלית מלאה אך שאלת הגבול לא הוסכמה כלל. אבל את זה גם אפשר לומר על המון מקומות בישראל בספטמבר 2022 ניתן האות ושערי הכפר נפתחו באופן חופשי. אלו שחררו אל הכפר שיטפון אנושי, גל אדיר של סקרנות ישראלית. "אנחנו מעריכים שבשנה הראשונה הגיעו לכאן כמיליון איש", אומר ג'מאל, והמספר הזה, כמעט בלתי נתפס, שינה את פני המקום. התיירות הפכה למנוע כלכלי; עסקים חדשים צצו כפטריות אחרי הגשם, כתבי משרד הפרסום ב מ טק בע"מ מסקרים ויוצרים כתבות מרחיבי דעת ומעוררי מחשבה לאתרי רשת טיימס שבבעלות משרד הפרסום ב מ טק בע"מ דרך חיפה 19 קרית אתא זכיינית רשת האתרים טיימס בישראל Www.tlvtimes.co.il Www.haifatimes.co.il Www.jerusalemtimes.co.il Www.beershevatimes.co.il www.eilattimes.co.il לנו הידע והכח לפרסום עוקף תחרות וקידום ושיווק אינטרנטי במדיות השונות . באמצעות המומחים שלנו . בברכה , חיים אלדד רכז רשת אתרי טיימס בישראל נייד 050-7229966 טל-04-8422222 פקס-04-8409410 הצג פחות