שרוליק לפקוביץ - 'אם אמרתי מטה רגלי' המיוחס למהר"ם שפירא

במהלך ביקור בישיבת חכמי לובלין של המהר"ם שפירא זיע"א בעיר לובלין שבפולין, ביצע שרוליק לפקוביץ בכינורו את השיר "אם אמרתי מטה רגלי" שהולחן על ידי רבי מאיר שפירא מלובלין ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי. רבי מאיר היה ידוע במסירותו הגדולה והעצומה לתורה, ולתלמידיו שראה בהם את ילדיו שלא זכה להם. מאחורי השיר מסתתר סיפור מרתק: כידוע בזמן בניית הישיבה לקח רבי מאיר על עצמו חובות אדירים, בשל כך נאלץ לכתת את רגליו כדי להחזיר אותם. באחת ממסעות איסוף הכספים לישיבה. הוא הטלטל בדרכים, התבזה, וחזר בידיים ריקות, בדרכו חזרה ספר את הפרוטות המועטות שאסף, הן אפילו לא כיסו את הוצאות נסיעתו. עייף ושבור לב חזר לישיבה, והתיישב על ספסל. התלמידים מקיפים אותו. הוא שרוי בעצבות ודכדוך נורא. מאליו התנגן הלחן השקט, העצוב, למילים המחזקות "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני". המילים המרפאות של דוד המלך בשילוב המנגינה המרגשת שיצאה מהלב, נתנו מרגוע לנפשו, וזהו חלקו הראשון של השיר. למחרת בבוקר נכנס אדם זר לישיבה: "אני מחפש את ר' מאיר" אמר. "מה אתה צריך מר' מאיר?" שאל אותו השמש. "אני רוצה לדבר אתו ביחידות", אמר. "הרב עסוק" ניסה השמש להתחמק, אך האיש בשלו. עד שהגיע ר' מאיר. מהר מאד התחברו השניים, והיהודי, מתברר, עשיר גדול, "אתם תחזיקו את התורה הקדושה, ואני אדאג לכל מחסורכם". מה?....... ר' מאיר לא ידע את נפשו משמחה. בהתרגשות אחז בשתי ידיו של היהודי, ושוב מאליו פרץ לו הלחן לאותו פסוק: "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני" הפעם במנגינה שמחה, בהודיה לד', וזהו חלקו השני של השיר. המילים אותן מילים, שנותנות מענה וכוח גם בזמן עצב וגם בזמן שמחה. להזמנות ויצירת קשר: https://srulikviolin.com/ אימייל: [email protected] 0548456155