מני גל - כל התקוות

מילים ולחן: מני גל כל התקוות מהים הן עולות ומפיחות חיים בחוף החשוך על הגלים השבורים נישאות להביא אור אל הרחובות המנגינה הזו שעוד מהדהדת ברוחות הים שעוד לא שקט היא מתהלכת בלילות ושותקת לא ממהרת הולכת לאט נחמה שאבדה לא תחזור ובמקומה תבוא אחרת שעל שלוות ביתי תשמור שלא תופר בלילה קר והרוח בפניי נושבת ובידה היא מלטפת מבטיחה להישאר ולא ללכת כל התקוות בנות אלפי השנים שרצו להישאר ולחיות נעלמו במרוצת החיים ולא הספיקו להגשים חלומות האנשים שהתעייפו מללכת ונחים בספסלי הגנים מביטים בלבנה שכוספת לתת אורה גם לרחוקים נחמה שאבדה לא תחזור ובמקומה תבוא אחרת שעל שלוות ביתי תשמור שלא תופר בלילה קר והרוח בפניי נושבת ובידה היא מלטפת מבטיחה להישאר ולא ללכת מנגינתי לבדה משוטטת ונשבית בצלילי כינורות היא מתהלכת לה בגן השלכת שעליו נשרו וקמו לחיות...